dog-with-rabies-by-ledpup

הכלבת מרימה ראש

שם הכותב/ת: ד"ר דן דוד, ד"ר רוני עוזרי, מפרסומי השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה, המכון הוטרינרי ע"ש קמרון, בית-דגן

צילום:מערכת חיות הבית

שנת 2010 הולכת ומסתמנת כשנה בה נרשמו נכון לחודש אוקטובר 40 מקרי כלבת המרוכזים כולם באזור העמקים הצפוניים, הגליל והגולן. בעשור האחרון ידענו בישראל עליות ומורדות בגילוי בעלי חיים נגועים. בשנת 1999 החלו השירותים הוטרינריים במבצע חיסון לחיות הבר ע"י פתיונות המפוזרים מהאויר. הבעיה המרכזית היוצרת את המצג בו כל מקרי הכלבת המדווחים הם בצפון נעוצה בגבול הפעיל שיש לנו עם סוריה ולבנון. הגבול הצפוני והגדר הפרושה לאורכו אולי מקשה על מעבר בני אדם אך בעלי חיים ובמיוחד ממשפחת הכלביים כמו תנים, שועלים וזאבים חומקים בסבך ומגיעים בקלות לצד הישראלי. היעדר שיתוף פעולה מצד לבנון וסוריה העוינות לנו, מותירה לנו התמודדות בלתי פוסקת עם בעלי חיים המגיעים מאזורים בהם אין תכנית מסודרת לחיסון, והמחלה מתפרצת שוב ושוב.

כלבת – לא רק בכלבים

למרות שמה העברי של המחלה המייחס אותה לכלביים אין היא ייחודית רק להם ויכולה לקנן בגופם של מרבית היונקים שאנו מכירים, טורפים ושאינם טורפים כאחד. רשימת בעלי החיים הנגועים שנתגלו בישראל מקיפה מינים רבים, כשהשכיחים שבהם הם אכן הנציגים ממשפחת הכלביים; תן, זאב, שועל וכמובן כלבים אך גם יונקים אחרים כמו בקר, כבשים ועיזים לצד חיות בר נוספות כמו גיריות וחתולים. העובדה שיש להיזהר מכל בעל חיים המתנהג בצורה חשודה אינה מוטמעת ע"י חלקם הגדול של תושבי ישראל ובמיוחד אלו החיים במרכז הארץ ומגיעים לגליל ולגולן ושם פוגשים חיות בר שחלקן עלול להיות נגוע. ג'יפאים ה"יורדים לשטח" לוקחים עמם ציוד מחנאות, מזון לעיתים קרובות מביאים גם את הכלב שלהם. בשטח הפתוח, רחוק מהפקחים העירוניים הכלב משוחרר מרצועתו. הבעלים סבורים שהם עושים את הדבר הנכון אך לא חושבים על העובדה הפשוטה שכלבם האהוב עלול להגיע למגע עם אחד מבעלי החיים המשוטטים בסביבה. כאשר המשפחה עסוקה בשלה עלול כלבם למצוא "מציאה" בדמות גור שועלים או תן. המפגש הגורלי ישאר נסתר מן העין, אחרי הכל, לעת ערב – הכלב לא ישב לספר את חוויות יומו מסביב למדורה…

בחמש עשרה השנים האחרונות 12 מקרים של חתולים נגועים בכלבת נתגלו ברחבי הארץ. על פי הסטטיסטיקה מדובר בפחות מ-2% מכלל בעלי החיים שנתגלו כנגועים באותו פרק זמן. ב-30 ביולי השנה תקף חתול חצר באופן חריג וללא סיבה עוברת אורח ונשך אותה מספר פעמים ברגלה. באוקטובר השנה נשך חתול שהואכל ע"י אחד מתושבי הכפר טייבה, את מאכילו. גם חתול זה התגלה כחולה בכלבת.

חתולי החצר הנפוצים מאוד ברחבי הארץ כמו גם באיזור הצפון הינם סיכון ממשי למחלת הכלבת ודווקא בשל היותם נפוצים כל כך ובעלי תדמית "מבוייתת" עלולים להוות סיכון של ממש. משנת 2004 עם חדירתו של זן חדש של נגיף הכלבת המועבר ע"י תנים וכלבים משוטטים, התגלו שלושה מקרים של חתולים נגועים בנגיף זה. על פי קצב גילויים זה אנו צפויים לסיים את השנה עם כ-8 מקרים נוספים של בעלי חיים נגועים בכלבת.

כלבת עדיין מהווה סיכון מוחשי מאוד וכמחלה זואונוטית היא מועברת גם לבני אדם, וכאשר אינה מטופלת בזמן תגרום באופן ודאי למוות, בבעלי חיים ובני אדם כאחד. בשל העובדה שגם ילדים ובני נוער צעירים באים במגע עם בעלי חיים ובמיוחד בישובים חקלאיים בהם יש שטחים פתוחים, חובה על כולנו להיות עירניים לאורחים על ארבע וגם לחיות המחמד שלנו וחיות המשק. חיסון כנגד כלבת יוצר נוגדנים שימנעו את התפרצות המחלה אך כפי שנוכחנו בעבר, החלשות המערכת החיסונית כתוצאה מחומרי הדברה למשל, עלולה להחליש את עמידות הגוף במקרה של החשפות לנגיף. כחובבי כלבים וחתולים, וכמובן שכמגדלים חובה עלינו להיות המתריעים, להגביר את העירנות ובכל מקרה של חשד לערב את הגורמים האחראים.

בעוד כתבה זו קורמת עור וגידים נרשמו 4 מקרים חדשים של כלבת (43 עד כה), עגל לבשר בקיבוץ חמדיה, כלב (גור) בצפת, כלב בוגר באלוני הבשן (רמת הגולן) ותן בכפר פסוטה (גליל מערבי).

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf