About_sphynx_6

MayaMia, בית גידול לחתולי ספינקס

שם הכותב/ת: אולגה פלדמן

צילום:מערכת חיות הבית

קצת הסטוריה

אזכור של חתולים נטולי פרווה ניתן למצוא עוד בעת העתיקה. חתולים קרחים היו בדרום אמריקה אצל ההאצטקים. נציגי הגזע העתיק הנעלם, אשר נקרא מקסיקני נטול פרווה, הוצגו בתערוכות החתולים הראשונות, בארצות הברית בתחילת המאה העשרים. זוג החתולים האחרון חיו עד תחילת שנות השלושים, אך למרבה הצער לא התרבו. על פי התיאור, הספינקס המקסיקני נבדל מהספינקס המודרני: היה לו גוף ארוך, ראש המזכיר בצורתו טריז, עיני ענבר ושפם ארוך, שאינו קיים בספינקס המודרני. בחורף על גבו וזנבו צמחה פרווה ארוכה, אשר נשרה בקיץ.

מקרים בודדים של גורים קירחים בהמלטות של חתולים רגילים נצפו ברחבי העולם, אך באף מקרה לא בוצע ניסיון ליצור גזע חדש. תחילתו של הגזע מתוארכת לשנת 1966, כאשר באונטריו, קנדה, נולד גור קירח, לחתול רגיל ביתי. לגור נתנו שם "פרון". לאחר זמן מה, פרון הרביע את אמו, ובהמלטה, בנוסף על גורים רגילים הופיעו גם קירחים. כל עוד זה התאפשר, פרון זווג עם בנותיו, נכדותיו וכו', על מנת לשמור, ככל האפשר, על הגנים המקוריים.לגזע ניתן מעמד זמני והגידול נמשך.

התוצאה היתה שני טיפוסי ספינקסים, המתאפיינים במראה מעט שונה זה מזה. בשנת 1971 CFA ביטלה את המעמד הזמני של גזע, אשר ניתן לו קודם לכן. מספר סיבות הביאו לכישלון בגידול הראשוני של הספינקס: ראשית, הבסיס הגנטי היה מצומצם מאוד, והסיכוי לייצב אותו באמצעות הפרטים הקיימים לא היה אפשרי. שנית, המגדלים הראשונים לא הבינו עד תום את נפתולי הגנטיקה של הספינקס. הם האמינו בטעות, כי תופעת חוסר הפרווה קשור במין החתול. שלישית, הגורים הזדקקו לטיפול קפדני שלא כמו הגורים הרגילים, ולעתים קרובות מתו. ורביעית,  אסטרטגית ההרבעות בבתי הגידול הראשונים לא הייתה נכונה.

סיפורנו היה יכול להיגמר כאן, ללא פריצת דרך או תגליות חדשות. אך התפנית הגיעה בשנת 1975 בוודנה, מינסוטה (ארה"ב). לחתולה רגילה למדי, קצרת פרווה נולד גור קירח. בעליו, אשר לא חסרו בחוש הומור קראו לו “אפידרמיס”. שנה מאוחר יותר, נולדה נקבה. שניהם הגיעו לבית גידול Z.Stardust, שבו “אפידרמיס” הפך למייסד קווי הגזע המובחרים ביותר עד היום. בשנות ה-70 המאוחרות ברחובות טורונטו, ליד הופעת הספינקסים הראשונה, נמצאו שלושה גורים קירחים, זכר שחור לבן, אשר נקרא בשם “במבי”, ושתי נקבות. למרבה הצער, מצבו של “במבי” כשהוא נמצא, היה די נורא והוא לא הפך לאב קדמון של הגזע, אף על פי שהיה מטיפוס מצויין והיה ראוי לכך ביותר.

אבל “במבי” התפרסם בדבר אחר: הוא הפך לאלוף באריכות ימים בין ספינקסים, חי חיים ארוכים ומאושרים וסיים אותם אחרי יום ההולדת ה-19 (!) שלו. שתי החתולות בשם “פינקי” ו”פלומה” נשלחו להולנד, שם הפכו למייסדות של הקו האירופאי של הגזע. בהמשך, על מנת לשמור על מאגר גנטי של גזע הספינקס, זווגו חתולי גזע ספינקס גם עם הגזע דבון רקס. הבחירה בדבון רקס היתה מוצלחת ביותר: המראה שלהם היה הקרוב ביותר לספינקס, בנוסף דבון רקס היו הגזע היחיד אשר הוליד גורים קירחים כבר בדור הראשון.

עם זאת, יש להודות שעדיין ניכרים סממני טיפוס מהגזעים שהוכנסו לגידול גם אם היה זה טיפוס קרוב מבחינה גנטית. לעתים קרובות לספינקס המודרני יש הרבה קווי דימיון לדבון רקס, מהסוג הבינוני.

מאפייני הגזע

המאפיין הראשון של הספינקס – עור מקומט,  אשר גורם להם להיראות כמו זקנים קטנים, פחות ופחות נפוץ אצל הספינקסים המבוגרים. עם זאת, הגורים עדיין לובשים "פיג'מה בגודל XL", אבל עם הגיל הקפלים נעלמים. במקרה הטוב, נשארים על הראש, במקרה האידיאלי –  גם על הצוואר. קווים מודרניים רבים, במיוחד באירופה ובארה"ב נראה יותר כפסלוני פורצלן מעודנים, מאשר גמדים קטנים ומקומטים, כפי שהם נראו בהתחלה. המנצחים במספר הקפלים כיום, הם כנראה הספינקסים הקנדיים, אשר ממשיכים את דרכו של אפידרמיס האגדי, למרות שהם רחוקים מאביהם המפורסם.

ספינקסים הם חתולים בעלי טבע ייחודי. הם חסרים לחלוטין תוקפנות, "ילדותיות" או נקמנות ואינם נוטרים טינה. מספיק להם להישיר מבט ישיר לעיניים – והם בלבך לנצח.
כמובן, לכל חתול אופי משלו , כל אחד שונה, כל אחד- אישיות בפני עצמה. אבל נפש תוססת, סקרנות שאין לרסנה, התמסרות מלאה לבעליו – מאפיינים טבעיים של רוב הספינקסים. הגזע מאופיין בחוסר מוחלט של תוקפנות.

אף פעם לא תפגוש בספינקס בריא, מתחבא בפינה חשוכה. הם רצים בשמחה לאנשים חדשים, על מנת להכיר, ומפתיעים לפעמים אנשים אשר לא הכירו ספינקסים קודם לכן.
ספינקסים אוהבים לשחק, ובקלות ניתנים לאילוף, בזכות האינטלקט והאופי המיוחד. הם מביאים צעצוע נטוש, נותנים כף, ישנים בצידך בליל חורף קר. בליל קיץ חם, הם ישנים תחת אותו הצד – עד שתרגיש כמו עוגה בתנור. הם מביטים לנו ישר בעיניים, ומבינים אותנו יותר טוב מאיתנו.

ספינקסים וילדים – זה נפלא!  הם מסתדרים מצויין עם ילדים, גם במשחקים הנגמרים לפעמים ביותר מליטוף או חיבוק, הם לא ישרטו או ינשכו. אבל מי אמר כי הספינקס הוא חתול רגיל?  במקרה הטוב, הוא יילל בקול רם, יקרא לעזרה, שנייה לאחר מכן ישכח וירוץ שוב לשחק.

מראה הספינקס יוצא דופן. עיניים פקוחות לרווחה, אוזניים ענקיות, גורמות לו להיראות קצת כמו עטלף. מבט תמים, סקרן וילדותי מראה את אופיים בין רגע. גוף שרירי וחזק וראש קצר ומאסיבי גרם להם לקבל את הכינוי "הבולדוג החתולי". העור עבה ורך יוצר תחושה של אפרסק חם. תכונה אופיינית של ספינקס הוא היכולת לאסוף את הזנב בצורת טבעת ולהצמיד אותו לצד. למרבה ההפתעה כפות הספינקס "מנופחות" כמו כריות ונראה כאילו הוא עומד על כריות אוויר. בהונות ארוכות במיוחד מאפשרות לספינקס לקחת חפצים קטנים, כאילו בידו. הרגליים האחוריות מעט ארוכות יותר מהקדמיות, ומעניקות לספינקס הילוך קצת מכשכש.

צבעי הספינקס שונים ומגוונים, כפי שרק ניתן להעלות על הדעת – כמעט כל הצבעים האפשריים. צבע אחד, שניים או שלושה. לא ייאמן כמה יפה הספינקס הכחול. רבים אוהבים ספינקס עם עיניים כחולות. והיום יש כבר ספינקסים  עם עיניים בצבעים שונים. תארו לעצמכם, עין אחת כחולה – "ישרה וזכה" והשניה צהובה -"ערמומית". ספינקס שחור מסתורי עם עיניים ירוקות, או לבן ורך עם עיניים צהובות – כולם מדהימים ביופיים.

עד לא מזמן, אף אחד לא הכיר בישראל את גזע הספינקס. עם זאת, בשנים האחרונות, הגזע החל לצבור פופולאריות. הספינקסים תמיד מתקבלים בברכה בתערוכות, גם המבקרים וגם השופטים אוהבים אותם. בתי גידול שונים, גם בישראל, תורמים רבות להתפתחותו של הגזע וגם להכרת האנשים בספינקס המקסים.
כמובן, הספינקס קישוט אקזוטי לכל בית. אבל מעל הכל – זה חבר שמבין את הלך רוחו של בעליו והוא יעשה הכל כמיטב יכולתו כדי לעודד, לשמח ולעזור.  זה חבר נאמן ביותר אשר תמיד איתך!

אהבה ממבט ראשון

 

"…התמסרנו לחתולי ספינקס לחלוטין, הם כבשו אותנו בקיסמם לחלוטין, ואנו נכנענו להם ללא תנאי.

אם תשאלו את מכרינו, הם יספרו לכם על צמד אוהבי כלבים מושבע. בעלי דימטרי גידל שלושה כלבי בורוזוי והיה קנאי לגזע, ואילו אני גידלתי כלב צאן אנגלי עתיק ופיטבול. מעולם לא שיערנו שנפשנו כה תיקשר לחתולים, אחרי שנים כה רבות בהן לא העלינו בדעתינו להכניס אפילו בדל של זנב חתול הביתה. המהפך החל כאשר קיבלנו את "קבזיה", כלב מקסיקאי קירח (זעיר), שהראה יותר מכל תכונות אנושיות אמיתיות. המשיכה לגדל בעלי חיים קירחים אינה ברורה מאליה. הם מרתקים כתופעה וייחודיים כל כך עד שהם מהלכים עליך קסם ושובים אותך לעד.

באחד הימים התארחנו בבית חברים המגדלים ספינקסים. היינו מוקפים ביצורים מופלאים, ולאחר אותו ביקור ידענו שאנו נגדל חתולי ספינקס וכנראה שיותר מאחד. הספינקס הראשון שלנו, פושוק, ספינקס קנדי לבן, חכם, מדהים ביכולותיו ועם אופי מתוק מאין כמוהו. במשך שנים אחדות נהנינו מחברתו של פושוק מבלי שנעיז לקחת חתול נוסף. עד מהרה הבנו שאוצרינו הוורדרד אינו טומן ידו רק בצלחת ומתחיל להתעניין גם בבנות המין השני. כך התחלנו לחפש לפושוק שלנו חברה לחיים. התחלנו לפסוע בדרך ארוכה, פתלתלה אך מאוד מעניינת של חיפוש כיוונים ודרכים נכונות לגידול.

כל הספינקסים שאנו מגדלים הם חברים שווי זכויות במשפחתינו. הם ישנים במיטותינו, משחקים עם בתנו. לא לחינם לאחר "אבא" ו"אמא", שהיו המילים הראשונות, המילה השלישית היתה "קיטי". החתולים שלנו הם החברים הכי טובים שלה וגם המטפלות הנאמנות ביותר.

בריאותם של הספינקסים שלנו עומדת תמיד בראש סדר העדיפויות שלנו. המאפיין הבולט ביותר של חתולי ספינקס הוא האופי המיוחד שלהם. הם ניחנים באופי מקסים, מתוק, הם עליזים ומלאי חיים ובשל כך אהבתנו לחתולים שלנו היא ללא תנאי. כמגדלים, אנו מקפידים על שמירה על הטיפוסיות. אנו מגדלים חתולים מאוזנים, הרמוניים כפי שהתקן מתאר, ראש בפרופורציות טובות, אזניים גדולות מאוד, שרירים חסונים ומבנה חזק. כרגע בבית הגידול שלנו שני זכרים וחמש נקבות, ושלוש נקבות נוספות חיות בבתים של חברים שלנו. אנו מתגאים בשושלת של 3 דורות של חתולים החיים איתנו. קווי הגידול שלנו מגיעים מארה"ב, אירופה, דרום קוריאה, רוסיה ועוד."

עוד על הספינקסים המדהימים ועל mayamia, בית הגידול של אולגה ודימטרי: www.mayamia.org

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf