DSCF8078

עבודה במים – החוג הישראלי לכלבי סן ברנרד וניופאונדלנד

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: איתן הנדל, גיא בכר

החורף האחרון היה נדיב מאוד במשקעים והקיץ הזה הכנרת מלאה ברמה שלא נראתה בארץ זה עשור. בשעות הבוקר המוקדמות של אחת השבתות של חודש יוני נקבצו ובאו לחוף פרטי במערב הכנרת, כעשרה חברי החוג הישראלי לסן-ברנרד וניופאונדלנד וכלביהם (וגם ליאונברגרית אחת) לאימון בעבודת מים. היו שם זכרים ונקבות מגיל שלושה חדשים ועד שלוש וארבע שנים.

כלבי ניופאונדלנד מוכרים בכל העולם ככלבי הצלה ולמעשה זהו גזע הכלבים היחיד המורשה להיכנס לכל חוף רחצה מוכרז – גם אם במקום מוצב שלט של אין כניסה לכלבים.

ולמי שאינו מכיר את הגזע ולמה הוא נועד, להלן מבוא קצר: הניופאונדלנד הוא גזע שהתפתח לחופיו הסוערים של ניופאונדלנד, אי השוכן לחופה המזרחי של יבשת אמריקה, בחלקה הצפוני יש לדייק ואם עוד קצת לדייק, לחופה הכי צפוני של היבשת ממש בפינה "מול" איסלנד וגרינלנד. מזג האויר מעט פחות קיצוני מהאקלים הארקטי וזאת בשל הקרבה היחסית לזרם הגולף החולף ממזרח והשפעתו הממתנת של האוקייאנוס האטלנטי. כשאנו אומרים זרם חם, אנחנו צריכים לסייג, חם במונחים של אסקימוסים כי מי הים באזורים אלו קרים במשך כל השנה.

הניופאונדלנד הוא כלב גדול מאוד, דובי במראהו עם אופי מתוק ורגוע העומד בניגוד גמור לרושם הראשון שהוא משאיר. הגזע התפתח לחופיו הסלעיים של האי וסייע ליורדי ים למשוך רשתות עמוסי שלל דיג ולעיתים, קפץ אל המים להציל את מי שהגלים סחפו מעבר לסיפון. על פי ההיסטוריה הויקינגים יישבו את האי כבר במאה הראשונה של האלף הראשון לספירה. כמו במקרים של גזעים רבים, איש לא עקב אחר המקור המדוייק של הגזע, אך מוסכם לחשוב שהגזע התפתח ממספר גזעים צפוניים. הצצה בזרבוביתו הריבועית של הניופאונדלנד יכולה לעורר שאלה אחת או שתיים ביחס לזרבוביות השפיץ של הכלבים הצפוניים ומורשתם. התשובה לכך אולי מסתתרת באחת האגדות המספרות על טביעת שיירת ספינות פורטוגליות ועליהן כלבים מגזע כלב המים הפורטוגזי (המציג לא מעט קוי דמיון עם הניופאונדלנד). כלבים אלו מלאו תפקיד של עוזרי סיפון ומצילי ים מוסמכים ויש להניח שאם הספינות ירדו למצולות, הכלבים מצאו את הדרך לחוף.

בשל מיעוט הצמחיה לא יכלו המתיישבים להרשות לעצמם להחזיק סוסי משא והכלבים הגדולים שימשו גם כמושכי עגלות ומשאות על החוף. הגזע מופיע בשלושה צבעים: שחור, חום כעין השוקולד ושחור לבן. במאה ה-18 כאשר הגיעו כלבי ניו פאונדלנד ראשונים לאנגליה (ניופאונדלנד היתה אז תחת שלטונה) צייר סר אדווין לנסייר (צייר שהתמחה בציור בעלי חיים בכלל וכלבים בפרט) ציור של כלב ניו פאונדלנד בצבע שחור ולבן וכך הפך את הגזע למפורסם בכל אנגליה. חשוב לציין כי מציור זה ובעיקר משמו של יוצרו נגזר שמו של גזע הלנדסיר הקונטיננטלי שהוא גזע נפרד ושונה מהניופאונלנד במאפיינים רבים ומופיע בצבעי שחור ולבן בלבד. אך אנו עוסקים בניופאונדלנד ובתכונותיו המיוחדות. גופו מותאם לשחיה במים הקרים של האוקיינוס, שכבת שומן מרפדת את גופו, והפרווה כפולה, צפופה ועמידה במים מעניקות יתרון במי הקרח של הים הצפוני. הגוף גדול והשרירי, הגפיים החזקות ובמיוחד קרומי השחייה המפותחים שבין אצבעותיו מייעלים את השחייה והופכים אותו לשחיין מיומן. בעבר, צלליתו של הגזע היה שונה מהמוכר לנו כיום כפי שניתן ללמוד מציורו של סר אדווין לנדסיר, מבנה הגוף הפך כבד יותר, ובולט השינוי בקוים המעוגלים יותר של הגולגולת וברוחב ובעומק הזרבובית.

ובכן, אם הגזע מיועד לעבוד במים, צריך לאמן אותו לבצע את הייעוד אליו הוא נועד. לא מדובר בשיעור שחייה כי אם בהדמייה של עבודת ההצלה. על החוף עומד המשלח ומחזיק את הכלב הרתום לחבל ארוך שקצהו האחר מוחזק ע"י הבעלים שנמצא בעומק המים. כאשר כולם מוכנים, מפרפר הבעלים במים, ומשפריץ מים לכל עבר, בדומה לאדם טובע במטרה ללכוד את תשומת ליבו של הכלב. כשהכלב מבחין בהתרחשות, חושיו הטבעיים מורים לו לצאת לעזרה. המשלח מעודד את הכלב ומשגר אותו בקריאות עידוד אל עבר הטובע. הטובע מצידו, מושך ברצועה הארוכה (בכדי למנוע את ההסתבכות הכלב ברצועה הארוכה וגם להבטיח שאכן זהו יעד השחייה). כשהכלב מגיע אל ה"טובע", מסייע לו ה"טובע" לבצע הקפה מסביבו ואז מפנה אותו אל עבר הגדה, נאחז ברצועה של הכלב ונגרר אחריו לחוף מבטחים.

את האימון העביר דורון ראכלין, שופט ספציפי של הגזע ומדריך מוסמך לעבודת מים כשמיקי גלזר, אחד ממייסדי החוג, מסייע לו כמשלח על החוף. את הכשרתו כמדריך מוסמך עשה דורון בקורס מיוחד באנגליה, ובמהלך השנים אימן דורות של כלבי ניופאונדלנד, ואף הדגים את עבודת המים של הגזע ברבות מהתערוכות הבינלאומיות של שנות ה-80 וה-90 במימי האגם המלאכותי שעמד בגני התערוכה בתל-אביב.

האימון נפתח בטבילה משותפת של כל הכלבים, שקפצו אל המים ללא יוצאים מן הכלל והצטננו להנאתם. לאחר טבילת ההיכרות החל השלב הראשון של האימון. נבחר כלב תורן ונקשר לרצועה ארוכה של כ-10 מ'. הבעלים נכנסו אל המים והתרחקו ככל שהרצועה אפשרה. מיד כשהחל ה"טובע" לפרפר במים, מרבית הכלבים יצאו מיד בשחייה לעברו וגררו אותו לחוף. כלבים שהיססו מעט בתחילה השתפרו בצורה בולטת כבר לאחר סבב אחד.

בשלב השני חזרנו על אותן תרגולות ממש אך הפעם לא היה צורך בקריאה נמרצת; הכלבים למודי נסיון, מלאי רצון ומוטיבציה עשו את הדרך בשחייה יעילה וחזרו עם בעליהם לחוף. הזכרנו ליאונברגרית אחת, ובכן זהו גזע מפואר של כלבים גדולים שפותח בגרמניה, שחיינים מעולים גם הם ואכן נציגת הגזע הוכיחה זאת כשהיא מסרבת להיפרד מהענף שאחזה בפיה משך כל זמן שהותה במים.

בתחרויות יופי אנו שופטים את הכלבים על פי תקן; מחפשים את הכלב העונה בצורה המדוייקת ביותר על המתואר בו, מבחינת הטיפוס הרצוי, הפרופורציות, האופי והתנועה. בעבודת המים כל הרכיבים הללו נבחנים בצורה האמיתית ביותר; כלבים עם מבנה נכון, מזוותים היטב, מקבילים בעמידתם ובתנועתם וגופם שרירי וחזק שחו בצורה טובה יותר מכלבים שהיו בעלי מבנה גוף ארוך יותר לדוגמא או שהחלק הקדמי או האחורי היו לא מאוזנים זה לזה. גם אורך הצוואר הוכח כנושא חשוב כאשר כלבים עם צוואר באורך נכון החזיקו את הראש ללא מאמץ מעל המים, בשעה שבעלי צוואר קצר יותר נאלצו למותחו היטב בעת ששחו.

הכלבים שכישורי השחיה שלהם היו טובים גם הפגינו מבנה מאוזן יותר ותנועתם היתה טובה יותר במים וגם מחוצה להם. השחייה לכלבים כבדים אלו חשובה כמפתחת מערכת שרירים מאוזנת מבלי להעמיס על המפרקים את מלוא משקל הגוף. בנוסף, בארץ חמה כמו שלנו, המים מצננים את הגוף ולא מניחים לו להגיע לטמפרטורה גבוהה ולפגיעה במערכות הגוף החיוניות כפי שיכול להתרחש במהלך מאמץ גופני בעומס חום כבד.

נקודה נוספת מתרכזת בנושא האופי. בזירה אנו בודקים כיצד הכלב מתנהג בזירה, שטח לא מוכר אותו הוא נאלץ לחלוק עם כלבים נוספים. כאשר תהליך הסוציאליזציה לא הושלם בצורה נכונה חשיפה פתאומית לסביבה לא מוכרת עלול ליצור פחד אשר משפיע על ההתנהגות, שפת הגוף והתגובה לסביבה. אימון במים בסביבה מאתגרת של כלבים ואנשים נוספים מאפשרת העמקה ותוספת חשובה ומעוררת לאינסטינקטים הבסיסיים של הכלב ובכך מסייעת בבניית נדבך חשוב לאופי הכלב ולגישתו לסובב אותו. כלבים העובדים במים צריכים להיות יציבים ביותר ומממוקדי מטרה לשמה הם פועלים, שהרי במקרים בהם עבודתם אמיתית, חיי אדם תלויים בהם.

אימון במים לכלבים מפגיש את חברי החוג הישראלי לסן-ברנרד וניופאונדלנד בגובה המים לפעילות שאינה תחרותית ומסייע בגיבוש ובהבנה טובה יותר שלנו כמגדלים את הכלבים המיוחדים הללו עם מורשתם המפוארת. חייבים לציין את האוירה המיוחדת, החברות והפירגון והעזרה ההדדית של כל המשתתפים ואת התשואות הרמות של כל סיבוב שחייה.

לאחר שני סבבים כפולים, עייפו המצילים והניצולים וכולנו עלינו מן הרחצה לשיחת סיכום ואבטיח. אין ספק שהיה זה מפגש מהיותר נחמדים שניתן לקחת בהם חלק, וכעת אנחנו מחכים בקוצר רוח למפגש הבא.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf