bracco

XXVI Esposizione Nazionale Canina Bari תערוכה לאומית בבארי – איטליה

שם הכותב/ת: טל יפה

צילום: טל יפה

 ביום ראשון, ה-15 באפריל היה לי העונג לבקר בתערוכת ה’נאציונאל’ של המועדון הכלבני בברי. ברי היא עיר גדולה בדרום מזרח איטליה המונה כ-320 אלף תושבים, ובירת המחוז ברי, שאת פרסומה היא חייבת לגבינה המקומית – גבינת ברי.

התלוותי למארח שלי רוברטו ג’יאנולי, מגדל קאנה קורסו ודוגו ארגנטינו מבית הגידול “אנטיק אפווילה” (עת עתיקה) ושמנו פעמינו ל“גרין וילג’”, פארק המזכיר מעט את הפארק הלאומי במעיין חרוד. למזלנו הגשם שירד משעות הבוקר פסק ואיפשר לנו להנות מתערוכה יבשה למרות שהיא נערכה תחת כיפת השמים.

תערוכת “נאציונאל” (או תערוכה לאומית בעברית) היא תערוכת cac בה נשפטו כל הגזעים מכל הקבוצות והיא מאורגנת ע”י מועדון כלבני אזורי ולא מועדון של גזע או קבוצה. (בארץ אנו מכירים בעיקר תערוכות בינ”ל). באיטליה כמו גם מדינות אירופאיות נוספות קיים מגוון גדול יותר של סוגי מועדונים מזה המוכר לנו בארץ; חלקם איזוריים ובהם גזעים רבים, חלקם מועדונים הפועלים באזור מסויים אך מרכזים גזע אחד בלבד, וישנם מועדונים ספציפיים לשניהם גם יחדיו, לדוגמה “המועדון לכלב רועים גרמני ברומא”. כל מועדון מקיים את תערוכותיו שלו.

בדרום איטליה, כך הסביר לי המארח, לבוש רשמי אינו מקובל בקרב המציגים. המשקיעים ביותר שהתבלטו בנוף התערוכה היו אלו מבין המציגים אשר תחבו חולצה מכופתרת למכנסי ג’ינס.

ההרשמה לתערוכה עמדה על 330 כלבים מכ-100 גזעים שונים ביניהם גזעים איטלקיים שאינם נפוצים בארץ כמו הברקו איטליאנו, המרמנו (שעמד בראש ההרשמה מבין גזעי קבוצת כלבי הרועים!), והבולונז מקבוצת הזעירים. את הקאנה קורסו, מסטינו נפוליטנו, והגרייהאונד האיטלקי (המכונה בפי המקומיים ‘פיקולו לווריארו איטליאנו’) כבר זכינו להכיר מזירותינו בארץ.

לשיא הפופולאריות בתערוכה הגיעו הקוקר ספניאל האנגלי והרוטוויילר, שהוצג בכיתות גדושות בכלבים אשר למרות הצפיפות לא צייצו אפילו – (לתשומת אנשי מנהלת פיתוח הכפר שהגדירו את הרוטווילרים בין הגזעים המסוכנים האסורים לגידול במדינת ישראל).

מצא חן בעיני וראוי לציון יחסם של מגדלי קאנה קורסו צעירים, למגדל אחד ותיק; ויטו אינדיוורי (“דל דיריום”). ויטו מכונה בפיהם “פפה דל קאנה קורסו” ולא בכדי; רוברטו הסביר לי שהוא זה שעיצב את הקאנה קורסו המודרני שרובנו מכירים כיום. גם בארץ ניתן למצוא כלבים מקווי דם שהחלו בבית הגידול שלו. הכבוד היה הדדי, המגדלים הצעירים הקשיבו בשקיקה לכל מה שאמר (ולתרגם לי לאנגלית, כמובן) וויטו, נלהב לשתף בידע ולהעביר את השרביט לדור ההמשך.

לאחר התערוכה לקחו אותי להתרשם מכמה בתי גידול לקאנה קורסו, כשלסיום פסגת המסע הייתה בבית הגידול של “הפפה” (ויטו אינדיוורי) ששמח לארח אותי ומגדלים נוספים בביתו, להמשיך בשיתוף הידע ולהציג את דור הקאנה קורסו שהוא מתכנן לעתיד – מחזה נדיר ומלבב, שעוד אכתוב עליו בהמשך.

 

 

 

 

 

טל יפה הוא מגדל צעיר שמשנת 2006 עושה את צעדיו הראשונים בעולם הכלבני. הוא מגדל של כלבי קולי בבית הגידול שלו “התשמע קולי” ומציג. השנה הציג זו הפעם השניה באליפות העולם וזכה עם הקולי שלו בתואר אלוף עולם צעיר. הוא מסיים בימים אלו את קורס המדרשה הבסיסי ומתעתד ללמוד בשנה האקדמית הבאה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf