Vet Symposium 2015

שמונה בעקבות אחת סימפוזיום בנושא דרמטולוגיה, 23-26.2.2015 מרכז הכנסים ה״קורום״ מונפלייה, צרפת

שם הכותב/ת: מורן שמעוני

צילום: רויאל קנין

מידי שנה מתאספת באולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה בן גוריון חבורה עליזה. לאחר תדרוך קצר, ממריאה הקבוצה אל נופיה הקסומים של דרום צרפת. הסיורים שהפכו כבר למסורת בשנים האחרונות, מפגישים וטרינרים (או בעלי חנויות למזון וציוד לבעלי חיים) מרחבי הארץ. אל שמונת הווטרינרים שביום השני בשבוע השאירו את הקליניקה מאחור, הצטרפה מורן שמעוני, מנהלת המותג רויאל קנין, וכך זה היה

 

לקוראים שעדיין לא מכירים את הפורמט, נסביר כי לא מדובר בריאליטי חדש או בנופש אקראי; תודו, דרום צרפת היא ללא ספק יעד מצוין גם באמצע החורף. המאמץ באיסוף קבוצה של וטרינרים שייתפנו מעיסוקיהם היומיומיים ושיגורה לדרום צרפת נעשה לצורך סימפוזיום בינלאומי שנערך במונפלייה, הסמוכה למרכז הייצור ולקמפוס רויאל קנין. זהו חלק ממאמץ רבשנתי מתמשך בו משקיעות רויאל קנין ובית ארז את מיטב משאביהן לבניית שותפות אמיתית מתוך תפיסת עולם ערכית וחתירה למקצוענות בין האנשים במרפאות הווטרינריות לבין רויאל קנין.

 

אנשי רויאל קנין היו הראשונים שהחלו לפתח את מגוון המזונות בהתפלגות צרכים מדויקת והניחו למחקר המדעי להוביל את הדרך. במיוחד היום, המחקר המדעי עומד בחזית הפיתוח הטכנולוגי בחברה. המילים "ידע וכבוד" (Knowledge and Respect) מתייחס לבסיס הפיתוח המדעי כנקודת מוצא והכבוד אותו הם רוכשים לחיות המחמד העומדים במרכז הווייתם. הדבר הבולט ביותר בקרב צוות רויאל קנין באשר הוא מתבטא במסירות ובהתלהבות המידבקת המלווה את כל אגפי החברה, והבאה לביטוי בכל המאפיינים לאורך כל שדרות הניהול השיווק והייצור.

בשעות הצהריים המאוחרות לאחר עצירת ביניים בפריס, נחתה החבורה בעיר. שדה התעופה במונפלייה מזכיר את הימים הטובים של שדה דב אך הניחוח הצרפתי והקור האירופאי מציב אותו במיקומו הגאוגרפי הנכון. הסימפוזיום כינס 570 משתתפים מ-72 מדינות ש״צבעו״ את רחובות מונפלייה בצבעי רויאל קנין הוסיפו לאוירה התוססת של העיר. מרכז הכנסים, ה״קורום״ שאירח את הכנס, ניצב במרכז העיר כשמרבית המלונות שבהם התאכסנו אורחי הכנס היו במרחק הליכה קצר ממנו. לאחר צ׳ק אין זריז יצאה החבורה ל״סיור להכרת העיר״. השילוב בין מבנים מודרניים לצד סמטאות ציוריות של בתים ממאות קודמות הוא סוד קסמה של העיר המשגשגת בשנים האחרונות בעיקר בזכות קמפוס אוניברסיטאי המושך אליו צעירים מכל רחבי צרפת. לעת ערב נפגשה החבורה עם מר ריצ׳רד פריוו, מנהל האזור אליו ישראל שייכת, וריצ׳רד, שהוא אמנם צרפתי מלידה קיבל מזמן את אזרחות הכבוד הישראלית שלו, וכבן העיר ניווט במיומנות את החבורה אל מסעדה קרובה לארוחת ערב.

הכנס תוכנן להיפתח ביום ג׳ ה-24 לחודש אחר הצהריים, ושעות הבוקר תוכננו לסיור לימודי בקמפוס רויאל קנין. לאחר השכמה מוקדמת יצאה החבורה לעיירה איימארג הסמוכה למונפלייה לסיור בקמפוס על מכלול חלקיו. לכל בני החבורה היה זה ביקור ראשון במקום ומהבעות הפנים של כל השמונה ניכר היה שהם נפעמים.

 

יש כאלו שישאלו את עצמם מה יכול להיות כה מעניין במפעל מזון (וממש לא משנה איזה סוג של מזון) ומדוע בכלל יש מקום להתפעלות, אך כל מי שכף רגלו (העטופה בערדל ניילון סטרילי כמובן) דרכה במקום יודה שמדובר ברמת סדר, נקיון ויעילות ממימד אחר; את המשמעת האירגונית ניתן לפגוש בדברים הקטנים ביותר והיא שורה על הכל: מגרש החנייה ערוך בצורה היקפית כשכל כלי הרכב סדורים במדויק לאורך סימון לבן ופניהם ליציאה; כביש הכניסה בו עוברות המשאיות עם חומרי הגלם נפרד מדרכי הגישה למפעל ולמרות טור משאיות (כולן טריילרים כפולים שעברו לעתים מאות קילומטרים בכבישי אירופה) עומד מסודר ומחכה לתור. אין רעש, אין צפירות או נהגים חסרי סבלנות המסתובבים בסמוך למשאיות; כבישי הגישה ברחבי המפעל מסתכמים בכמה קילומטרים ״יפים״ אך לא תמצאו ולו מטר אחד מלוכלך בשוליהם; במרכז האזור התפעולישטח מכוסה דשא שאת צדדיו גודרים ברושים תמירים; זהו מרכז מחזור שבו מרכזים משטחים משומשים, חומרי אריזה ומכלי האשפה של הקמפוס. לא תמצאו כאן צחנה של פסולת מרקיבה או שרידי אריזות וחומרי אריזה מושלכים. לכל חומר מיכל מתאים, והמראה הוא כשל עוד אחת מהפינות הירוקות והמטופחות של המפעל

 

הקמפוס החל את דרכו בשנות השבעים בעיירה אמרגאז הנמצאת במרחק של כ-20 דקות נסיעה ממונפלייה. ז׳אן קטריי, וטרינר מקומי, החליט להתמקד בתזונת חיות המחמד והחל לייצר בחצר האחורית של המשק שלו מזון לכלבים. באותה תקופה התפיסה הרווחת בתחום ייצור מזון לבעלי חיים הייתה בקצה שרשרת הייצור, כלומר מפעל המעבד בשר למזון בני אדם יעשה שימוש בחלקים אותם אינו מעבד ויפיק מהם מזון לכלבים, ומפעל לעיבוד דגים יעשה שימוש דומה בחומר הגלם הנשאר מהדגים. ז׳אן קטריי הבין כי איכות התזונה היא מפתח לבריאותו של בעל החיים וכך החל מחקר שבחן כיצד ניתן לשפר זאת ובאיזו צורה. יותר מ-40 שנה חלפו ורויאל קנין שנקנתה מידיו של ז׳אן קטריי הפכה רב לאומית וכיום מפעלי החברה פזורים על פני יבשות ומוצריה משונעים על פני אוקיינוסים וימים. בשנות השבעים שאך הוקם המבנה הראשון של המפעל מרחק קצר מאמארג׳ בו החל הכל, קשה היה לדמיין כיצד כל זה יראה 40 שנים מאוחר יותר. כיום, המפעל שעמד שנים לבדו, מוקף כיום במפעלים חדשים שנבנו זה מקרוב ומסביב צמח אזור תעשייה שוקק. הקמפוס מתפתח וממצה את השטח הנתון. בשנים האחרונות נוספו אגפים חדשים, התווספה ספרייה ומבנה מעבדות משוכלל. בקמפוס שוכנים המשרדים הראשיים של החברה וחלל המשרדים תוכנן כך שהעובדים יוכלו להביא את חיות המחמד שלהם למקום העבודה. רבים מהעובדים אכן מביאים את הכלב הפרטי שלהם לעבודה (ותודו שזה לכשעצמו בונוס של ממש…)

 

במרכז הקמפוס, עץ זית עתיק יומין המופיע כסמל המקום ומבטא את הקשר החקלאי לאדמה ולמורשת של דרום צרפת. מסביב לגבעה עליה ניצב העץ דקלים שהובאו מאזורים חמים יותר ובכל חורף נעטפים אלו ביריעות פלסטיק להגנה מפני הקור האירופאי. לקראת האביב, יקופלו היריעות והדקלים ישובו ויחשפו את צמרתם.

 

בכניסה לאולמות הייצור מתבקשים הבאים להשאיר את כל מטלטליהם במלתחה, להסיר תכשיטים ועדיים, לחבוש קסדה, משקפי מגן, חלוק לבן ולעטות על נעליהם ערדלי ניילון. שטח הייצור הוא אזור סטרילי וכללי הלבוש והבטיחות חלים על עובדים ואורחים כאחד. לרויאל קנין מגוון רחב ביותר של סוגי מזון ותהליך זה מפוקח ע״י מרכז בקרה הדואג שהתהליך יהיה רציף ללא עיכובים.

ראשונים הם חומרי הגלם העוברים בדיקה ובחינה מדוקדקת, נשקלים וממויינים לפי המרשם המדויק של סוג המזון אותו עומדים לייצר. מאחר ומדובר על רשימה ארוכה של רכיבים ממקורות שונים פרק הבדיקה והבחינה הוא אחד מהמדוקדקים ביותר ונעשה בדיוק באותה הקפדה בה נעשות בחינות דומות לחומרי גלם במפעלי מזון לבני אנוש.

לאחר שכל הרכיבים הוכנסו לדוודי הבישול מתחיל תהליך הבישול שבסופו מוזרמת העיסה כשהיא עוד נוזלית וחמה דרך תבנית המעניקה לה את צורת הכופתית האופייניים לסוג המזון. מכל עיסה נלקחת דגימה המאוחסנת בספריית הדגימות ומהווה בסיס השוואתי במידה ומתעורר צורך לבדוק מזון מתאריך ייצור מסוים. דגימה זו תישאר בספרייה כל עוד תפוגת המוצר בתוקף.

 

סוגי מזון שונים נבדלים זה מזה לא רק ברכיביהם אלא גם בצורת הכופתית. בחלק מהמקרים צורתה נועדה להאט את קצב האכילה, ובמקרים אחרים היא נועדה לעודד לעיסה, פעולה היוצרת ריור מוגבר המסייע בהקטנת היווצרות אבן השן. בתהליך הייצור יש לעתים מקרים בהם יש להחליף את ראש התבנית (אקסטרודר) ולשם כך גויסה טכנולוגיה ממרוצי המכוניות; ההסרה וההרכבה של ראש התבנית נעשית בדיוק כפי שמחליפים את גלגלי מכוניות המירוץ, במהירות וביעילות. מראש התבנית נחתכות להן הכופתיות בזו אחר זו וזרם אויר חם לוקח אותם במעלה מערכת צינורות אל תחנתם הסופיתהאריזה. גם תהליך האריזה אינו תהליך של מילוי וגמרנו, כי אם במהלך המילוי מוחלף האויר בתוך האריזה בחנקן המאריך את חיי המדף ומונע התפתחות זיהומים בתוך האריזה.

 

במהלך הסיור חלפו משלחות שונות שסיירו במפעל במקביל כשהן מחליפות בניהן ״תחנות״. לאחר ארוחת צהריים בקמפוס, יצאו המשלחות כולן לקומפלקס ה״קורום״ במונפלייה, חלל מעוצב ומסקרן המיועד לכנסים גדוליםעם אולם מרכזי המסוגל להכיל כ-1000 משתתפים ואולמות משנה מרווחים מסביב. במרכז הקומפלקסמבואה מרווחת ולאחר שהאורחים הפקידו את מעיליהם במלתחה, קיבלו תגי משתתף.ותיקי הארוע, הצטיידו באיזה משקה מהבר, עברו לחלל תצוגה ממותג שהציג את נושא הכנס מכמעט כל זוית אפשרית; הוצגו מזונות וטרינריים

 

 

לכלבים וחתולים הסובלים מבעיות עור שונות כאשר הדגש היה על ה״אנאלרגניק״ לכלבים. בחלל סמוך בין שלל פתרונות תצוגה ועיצוב המרפאה, תאורה, צמחייה, המלצה על צבעים ושפה עיצובית, כרזות ואמצעי המחשה ויזואליים מודפסים או אפליקציות ממוחשבות ועוד. חלל תצוגה הזכיר יותר מכל את כנס ה-VBF שערכנו כאן בארץ ביוני 2014.

 

מנחי הארוע שפתחו את הכנס העלו על נס את המגוון הרחב של האורחים שהגיעו מ-72 מדינות וברכו ב״שלום״ בכל השפות בהן משוחחים אורחי הארוע (מה שלקח איזה כמה דקות) גם חתך המרצים שנבחרו להרצות ייצג את הרב לאומיות של הארוע; פרופ׳ טיירי אוליברי מארה״ב, דר׳ פרה מרקדר ודר׳ כרמן לורנטה מספרד, דר׳ מוניקה לינק ודר׳ אנטי בלטנר מגרמניה, דר׳ קיארה נולי מאיטליה, מרק מורן מאנגליה ודר׳ יאן קואו, דר׳ פסקל פרלוד ודר׳ פיליפ בארלון מצרפת.

 

ההרצאות שפתחו את הכינוס עסקו בבעיות שונות הקשורות בעור; פרופ׳ טיירי אוליברי מארה״ב היה ראשון המרצים והרצה על הדרכים השונות לזיהוי ואיבחון בעיות עור שונות ולאחריו עלה לדוכן המרצים דר׳ יאן קואו, שהרצאתו שפכה אור על ההבדלים התזונתיים המיועדים לתת מענה במקרה של בעיות עור. בשתי הרצאות אלו ניתן היה לעמוד על הנקודות העיקריות בהם עמד הכנס לעסוק; האיבחון והסיבות שראוי לבחון בדרך להגדרת הבעיה; והפתרון התזונתי המיוחד לבעיות עור ובמיוחד ה״אנאלרגניק״ המהווה פריצת דרך בתפיסה התזונתית של חלבון שעבר הידרוליזה.

 

היה זה יום עמוס ולסיום עלו המרצים בזה אחר זה להציג את הנושאים בהם יעסקו בהרצאותיהם ביום שלמחרת. כל זאת נועד כדי שהאורחים יוכלו לבחור בין שני מסלולים; הראשון שנערך באולם המרכזי רחב היידים והיה פתוח לכל המשתתפים התמקד באיבחון טיפול ומניעה של בעיות עור שונות והמסלול השני עסק בהשלכות העיסקיות של ניהול המרפאה, לוגיסטיקה, ניהול משאבים, כספים ולקוחות. למסלול זה היה צורך להרשמה מוקדמת בשל האופי הסדנתי של מסגרות אלו. בשנים האחרונות תפקידו של הווטרינר הפך מורכב הרבה יותר בשל הרף הטכנולוגי הגבוה והמורכבות העיסקית שבניהול מרפאה ווטרינרית ובסדנאות אלו עסקו בבעיות מתחום הניהול היומיומי בנסיון לנתח מודלים נקודתיים.

יום ד׳ ה-25.2, יומו השני של הכינוס הביא את המשלחות קבוצות קבוצות מבתי המלון שלהם ולקראת השעה 9 המתה המבואה בכ-600 באי הכנס ומארחיהם לקפה שני ולפטפוט קל, אך עד מהרה ניתן האות וכבמטה קסם נבלע הקהל בסדר מופתי אל האולמות השונים. באולם המרכזי ההרצאות התרכזו בבעיות הרפואיות הנובעות מאלרגיה של כלבים וחתולים לסוגי מזון שונים, דרכי האיבחון השונות, אפשרויות הטיפול, פתרונות תזונתיים וחידושים בתחום. בסדנאות שהתרכזו בבעיות ניהול המרפאה דנו המשתתפים בנקודות ניהוליות ופתרונות שונים לבעיות שמנהל מרפאה וטרינרית נתקל בהן ביום יום; תמחור, שימור לקוחות, ניהול משאבים ועוד. לאחר ארוחת הצהריים המשיכו ההרצאות ולקראת סיום היום התקבצה הקבוצה הישראלית לסדנא שהנחה פרה מרקדר (שהיה בין המרצים הבולטים בכנס ה-VBF שנערך ביוני 2014 בארץ). בסיום הסדנה כל אחד מההמשתתפים קיבל את הספר ״פתרונות ניהוליים למרפאות וטרינריות״ שכתב פרה מרקדר, פריט חובה לכל מנהל מרפאה וטרינרית באשר הוא.

 

לקראת ערב שבו המשלחות למלונן להתכונן לארוחת הערב ולמסיבת הגאלה המיוחדת שתוכננה לנעול את הכנס. לאחר יומיים אינטנסיביים נוצרו חברויות בין המשלחות השונות ובמיוחד עם אלו מהמרחב הקרוב, לבנון, מצרים, ירדן ואירן. ללא ספק יש משהו במנטליות המזרח תיכונית. במפגש הבלתי אמצעי הזה, הוקפד שלא לגלוש לעיניינים פוליטיים, הועדף המשותף על השונה והוא הפך בעיקר מסקרן ומעניין.

 

ארוחת הערב החגיגית הביאה שוב את כל הבאים אך מעונבים ומגונדרים אל מבואת הקורום שהוכנה לקראת הארוע ומזנונים עמוסי כלטוב עיטרו אותה מכל עבריה. אל שולחנה העליז והשמח של החבורה הישראלית הצטרף מר ברונו סבואה, מנכ״ל רויאל קנין לאזור מזרח ודרום. לאחר מספר נאומים קצרים התפנתה הכבודה לטעום מהמנה הראשונה ובעקבותיה שש מנות נוספות. הכל בהכל. לסיום התפנו הכל לריקודים וכש"הבה נגילה" ו"הבאנו שלום" הגיעו, יצאו כל משלחות המזרח התיכון במחול משותף שללא ספק המילה הנכונה ביותר לתארו תהיה ״מרגש״.

 

יום ה׳ ה-26.2 היה יומו האחרון של הכנס. על פי התכנון בשעות אחר הצהריים תוכננה הטיסה בחזרה. בשעות הבוקר התקבצה החבורה בלובי המלון ויחד עם ריצרד פריוו ובהדרכתה של מדריכה מקצועית יצאה לסיור מסכם בעיר. ריצ׳רד, שמונפלייה היא עיר מגוריו, הוליך את החבורה בסמטאות היוצאות ממרכז העיר במסלול ציורי המשלב ישן וחדש והמסתיים במקווה עתיק שעדיין משמש את הקהילה היהודית במקום. ראש הקהילה המתגורר במקום חיכה לבאים וסיפר על תולדות הקהילה ועל אופי החיים בעיר כיום. לאחר ארוחת צהריים באחת המסעדות במרכז העיר, יצאה החבורה אל שדה התעופה בדרכה לישראל. הטיסה מפריס למונפלייה אורכת כשעה ולאחר המתנה קצרה בשדה״ת ״שארל דה גול״ המריאה המשלחת חזרה לישראל. וכך שבה לה לארץ חבורה של 8 ווטרינרים, עמוסי חוויות ומרוצים. בתיבות הדוא״ל שלהם כבר חיכו להם מאמרים רלוונטיים ותקצירי הרצאות בהם נכחו. היה זה ארוע שכולם יזכרו ואנחנו כבר מתכוננים למשלחת בעלי החנויות בחודש מאי.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf