mc-cover

Shunra Coon – בית גידול לחתולי מיין קון

שם הכותב/ת: צחי בן ורון

צילום: צחי בן ורון

Shunra Coon – בית גידול לחתולי מיין קון

Shunra Coon הוא בית גידול לחתולים מגזע המיין קון, אחד מגזעי חתולי הבית הגדולים ביותר. אך בבית הגידול הזה של צחי בן-ורון ניתן למצוא בעלי חיים רבים אחרים, מעין פינת חי קטנה. לא מאמינים? הנה רשימת המלאי העדכנית; 7 כלבים, 30-15 חתולים (תלוי בהמלטות כמובן), 2 חוטמנים, 2 סוגי תרנגולות, 2 סוגי נחשים, 5 סוגי לטאות, עיזים ננסיות, סוס ועד לפני זמן לא רב גם שועל פנק (ז"ל). אם ננסה לסכם ברשימה מסודרת את כל בעלי החיים על פי סדר כרונולוגי וכמותי, יש להניח שתקצר היריעה. ננסה בצורה מסודרת להביא את עקרי הסיפור ונניח לדמיונכם להשלים את מה שלא פרטנו.

את סקרנותו הרבה לבעלי חיים באשר הם החל צחי עוד כילד צעיר מאוד. הוא נולד בסוף שנות ה-60 ועד גיל 5 לערך התגורר עם משפחתו בקיבוץ ניר יצחק השוכן בישובי עוטף עזה. מגיל צעיר ״אובחן״ צחי כילד טבע ואביו (שיש להניח שהיה ילד טבע בעצמו) נהג להביא לו נחשים לא ארסיים שמצא בשדות הקיבוץ. לאחר לימוד והתבוננות נהגו השניים להחזירם אל הטבע. במשך כל ילדותו בקיבוץ ואחר כך כשעבר עם משפחתו לאשקלון גידל כלבים וחתולים אך לא הסתפק רק באלו ולמרות שבית המשפחה שכן בקומה השניה, לא היווה פרט זה כל בעיה לצחי הצעיר, שהצעיד הביתה ברווזים, ארנבות וכל מה שניתן לגדל. המחאות לא עזרו ובעלי החיים תמיד היו חלק מחייו של צחי (ובלית ברירה – גם של משפחתו). גם אחיותיו גידלו גורי חתולים שאספו מן הרחוב אך צחי הבכור שמר לעצמו את הבכורה גם כמגדל ומלאי בעלי החיים שהחזיק התחרה בהצלחה בפינות החי שמסביב.

לאחר שירות צבאי קרבי פנה צחי לעסוק בחשמלאות, מקצוע אותו רכש בתיכון ובמשך שנים חיווט ו״חישמל״ לפרנסתו מערכות חשמל ותאורה. את ביתו קבע בצפון הנגב ועם משכורותיו הראשונות רכש את נחש החנק הראשון שלו (פיתון מתכדר) שהיה הראשון שלאחריו יבואו עוד רבים. במקביל גידל כלבים, בעיקר דוברמנים, הגזע האהוב עליו ביותר. חתולים תמיד היו ברקע אך האופי העצמאי שלהם, התמסרותם המסוייגת וריחוקם (שיש שיגדירו אותו אפילו ״מתנשא״) לא הניחו את דעתו. באחת מתערוכות החתולים בהן ביקר, ראה לראשונה את המיין קון, הגזע ה״כלבי״ שבין כל גזעי החתולים. המיין קון הוא החתול הביתי הגדול ביותר; זכרים בממוצע שוקלים 10 ק"ג ונקבות 7 ק"ג והם גם מחזיקים בשני שיאי גינס; למשקל ולאורך.

השנים חלפו, עם הזמן הקים צחי משפחה ועם התרחבות המשפחה, אוסף בעלי החיים הלך וגדל אף הוא.

אך לא רק על הלחם יחיה אדם וכשנקרתה לו ההזדמנות, לא היסס לשים את החשמל מאחור ועבר לעבוד בגן הזואולוגי בבאר שבע ומשם התגלגל לנהל ולתחזק את פינת החי בקיבוץ גבים. אך פינת החי נסגרה (מטעמי תקציב) וצחי נאלץ את מרבית בעלי החיים לפזר בפינות חי אחרות, את זוג החוטמנים, שועל הפנק, הלטאות והנחשים פשוט אסף לביתו (ראו את רשימת המלאי לעיל).

לתחזק פינת חי משפחתית שכזאת מחייב צוות עובדים מסור; ואכן כל בני הבית מסייעים בטיפול בבעלי החיים. הזוחלים והכלבים הגדולים הם באחריותו של צחי.

כאשר נרכשו שני המיין קונים הראשונים, הבין צחי שלא טעה: נוכחותם, אופיים וכמובן הגודל המיסו אותו כליל.

״זהו גזע מיוחד שאינו נקשר למקום כי אם לבני האדם״, מספר צחי, "הם "דורשים" תשומת לב תמידית גם כשהבת מתעמלת על הרצפה. הם גדולים ונראים כטיגריסים לעוברי האורח שמבחינים בהם מבעד לויטרינה שבמרפסת הקדמית. זכר המיין קון שלנו מגן על הגורים מפני הכלבים, דבר היוצא דופן בעולם החתולים, ויצא שהוא "כיסח" גור מתבגר של זאב צ'כי שאותו הוא לא זיהה כבן-בית. גם היום הוא לא מרשה לדוברמנים להתקרב לחדר ההמלטה.״

למרות כל זאת, המיין קונים אוהבים גם כלבים. אמנם הם מתנמנמים רוב שעות היום אך בשעות הערות הם ישחקו עם כל מה שזז. למרות שצחי אוהב בעלי חיים באשר הם, הוא מעדיף את הכלבים והחתולים הגזעיים והוא מסביר: ״האופי גם הוא חלק מהתורשה וכך ניתן לגדל בדיוק את הכלב או החתול עם האופי המתאים לך: חתולים סיאמים הם ווקליים (דברנים) מאוד, החתולים הפרסים הם כדורי פרווה רגועים וממעטים בפעילות, והמיין קונים בעלי תכונות כלביות."

את שם בית הגידול הרכיב מהמילה הארמית חתול (שונרא – בדיוק כמו שכתוב בהגדה של פסח) והמילה קון היא חלקו השני של שם הגזע. שני החתולים הראשונים הגיעו לאחר המתנה של קרוב לשנתיים מגרמניה ומאוסטריה. קווי הגידול בבית הגידול שונרא-קון מגיעים כיום ממגוון מדינות אירופאיות של החתולים המייסדים, וגורים שהושארו בבית הגידול. בית הגידול שונרא-קון מציג רק בתערוכות בארץ, מאחר וצחי מעדיף לחסוך לחתולים את מתח הטיסות.

״יש אחריות גדולה על כתפי מגדל של כלבים וחתולים גזעיים. למרות מיעוט המעבדות – ומכאן גם מחירם היקר של הבדיקות – חובה לבדוק שהחתולים והכלבים אינם נושאים כשלים גנטיים. את חתולי המיין קון אנו בודקים לכשל בשרירי הלב ומזווגים זכר ונקבה רק אם התוצאה של שניהם שלילית״.

לטפל בפינת חי בקנה מידה בינוני ובמקביל לגדל חתולים גזעיים יכול להיות מסובך וקשה למרבית בני האדם ואכן גם צחי מודה שלעיתים העסק מסתבך. "העבודה הקשה משתלמת", מחייך צחי, ומראה לי מייל מאחד מבעלי הגורים, השוקל כבר 11 ק״ג ומתגורר כעת עם משפחתו באיטליה. תמונתו המפוארת משתרעת לרוחבו של עמוד הפייסבוק. למרות אורכו המרשים הוא קצר אך במעט מהחיוך הרחב המאיר את פרצופו של צחי.

עוד חשוב להזכיר כי כגזע גדול, יש לשים לב במיוחד לתהליך הגדילה ולנסות ולהאט אותו ככל האפשר. חתולים הגדלים מהר מוסיפים משקל לגופם, ומשקל זה לוחץ ומכביד על הפרקים. ברויאל קנין פיתחו לפני שנים אחדות את המזון המיוחד לגזע המיין קון במסגרת המזונות הגזעיים (מתאים במידה רבה מאוד לגזעים נוספים הנחשבים גדולים). צחי מוסיף כי התזונה היא אחד הגורמים הראשונים במעלה לבריאותם ולאיכות חייהם של החתולים ובגזע עם מאפייני גודל ייחודיים אפילו עוד יותר. אמנם חתול הוא בעל חיים המטפח עצמו (בשונה מכלבים שאינם מנקים את פרוותם כחלק משגרת יומם) אך יש לתת תשומת לב גם לכך: פרוותם הכבדה של המיין קונים יכולה להיות מחסה אידאלי לפרעושים וגם החתולים והכלבים מטופלים מדי חודש בחודשו בטיפות פרונטליין לחתולים וכך גם סביבתם. מסכם צחי: ״מחקרים מראים כי גידול חתולים וגרגורם במיוחד מוריד את לחץ הדם ותורם להארכת תוחלת החיים. גידול החתולים בהחלט דורשת הקרבה מסוימת אך אינני רואה את עצמי ללא חתולים שכן התמורה גדולה הרבה יותר״…

כמה עובדות מעניינות על מיין קון:

סברה אחת טוענת כי המיין קון קיבל את שמו בזכות האגדה הטוענת שמדובר בהכלאה בין חתול בית לראקון (ענין מופרך לחלוטין ביולוגית). השערה נוספת מספרת כי ה"קון" בשמו נלקח משמו של קפטן האוניה שהביאה את החתולים הללו לחופי ניו אינגלנד לראשונה.

החתולים שהובאו מאירופה במאה ה17- וה-18 נאלצו להתמודד עם חורפים קשים משהכירו. הברירה הטבעית הביאה לכך שרק הגדולים והחסונים שרדו, ופיתחו פרווה כפולה חסינת-מים. אלו חתולים עמידים ביותר המסוגלים לשרוד גם בתנאי מזג אוויר קיצוניים.

מרבית חוקרי החתולים מאמינים כי הגזע נוצר כהכלאה בין חתול בית אירופי לבי חתולים צפוניים יותר שהויקינגים הפיצו בעולם, כמו חתול יער נורווגי וחתול סיבירי.

החתול הארוך ביותר שתועד בספר גינס בשנת 2006 הוא ואריסימו לאונטי ריזרב רד, או בשמו המקוצר ליאו, שאורכו מקצה אפו עד קצה זנבו הוא 120 ס"מ והוא שוקל 16 ק"ג.

למרות גודלם אלו חתולים טובי מזג ועדינים, שזכו לכינוי Gentel giants בצדק.

אלו חתולים שמגיעים לבגרות מלאה מאוחר יחסית – יש הטוענים שרק בגיל 4 או 5 שנים הם נחשבים לחתולים בוגרים. זכרו זאת כשהחתלתול במשקל 10 ק"ג יקפוץ אל חיקכם.

כמעט לכל חתולי המיין קון יש "חתימה" צורנית דומה: כיתום בצורת האות M מעל הגבות.

למיין קון פרווה כפולה המעניקה לו בידוד מושלם ואפקט מרשים. למרות זאת, אלו חתולים שזקוקים לשגרת טיפוח מינימלית.

פילידקטליה (ריבוי אצבעות) שכיחה בגזע זה.

להבדיל ממרבית גזעי החתולים – המיין קון אוהבים מים, ואף יהנו לשכשך בהם.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים לגלוש

ל: http://shunra-coon.wix.com/maine-coon-cattery

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf