MAINE COON 2mois1-2

Maine Coon – חתול מיין קון

שם הכותב/ת: אלין נואל, שופטת בינלאומית

צילום: רויאל קאנין

אף גזע לא יצר כל כך הרבה אגדות בנוגע למוצאו

האגדה המפורסמת ביותר בקשר למוצאו של חתול המיין קון, אם כי גם הבלתי אפשרית ביותר, היא שהוא תוצאה של זיווג בין חתול בר לראקון. סיפור אחר, שודאי ישמח את הפרנקופילים ביננו, הוא שהגזע הוא נצר לאחד מששת חתוליה של המלכה מארי אנטואנט (שהיו מגזע אנגורה, בעלי שיער בינוני), שהגיעו על גבי אוניה ב1793- לחופי ארה"ב, יחד עם יתר חפציה של המלכה האומללה.

הגרסה הנכונה ככל הנראה היא, שחתול זה הובא לחופי אמריקה ע"י מלחים אירופאים, שנהגו להחזיק חתולים על ספינותיהם מסיבות מובנות. בזמן העגינה, עזבו החתולים את הסיפון ויצאו לדרכם וכך מצאו להם משפחות מאמצות בכל רחבי החוף המזרחי. בכל מקרה, מדינת מיין רואה במיין קון "פטנט" מקומי, ואף הכריזה עליו בשנת 1985 כעל "החתול של המדינה".

קצת תאריכים ומספרים

1861 – ככל הנראה, הפרט הראשון: חתול שחור לבן בשם קפטן ג'נקס, בבעלותה של הגברת פירס.

1878 – תערוכת החתולים הרב-גזעית הראשונה בבוסטון, בה הופיעו 12 חתולי מיין קון.

1895 – בתערוכה בניו יורק זוכה קוזי, נקבה חומה מפוספסת, בתואר החתולה הטובה ביותר.

1897-9 – קינג מקס, זכר חום מפוספס, זוכה באליפות 3 שנים ברציפות.

1900 – בנו של קינג מקס הולך בעקבותיו.

1953 – מועדון חתולי המיין קון נוסד.

1956 – טיוטה ראשונה לתקן של הגזע מנוסחת ע"י ד"ר ר. סליסברי.

1968 – נוסדה אגודת מגדלי וחובבי מין קון.

תקן הגזע

כל מגדל טוב צריך להכיר היטב את התקן של הגזע אותו הוא מגדל. התקן הוא למעשה פרי מחשבתו של מגדל אחד או יותר. ברור, שההגדרה שלהם לחתול מושלם תהיה קרבה מקסימלית למודל האידאלי של חתול אותו הם מחפשים, או שקיים כבר אצל החתולים אותם הם מגדלים. כידוע, ניתן לזהות חתולים משושלות מסוימות, הודות ל"חתימה" הייחודית שקיימת אצל כל אחד מהפרטים. דוגמה מפורסמת לכך היא שושלת ווילופלייס, שתרמה רבות להשבחת הגזע.

מגדלים רבים שמים בראש מעיניהם את ענין המשקל, בעוד זה אינו המאפיין העיקרי כלל. הדבר החשוב ביותר הינו מראה רב עוצמה, ארוך ומאוזן. חתול שמן, בעל גוף כבד ומבנה שלד קל יסבול מלחץ על עמוד השדרה. ניתן להשוות בין גזע זה לגזע הדני ענק אצל הכלבים (ה"אפולו של הכלבים").

מאפייני מפתח

מראה נאה וחביב, יכולת עמידות בתנאי מזג אוויר קשים, הודות לפרוותו הארוכה למחצה, קצרה יותר באזור הגב והכתפיים, סמיכה וארוכה יותר באזור הצוואר, הבטן והזנב. הזנב צריך להיות באורך כמעט כמו כל הגוף ובעל שיער סמיך. חזה רחב ובעל עוצמה, מבנה שלד ארוך וכבד, התומך במערך שרירים מוצק. בראש ובראשונה, המיין קון הינו חתול מרשים בהופעתו, בעל גוף מרובע גדול ומאורך, העומד איתן על רגליים שריריות וכפות מעוגלות, רחבות ומצוייצות.

יש להתעקש: הרושם הראשוני של חתול מיין קון הוא עוצמה!- הנקבות קטנות באופן יחסי מהזכרים (זהו הגזע היחיד בו הבדלי הגודל בין זכרים לנקבות מוגדרים בתקן הרשמי). הראש הגדול, בעל מבנה משולש כמעט, מונח על צוואר ארוך וחזק. צדודית קעורה מעט, עם קשתות עדינות של הגולגולת, לסתות חזקות וחרטום מאורך, בעל סנטר מרובע ומוצק. יש להקפיד על הבעה – קצה הסנטר מיושר לחלוטין עם קצה האף. העיניים בצורת אובאל, פתוחות לרווחה וגדולות. לצבע אין חשיבות, למעט כחול או אקווה מרין שאינם תקינים. האוזניים הן פרט חשוב ביותר. עליהן להיות גדולות מאוד, רחבות בבסיסן וממוקמות גבוה על הראש. אזניים בעלות קצה מצוייץ, למרות שאינן חובה, הן נכס. יש לזכור שאוזניהם של זכרים בוגרים נוטות ליפול ולהמשך כלפי מטה, בגלל שינויים במבנה הלסת המתפתחת עם ההתבגרות. כל הצבעים מותרים, למעט נקודות (כתמים) על נגזרותיהם.

מגדל ערני ימנע את הטעויות הבאות: סנטר קצר מדי, סטופ, קצה אף מעוגל מדי, חוסר בפרווה תחתונה, נקודות לבנות בחתולים שאינם פרטיקולור, פרופיל ישר, אוזניים נמוכות מדי, רגליים רזות, עיניים בצורת שקד, זנב קצר, ראש מעוגל, עודף פרווה, גוף קצר וגוצי, גודל כללי קטן מדי.

הודות למוצאו כחתול יערות, הפרווה עמידה ואינה מצריכה טיפול מיוחד. מומלץ לחפוף חתולים המופיעים בתערוכות לפני התערוכה, והמרווח בין חפיפה לחפיפה משתנה בין סוג הפרווה וצבעה. בכדי לגדול כראוי, יש להאכיל גזע זה במזון באיכות מעולה בלבד, שיתאים לגודלו ומשקלו הייחודיים וישמור על מסת השריר שלו.

קשה לסכם כאשר מדובר בגזע נפלא כל כך. רק אדגיש ואומר, שחתול הוא חיית המחמד של העתיד, והמיין קון הוא גזע החתולים המוביל.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf