blood_mobile

ראיון עם מנהל בנק

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

שיחה עם ד"ר ערן סיטון, מנהל בנק הדם הישראלי לחיות מחמד

כאשר אנו הולכים לפגישה עם מנהל הבנק שלנו, אנחנו מנסים לטכס עצה מה נאמר לו בנוגע לחשבון, או במקרה הטוב ננסה להציג לו שההכנסות יעלו בעתיד, העיקר שלא יקצץ לנו את קו האשראי. הפעם אנחנו בדרכנו לפגישה עם מנהל בנק מסוג אחר, אנו נפגשים עם ד"ר ערן סיטון, מנהל בנק הדם הישראלי לחיות מחמד, השוכן בבית החולים הווטרינרי בבית דגן. בישראל פועלים שני בנקי דם עיקריים לחיות מחמד. יחסית לעולם, מצבנו איפשהו באמצע, כאשר אנגליה וארה"ב מובילות את הפעילות וארצות העולם הולכות ומשלימות על פי צרכיהן. גם בעולם כמו בישראל, הצורך למאגר מסודר ומלאי של מוצרי דם למרפאות וטרינריות התעורר בשנים האחרונות. הווטרינרים במרפאותיהם הפרטיות היו מקיזים דם על פי צרכיהם. גם כיום ישנן מספר מרפאות המקיזות דם לפי צרכיהן ופונות לשירותי הבנק רק במצבי חירום.

ד"ר ערן סיטון הוא בוגר מחזור 2000 של ביה"ס הווטרינרי ע"ש קורט בבית דגן. את דרכו האקדמית החל דווקא בפקולטה למנהל עסקים, אך לאחר התואר הראשון ביצע תפנית לכוון משאלת הלב ואהבת בעלי החיים. ד"ר ערן סיטון עבד וניהל מספר מרפאות, והמשיכה הטבעית לבנות מערך הנותן שירותי דם בדומה לבנק הדם האנושי שבתה את ליבו. בתחילה הוא "לקח אחריות" על בנק הדם ששירת את באי בית החולים הווטרינרי, אך עד מהרה הנושא "שאב" אותו פנימה. כיום בנק הדם הרחיב עד מאוד את פעילותו מבחינת סוגי המוצרים שהוא מפיק, המחקרים שהוא מבצע, הסטנדרטים שהוא מעמיד, והשירותים שהוא מעניק גם למרפאות חיצוניות דרך בית החולים.

בעבר היו כל מיני שיתופי פעולה בין תערוכות כלבים ותרומה, אך הסתבר כי הכלבים הבאים לתערוכה נכנסים למעין חרדה ומתח הגורם להם להיות פחות מתאימים. במזג אויר חם ובהתרגשות של התכנסות כל-כלבית שכזו הם נוטים להתייבשות, ובמקרה כזה התרומה אינה טבעית וקלה. בנוסף, קיים חשש של מציגים המטפחים את הפרווה של הכלב שזאת תפגע בעת ההתרמה והם נרתעים מלתרום.

שאלנו את ד"ר ערן סיטון מי הם התורמים האידאלים?

אומר ד"ר סיטון: "…בכלבים, התורם האידאלי הוא כלב שרירי, בעל מסת שריר גבוהה, ורידים גדולים ובולטים ומזג נוח. משקלו עולה על 30 ק"ג, בריא, ומטופל, ללא סימנים קליניים של שלשול או הקאות, התקרחויות בקצוות האוזניים או בגוף (מחשד ל"שושנת יריחו"), רצוי ללא טפילים חיצוניים, וללא סימנים לשטפי דם בעור וגילו מעל שנה. בחתולים, על החתול להיות בוגר מעל ל-9 חודשים, משקלו מעל 4 ק"ג, רצוי נקבה מאחר ולזכרים נפיצות ה-FIV גדולה יותר, עם מסת שריר גדולה, לא שמן, מטופל ונוח.

רצוי עד כמה שאפשר שתורמים יהיו יושבי בית, אך גם אז אין לוותר על בדיקות חוזרות בכל התרמה מאחר וגם כלבי וחתולי בית יכולים להדבק במחלות, גם כאשר הם מטופלים היטב".

הרצון להישען על מאגר תורמים בריא ומטופל של חיות בית, אינו פשוט. שוק מנות הדם בישראל אינו גדול. מדי שנה נצרכות מעט יותר מ-1000 מנות דם. בכדי לספק צורך זה יש להתרים יותר מ-1000 בעלי חיים. כל תורם זוכה לביטוח דם לתקופה מסוימת. תורמים יממשו בחלקם את ביטוח הדם שלהם ועל כן יש צורך להרחיב את מעגל התורמים. בחתולים המצב מסובך עוד יותר, בשל העובדה שחתול יש להרדים במהלך ההתרמה. הרדמה עלולה לפגוע במערך הכלייתי ויש להגביל את תדירותה. הרחבת מעגל התורמים תביא אליו גם בעלי חיים החיים בכלביות ובבתי מחסה לבעלי חיים.

כיצד קובעים את איכות הדם?

"בנק הדם הישראלי לחיות מחמד המשרת את בית החולים האוניברסיטאי חייב לעמוד בקריטריונים אקדמיים נוקשים שנקבעים על ידי מומחי רפואה פנימית של בית החולים וכן על ידי מנהל בנק הדם עצמו.

איכות הדם הנלקח נמדדת על פי מדדים כמו:

כמות הדם: הכמות שנלקחה וכמות הנוזלים בדם שמהם מפיקים את מנת הפלסמה לאחר סרכוז מנת הדם.

גדלי המנות: בכלבים נלקחים בערך 450 מ"ל דם בהתרמה אחת, כלבים ענקים יכולים לתרום שתי מנות באותה התרמה, בעוד שחתולים יתרמו רק כ-0.5 מ"ל בהתרמה. לעיתים, בשל קשיים בהתרמה, גדלי המנות יכולים להיות שונים. כמו כן, בשל מדדי דם שונים בתוך טווח אפשרי ומותר, כמות הנוזלים בדם מהם מפיקים מנת פלסמה יכול לגרום לטווח גדלים רחב של מנות פלסמה, המופקות ממנות דם שונות.

צבע: צבעה של מנת הדם או הפלסמה יכול להעיד על איכותה. צבעה של מנת פלסמה צריך להיות צהבהב עד צהוב ומנת דם צריכה להיות בעלת צבע אדום חזק וללא קרישי דם. מנות פלסמה שלא הופרדו היטב או שמכילות המוגלובין חופשי נוטות להיות אדמדמות. לכל בנק דם אחוז מסוים של מנות שההפרדה שלהן לא מושלמת ועליו לנקוט אמצעים להקטין אחוז זה ככל שניתן. הדבר תלוי ברמת המכשור שישנו בבנק הדם וכן בהקצעת שעות עבודה לנושא האיכות. קיימים מדדים נוספים הנלקחים בחשבון ואחד הגורמים המשפיעים על האיכות הכוללת היא מאזן הנוזלים של הכלב התורם לפני ההתרמה ולעיתים אף במהלכה.

מדדי איכות נוספים למנות דם קשורים גם לאופן הניהול וההפקה של מנות הדם:

רישום ותיעוד: ככל שתהליך העבודה פועל על פי נהלים מדויקים ורישומים עדכניים המפרטים את מקורות הדם שלו ואת מדדי האיכות שלו, כך רמת עבודתו ואיכות מוצריו עולה. הרישום על גבי המנות וזיהוי כל מנה לכל אורך התהליך מרגע ההתרמה ועד מתן הדם חשובים למניעת טעויות ובלבול. תיעוד זה מאפשר ביצוע מחקרים ובדיקות נוספות לתורם ולדם במידה ומתגלה בעיה בכלב המקבל.

סטנדרטיזציה: קביעת גדלי מנה סטנדרטיים מאפשרת לרופא המשתמש במנה לדעת את הכמות שאותה הוא יכול לצפות כאשר הוא מזמין מנה וכך לתכנן בצורה נאותה את הטיפול בחיה.

בקרת זיהומים: מנת דם עלולה להזדהם. בבית החולים מקרה כזה עדיין לא תועד, וב-5 השנים האחרונות לא נזרקה אף מנת דם בשל זיהום הדם, אך החשש קיים, ויש לשים לב למשקעים חשודים, ולשינוי במרקם תאי הדם ולהתפרקותם המהירה.

בדיקות הדם: ללא ספק, אחת מההוצאות הגדולות של בנק דם מגיעה מהבדיקות שעליו לבצע לדם שנתרם. פסילת מנות ועלות ההתרמה של המנות הנזרקות ועלות הבדיקות עצמן מהוות הוצאה נכבדה. ההחלטה אילו בדיקות לבצע תלויה בנפיצות מחלות מסוימות, ואפשרויות ההדבקה בדם, וכן בהוזלת מחירי טכנולוגיות בדיקה חדשניות, כבדיקות PCR".

האם ישנו מידע שנצבר בשל פעילות הבנק, והאם הוא מנוצל למטרות מחקר?

"המדיניות של בנק הדם, שיש לבצע את מירב הבדיקות האפשריות של הדם הנתרם, יוצרת הזדמנות לאיסוף התוצאות ולעבדן. הבדיקות הנאספות ממספר גדול מאוד של חיות מחמד, הופכות למקור רציני ורחב של מידע ממנו ניתן ללמוד על נפיצות של מחלות מסוימות ועל רמות נורמאליות של בדיקות דם בחיות מחמד בריאות. הדם שנאסף לצורך תרומות הדם, וכן דם שנלקח לצרכים אחרים במסגרות הנוספות מהווה מסגרת למחקרים רבים ובסיס נתונים רחב.

דוגמא לשימוש בבדיקות אלו הוא מחקר שנערך לאחרונה לבדיקת הימצאות נגיפים למספר מחלות מידבקות בחתולים. המחקר, שנערך על ידי בנק הדם בשיתוף מעבדת קרניאלי ועיריית ראשון לציון, בדק את אוכלוסיית חתולי הרחוב במרחב ראשל"צ, תוך שימוש בבדיקות סטנדרטיות (PCR) ומצא נגיעות נרחבת של כ-30 אחוז במחלות כ-FIV ו-Felv. לאור אחוזי הנגיעות הגבוהים, נראה כי קיימת חשיבות רבה בבדיקה וניטור של חתולים הנמצאים במגע עם חתולי הרחוב או המאומצים מאוכלוסיית חתולי הרחוב. כמו כן, יתכן כי בעתיד יאלצו בנקי הדם בארץ לבצע בדיקות דם לכל תורם לגבי המצאות הטפילים שנבדקו במחקר.

בנק הדם שותף למחקרים נוספים רבים המתבצעים בבית החולים, כמו למשל לגבי קביעת רמות אנזימים נורמאליות בנוזלי הדם של כלבים וחתולים, הפקת מוצרים חדשניים מהדם, קביעת רמות אנזימים ב-CSF של כלבים, סקר לגבי נפיצות זני FIV, FELV, נפיצות טפילים בדם כלבים בארץ, סוגי דם בחתולי רחוב בישראל ועוד ועוד".

האם בנק דם לחיות מחמד הוא עסק או שליחות?

"רפואה וטרינרית הינה שליחות אך העוסקים בה בכל תחום עובדים ומקבלים שכר ואינם מתנדבים, כך גם בבנק הדם. בכל מצב בו הרפואה פוגשת את הצד הקשה של המטבע

מתעוררת ההתלבטות בין העסק לבין השליחות. רפואת חיות ובין אלו חיות מחמד אינה מסובסדת על ידי המדינה. בכל מצב, שגרה או חירום, מתעורר הצורך בחישוב מדויק של הטיפול הניתן ועלותו. כפי שתיארנו עד כאן, הפקת מוצרי דם מורכבת ויקרה. בחלק מהעולם המערבי מתנהלות עמותות ללא כוונת רווח ולמרות זאת מחירי הדם מרקיעים שחקים (במקומות מסוימים עד כדי 1000 ש"ח למנת דם אחת). בנק דם צריך וחייב ליצור מלאי שיהיה תמיד זמין למקרי חירום ובד"כ נזרק לאחר כחודש, דם שמיוצר בסטנדרט קבוע (הכולל בדיקות שיקבעו לנושא ופסילת דם שלא יעמוד באותו סטנדרט), תוך שימוש בציוד ייעודי, ושימוש בכוח אדם מקצועי לנושא.

הבדיקות המקובלות היום לביצוע בכלבים וחתולים תלויות באזור בעולם בו נערכות התרמות הדם. מקובל לבצע ספירה ומשטח דם לכל מנת דם, ובחתולים גם בדיקות לטפילים ונגיפים (FIV, FELV). תוצאות המחקרים שהזכרנו ישפיעו אם כך על ההחלטה בדבר ביצוע בדיקות נוספות, בחתולים או בכלבים בהתאם לשינויים ברמת הנגיעות במחלה כזו או אחרת. בדיקות נוספות תעלינה בהכרח את מחיר המנה בשל מחירן ובשל זריקת מנות נוספות שיתגלו כנגועות, ולכן השיקול צריך להיות זהיר מכל הכיוונים. היות והמוכנות לשלם עבור מנות דם על ידי השוק הישראלי מוגבלת, ישנה בעיה להעלות את כמות הבדיקות בשל העלייה המקבילה במחיר מנות הדם. מחירי הבדיקות משתנה גם בהתאם לאיכותן, וכן מחירי הבדיקות בהתאם למעבדות העורכות אותן.

המכלול שבו פועל בנק דם, המערך האנושי, המתקנים, הציוד המתכלה, והמקררים הדרושים לצורך אחסון מוסיפים לעלויות הבעייתיות בשל אופי המוצרים, אורך חיי המדף שלהם והאופן בו הם ניתנים. ההערכה לתקציב שוטף של בנק דם נשארת ברוב המקרים בגדר הערכה בלבד של אופי העיסוק והסבירות לשינויים קיצוניים כמו בעיתות חירום. במקרים של הרעלה המונית או התפשטות מגיפה, עשויות העלויות לעלות מעל למתוכנן בשל הערכות חריגה והצורך בהפעלת מערך גדול מהרגיל בהיקף ובמשך הפעילות.

מורכבות התפקוד מתחדדת יותר בעת הזדקקות לסוגי דם מסוימים. בחתולים הבעיה חריפה יותר מאחר ויש להשיג תורמים שונים בשל הצורך להרדימם. מציאת חתולים כתורמים קבועים בכמויות כ"כ גדולות

אינה משימה של מה בכך. ע"מ להיות ערוך למצבי חרום אלו חייב בנק דם להחזיק במלאי מתאים.

מפגש זה של כלכלה ורפואה, המשלב רצון לרמה רפואית גבוהה ושירות המציל חיים מול הוצאות כלכליות המכלכלות את המערך מציל החיים הזה, עומדות ביסודה של החלטה רפואית של כמעט כל רופא וטרינר בארץ, ומודגש ביתר שאת בהכנת מנות הדם, היות ולשוק עצמו מוכנות מוגבלת לשאת בעלות המנות.

עקומת הרווחיות של הכנת מנות הדם הינה עקומת פעמון. כאשר מייצרים מספר מנות קטן וקבוע לתקופת זמן, העקומה בצד העלייה שלה אך ככל שנדרש לייצר יותר ויותר מנות, לכאורה הרווח היה אמור לגדול אך בשל הצורך לייצר יותר מנות דם עלינו לצאת למקומות רחוקים יותר, לעבוד יותר שעות בכדי להפיק את הכמות הגדלה, למצוא את מקורות הדם הנוספים, ואז אנו נתקלים ביותר מחלות ופוסלים יותר מנות, ובסופו של דבר יישאר יותר מלאי ויותר מנות דם תזרקנה בתום כחודש. היות ומחירי המנות אינו עולה ככל שמייצרים יותר, נוצר פרדוקס שככל שהיקף פעילותו של בנק דם גדלה מחד, רמת רווחיותו יורדת בצורה תלולה מאידך, כלל הפוך לכללי ייצור בתחומים אחרים שעלות הפקה יורדת ככל שמפעל מייצר יותר.

פעמים רבות אני נתקל במקרים בהם בעלים מציעים להביא כלב תורם משלהם או להביא כלב אחר לתרומה וזאת בתמורה למנת הדם. הבאת כלב תורם לשם הפקת דם טרי למשל, אינה חוסכת את עלויות ההתרמה כלל. בנוסף יש להתרים את הכלב בד"כ בשל היות המצב חירומי, בשעות הלילה ומדובר על עלויות של שעות עבודה יקרות של וטרינר. אין בנק דם קונה דם, אלא מפיק דם, והעלויות של מנת הדם אינן בשל עלות הדם, אלו עלויות ההפקה. ולכן הבאת תורמים אינה מוזילה את עלויות הדם אלא רק מקלה על הכלב שאמור לקבל את הדם המיוחד/מוצר דם מיוחד להפקה בחירום".

ומה צופן העתיד?

"הנבואה בוודאי שלא ניתנה לווטרינרים וקשה לנבא כיצד תתפתח רפואת הדם של חיות מחמד בארץ", מחייך ד"ר סיטון, "עתידה של רפואת הדם בארץ תלויה ברמת התמיכה שתקבל מגורמים מוסדרים ופרטיים שונים לסבסוד פעילותה, לשם שמירת רמת הציוד וביצוע מחקרים. רמת איכות מנות הדם מבחינת האפשרות להדבקה במחלות, תעלה במידה ותהיה הוזלה במחירי בדיקות ה-PCR כך שתתאפשר בדיקתן של מחלות מרובות, בעלות נמוכה יחסית, עובדה שתעלה את הביטחון ב"ניקיון" המנות."

בכדי להתגבר על חלק מבעיות המלאי ותאריכי התפוגה המוגבלים של מוצרי הדם השונים נבדקת האפשרות להארכת חיי המדף של מנות הדם.ישנם מספר מחקרים הבודקים דרכים להארכת חיי המדף של מנות הדם המקוררות, למשל ע"י יצירת סביבה דלת חמצן במנת הדם. כך יואטו נזקי החמצון לכדוריות ומנת דם מקוררת תישמר באיכות מצוינת עד ל-12 שבועות. דרך נוספת הנחקרת להארכת חיי המדף היא הוספת ויטמין E למדיום או לחומר המעטפת של מנת הדם המקוררת.

אחד הכיוונים הנחקרים למציאת פתרונות לחוסר הכרוני בתורמים ובמוצרי דם הם תחליפי דם. קיימים מחקרים לגבי שימוש בהמוגלובין חופשי ממקורות הומניים, בקר, מיקרואורגניזמים וייצור טרנסגני של המוגלובין הומני. כדי שמולקולת ההמוגלובין לא תתפרק בהיותה חופשית, ייצרו המדענים מספר פתרונות לשמרה על ידי יצירת קשרים, הפיכתו לפולימר או יצירת מעטפת ליפוזומית למולקולת ההמוגלובין. ישנם מספר מוצרים המבוססים על הטכנולוגיות הללו, חלקם כבר מאושרים לשימוש.

שימוש בהמוגלובין טבעי מתולעים: תולעי אדמה ותולעי ים מכילות המוגלובין גדל מימדים, עד פי 50 מהמוגלובין הומני, עובדה שמאפשרת לו יציבות מבנית בזרם הדם, גם בהיותו חופשי. ניסויים קליניים בטיפול בהמוגלובין כזה החלו באירופה.

נוזל סינטטי מוליך חמצן: מחקרים נוספים עוד משנות ה-60 בנוזלים של חומרים מסוג Perfluorocarbons) PFCs), חומר סינטטי נוזלי המכיל חמצן מומס רב, מגרים את דמיונם של חוקרים הסבורים כי עתיד רפואת הדם נמצא בחומרים הסינטטיים הללו.

יצירת "כדוריות דם סינטטיות": כיום נעשים מחקרים באירופה ליצירת מעטפת פולימרית סינטטית מתפרקת, שתאפשר יצירת סביבה מוגנת להמוגלובין ותאפשר חיקוי מלא של פעילות הכדורית וההמוגלובין בדם. המחקרים בנושא זה נמצאים עדיין בחיתוליהם.

חדשנות במוצרי דם: מוצרי דם חדשניים ייתכנו בעקבות יוזמות בעולם ובארץ להפקת מוצרי דם מיובשים שניתן יהיה לשמרם זמן רב וללא צורך בקירור ובאיכות מקסימאלית, עובדה שתאפשר שמירת דם ופלסמה במלאי של כל מרפאה לתקופה ממושכת."

 

למעלה משעה נגזלה מיומו העמוס של ערן ואנחנו משחררים אותו לדרכו. "אל תשכח להזכיר לקוראים שתרומת דם מצילה חיים", הוא מזכיר. זה המקום לציין את מספר הטלפון של בנק הדם; פשוט התקשרו ותאמו לכם יום שבו אתם באים לתרום: 03-9688588.

המאפיינים המדעיים העקרוניים וסוגי דם בכלבים וחתולים

בכלבים: ידועים מעל ל-10 סוגי דם לכלבים. סוגים אילו נחלקים לקבוצות דם הנקראות DEA – Dog Erythrocyte Antigen. קבוצות אילו נחלקות לפי מספרים 1-7 ותת קבוצות לדוגמא: DEA-1.1. קבוצות הדם המעוררות את התגובות האלרגיות החריפות יותר, במתן דם לכלב, הנן קבוצות DEA-1.1 ו-DEA-1.2 וכן DEA-7. הקבוצה DEA-1.1 גורמת לתגובה החריפה ביותר. בכלבים, מתן דם בפעם הראשונה לא יגרום בדרך כלל לתגובה אימונית, אך בכל מקרה רצוי לבצע בדיקות טרם מתן הדם לכלב, למשל: בדיקת התאמת הדם – Cross Match, או בדיקת נוכחות סוג דם DEA-1.1 למקבל ולתורם. בדיקת התאמת הדם חשובה במיוחד כאשר לא ידוע עברו של הכלב – למשל האם הכלב המקבל קיבל מנת דם בעברו.

בחתולים: ידועות שלוש קבוצות דם: A עם אללים aa ,B עם אללים bb ו-AB עם אללים aab. חתולים עם קבוצת דם B מתאפיינים ברמת נוגדנים גבוהה לקבוצת דם A. התאמה של חתול מקבוצה A למתן דם מקבוצה B חלשה יותר. ניתן לבדוק את סוג הדם בבדיקת קיט פשוטה ולחילופין ניתן לבצע בדיקת Cross Match על מנת למנוע בעיות. רצוי לבצע את בדיקות ההתאמה בכל מתן דם/פלסמה לחתול כאשר לא ידועות קבוצות הדם של המקבל והתורם.

מתי אנו זקוקים למוצרי דם?

דם ופלסמה דרושים בטיפולים רפואיים רבים כמו במצבי איבוד דם טראומתי, כניסה לניתוחים, אנמיות, מכות חום, הכשות נחש, פרוו, ארליכיה, בעיות קרישה וכבד, הרעלות, חסרים רכיבי הדם השונים ועוד ועוד.

מוצרי הדם המופקים מתרומות דם

מוצרים עשירים בתאי דם:

דם מלא: דם מלא הינו דם לא מופרד המתחלק לשני סוגים בהתאם לזמן שחלף מהתרומה:

מנת דם מלא טרי נחשבת כך עד 12 שעות מהלקיחה , מכילה טסיות דם, חלבונים, פקטורי קרישה , נוזל הדם  וכן תאי דם והמוגלובין. דם מלא טרי ניתן במקרים של אנמיה בצרוף בעיות קרישה וכן  במקרה של מחסור ברוב רכיבי הדם, באיבוד דם אקוטי בו מחסור של כל רכיבי הדם.

מנת  דם מלא שאינו טרי נחשבת כך לאחר שחלפו 12 שעות ממועד ההתרמה, מכיל את חלבוני הדם, נוזל הדם, תאי דם והמוגלובין מאידך, טסיות אינן פעילות ורמת פקטורי קרישה מועטים. ניתן במקרים של אנמיה ומחסור ברכיבי דם שאינם קשורים לבעיות קרישה. נשמר עד 35 יום בקירור של 4 מעלות צלזיוס (מ"צ).

תרכיז תאי דם Packed Cell-PC הינו מוצר שבו הופרדה ממנו הפלסמה על ידי סרכוז המכיל תרכיז תאי דם שברובו אריטרוציטים, המוגלובין ומעט פלסמה וחומרים נוגדי קרישה. רמת ה PCV המקובלת של מנת PC נעה בין % 60 ל-% 80. מנת רכז תאים נשמרת עד 35 יום בקירור של 4 מ"צ, למרות שמניסיוננו כבר לאחר 21 יום ניתן למצוא מקרים של "הזדקנות" המנה המתבטא בשינויי צבע, ועליה במספר הקרישים. מנת PC מכילה כ 200 מ"ל. PC ניתן במקרי אנמיה ואבדן דם (מתחת ל-20% PCV ) במיוחד כאשר יש חשש ממתן עודף נוזלים ואין צורך בשאר הרכיבים של הדם.

מוצרים המופקים מנוזל הדם – הפלסמה :

Plasma (FFP) Fresh Plasma & Fresh Frozen פלסמה טרייה ופלסמה טרייה קפואה הנן פלסמות שהופרדו תוך 6- 8 שעות מההתרמה. פלסמה כזאת שהוקפאה נחשבת פלסמה טרייה קפואה – FFP. פלסמה מכילה את נוזל הדם, חלבוני הדם- אלבומין וגלובולינים וכן את פקטורי הקרישה. מנה כזו מכילה בד"כ 160-250 מ"ל, וניתן לשמרה שנה אחת בהקפאה. FFP ניתנת במצבים של מחסור בחלבוני דם, ומחסור בפקטורי קרישה כמו במכות חום, כוויות, הכשות נחש, הרעלת אנטיקואגולנטים, אי תפקוד כבדי DIC ועוד.

FP- Frozen Plasma פלסמה קפואה. פלסמה "רגילה" (שאינה טרייה) שהופרדה לאחר 8 שעות מההתרמה, הוחזקה בקירור ב- 4 מ"צ עד 35 יום מהתרמה. מנה כזו מכילה בעיקר חלבוני הדם אלבומין וגלובולינים. ניתן לשמרה בהקפאה עמוקה עד 5 שנים. FP משמשת לטיפול בחסרים בחלבון בדם כמו במקרי שלשול קשים ופרוו .

PRP – Platelet Rich Plasma פלסמה עשירה בטסיות הינה פלסמה המופרדת ממנת דם שנשמרה בטמפרטורות החדר רצוי להפרידה תוך זמן קצר מרגע ההתרמה למניעת תהליכים שלילים. לאחר ההפרדה ניתן לשמור את הפלסמה בטמפרטורות החדר (24 מ"צ) במתקני נדנוד עדין עד 5 ימים. מנה כזאת ניתנת במקרים בהם ישנו חוסר בטסיות דם, כמו במחלת הארליכיה.

Platelet Concentrated Plasma – PCP תרכיז טסיות מופק לאחר סרכוז של מנת הפלסמה העשירה בטסיות (PRP) ומכיל כ- 50 מ"ל פלסמה בלבד וכך מאפשר מתן מנת פלסמה קטנה ומרוכזת בטסיות לשם טיפול במחסורים בטסיות דם.

Cryoprecipitate – Cryo הינו מוצר המופק ממנת פלסמה טרייה קפואה (FFP) לאחר שהופשרה ל-4 מ"צ במהלך לילה וסורכזה להפקת תרכיז פלסמה המכיל 50 מ"ל של תרכיז פקטורי קרישה, בעיקר פקטורים 8 ו-13 ופיברינוגן. תרכיז זה טוב למניעת מתן עודף נוזלים, וכן לטיפול בהמופיליות, WvD ובשלבי התחלת DIC .

בוקסה

הארצות דוברות האנגלית היו הראשונות לפתח בנקי דם, אך הצורך הקיים הוליד פתרונות דומים בכל רחבי אירופה וכמובן בארה"ב ובקנדה. ראשונה בהיקף (ובמיוחד ביחס לגודל האוכלוסיה) בפיתוח היא אנגליה, המקיימת רשת ארצית המופעלת ע"י מתנדבים המציעים את מוצרי הדם למרפאות וטרינריות. בארה"ב קשורים ארגוני המתרימים למערך הסיוע והשיקום של בעלי חיים עזובים ובמיוחד אלו המשקמים כלבי מירוצים מגזעי הרוח הנחשבים לתורמים מעולים בשל הקלות היחסית להתרמה, נפח הדם ואיכותו. רויאל קאנין פעילה ברחבי העולם בסיוע ובעידוד הגופים ההתנדבותיים ובקיום מסגרות להתרמה כפי שניתן להתרשם מניידת ההתרמה החדישה הפועלת במערך של ניידות דומות ברחבי בריטניה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf