IMGA0234

תחנת המחקר ע"ש אברהרד טרומלר

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום: מירנה שיבולת ובאדיבות תחנת המחקר

“כלב הינני – כאן אני יכול להיות כלב”

זהו המוטו לתחנת המחקר ע”ש אברהרד טרומלר. אם ההתנהגות של הכלב הפרטי שלך נעשית משונה בנסיבות כאלו ואחרות הוא “אינו חי בסרט”, הוא חי בלהקה! דפוסי ההתנהגות החברתיים שלו נגזרים מהתכונות שסייעו לבני מינו לשרוד אלפי שנים וזהו קוד ההתנהגות הלהקתי. בתחנת המחקר ע”ש אברהרד טומבלר חיים בתנאי בר קרוב ל-100 כלביים המשמשים יותר מ-40 שנה כנושא למחקר בנושא ההתנהגות הכלבית.

תחנת המחקר ע”ש אברהרד טרומלר (Eberhard-Trumler) העמותה למען מחקר חיות המחמד נוסדה בשנת 1969 ע”י חתן הנובל קונרד לורנץ, אוטו קוניגֿ, אירנהאוס איבל איבספילט ואברהרד טרומלר (Konrad Lorenz, Otto König, Irenäus Eibl-Eibesfeldt, Eberhard Trumler). מייסדי העמותה גמרו אומר להגיב כנגד המוסכמות שהלכו ונתגבשו בתחומי המחקר של חיות המחמד. במפגשים ובויכוחים שהם תכננו והוציאו אל הפועל הם הפגישו חוקרים שונים בעלי השקפות שונות על מנת לקבל קשת רחבה ככל האפשר של דעות מתחומי המחקר השונים.

המחקר העיקרי נסב על מקור הגזעים, תהליך הביות והאופן בו כל אלו באים לידי ביטוי כיום.

אברהרד טרומלר (1991-1923), הרוח החיה בעמותה, נולד בוינה ונחשב לאחד האישים המובילים בכלבנות העולמית וכמניח היסודות לכלבנות הגרמנית המודרנית. עשרות ספרים שכתב ופרסם בתחום קנו לו שם עולמי. בשנת 1979 הוא הקים את תחנת המחקר במחוז ווסטרוולד הצפוני, בסמוך לנהר הריין. לאחר מותו הפתאומי בשנת 1991 נקראה תחנת המחקר על שמו. עבודת המחקר שהתחיל ממשיכה גם לאחר מותו ומתרכזת במחקר אודות ההתנהגות החברתית של כלבים ובמיוחד התפתחות כישורים חברתיים בשלבי חייהם הראשונים.

הכלבים המודרניים שאנו מגדלים כיום איבדו במרבית המקרים את הכישורים החברתיים הללו והמבנה ההיררכי המאפיין את הלהקה הכלבית אבד זה מכבר בנתיב הביות והגידול המודרני. אם נרצה להבין את ההיררכיה הזו לא נוכל לבדוק זאת על כלבים מודרניים ועל כן עלינו לחזור אל כלבי הבר, אלו שחיים על פי "אמות מידה" כלביות והיררכיות כפי שהיה מאז ומעולם ומבלי שהתקלקלו ע”י הקידמה.

ההיררכיה בתוך הלהקה היא אחת מהחוזקות התורמות להישרדותה של הלהקה. אין דין להקה של כלביים ללהקה של חתוליים (אריות או ברדלסים, למשל). חוקרי ההתנהגות סימנו את חשיבותם של חברי הלהקה על בסיס אותיות הא”ב הלטיני (אלפא, בטא, גאמה וכיוב’). בראש הלהקה עומד זכר שליט (אלפא). לצידו – נקבה (אלפא), בת זוגו. על בסיס קרבה משפחתית (אחים לשגר) או כוח ויעילות בציד ימוקמו שאר חברי הלהקה. הבסיס ההתנהגותי הוא הכרה מדוייקת של כל פרט ופרט במקומו בסולם ההיררכי של הלהקה וכיבוד שאר הפרטים בהתאם לכך. בסוף הסולם ניצב אומגה האומלל, המהווה שק חבטות לכל הלהקה ותפקידו כשעיר לעזאזל חשובה גם היא לשמירת המרקם החברתי של הלהקה.

רק בני הזוג השליטים יעמידו צאצאים וחברי הלהקה אחרים יסייעו להם בכך.

לעיתים, במיוחד בעונות שפע, גם זכר ונקבה מקורבים (בטא) יורשו להעמיד צאצאים. התייחמותה של הנקבה השליטה תהווה לכל הלהקה אות להתכונן להמלטה המיועדת מחד ותעכב כל התייחמות של נקבות אחרות.

במהלך ההריון וההמלטה תעבור הלהקה שינוי שיכין אותה לטפל בגורים, זכרים ונקבות כאחד יסייעו בהאכלה ובשמירה. הכלביים הנמצאים בתחנת טומבלר חיים על פי הכללים הלהקתיים, ללא בני אדם ברקע. הגורים הנולדים בתוך הלהקה חיים במסגרת להקתית החל מנשימתם הראשונה. הם יצאו לתור את סביבתם שמחוץ למאורה, מוגנים על ידי מעמדם כגורים והאם תעמיד אותם על טעויות במידה ואלו מתרחשות. בלהקה בריאה כל הפרטים בלהקה מכירים היטב את הגורים ויגלו סבילות וסבלנות למשחקיהם גם אם אלו לא תמיד נעימים למי שאינו גור. במקרים בהם יש הגזמה מצד הגורים יעמידו אותם על מקומם בחדות – אך מבלי שתתרחש פגיעה רצינית. בתהליך זה עומדים הגורים על גבולות המותר והאסור ומגבשים את זהותם שמאוחר יותר תעמוד בבסיס המיקום ההיררכי שלהם בלהקה. בתוך הלהקה הזכר השליט והנקבה השליטה יאכלו ראשונים וכך עד לאחרון החברים. עליה במיקום יכולה להתרחש כתוצאה מהחלשותו של הזכר השליט או מהתחזקות של זכר במעמד נמוך יותר הקורא עליו תיגר. כישורים להקתיים אלו חשובים להבנת המבנה האישיותי של הכלבים המודרניים של ימינו וכל זאת כבסיס מדעי שערכו רב במיוחד בכל הקשור לחינוך ולאילוף של כלבים בכלל וכלבי עבודה בפרט.

כישורים חברתיים להקתיים כאלו, טבעיים וקיימים בצורה ברורה בתנים, זאבים וכלבי בר כמו הדינגו. במטרה לשחזר כישורים אלו (מבלי להיקלע לזהות גזעית סטריאוטיפית מסויימת) ערך טומבלר הרבעות בין גזעי כלבים שונים עם גזעים פרימטייביים קרובים ככל האפשר לכלבי הבר. הדורות ה”משוחזרים” חזרו להתנהגות היררכית להקתית של כלבי הבר והפכו לנשואי המחקר. בשטח של 12 הקטר (1 הקטר = 100 מר’) בתנאים הקרובים ככל האפשר לתנאי הבר הטבעיים חיות 8 להקות ב-8 שטחים נפרדים. למרות שהלהקות מואכלות בקביעות – אין מגע בין בני אדם לבין הכלבים וכמו כן לא מוגש להם כל סיוע וטרינרי. הכלבים חזרו ורכשו לעצמם את מרבית כישורי הבר שלהם, פיתחו עמידות כלפי מרבית הבעיות שכלבים מודרניים סובלים מהם ומתמודדים היטב עם כל הקשיים שמעמיד לפניהם הטבע כמו גם מחלות וטפילים.

המבקרים במקום יכולים לפגוש מספר סוגי כלביים; כלבי דינגו, כלבים מערב הסעודית ואתיופיה, כלבי רקון או תנים. הלהקות משתנות בגודלן בהתאם לאופי הכלבי של הלהקה והמבנה ההיררכי שלה.

בכל להקה ניתן בקלות להבחין בכללי ההתנהגות ובאופן שכללים אלו נלמדים ע”י הפרטים הצעירים בלהקה. המשחקים של הגורים הצעירים, או אם לדייק – שיעורים בהתנהגות להקתית – הם הזדמנות מצויינת ללמוד על הכישורים שיוקנו להם. בשל העובדה שכל דרי המקום אינם באים במגע עם בני אדם אם כי רגילים לראותם בשולי המתחם, הם אינם מפחדים מהם אך נשארים מרוחקים וההתנהגות שלהם הינה כשל להקת כלבי בר לכל דבר. גם ההאכלה (עודפי משחטות ובתי מטבחיים – לא מעובדים), מתבצעת ללא מגע בין בני האדם לכלבים וכך למעשה נותר ללהקות לחיות את חייהן ללא התערבות אנושית מכל סוג שהוא.

צורת חיים זאת ותנאי מזג האויר, הפכו את הכלבים הללו לכלבי בר לכל דבר. תוחלת החיים שלהם היא מעל לממוצע והם עמידים ובריאים בדיוק כפי שהיו אבות אבותיהם לפני שתהליך הביות והגידול הגזעי של ימינו החל. בכל רגע נתון חיים במקום למעלה מ-100 כלבים כשהלהקה המפורסמת ביותר היא “להקת השייח” שעליה כתב טרומלר לפני מותו את הספר “שנת הכלב” ושנתיים לאחר מותו בשנת 1993 נוצר סרט שתסריטו מבוסס על הסיפור. “כלבי השייח“ הם להקה שנוצרה מהרבעות של כלבי דינגו, תנים, זאבים וכלבי שפיץ צפוניים. למעט המרחק טבעי שהם שומרים מבני אדם, אין הם יודעים פחד וניתן לצפות על התנהגותם באין מפריע.

לבד מלהקה מעניינת זו, ניתן למצוא בתחנת המחקר להקה נוספת המונה כ-50 פרטים של כלבי פרייה מגזעים שהגיעו מהרמות הגבוהות של אירן, מזרח אנטוליה, וכלבים ערביים-אתיופיים המשתייכים בקירבה רבה יותר לכלבי הפרייה.

על שטח שגודלו כמו של חצר גדולה בשכונה ממוצעת חיים להם בצוותא יותר מ-50 כלבים. מרבית מאלפי הכלבים לא כל כך יאמינו לסיפור אך בשונה מכלבי דינגו, כלבי השמירה הטורקו איראנים – בזכות כישוריהם החברתיים המפותחים מסוגלים לחיות גם בלהקות גדולות בשטח מחיה מצומצם. מבקרים מבחוץ אינם מטרידים את הלהקה שמרבית הפרטים שבה לא ינועו ממקומם ואולי חלקם יצטרפו למקהלת הנביחות שמעורר החשדן שבחבורה. חלקם הגדול לא יגיב כלל לאיום החדש. הביטוי ליכולתם מעוררת ההתפעלות של כלבי הלהקה לחיות בתנאי צפיפות שכאלו היא תולדה ישירה של יחסים בריאים היררכיים בין כל חברי הלהקה. בקהיליות של כלבי החיים בבר היררכיה זו היא אחד מהכישורים החשובים להישרדותם.

למרות שמוצאם הוא מארצות חמות, הם מצליחים לגדל את הגורים שלהם גם בתנאי החורף הקשים של צפון אירופה. כלבי הפרייה מעניינים לצפיה במיוחד על שום הקירבה שלהם לכלבי הבר ולעצם העובדה שבארצותיהם שלהם הם בסכנת הכחדה.

חשיבות רבה ניתנה לכלבי הבר והדינגו האוסטרלי הוא אחד מהמינים הנחקרים. להקת הדינגו הקטנה המונה חמישה זכרים ונקבה אחת מקדמת את פני המבקרים בחשדנות. ממקום התצפית המוצל שלהם הם סוקרים את המבקרים כשהם מנסים לתהות על קנקנם ולהבין את פשר הביקור. הדינגו הוא אחד ממיני הכלבים הקדומים ולמעשה הגיע אלינו ישירות מתקופת האבן. בצד ההתבוננות והלמידה ניתן לפגוש במקום את הצוות המקומי ולשמוע הסברים על מה שאנו רואים. הביקור במקום אינם עולה דבר, אך המרכז שאינו נהנה מתמיכה כל שהיא שמח תמיד לעזרת המבקרים בתרומות למימון פעילותו.

לעיתים ניתן לפגוש בתחנה חוקרים בעלי שם הבאים ה”קופצים” לביקור ובמקרים רבים משתפים את הסובבים במה שהם למדים מהתצפית.

בנוסף לתצפיות ולמחקר מתקיימים בתחנת המחקר ע”ש אברהרד טרומלר בכל שבוע שני של חודש ספטמבר סמינרים לחובבי כלבים, לחוקרים ומאלפים. במסגרת הסמינרים מגיעים חובבי כלבים וחוקרים לתחנה למספר ימים בהם הם שומעים הרצאות על תחומי המחקר ועורכים תצפיות בשטחי התחנה.

לפרטים נוספים: www.gfh-wolfswinkel.de

תודה מיוחדת לצוות התחנה ובמיוחד ל-Waldemar Bondza

על משלוח התמונות מהתקופה האחרונה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf