corn

תזונת כלבים וחתולים – מיתוסים ותפישות שגויות

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

פרופ שרי לין סנדרסון, בית הספר לרפואה וטרינרית, אוניברסיטת ג'ורג'יה, דר׳ נטע בן דב

בכל שנה בחודש פברואר נערך באורלנדו, פלורידה כנס ה-NAVC. הכנס עוסק בכמעט כל זוית אפשרית של גידול וטיפול בבעלי חיים. וטרינרים  מהתחום המעשי והאקדמי, יצרני מוצרים ומפתחי טכנולוגיות מניחים הכל בצד ומתעמקים במהלך שבוע אחד בסוגיות ברומו של עולם. והמשתתפים בוחרים את תחומי העיניין בו יעסקו.

כ-17,000 משתתפים מכ-80 מדינות שונות הגיעו לאורלנדו פלורידה ביניהם דר׳ נטע בן דב. אחד הנושאים החמים בהם עסקו באי הכנס עסק במיתוסים אודות תזונה. את ההרצאה העבירה פרופ׳ שרי לין סנדרסון מבית הספר לוטרינריה של אוניברסיטת ג׳ורג׳יה וכפי שתוכלו לקרוא בשורות הבאות, היא עוסקת בנושאים שעולים תדיר בשיחות בין מגדלים המגלגלים זה לפיתחו של זה מיתוסים ואמונות שלעיתים מבוססות על ספק עובדות ספק חצאי אמיתות. כמה פעמים נקלעתם לויכוח שכזה ופיללתם לאיזו רשימת נושאים שאיתה ניתן לבנות ויכוח בעל ערך. אז אם חיפשתם מה באמת ערכו התזונתי של התירס, מה טוב בתוצרי לוואי, מה הסיפור  עם חתולים ופחמימות וכיוב׳, הרי לכם אסופה מובחרת של עובדות המתבססות על מחקרים מדעיים, גזרו ושמרו לויכוח הבא….

אחד הנושאים החמים ביותר בכל שיחה בין מגדלים הוא תירס.

תירס משמש כחומר גלם בתעשיית המזון לחיות מחמד במהלך עשורים רבים. לאחרונה צרכנים מאמינים שתירס הוא מרכיב נחות ובלתי רצוי. למרבה הצער, אמונות אלה אינן ברות תוקף מדעי וחשוב שוטרינרים יוכלו להעביר מידע מבוסס ללקוחות.

"תירס הוא ממלא בעל נעכלות נמוכה"

לא נכון, למרבה הצער, מרבית הצרכנים אינם מבינים את ההגדרה של ממלא. ממלא הוא מרכיב חסר ערך תזונתי או בריאותי המשולב במזון. תירס בהחלט לא מתאים להגדרה הזאת.

תירס הוא מקור תזונתי לחומצה לינולאית (חומצת שומן חיונית), ויטמין E וחומצות אמינו חיוניות. תירס לא יכול להיות מקור החלבון היחיד משום שאינו מכיל רמה מספקת של ליזין ואינו מכיל טאורין.

"תירס הוא גורם שכיח לאלרגיה למזון"

לא נכון, חלבון מכל מקור בתזונת כלבים וחתולים עלול להיות אלרגני. אולם, נמצא ששלושת האלרגנים התזונתיים הנפוצים בכלבים הם בקר, חיטה ומוצרי חלב. שלושת האלרגיות למזון הנפוצות בחתולים הן לדגים, חיטה ומוצרי חלב. בנוסף נמצא שיותר כלבים אלרגיים לבשר עוף, ביצי עוף וסויה מאשר לתירס. מכאן, שלמרות שניתן לפתח אלרגיה לתירס כמו לכל מרכיב חלבוני אחר במזון, תירס בפרוש אינו אלרגן תזונתי עיקרי.

תירס שעבר עיבוד הולם (טחינה, בישול) מאופיין בנעכלות גבוהה ביותר. במחקר אחד הודגם שקמח מגלוטן תירס מתאפיין בנעכלות גבוהה יותר מבשר בקר או בשר עוף טרי.

המונח תוצרי לוואי נשמע לרבים כתאור לשארית לא רצויה, במקרה הטוב חסרת ערך. מהי באמת המשמעות של המונח ״תוצרי לווי״ בטבלת הרכיבים התזונתיים:

צרכנים רבים מחזיקים בתפישות שגויות בנוגע לתוצרי לוואי. תוצר לוואי הוא תוצר נלווה מייצור של מוצר אחר – פשוטו כמשמעו. לדוגמא, מולסה הוא תוצר לוואי מתהליך ייצור סוכר. בני אדם לעיתים קרובות אוכלים תוצרי לוואי. תוצרי לוואי אינם בעלי ערך תזונתי ירוד ולעיתים ערכם אף גבוה יותר מהתוצר העיקרי ממנו הופרדו.

הגדרה של תוצרי לוואי תלויית תרבות. מזון מסויים יכול להחשב כמעדן בתרבות אחת וכתוצר לוואי בתרבות אחרת. אין קשר בין ההעדפות הקולינריות של בני האדם לאלה של חיות המחמד.

מנקודת מבט אקולוגית, השלכה של חלקים פנימיים של בעלי חיים בעלי ערך תזונתי גבוה, רק משום שאנחנו מעדיפים שרירי שלד, הינה בזבוז אדיר. לידיעת חובבי ה״מעורב הירושלמי״, המנה המאוד טעימה והמזינה עשויה מאיברים פנימיים של עופות בעיקר.

בנוסף – בעלי חיות מחמד רבים שלא יקנו מזון מסויים משום שמכיל ״תוצרי לוואי״ לא יהססו לרכוש פינוק בצורת חטיף שרכיביו על טהרת תוצרי לוואי בעלי ערך תזונתי נמוך ביותר.

"דגנים במזון משמשים כממלאים זולים"

לא נכון, בדיוק כמו תירס, דגנים אינם ממלאים זולים אלא מכילים חומצות שומן חיוניות, חלבון, נוגדי חימצון, סיבים ועוד. שיווק ואינטרנט גרמו לצרכנים רבים להאמין שמזונות שמכילים תפוחי אדמה ואפונה הינם איכותיים יותר ממזונות המכילים דגנים, אורז או תירס. לעומת זאת, בדיאטות של בני אדם יש מגמה חזקה של הגברת הצריכה של דגנים מלאים בשל הערכים התזונתיים שלהם, אם כך, למה להניח שדגנים אינם יכולים להועיל גם לכלבים וחתולים? דגנים שעובדו כראוי מתאפיינים בנעכלות גבוהה (95%<) בכלבים וחתולים.

"דגנים הם גורם שכיח לאלרגיות למזון"

לא נכון, חלבונים שמקורם בדגנים אינם גורמים שכיחים יותר לאלרגיות למזון מחלבונים שמקורם מהחי. במחקר (Verlinden A, et al. Crit Rev Food Sci Nutr 2006 :46;48) שזיהה אלרגנים תזונתיים בכלבים וחתולים בעלי רגישות יתר למזון דגנים הייו רק  שניים מתוך שבעת האלרגנים העיקריים בכלבים ורק אחד מתוך ששת האלרגנים העיקריים בחתולים.

"תעשיית המזון לחיות מחמד משתמשים בדגנים מאיכות ירודה"

לא נכון, דגנים כמו תירס או חיטה מדורגים בסולם של 5 נקודות, כאשר 1 מציין את האיכות הגבוהה ביותר ו-5 את הנמוכה ביותר. לרוב נעשה שימוש בדגנים בעלי ציון 1 או 2 בתעשיית המזון של בני האדם וחיות מחמד.

בתזונת בני אדם ישנה נטיה למעבר לדיאטה ללא גלוטן חיטה בשל היותו הגורם למחלת הציליאק. אולם רגישות לגלוטן חיטה נדירה מאוד בכלבים ותועדה רק בגזע הסטר האירי.

חתולים ופחמימות – מה בדיוק הסיפור?

"חתולים אינם כלבים קטנים"

האמרה הזאת נכונה גם בכל הקשור לתזונה. חתולים, בניגוד לכלבים הם טורפים אמיתיים ולכן בעשור האחרון הושם דגש על היבטים תזונתיים בהקשר לתהליכי מחלה שונים. תפקידו של הווטרינר להיות מסוגל להבחין בין אמיתות מדעיות לבין שיווק ותפישות שגויות.

פחמימות מתייחסות לסוכרים פשוטים, סוכרים מורכבים (עמילנים), ופחמימות בלתי מסיסות (סיבים). במאמר שלפניכם המונח פחמימות יתייחס לפחמימות ברות עיכול וספיגה ע"י חתולים.

"האם חתולים זקוקים לפחמימות?”

לא ממש, בדרך כלל הם מסתדרים עם חלבון מצויין.

בטבע דיאטה של חתולים מכילה פחות מ-10% פחמימות, בעוד שמזונות מסחריים, בעיקר יבשים עשויים להכיל עד כ-50% פחמימות (נדרש ערך מינימלי של פחמימות על מנת לאפשר ייצוב והדבקה של הכופתית וגלטיניזציה).

חתולים, כמו יונקים אחרים, זקוקים לגלוקוז עבור תהליכים רבים בגוף. לעומת זאת חתולים יכולים להפיק גלוקוז לא רק מפחמימות אלא גם מחומצות אמינו גלוקוגניות בחלבון. בשל היותם אוכלי בשר אמיתיים הם מסוגלים להפיק ביעילות רבה כמויות גדולות של גלוקוז מחומצות אמינו גלוקוגניות. פחמימות אינן חיוניות לחתולים (או לכלבים), אולם אין להתעלם מהן כמקור אנרגיה חשוב.

האם חתולים יכולים להשתמש ביעילות בפחמימות המהוות חלק מהרכיבים התזונתיים במזון שאנו רוכשים עבורם?

לחתולים יש רמות נמוכות יותר של אנזימים (למשל עמילאז) שמטרתם לפרק עמילנים (ברוק, בלבלב ובמעי). אולם, חתולים יכולים לעכל ביעילות רבה יותר מ-90% עמילנים שעברו תהליך בישול.

לחתולים יש רמה נמוכה של אנזים כבדי שנקרא glucokinase שתפקידו לסלק את עודפי הגלוקוז לזרם הדם. מחקרים הראו שלחתולים יש רמה גבוהה יותר של גלוקוז בדם לאחר ארוחה. אבל היפרגליצמיה בדם לאחר ארוחה הינה תופעה פזיולוגית ולא הוגדר לה טווח תקין, קשה לקבוע האם רמה גבוהה מעידה על התמודדות לקויה עם פחמימות.

האם פחמימות תזונתיות גורמות להשמנה וסכרת בחתולים?

לא נכון, מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בכך שהזנה בדיאטה עתירת שומן מהוות גורם סיכון להשמנה. כמו גם עיקור או סירוס והאכלה חופשית. תזונה עתירת קלוריות (ממקור שאינו שומן, לדוגמה פחמימות או חלבון) אינה מהווה סיכון. ההסבר לכך הוא ששומן עתיר יותר בקלוריות. בגרם אחד של שומן יש יותר קלוריות מאשר בגרם אחד של פחמימות, או של חלבון. בנוסף, חלבון טעים יותר לחתולים והם יעדיפו אותו על פני שומן. המסקנה ממחקרים אלה היא שמומלץ להמנע מהאכלה חופשית בחתולים שאינם יכולים לווסת את הצריכה הקלורית ולשמור על משקל תקין. הקשר בין רמות גבוהות של פחמימות לסכרת סוג II בחתולים לא הוכח מדעית. נמצא קשר בין עודפי רקמות שומן והשמנה לסכרת.

האם חתולים סכרתיים זקוקים לדיאטות דלות בפחמימות?

מקובל לטעון שדיאטות המכילות פחות מ-10% פחמימות או בטווח שבין 10% ל-25% פחמימות נחשבות נמוכות או נמוכות מאוד בפחמימות. מחקרים בדקו את הקשר בין דיאטות דלות פחמימות וסכרת בחתולים אך רובם לא לקחו בחשבון מרכיבים אחרים בדיאטה ולא היו מבוקרים דיים. במרבית החתולים שהגיעו לשיפור בערכים הגליקמיים שלהם ולנסיגה של המחלה היו חתולים בעלי משקל עודף שאיבדו ממשקלם בעת עריכת המחקר. מרבית הדיאטות דלות הפחמימות מכילות אחוז שומן גבוה מאוד וערך קלורי גבוה ולכן אינן ישימות במקרים בהן אחת המטרות היא ירידה במשקל.

לסיכום, למרות שבטבע רמת הפחמימות בתזונת חתולים נמוכה, חתולים ביתיים מסוגלים לעכל רמות גבוהות יותר של פחמימות. כאשר מתפתחת סכרת, על רקע שאינו תזונתי ניתן לטפל במחלה ע"י הגבלת רמת הפחמימות. אך מעל הכל מניעת משקל יתר צריכה להיות במרכז תשומת הלב בהפחתת הסיכון לסכרת בחתולים.

קצת סדר בבלאגן…

טבעי, אורגני ורכיבים בדרגת Human Grade, ועל אמת בפרסום

בשנים האחרונות מושם דגש על פרסום מיתוג ושווק. תעשיית המזון לחיות מחמד מפעילה את כל הכלים בכדי שאנו הצרכנים נרכוש אותם. במרבית המזונות קיימת התייחסות במידה ניכרת לרכיבים. זכותם של הצרכנים לדעת את הרכב המזון, אך יש להזכיר לצרכנים שבארצות בהן אימצו את הסטנדרטים של AAFCO חברות המזון נתונות לפיקוח הדוק. חשוב להבין כי מונחים המשתרבבים ל״הסבר התזונתי״ אינם על טהרת המדע וחלקם עלול להיות מסרים שיווקיים שמטרתם לשכנע ולהגביר את האמון במוצר או במותג.

Human Grade

לרכיבים מדרגת Human Grade אין הגדרה רשמית ברגולציה של תעשיית המזון לבעלי חיים. מונח זה מתייחס לא רק לרכיב עצמו אלא גם לתהליך ייצורו, אריזתו ושימורו. לכן, נדיר שרכיב שנלקח ממפעל שנבדק ואושר ע"י ה-USDA ונעשה בו שימוש בתעשיית המזון לחיות מחמד יעמוד באותם סטנדרטים. חשבו את עלות המזון לחיות המחמד לעומת מזון במשקל זהה למזון עבור בני אנוש.

לסיכום, רכיבים או מזונות מדרגת human grade לא בהכרח בטוחים יותר עבור חיות מחמד. לדוגמא ישנם רכיבים רעילים לחיות מחמד כמו שוקולד או בצל. בנוסף לכך, מפעלים לייצור מזון לחיות מחמד נתונים לרגולציה ותקנים ברמה גבוהה על מנת להבטיח את בטיחות המזון.

אורגני

אחד הטרנדים החמים ביותר בשנים האחרונות הוא המזון האורגני. הכוונה היא למוצרי מזון שלצורך גידולם לא השתמשו בדשנים כימיים או במוצרי הדברה רעילים. ישנה הגדרה מדוייקת למונח ״אורגני״ ולא כל חברה יכולה לטעון כי מוצריה הם אורגניים מבלי שהם עומדים בהגדרות הללו.

חברת מזון יכולה באופן חוקי לטעון ל"אורגניות" רק בתנאי שהמפעלים בהם עובדו הרכיבים ממקור חי או צומח מפוקחים ע"י גופים ממשלתיים ועומדים בדרישות קפדניות. על מנת שמוצר ייקרא אורגני עליו להכיל לפחות 95% רכיבים העונים להגדרות המוצרים האורגניים. מוצרים שחלק מהרכיבים מהם הם מיוצרים הם אורגניים אך שיעורם אינו 95% אינם מוצרים אורגניים. ייצור מוצרים אורגניים עושה שימוש בפתרונות חלופיים לטכנולוגיות גידול מסורתיות וחלק מפתרונות אלו יקרים בהרבה מתהליכים שאינם אורגניים. זאת ועוד, עד כה, אין ביסוס מדעי לכך שתזונה אורגנית מזינה יותר, בריאה יותר או בטיחותית יותר לכלבים וחתולים.

טבעי – כאשר אומרים לכם כי אלו הם רכיבים טבעיים, למה הם מתכוונים?

ההגדרה הרשמית של AAFCO לרכיב טבעי היא "רכיב שמקורו ממפעל, בעל חיים או צמח בצורתו הבלתי מעובדת או לאחר שעבר עיבוד פיזיקלי, חימום, טיהור, הידרוליזה, התססה או פירוק אנזימטי, אך שלא עבר הליך המערב חומר כימי סינטטי או שהוספו לו חומרים כימיים סינטטיים. לתשומת לבכם: מזון שנושא תוית המציינת כי הוא 100% טבעי אינו מכיל כל תוספים שמקורם סינטטיים, כמו ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו או חומרים משמרים.

חשוב לציין שלעיתים קרובות הזמינות הביולוגית של תוספים סינטטיים רבה יותר מזאת של רכיבים טבעיים. בנוסף, אין הוכחה מדעית  שדיאטות טבעיות בריאות או מזינות יותר עבור כלבים וחתולים.

למידע נוסף: talkspetfood.aafco.org

 

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf