224 Kennel Super Play's

קיץ פיני

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: Jin Kaakinen

כשהפינים משתמשים במונח קיץ, ראוי לו לאדם מהיישוב לחשב היטב מה הוא אורז בצקלונו בכדי להתמודד עם כל היופי חי הזה ששמו קיץ בפינלנד. זהו הקיץ השני ברציפות שאני מוזמן לפינלנד וכפי שלמדתי, גם הקיץ מוזמן אבל כנראה יגיע אולי בקיץ הבא. לא משנה מהי עונת השנה, תערוכות יש כל השנה ובקיץ (נא ראו את הערתי מקודם) שהיא התקופה "היותר חמה" מנסים לדחוס ארועים כלבניים עד להתפקע. השמש זורחת בשעה 03:25 כל בוקר, ושוקעת בשעה 23:45 אך האור אינו האור החזק הטיפוסי לארץ, כי אם מין אור חיווריין דומה לזה המוכר לנו ממש בחצי השעה לפני השקיעה.

מועדון השנאוצר פינצר הפיני נוסד בשנת 1954 ומאגד בתוכו את שלושת גדלי השנאוצר על שלל צבעיהם, את 2 גדלי הפינצ'ר, הננסי והגרמני ואת האפנפינצ'ר; גזע חמוד שעדיין לא היגר לישראל, בגודלו של השנאוצר הננסי. שלא כמו הגזעים האחרים הוא מוכר בצבע אחד שחור, והראש מזכיר מאוד את הגריפון אך עם זרבובית מעט ארוכה יותר וגשר אף ישר. במחציתו הראשונה של חודש יוני עורך המועדון את האליפות השנתית שלו. השנה כמו בשנה שעברה התערוכה נערכה בעיירה פורובו כ-50 ק"מ ממזרח להלסינקי הבירה. החלק העתיק של העיירה ציורי וצבעוני ומאוכלס בחנויות צבעוניות המציעות את מרכולתן בחלונות ראווה המעוצבים בטוב טעם סקנדינבי טיפוסי.

לתערוכה מגיעים כ-500 כלבים גם מהארצות השכנות, שבדיה, נורבגיה, דנמרק, וגם מדינות חבר העמים לשעבר. סוף השבוע של ה-12 ביוני היה קר יותר מאשר בשנה שעברה ואפילו הפינים המורגלים בטמפרטורות קיצוניות קיטרו. כמובן שכיאות לגזעים קשוחים כמו הפינצ'ר שנאוצר התערוכה נערכת בחוץ כשלשופט אוהל ולמציגים כיפת השמיים. המציגים נכנסים לזירה נרגשים ויוצאים…רטובים.

8 מעלות ורוח מקפיאה קידמו את פנינו כשנכנסנו בשערי מגרשי הכדורגל של העיירה ששימשו כשטח התערוכה ואז בדיוק כשנדמה היה שהרוח נרגעת התחיל לרדת גשם. הגשם זרזף לו מעדנות ומיסך את היום עד למחציתו לערך כשמשבי רוח פתאומיים עושים שמות באוהלינו מגוונים את שגרת השיפוט הרטובה. הכלבים לא התרגשו מההמולה וכיאות לבעלי פרווה זיפית נראו במיטבם. "לא כיף" לארגן כל תערוכה בסדר גודל כמו תערוכה זו, עם 6 שופטים מחו"ל ומזג אויר מתעתע. האירגון והסדר המופתי המאפיין את כל התערוכות הנערכות בפינלנד נשמר גם הפעם. ללא מערכת כריזה, 2 פעילות מיומנות ולא צעירות במיוחד ניהלו את הזירה שלי (ופעילות אחרות את הזירות האחרות). ככלל מרבית המציגים היו בנות ואם הזדמן לזירה גבר לרפואה מיד "התלבשה" עליו איזו מציגה ואמרה לו מה לעשות…

המארגנים הכינו עבורי זירה עם כ-80 שנאוצרים ננסיים, כמעט כולם הופיעו עם 0 איחורים ובסדר מופתי. מחצית הננסיים היו שחורים ומחציתם האחרת פלפל מלח. הרמה היתה מעולה והכיתות מאוכלסות במרביתן ביותר מ-5 כלבים בכיתה, מחזה שאנו לא רגילים לראות במחוזותינו. מרבית הכלבים משני הצבעים (כל צבע נשפט בנפרד ומנצח הגזע נשלח לייצג את הגזע בזירה המרכזית). מרבית הכלבים היו בגודל נכון והציגו ראשים מאורכים עם הבעה מצויינת. הפרוות בשני הצבעים היו טיפוסיות וזיפיות ובניעור אחד השליכו מעליהם את טיפות המים. הפלפל מלח היו טובים יותר והטיפוסיות שהציגו היתה בעיני מאוזנת יותר ונכונה. חלק מהכלבים בשני הצבעים היו מעט חפשיים יתר על המידה בתנועה מלפנים, ולחלקם היו ראשים גסים ורחבים במיוחד עם שרירי לחיים תפוחים. בזירה המרכזית נפגשו כל השופטים והמציגים להראות את פרי עמלם. הנציגים ששלחתי התברגו היטב במספר מקצים; הקשיש הטוב בתערוכה היה מנצח הקשישים ננסי שחור, ובית הגידול פלפל מלח היה המנצח של בתי הגידול.

התערוכה הסתיימה אחר הצהריים, בדיוק כשהגשם פסק… אנו נסנו על נפשינו לסאונה הקרובה להפשרה מהירה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf