_DSC0344

Flyball הספורט שמשגע כלבים ואנשים

שם הכותב/ת: כתב: דייב וולט

צילום: כתצלומים באדיבות חברי ה"רוקט ריליי"

את הכתבה הזאת אני חייב לדייב וולט (Dave Walt) שופט ואוהד מושבע של פלייבול, הספורט המדהים המשלב זריזות, מהירות, קבוצתיות, תחרותיות בין כלבים ונוהגיהם. התחרויות מלהיבות וצבעוניות והקהל לוקח חלק פעיל ומעודד את המתחרים. בכל שנה ברחבי צפון אמריקה נערכים מאות טורנירים שאלפי כלבים ונוהגים נוטלים בהם חלק.

הפלייבול (flyball) ספורט מדהים המשלב מהירות, משמעת וקבוצתיות החל לעשות את דרכו בשנות השבעים בארה"ב. לומר את האמת, קשה להישאר אדישים להתלהבות של הכלבים המתחרים והאנשים הנוהגים בהם, ומאחר ומדובר על קבוצות המתחרות אלו באלו, מיד צצים אוהדים לכאן ולכאן, והנה ספורט חדש יצא לדרך. למי שקורא על ספורט זה לראשונה- ה-flyball הוא מסלול מכשולים המזכיר במקצת את מסלול מכשולי האג’יליטי. ובסופו של המסלול מתקן מיוחד המשחרר כדור טניס כאשר הכלב מציב את כפותיו וכובד משקלו עליו.

ספורט זה נועד לבעלי כלבים שאינם בהכרח גזעיים שחיפשו דרך יעילה ומהנה להוציא את המרץ של הכלבים באופן הפורק מהם את המתחים והתוקפנות המצטברת ומלמד אותם להסתדר עם כלבים אחרים. מספר מאמנים במועדוני אילוף באזור טורונטו-דטרויט חברו יחדיו והציגו את הפעילות בתערוכות יופי כפעילות נוספת בדומה לאג'יליטי. את הפטנט על המתקן פולט הכדורים יש להעניק להרברט ווגנר (Herbert Wagner) מדרום קליפורניה שגם נטלה את הזכויות כמקום בו הכל החל. הפלייבול הפך לענף תחרותי של ממש בשנת 1983 כאשר נערך הטורניר הראשון בארה"ב (ובעולם כמובן). כפי שהזכרנו, קשה להישאר אדישים לפעילות כה תוססת ואכן הספורט עושה לו נפשות בכל העולם. אמנם ארה"ב נותרה המקור וצפון אמריקה המרכז – אך אט אט ניתן להבחין במרכזים נוספים בעולם ובאירופה, בהם הולך הפלייבול וכובש לו עוד ועוד אוהדים. ב-2012 אליפות אירופה נערכה באנגליה ואת האליפות של 2013 צפויה אוסטריה לארח.

על אחידות התקנונים, השיפוט, רישום התוצאות, הענקת התארים, ההנחיות ושיטות האימון אחראי האירגון שהקימו 12 קבוצות פלייבול מאיזור מישיגן ואונטריו (the North American Flyball Association) בשנת 1985 והוא מוכר יותר בראשי התיבות שלו – NAFA. כפי שהזכרנו, זהו ספורט "מידבק" ואם ההתחלה בשנת 1985 היתה של 12 מועדונים, הרי שכיום מקיף האירגון למעלה מ-700 מועדונים בהם פעילים למעלה מ-16,000 כלבים! חשוב לציין ש-NAFA אחראי על התחרויות בלבד ועוסק בכל הקשור לכך. את נושא האימונים משאירים למועדונים המקומיים. מרבית קבוצות הפלייבול השונות מתחרות בטורנירים של NAFA אך קיים אירגון נוסף לפלייבול בארה"ב, ה-UFl. ה-UFl הוקם מספר שנים לאחר שהוקם ה-NAFA והוא קטן ממנו.

הנה מספר עובדות בסיסיות על הפלייבול: אורכו של מסלול הפלייבול 51 feet שהם 15.5 מ' ולאורכו מציבים 4 משוכות. המטרה היא להביא כדור מקצה המסלול. כל כלב ינסה לעבור את המסלול מבלי לפספס אף מכשול או להפריע לקבוצה השניה. בכל זירה ישנם 2 מסלולים והקבוצות מתחרות אלו לצד אלו. במרחק של 1.8 מ' מקו הזינוק מציבים את המשוכה הראשונה, ושלוש נוספות במרחק של כ-3 מ' זו מזו. 4.5 מ' מהמשוכה האחרונה מוצב מתקן שכאשר הכלב מציג את כפותיו, משקל גופו, הודף את הלוח הקדמי במתקן, וכדור משתחרר ישר למלתעותיו. את גובהן של המשוכות ניתן להתאים לגובה הכלבים המתחרים, מ-7" (כ-18 ס"מ) ועד 15" (כ-38 ס"מ). הגובה נקבע ע"י אחד המתחרים בקבוצה (לא חייב להיות הקטן ביותר) ומכאן גם כינויו "כלב הגובה". בכל קבוצה מתחרים 4 כלבים אך ניתן לרשום עד 6 כלבים כך ש-2 כלבים ימתינו על ספסל המחליפים.

הטורנירים מושכים מתחרים רבים ובמרביתם נוטלים חלק כ-40 קבוצות, כך שלעיתים 240 כלבים ונוהגיהם נמצאים במחיצה אחת, צבעונית ורועשת… מספר פעמים בשנה הופכים הטורינירים הללו להמוניים עוד יותר ואז יכולים להגיע לכדי 500 מתחרים ואף יותר באולם אחד. בשנת 2011 לקחו חלק 5673 כלבים בטורנירים שקיימה NAFA ברחבי צפון אמריקה.

את הטורנירים מפעילים השופטים האמונים על הכללים והנהלים ומקיפים את הזירה מכל עבריה. יש שופט שתפקידו למדוד את התוצאה, שופט אחר ניצב מאחורי המתקן המשחרר את הכדורים, ושני שופטים נוספים ניצבים האחד בשולחן התוצאות והשני כמשגיח. על השופטים להיות מיומנים בכל התפקידים, להיות מסוגלים למדוד את זמנם של הכלבים עד לאלפית השניה ולקבוע אם יוענק ניקוד ואם כן איזה.

בכדי להפוך לשופט יש לסיים מסלול הכשרה של NAFA המונה שלושה שלבים: שלב המתחילים, שלב החונכות ולבסוף שלב ההסמכה הזמנית. בשלב הראשון יבצע המתחיל את מטלותיו כעוזר לאחד מהתפקידים שאך מנינו וזאת לפחות לאורך של 25 מקצים בתפקידים השונים. לאחר סיום השלב הראשון תוגש עבודה שתסכם את תהליך הלימוד ובנוסף יעבור המתחיל מבחן בכתב. לאחר שהשלב הראשון הסתיים בהצלחה, עובר השופט שבדרך לשלב החונכות. בשלב זה יבצע מטלות בהשגחת שופט מוסמך ב-3 טורנירים ובהם לפחות 25 מסלולים שבהם ימדדו את זמנם של לפחות 8 כלבים. בסיום שלב זה עובר השופט לשלב השלישי בהסמכתו. שלב זה מעניק להם סמכויות של שופט לכל דבר אך במתכונת זמנית עד להשלמת מכסת שיפוט של 3 טורנירים. הטורנירים צריכים להיות בני 25 מקצים לפחות, ואחד מהם צריך להיות של 40 מקצים לפחות. גם שלב זה עבר בהצלחה? התואר הזמני יהפוך לקבוע והשופט החדש ישתלב במערך השיפוט הפעיל.

לפלייבול שיטת ניקוד ייחודית המתבססת על מהירות ודיוק הביצוע. לכל קבוצה המסיימת את המסלול בלי שגיאות מוענק ניקוד. אם הזמן הכולל של ארבעת הכלבים המשתתפים (לעבור את המסלול הלוך ושוב ולחזור עם הכדור בפה) היה פחות מ-24 שניות יוענקו 25 נקודות. תוצאה של 28-24 שניות יעניק לקבוצה 5 נקודות ותוצאה של -32-28 שניות תזכה את הקבוצה בנקודה אחת. קבוצה המסיימת את המסלול בזמן גבוה מ-32 שניות או מבלי לעבור את המסלול במדויק לא תקבל ניקוד.

אם נציץ בספר השיאים של של המועדונים הרי שבקלות ניתן להבחין שהשיאים של תחילת הטורנירים (להזכירכם שנות ה-80) עמדו מסביב ל-24-25 שניות, כלומר כ-6 שניות לכל מתחרה. אך כיום (כ-30 שנה מאוחר יותר) עומדים השיאים מסביב ל-4 שניות לכל מתחרה וזמן קבוצתי של כ-16 שניות. הפחתה של 30% ממשך הזמן הלוקח לעבור את המסלול. תוצאה זו אין לה אח ורע באף ענף ספורט כזה או אחר ואין ספק שהיתה מעוררת סנסציה בכל ענף ספורטיבי אחר. הישג זה נובע משיטת האימונים ומתוכניות הגידול.

אני שואל את דייב כיצד ניתן להתחיל ולהתאמן לקראת הקמת נבחרת של פלייבול. "את ההתחלה", מספר דייב, "חשוב ביותר לעשות בצורה יסודית ככל האפשר, באימוני משמעת בסיסית מאחר ובספורט זה הכלבים אינם אסורים ברצועות ומהזינוק ועד לחזרתם לתחילת המסלול הם חופשיים. האימון מתחיל בגיל צעיר מאוד של כ-10 שבועות בלבד כשהטריגר הוא הצעצוע האהוב. בשלב הראשון, הלימוד כולל את המסלול ללא המכשולים, הלוך וחזור. בשלב השני מציגים את המכשולים ולבסוף את ההתקן המשחרר את הכדור. האימונים אינטנסיביים למדי ובשלבים הראשונים חייבים להיערך לפחות פעמים בשבוע. ההתמדה חשובה, אך כמובן שלכל כלב קצב למידה עצמאי שצריך לדעת ולהכיר. התהליך מתחיל כפי שכבר אמרנו כבר בהיות הכלבים גורים ואורך כשנה. חשוב ביותר להיות סבלני בתקופת ההכשרה מאחר ואימון לא נכון יכול לגרום לנזק של ממש, לפגיעה פיזית או נפשית. משך הזמן הארוך ביותר מוקדש ללימוד הטכניקה לתפיסת הכדור מההתקן. זהו "עקב האכילס" של האימון בהיותו מועד לתקלות, השמטות ופציעות".

הפלייבול הוא ספורט לכלבים אתלטיים וזריזים, גזעיים או מעורבים וכל כלב העונה על תכונות אלו יכול להשתתף. מרבית הכלבים הנוטלים חלק במסלולים הם בורדר קולי או וויפט. רבים מהמשתתפים בנבחרות הרציניות והתחרותיות מגדלים תערובת של שני הגזעים המשלבים זריזות, מהירות, אינטילגנציה והתמדה.

הכלבים המתחרים יכולים להתחרות מגיל שנה ויכולים להמשיך ולהתחרות כל עוד מצבם מאפשר זאת.

בשנת 2011 ערך ה-NAFA 337 טורנירים שבמהלכם צוברים בצד נצחונות קבוצתיים גם תארים אישיים. התארים ניתנים על בסיס כמה נקודות צובר המתחרה. ההתחלה צנועה, מ-20 נקודות עד למספרים מסחררים כמו 100,000(!). הניקוד מוענק במקביל לניקוד הקבוצתי, וכל מתחרה צובר איתו את הניקוד לאורך הקריירה שלו.

התארים הניתנים בדומה לתארי אליפות מונצחים בתעודות מהודרות וברוזטות תואמות.

דייב וולט פעיל במסגרת מועדון ה"רוקט ריליי" (Rocket Relay), אחד המועדונים היותר פעילים באזור אונטריו קנדה. המועדון הוקם בשנת 1994 כאחד החלוצים בשיטות האימון שלו ומתהדר באמתחת הישגים לאורך השנים. במועדון 26 חברים ו-72 כלבים. חברי המועדון הם חתך מייצג של האוכלוסיה המקומית ומגיעים למועדון מכל המקצועות המוכרים והפחות מוכרים. מרבית חברי המועדון משתתפים בפעילויות נוספות כמו משמעת, אג'יליטי, פריסבי, רעייה (מבחני רעייה למי שאינו מכיר כפי שהופיעו בגליון חיות הבית מרץ אפריל 2012 – גליון מס' 15) ועוד. הכלבים הנוטלים חלק בספורט התוסס של הפלייבול אכן יכולים לקחת חלק במספר פעילויות במקביל.

ה-flyball מהווה ספורט אנרגטי ותחרותי המושך אליו מדי שנה אוהדים חדשים ובצפון אמריקה הפך לאחד מענפי הספורט הכלביים הבולטים. בצד הפעילות הספורטיבית התוססת לומדים המתחרים, הנוהגים הולכי על שתיים והמתחרים הולכי על ארבע, כיצד להסתדר כולם עם כולם, גם להתחרות וגם להנות. הקשר בין הנוהגים לכלביהם הוא קשר אמיץ, והכלבים מסתגלים בקלות לכל סביבה משתנה ולכל חבר על שתיים או ארבע המגיע לסביבה. בצד ספורט מלהיב זהו שיעור מאלף תרתי משמע שכעת נותר לחכות ל"משוגע" שידאג להציג אותו גם לנו.

לפרטים נוספים: http://www.rocketrelaytraining.com

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf