GOL-PU-0070

ציידת הפריימים

שם הכותב/ת: אליס ואן קמפן

צילום: אליס ואן קמפן

על צלמת יוצאת דופן במרדף מתמיד אחר הפריים הנכון

אליס ואן קמפן היא מסוג האנשים “הצדים” את הרגע הנכון בעדשת מצלמתם. השפה החזותית עשירה, תיחום הצורות וזווית ההסתכלות הייחודית יוצרים סיפורים צורניים מרתקים, מפתיעים ולרוב מלאי הומור. היא לא למדה צילום באקדמיה ואת כישרונה גיבשה בלימוד עצמי, הרבה סקרנות ועבודה קשה.

תמיד קרובה לבעלי חיים; בילתה אליס את ילדותה בחלקה הצפוני יותר של הולנד מוקפת באוגרים, ארנבות, תרנגולות, כלבים ואפילו סוס פוני. לאחר שהכירה את בעלה צ’ס, חזרה לחלקה המערבי של הולנד, בסמוך לכפר הולדתה ובקרבת הים הצפוני. בכל שנה, אליס וצ’ס משתדלים לבלות חודש או חודשיים בביתם שבדרום אפריקה, אותו הם מקווים להפוך בעתיד לבית הקבע שלהם.

את אליס ועבודותיה פגשתי במבואה של מרכז הקונגרסים בליווארדן (Leeuwarden), בתערוכה האירופאית שנערכה תחילת חודש ספטמבר בהולנד. כמו רבים מעמיתי, לא יכולתי להשאר אדיש לעוצמת הצילומים ואיכותם. תצלום השער צד את עיני מיד וענה על כל הקטגוריות של צילום גאוני; נושא חזק, זוית צילום מעניינת, רגע אחד בלתי נשכח והרבה הומור. “הצעתי לפצות את בעל שדה הצבעונים על הפרחים שנרמסו, אך האמת שהיה מדובר רק בצבעונים אחדים והחקלאי היה יותר משועשע מאשר ניזוק,” מספרת אליס. היינו ממשיכים לשוחח שעות, אך כצלמת הראשית של התערוכה היא היתה עסוקה במהלך ימי התערוכה ואת הראיון ערכתי עימה באמצעות הדוא”ל.

כשאליס עמדה בפני החלטה באיזה עתיד מקצועי לבחור, היו מספר תחומים שמשכו את תשומת ליבה; עבודה עם בעלי חייםֿ, עיתונאות, צילום, סוכנת טיולים ונסיעות. אולי בשל שפע האפשרויות אליס התקשתה להתמקד ולבסוף (וכפי הנראה כתוצאה משכנוע של אמה) בחרה ללמוד בקולג’ ליזמים המעוניינים לפתח עסק עצמאי. אליס לא היתה סטודנטית גרועה אך המסגרת התגלתה כבחירה לא נכונה שלא עמדה בציפיותיה. כפי שהיא מעידה על עצמה – דווקא החלטות גרועות עשויות להתברר כהתחלות מבטיחות וכך היה; חלק מההכשרה והלימודים שילבו נסיון מעשי בתחום נבחר ואליס בחרה בצילום. השנים הן סוף שנות השמונים ואליס החלה לעבוד בחנות צילום, מדפיסה תצלומים, מוכרת מצלמות ומצלמת ארועים. בתחילה בסופי שבוע וכאשר סיימה את לימודיה, החלה לעבוד בחנות במשרה מלאה. בשנת 1991 הכירה את בן זוגה צ’ס וביחד עמו עברה להתגורר ברוקנג’ (Rockanje) כפר קטן בו היא מתגוררת גם כיום בחלק המערבי של הולנד. לאחר מספר חודשי התאקלמות מצאה אליס עבודה כצלמת בסטודיו לצילום. היה זה סטודיו שהתמחה בצילום תעשייתי בעיקר אך עסק גם בצילום חתונות ופורטרטים. במהלך שבע שנות עבודתה בסטודיו למדה אליס רבות ובשנת 1998, פרשה אליס כנפיים פתחה סטודיו לצילום משל עצמה, אותו היא מפעילה גם כיום.

הגזע של אליס הוא בול טרייר; אהבה ממבט ראשון שמומשה בשנת 1993 כשלחייה נכנס ג’וק (Jock), בול טרייר זכר שקיבל את שמו מבול טרייר דרום אפריקאי מפורסם. דרך ג’וק גילתה אליס את עולם התערוכות והחלה עושה את דרכה בעולם הכלבנות ההולנדי. שתיים מהתכונות היותר בולטות של אליס הן הסקרנות וההחלטיות, וכך החלה ללמוד על הגזע. עד מהרה הבינה שחסר מידע כתוב על הגזע בשפה ההולנדית. היא החלה במחקר יסודי בין המגדלים ההולנדיים, אספה חומר ארכיוני מקורי וסיפורים מפי מגדלים והוציאה ספר על הגזע, מעשה ידיה להתפאר מהאות הראשונה כל הדרך אל מכבש הדפוס. הספר פורסם בשנת 2005 וכבר לאחר 18 חודשים אזל מהמדפים. כעת עובדת אליס על ספר נוסף על הבול טרייר, רחב יריעה מקודמו ובשפה האנגלית. כמו מגדלים רבים גם אליס למודת אכזבות; למרות נסיונות להעמיד מספר המלטות בעבר המזל לא האיר פנים ורק בחודש מאי 2010 נולד שגר בול טריירים שני. היה זה שגר של 10 בול טריירים בריאים ויפים שלמעט אחד, נמסרו למשפחות אוהבות ברחבי הולנד. כעת מלבד הגור מגדלת אליס שתי נקבות שיובאו מאנגליה והעושות חייל בזירות הולנד והמדינות הסמוכות וזכר נאה אך בעל אוזניים שאינן זקופות כך שהוא אינו מוצג בתערוכות. כעת עם הגור החדש מתכננת אליס לשוב ולהציג ומקווה שכך יקרה עם עוד 2-3 מהגורים המוצלחים יותר מהשגר.

בימים בהן אליס אינה מצלמת בסטודיו או מצלמת בתערוכות, היא מתנהלת עמוסה במצלמות ואביזרים במשימות צילום ברחבי אירופה והעולם, מנציחה את התערוכות האירופאיות והעולמיות ולא פוסחת על תערוכות גדולות אחרות בהולנד או במדינות השכנות. הדובדבן שעל הקצפת הם מסעות צילום מוזמנים למקומות מרוחקים; עבור המגזין “כלבים בקנדה” טסה אליס לפירנאיים שם צילמה כלבי הרים פירנאיים בנופי הפרא ההרריים; באיטליה צילמה אליס את המרמנו בעבודתו (כלב רועים איטלקי), בדרום אפריקה צילמה אליס את הזאב הטלוא (Canis Africanis) בעל החיים המסקרן ביותר מבחינתה (אחרי כלבים כמובן).

לצערה, מסעות אלו נדירים למדי אם כי היא ממצה מהם את המירב. התערוכות וסיקורן ממלאים חלק מרכזי בעבודתה של אליס, אך אהבתה הגדולה הם המרחבים. “אני תמיד נוסעת אל המגדלים ולא מבקשת מהם להגיע אלי לסטודיו,” מספרת אליס, כך היא מצליחה להביא את הרגעים האמיתיים של הכלבים בסביבתם הטבעית. התוצאה היא פסיפס מגוון של תאי שטח בשלל צורות וצבעים. “אני מבקשת ליצור תצלומים שיזוהו מיד כעבודות שאני צילמתי, לתפוס את הרגע הנכון, טבעי וקרוב ככל האפשר לעבודתו המקורית של הכלב בסביבתו הטבעית, בין אם הוא מבויית או חי כחיית בר, עסק לא פשוט בשל העובדה שלמרביתם קשה להתקרב,” מסבירה אליס. “החלום שלי הוא להגיע ולצלם גזעים הייחודיים לארצות מוצאם בסביבתם הטבעית; גזעים יפניים הניצבים על רקע הנוף היפני הייחודי; או האזוואק (כלב רוח) – אחד מהגזעים האהובים עלי ביותר – בסביבתו הטבעית ניג’ר, בורקינה פאסו או מאלי; הגזעים הסקנדינביים בסביבתם הנורדית הטיפוסית וגם את הכנעני שלכם במדבר ואולי החלום שלי יום אחד יתגשם…"

בחודש אוקטובר השנה נסעה אליס לצלם את תערוכת סילוורווד, האליפות השנתית של הבול טרייר בארה"ב, והיא מקווה ל”תפוס” שם חומר איכותי להשלמת ספרה החדש על הבול טרייר.

עד היום פורסמו תצלומיה של אליס בהולנד כמובן ובמרבית ארצות אירופה כמו גרמניה, אנגליה, צרפת, ספרד, פולין, נורווגיה, פינלנד ורוסיה (כעת ניתן להוסיף גם את ישראל).

וכמובן שכבר יש משימה חדשה (לאחר שהספר יודפס כמובן) אנציקלופדיה של גזעים מכל העולם. כך תוכל אליס לחזור ולהגשים את חלומות ילדותה, לעבוד עם בעלי חיים, להפוך לסופרת, לצלם וגם לנסוע מסביב לעולם.

התצלומים של אליס מוצגים באתר:http://www.alicevankempen.com

תצלומים מהתערוכה האירופאית באתר: www.oypo.nl/alicevankempen

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf