kagan009

פעם בוקסר – תמיד בוקסר

שם הכותב/ת: אלכסנדרה כגן

צילום: מארכיון המשפחה

אלכסנדרה (סשה) נולדה במינסק בירת בלארוס. המפגש הראשון עם כלב תמיד מותיר רושם מיוחד, וכזה היה המפגש עם סילבה – בוקסר ענק (קרוב ל-60 ק”ג) בן שלוש, שהפך מיד לחברה הטוב ביותר. היה זה כלבם של קרובי משפחה שהשאירו אותו למשמרת. אלכסנדרה טיילה עם סילבס בחוץ, הוא ליווה אותה לגן …”ובלילה, מכיוון שאסור היה לו להכנס למיטה שלי", מספרת אלכסנדרה, "מצאו אותנו בכל בוקר מכורבלים על השטיח למרגלות המיטה”. בדומה לסיפורי אהבה אחרים, גם סיפור זה נקטע כשסילבה חזר למשפחתו ("לצערי עלי לא חשבו כשמאוחר יותר הוא נמסר לשרת בצבא", היא נזכרת בעצב.)

"הנסיון השני היה כשהייתי בת 17", ממשיכה אלכסנדרה. ”בכספי מילגת הלימודים שקיבלתי מהאוניברסיטה רכשתי גורה מנומרת בשם 'Etna'. באותה תקופה הדירה שלנו היתה קטנה מאוד וחלקנו אותה שלושה דורות בצפיפות. שני האחיינים שלי פחדו מהכלבה פחד מוות ואני נאלצתי להחזיר אותה למגדל. אך נשבעתי שכשאוכל, אגדל בוקסר ויהי מה. כשאיגור, בעלי הציע לי נישואין, השאלה שלי היתה מה בנוגע לבוקסר. רק לאחר שענה בחיוב, אמרתי כן".

לפני שעלו לארץ, מכרו איגור ואלכסנדרה את הפסנתר שלהם, ובכסף חיפשו לקנות גורה. כמעט עד לרגע האחרון לא נמצאה הגורה המבוקשת. ואלכסנדרה כבר הודיע שאינה נוסעת בלי הכלבה. ממש יומיים לפני הנסיעה קיבלו השניים את המידע שהביא אותם ל'אימרה', גורת הבוקסר שאיתה עלו לארץ. מצויידים בשני תרמילי גב עמוסים לעייפה, וביד אוחזים סלסלת קש עם גורת בוקסר חומה בת כמה שבועות החלו להיטלטל בדרכים. לארץ נסעו דרך פולין במסע של שבוע ימים. בדרך מכרו מעט מהמטלטלין שלקחו עימם בכדי לממן מזון לגורה. כשהגיעו לארץ איגור הפך ליגאל, ובני הזוג כגן החלו את חייהם כישראליים.

"יום אחד כשהלכנו בחדרה פגשנו אדם גבה-קומה המטייל עם כלב בוקסר קשיש. לא בדיוק היינו בכיוון של תערוכות וגידול אך גבה-הקומה (הלוא הוא ד”ר עמיחי גונן – ממייסדי המועדון הישראלי לכלבי בוקסר) נתן לנו מספר טלפון של המועדון וכך התחלנו להכיר את הגידול הגזעי; ההמלטה הראשונה של אימרה הניבה 10 גורים. הבוקסר הינו גזע בריא, ההמלטות טבעיות ומרובות גורים ואנו התחלנו לגדל לפי הספר. כשהיינו צריכים למצוא שם לבית הגידול, החלטנו לאמץ את שם העמותה שיגאל בעלי ואני הקמנו כשהיינו סטודנטים בפקולטה לגיאוגרפיה וביולוגיה (והקיימת עד היום). העמותה עסקה בשיט קייקים ושמה בבילרוסית “ולצוגי” שמשמעו – מסע לחיפוש עצמי. מאחר וגם אני הייתי במסע לחיפוש עצמי (בעולם הבוקסרים), השם התאים לנו בדיוק, כך גם שמרנו על קשר עם העבר וארץ המקור שלנו. כשנולדו הילדים (טל בן 14 ולילך בת 10.5) הכלבים ליוו אותם מהרגע שהגיעו אל הבית ו…לתמיד."

 הבוקסר הינו הגזע היחידי שתקן הגזע מציין בו בצורה מפורשת שגם כאשר הגזע יזדקן, אופיו לא “יתקלקל” ואכן האופי יחיד ומיוחד.

"ה”יצר” הכלבני שלי מתחלק ללפני ההמלטה הראשונה ולאחרי ההמלטה.התחלתי להתעניין יותר ויותר בכל הקשור לגידול בוקסרים, הכרתי מגדלים נוספים מהארץ ומהעולם, סיימתי את קורס המדרשה של ההי”ל, ולאחר שהבנתי שהעיסוק שלי חייב להיות גם הוא בתחום, עברתי הכשרה כאסיסטנטית לוטרינר, תפקיד אותו אני מאיישת משנת 1995 ועד היום במרפאתו של דר’ פוגל בפ”ת.”

בדרך נרתמת אלכסנדרה לעזרת המועדון וממלאת במשך שנים תפקידים שונים (רכזת הגידול, חברת ועד, אחראית תערוכות ועוד). עם ההמלטות החלו להצטבר ידע ונסיון ועמם באו גם ההישגים. מספר לא מבוטל של כלבים השלימו תארי אליפות, גורים, צעירים וקשישים עלו לזירות המרכזיות בתערוכות הבינ”ל של הי”ל, אך אלכסנדרה אינה מסתפקת בכך והשאיפה שלה היא להמריא גבוה יותר; המטרה כפי שהוצבה בתחילת הדרך לא השתנתה במאום, ליצור “בוקסרים כחול-לבן” בריאים בגופם ובנפשם, המתאימים לכל משפחה ומביאים אושר לכל הסובבים אותם.

הגידול הגזעי אינו חף מבעיות ואלכסנדרה מקפידה מאוד על בדיקות לאיתור בעיות גנטיות כולל משלוח בדיקות למעבדות בארה”ב (בהעדר מעבדות מתאימות לכך בישראל). לאחר כמעט 20 שנה של גידול, הכלבים של בית הגידול של אלכסנדרה ויגאל מכשכשים בזנבם בכל רחבי הארץ.

הבוקסר למרות היותו הבינוני מבין שלושת הגדלים שהתפתחו בגרמניה, הוא חזק ביותר ומציג היטב את עוצמתו במבחני העבודה בהם הוא חייב. זהו אחד הגזעים הפופולריים בעולם וקהל מעריציו לא יחליפו באף גזע אחר.

מבנה גופו ריבועי, גולגולתו חזקה, הזרבובית מהווה 1/3 מאורך הראש, האף סולד, הלסת התחתונה רחבה עם מנשך סנטרי. הצוואר אלגנטי ושרירי, מקושת וחטוב כמו מגולף. הצללית הטיפוסית נוצרת מראש חזק אך מאוזן לעוצמת הגוף, צוואר הנטוע היטב בין שתי שכמות מודגשות היוצרות חגורת כתפיים חזקה, גב קצר ומותנית מעוגלת. הקו התחתון מצייר עקומה נאה היורדת אל בית חזה קדמי מפותח היטב, קו תחתון אסוף אך לא יתר על המידה, וגפיים מזוותות היטב. בתנועה, למרות אורך גופו הקצר, יפגין שטף ועוצמה. פרוותו קצרה עם מסיכה כהה שרצוי שלא תעבור את קו העיניים. העיניים כהות, הפרווה זהובה או מנומרת. כתם לבן סימטרי על הראש, חזה וכפות לבנים אינם שגיאה ומוגדרים “נאים”. צבע הפרווה חום או חום מנומר.

הפרופסורים רודולף ורודולפינה מנצל גידלו את הגזע (בית הגידול "בני שטן") מתחילת המאה ה-20 ונחשבו למגדלים הטובים בעולם לאחר שגרפו את הפרסים הראשונים במשך יותר מחצי עשור ברציפות. שרשרת ההצלחות נקטעה בשל עליית הנאצים לשילטון וסיפוח אוסטריה, ארץ מולדתם. הם עלו לארץ בסוף שנת 1938 והניחו כאן את היסודות לכלבנות אותה אנו חיים גם כיום.

null

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf