_PBD0507

מקצועות חדשים לכלבים עובדים

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום:מערכת חיות הבית

הכלב מלווה את האדם מתקופות קדומות. הקשר הראשוני שנוצר בין השניים היה תועלתי לשני הצדדים. במהלך הדורות החליפו הכלבים תפקידים ומקצועות וכך שימרו את מקומם לצידו של האדם. כיום, רבים מהגזעים שנוצרו למטרה מסויימת איבדו זה מכבר את תפקידם המסורתי. כלבי ציד אינם צדים, מרבית כלבי המזחלות חיים בארצות בהן השלג אינו יורד כלל ועוד ועוד. גם לאחר יותר מ-20 מאות, למרבית גזעי הכלבים יכולת הסתגלות, ורבים מהם מממשים יכולת זו והופכים לכלבי שירות ועבודה בשלל תפקידים.

דוגמא לסתגלתנותו המופלאה של הכלב הוא סיפורו של הרוטווילר; הרוטווילר הוא כלב עם שורשים עתיקים ששימש ככלב מלחמה בשרות הגייסות הרומאיים שהתקדמו צפונה לאירופה. הרומאים סללו מערכת כבישים למעבר הגייסות ובנו ערים ששימשו כמבצרים קדמיים לאימפריה. אחת הערים היתה Arae Flaviae או כפי שנודעה מאוחר יותר כרוטוויל (עיר אדומה). שמה בא לה על שום החימר האדום; חומר הגלם ללבנים מהם בנו את בתי העיר.

עם נפילת האימפריה הרומאית, הפך הרוטווילר מובטל בפעם הראשונה אך מצא מיד עיסוק כרועה ומוביל עדרי הבקר לשווקים. כשהרכבות גזלו את תפקידו זה, עבר הכלב מהעיר רוטוויל לענף הבירה, מושך חביות ממבשלות כפריות אל בתי המרזח. כעת כבר נודע כרוטווילר, הכלב מהעיר רוטוויל. המוניטין שלו ככלב רב-תכליתי נתן לו בסוף המאה ה-19 את כרטיס הכניסה למבחני כלבי משטרה. היה זה תזמון מושלם, בדיוק בתקופה זו הפך מובטל בפעם המי-יודע-כמה בשל המעבר מייצור בירה במבשלות כפריות קטנות למבשלות תעשייתיות. עד מהרה הפך להיות אחד הגזעים היעילים ביותר ככלב עבודה לכוחות הביטחון בכל העולם וגם ככלב משפחה (לצערנו לא בישראל, בה הוכנס בתחילת שנות ה-2000 על לא עוול בכפו לרשימת הגזעים המסוכנים).

אך הרוטווילר לא לבד, והנה מספר דוגמאות מעניינות למקצועות חדשים אותם הולכים ותופסים כלבים.

שדות תעופה הפכו בעשורים האחרונים לאחד המקומות ההומים, ואלפי טיסות יוצאות ונוחתות בכל מקום על הגלובוס. בשדות התעופה ניתן למצוא מספר תפקידים עבור כלבים ואל דאגה, כולם מאויישים. כבר שנים רבות שבסמוך לאולם הנוסעים היוצאים והנכנסים ניתן למצוא כלבי גישוש לגילוי סמים או חומרי נפץ. עד כה כלבי הגישוש היו על טהרת הלברדורים, והרועים הגרמניים אך בשנים האחרונות ובשל ארועי ה-11 לספטמבר בארה״ב, הוחל לעשות שימוש בכלבים מגזעים נוספים, גם מגזעים קטנים יותר כמו קוקר ספניאל המועסקים באזורים פנימיים או על המסועים בהן עוברים חפצי הנוסעים. צורתם שובת הלב והתדמית החביבה אינן מרתיעות את הנוסעים, שאינם חשים בנוח בקרבת כלבים גדולים. צוותי כלבנים עם הרכב כלבי עבודה דומה עומד הכן גם במעברי הגבול הימיים והיבשתיים, שם הכלבים מהגזעים הקטנים נועדו לחיפוש גם בתאי מטען צפופים ומתחת למושבים.

מסלולי שדות התעופה נוחים ללהקות ציפרים המחפשות לעצמן שטח להתכנס בו. להקת ציפורים ומנועי מטוסים הם מרשם לאסון. כלבי בורדר קולי, שתפקידם המסורתי לרעות עדרי צאן בעיקר, גויסו לרשויות התעופה במטרה להניס את להקות הציפורים, העלולות להישאב אל תוך מנועי המטוסים. ניקולס קרטר מ-bcrescue.org, העוסק במחקר ואיסוף נתונים על כלבי בורדר קולי העוסקים בהרחקה של ציפורים משדות תעופה, ערך לפני יותר מעשור עבודה מקיפה אודות יעילותם של כלבי בורדר קולי בהרחקת ציפורים. (״השימוש בשדות תעופה של כלבי בורדר קולי בפיקוח על חיות הבר" The Use of Border Collies in Avian and Wildlife Control Programs). בעבודת המחקר שלו מביא ניקולס דוגמאות מכל רחבי העולם, אך מעניין במיוחד הקטע המספר על בורדר קולי העונה לשם ״שדאו״ שהועסק בהרחקת ציפורים ממסלולי בסיס רמת דוד. הנתונים שנאספו במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 1999 מרשימים ביותר וזאת לאחר תאונה חמורה שבה חסידה גרמה להשבתה של מטוס F-16 של חיל האויר. עם כניסתו של הבורדר קולי לעבודה ירדה נוכחות הציפורים על המסלולים לאפס, נתון מרשים עוד יותר אם ניקח בחשבון את העונה בה מליוני ציפורים חולפות בישראל מאירופה לאפריקה, וחלקן אף נשאר לחרוף בישראל. יעילותו של שדאו הומחשה היטב בסוף השבוע בו שהה עם מפעילו בחופשת שבת. בהעדרו, חזרו הציפורים ושבו אל המסלולים. ברגע שחזר שדאו לעבודה, פרחו להן הציפורים ולא שבו אל המסלולים כל זמן ששדאו היה בסביבה. הביצועים של שדאו סללו את הדרך לכלבי בורדר קולי נוספים המוצבים גם כיום בנמלי תעופה אזרחיים וצבאיים בארץ, כמו בורדרים אחרים המוצבים ברחבי העולם.

כלבי שירות לא נשארים רק על המסלולים או מסועי המטענים; לאחרונה ניתן לראות תפקידים חדשים באולמי הנוסעים. לפני כשנה החלה לפעול בנמל התעופה של לוס אנגלס (LAX) קבוצות של מתנדבים במסגרת פרוייקט (Pets Unstressing Passengers) המגיעים עם כלביהם לבושים בווסט אדום אל אולמות הנוסעים עליו מודפס לוגו הפרוייקט ועל הווסטים של הכלבים מודפס הכיתוב ״לטף אותי״. ההשפעה של הכלבים על ציבור הנוסעים ובעיקר הילדים חיובית מאוד מספרים המתנדבים. כל מתנדב מגיע למשמרת שבועית אחת בת שעה עד שעתיים בהן מפיג את החרדות בקרב הנוסעים מכל הגילאים שפשוט נהנים לפגוש אפים רטובים וזנבות מכשכשים. כל המתנדבים מגיעים משורות המתנדבים של אירגון הגג לכלבים טיפוליים ומלבד הפגת המתח בקרב הנוסעים בשדה התעופה, המתנדבים לוקחים חלק במסגרות נוספות בהן הם וכלביהם משתתפים כמו ביקור בבתי חולים, בתי אבות וכיוב׳. כל מתנדב הלוקח חלק בתכנית חייב לעבור הכשרה במהלכה תבדק התאמתו לתכנית. בסיום ההכשרה הכלב והנוהג מצטרפים לצוות העובדים של שדה״ת. בנוסף על תפקידם המרגיע, עליהם לסייע בהכוון של נוסעים המתקשים למצוא את יעדם ברחבי נמל התעופה, ולעזור במידת האפשר כאשר סיוע כלשהוא נדרש.

לאחרונה הופק ב-KLM, חברת התעופה הלאומית ההולנדית סרטון פרסומת המציג אפשרות לתפקיד כלבי חדש; בסרטון שהועלה ל-YouTube מככב שרלוק, כלב ביגל המשמש כקמע של מחלקת האבידות והמציאות. הביגל הוא כלב ציד קטן, חמוד מאין כמוהו ובעל חוש ריח מצויין. תפקידו המסורתי היה לצוד ארנבים, והוא נהג לפעול בלהקות, כשקול נביחתו העמוק מהדהד ומסמן את נתיבו. ב-KLM רצו להראות את יעילות שירות החזרת האבידות. בסרט מודגמת האפשרות של החזרת חפצים שאבדו מיד עם הימצאם; בעוד אחרון הנוסעים עוד נמצא על כבש המטוס או בדרך אל אולם הנתיבות, עובר צוות המטוס וסורק בקפדנות את המושבים בחיפוש אחר חפצים שהושארו מאחור. כאשר אבידה שכזאת נמצאת, מוזעק שרלוק המקבל את האבידה להרחה מדוקדקת ומיד יוצא עם מפעילו אל אולם הנתיבות. שרלוק הלוא הוא שמו של הבלש המפורסם בעולם, וכך הוא אץ לו רץ לו בעקבות נתיב הריח שהשאיר הנוסע שהחפץ שייך לו. בזכות מהירות הפעולה נתיב הריח של הנוסע שאיבד את החפץ עדיין טרי באולם ושרלוק מאתר את האדם הנכון. אמנם זהו תעלול פרסומת אך ללא ספק תפקיד אפשרי שרק מחכה למפעיל הנכון (שווה צפייה! חפשו את הביגל של KLM ב-You Tube).

כלבים מגזעים שונים משרתים בשנים האחרונות ככלבי שירות אישיים, ומסייעים לבני אדם עם מוגבלויות. מירנה שיבולת מחוות ״שער הגיא״ (כלבי כנעני) מגדלת שם בבית גידול נוסף (״נתיב העיט״) כלבי קולי, המתאימים לקשת רחבה של תפקידים.

לצד הגזעים המוכרים לנו ככלבי שירות התווסף בשנה האחרונה גזע ״חדש״ מפורטוגל, הפונדנקו; זהו כלב מטיפוס פרמיטיבי (נדיר למדי) המציג שלושה גדלים ומשמש לציד על פני הקרקע (עם הכלבים הגדולים) ומתחת להם עם ה״פיקניו״ (הגודל הקטן בשפה הפורטוגזית). מירנה נתקלה בגזע זה  בתערוכות בהם שפטה ולמדה להעריך את תכונותיהם אצל מגדלים שהכירה. זהו גזע עובד, לא מפונק וחביב מאוד, המעוניין לשהות במחיצת הבעלים שלו כל שעות היממה, ומסתדר מצויין עם בני אדם ובעלי חיים. בשנת הלימודים החולפת ערכה מירנה ניסוי בבית ספר לילדים אוטיסטים. בניסוי השתתפו שלושה כלבים; ג׳ני, כלבת קולי ארוכת שיער, פִיבי, רועה אוסטרלית ואֶמה, נקבת פונדנקו מהגודל הקטן. 8 ילדים בגילאים 12-19 לקחו חלק בפעילות. ילדים אלו נבחרו למסגרת זו לאחר שגילו עניין בפעילות בפינת החי של בית הספר בו למדו. דרגת האוטיזם של הילדים שלקחו חלק בניסוי היתה מגוונת; מתפקוד גבוה ועד תפקוד נמוך. מטרת הפעילות היתה להעלות את המודעות של הילדים לכלבים ואחד כלפי השני. עד מהרה אֶמה הפכה לחביבת הילדים, גם אלו שנרתעו בתחילה מנביחות כלבים גדולים יותר, רצו להתקרב ולהחזיק את אֶמה על הידיים ולהנות מהרוגע והשקט בו קיבלה את ליטופיהם. בסיום השנה ניתן היה לראות התקדמות משמעותית בפתיחות ובלכידות של קבוצת הילדים שלקחה חלק בניסוי; הפתיחות והנכונות של הילדים כלפי הכלבים וכלפי החברים בקבוצה השתפרה מאוד; ההערכה העצמית עלתה מאוד והילדים נהנו מאוד להיות מסוגלים להוליך ברצועה את הכלבים, נהנים מהקשר, נהנים מהאחריות. גם בתקשורת נרשם שיפור (תקשורת מילולית ושפת גוף), נקודה חשובה ביותר, מאחר והתקשורת בין האוטיסט לסביבתו היא אחד המחסומים הקשים בשילוב אוטיסטים בחברה. פרוייקט מסוג זה יכול להוות נקודת מוצא וגשר משמעותי ביותר בדרך לשילוב אוכלוסיות הנמצאות על הקשת האוטיסטית עם החברה הרגילה. הפונדנקו כגזע הרוצה להיות עם בעליו 24 שעות ביממה נמצא מתאים ביותר כחיית מחמד וככלב תרפיה יעיל ביותר.

נתאי שבטיאל (בצילום מימין) מאמן כלבים מקצועי, למד והוכשר במרכז לכלבי שירות ותרפיה בהנהלת יריב בן יוסף, מכשיר כלבי שירות ותרפיה. נתאי מאמן כלבי התראה לאנשים המתמודדים עם אפילפסיה ולצורך כך הוא מאמן כלבים רגישים וערניים לבעליהם, נוחים לאילוף, מעודדים תקשורת וקשר עין. מנסיונו, הגזעים המתאימים ביותר לכך הם לברדור, קולי ופודל וגם גולדן רטריבר, שלטי ותערובת פודל-לברדור.

לכלב התראה מספר תפקידים והעיקרי שבהם הינו התראה לפני התקף אפילפסיה, בנביחה או לחיצה על לחצן מצוקה. הכלב מזהה את הסימנים המקדימים להתקף האפילפסיה ומאותת לבעליו או לסובבים על ההתקף המתקרב. העובדה ש״מערכת ההתראה״ פועלת 24 שעות ביממה מעניקה למטופל תחושת בטחון ורוגע. נתאי מעריך כי בעולם כמה מאות כלבי התראה המוכשרים ב-8 מרכזי הכשרה. ההכשרה אורכת בין שנה לשנה וחצי במשפחה אומנת. במהלך ההכשרה מופגש הכלב עם המטופל ולקראת סיומה עובר הכלב לגור במחיצת המטופל. ההיסטוריה מלמדת שעצם הצמדת הכלב לאדם מיטיבה בצורה משמעותית עמו; עם זאת, למרות שהנושא נחקר, לא נמצאה הוכחה מחקרית לכך שהצמדת כלב למטופל מפחיתה באופן ישיר את ההתקפים.

תפקיד נוסף וחשוב ביותר ממלא כלב שירות לחולי אלצהיימר – פרויקט שפותח ע"י יריב בן יוסף ודפנה גולן-שמש מהמרכז לכלבי שירות ותרפיה. חולי אלצהיימר סובלים מפגיעה ביכולותיהם הקוגניטיביות כמו זיכרון, כושר שיפוט והתמצאות. כל יציאה מביתם עלולה להסתיים באיבוד דרך ולהוביל למצב מסכן חיים. הבדידות, התסכול, הכעס ואין-האונים כולא אותם פיזית ונפשית בין ארבעת כותלי ביתם. תפקידו של הכלב הינו להחזיר את בעליו הביתה בבטחה. הכלב מעניק חירות חדשה לחולי האלצהיימר ובני משפחותיהם ומחזיר להם את תחושת השליטה והביטחון התורמים רבות לשמירה על איכות חייהם.

כלבי השירות עושים שימוש בחושיהם כשהחוש החריף מכולם הוא כמובן חוש הריח. בארה״ב כלבי השירות תופסים חלק חשוב בחקירות הצתה (חלק ניכר מההמבנים בארה״ב עשויים עץ), ובנוסף הם מאתרים טרמיטים ומזיקים אחרים. תעשיית העץ בארה״ב היא גורם כלכלי חשוב; גילוי מוקדם של חרקים או נגיפים העלולים לפגוע באזור מיוער עשוי למנוע נזקים אקולוגיים וכלכליים ניכרים. הכלבים מסוגלים לזהות פוטנציאל נזק זה, ולתת התראה מקדימה. ככל שהטיפול מוקדם יותר, הנזק הסופי יהיה קטן יותר.

אחד המזיקים בעלי פוטנציאל הנזק הגדול ביותר הוא ה-IAPV, נגיף שזוהה לראשונה בישראל (Israeli Acute Paralysis Virus) והגורם לשיבוש דרכם של הדבורים היוצאות מן הכוורת ולא חוזרות אליה. כתוצאה מכך, מאבדות הכוורות את מרבית הפועלות והכוורת קורסת (תסמונת ה-CCD – Colony collape disorder). חשוב להזכיר כי מקורו של הנגיף אינו ישראל וכנראה הגיע לארה״ב עם דבורים שיובאו אליה מאוסטרליה. בשנים האחרונות הפכה התופעה לכלל עולמית וב-2007 נרשמו מקרים ראשונים בישראל.

במגזין ה-*AKC FAMILY DOG התפרסמה כתבה מאת Shelley Bueche אודות כלבים המאומנים לאתר כוורות נגועות בנגיף. Cybil Preston, ממשרד החקלאות של מדינת מרילנד שסייעה לי בהכנת הכתבה סיפרה על העיסוק יוצא הדופן; כלבי שירות לאיתור מזיקים כפי שכבר הזכרנו פועלים ברחבי ארה״ב אך רק במדינת מרילנד הכלבים עובדים באופן קבוע. הכלבים בבעלות פרטית מושאלים למטרות האילוף והאימון ע״י כוחות הביטחון והם עוברים מסלול אילוף בדומה לכלבי גישוש אחרים, אך במקום לאתר סמים או חומרי נפץ, מאתרים כלבים אלו את נוכחות הנגיף. ככל שהנגיף מתגלה מוקדם יותר, ניתן לבודד את הכוורת ולמנוע הדבקה של כוורות נוספות. הדבורים הם כוח האבקה משמעותי בעולם החרקים והעלמותן יכולה לגרום לקריסת מערכות אקולוגיות, שתוביל לצמצום היכולת לייצור מזון בקנה מידה גדול – דבר העלול להוביל למשבר עולמי. הכלבים יוצאים למשימת האיתור רק בימים קרים בהם הדבורים אינן יוצאות מהכוורת ונכון לכתיבת מאמר זה פועלים ברחבי מרילנד 4 כלבים לאיתור הנגיף.

כלבי שירות לאיתור מזיקים בחקלאות ניתן למצוא גם בישראל. בקיבוץ שדה אליהו החלו לעסוק בהדברה ביולוגית מזה זמן רב. יעקב נקש, חקלאי ואוטודידקט, מפתח טכניקות חדשות להדברה ביולוגית כבר למעלה מחמישה עשורים. באמצע שנות התשעים, כאשר נרקמו כאן חלומות על מזרח תיכון חדש, יצאה משלחת של חוקרים למצרים במטרה ליצור שיתוף פעולה אזורי בנושא הדברה של מזיקים. יעקב, שהיה בין אנשי המשלחת, מצא בעצי הדקל שבארצות השכנות (ירדן ומצריים) סימנים מדאיגים; דקלים תמירי-צמרת קרסו כשק תפוחי אדמה והסיבה לא נראתה לעין; הגורם לקריסת הדקלים (שכל אחד מהם שווה את משקלו בזהב) היתה חדקונית הדקל האדומה (Rhynchophorus ferrugineus), חיפושית המטילה את ביציה בצמרת העץ (בדקל הקנרי), ובתמרים היא מעדיפה עצים עם חוטרים. הזחלים מכרסמים את הליבה של הגזע עד שהעץ קורס בשל חדירת הזחלים אל תוך הליבה. בשל גודלם ומחזור החיים שלהם קשה מאוד לפגוע בהם עם חומרי הדברה קונבנציונליים. מקורה של החיפושית הוא דרום מזרח אסיה, אך בעשור האחרון היא התפשטה למרבית מדינות אגן הים התיכון. החיפושית יכולה לעופף ברדיוס של מספר קילומטרים, אם כי האשמה הגדולה ביותר להתפשטותה נעוצה בבני האדם, המעבירים חוטרים ועצים נגועים.

בעקבות הסימנים המדאיגים הניח יעקב מלכודות באזורים שונים לאורך הבקעה ועד מהרה חששותיו התאמתו. החיפושיות שנלכדו במלכודות העידו כי המזיק הגיע גם לישראל ולאזור הבקעה, העשיר במטעי דקלים. יעקב היה מעורב בכל שלבי המאבק בחיפושית ואף לקח חלק במחקר המנסה לפתח ״אף״ מלאכותי; מערכת ממוחשבת שתוכל לנתח דגימות ריח ולספק מידע בזמן אמת. הוא העדיף לסמוך על נסיונו רב השנים בהדברה ביולוגית (חרקים "טובים" כנגד חרקים "רעים") והחליט שהרעיון יכול לעבוד עם בעל חיים אחר – הכלב. ההגיון שלו היה פשוט: אם הכלב יודע לזהות סמים או חומר נפץ, הוא יוכל לזהות גם מזיק. הכלבים הראשונים איתם עבד הגיעו מכלביית אפיקים. יעקב הביא ליניב אוסם דוגמאות של עצים נגועים והפרשות שרף. יניב אימן ארבעה כלבים ראשונים מגזעי מלנואה וגולדן רטריבר ולאחר שיעקב בחן אותם, הם יצאו לאתר את החיפושית המזיקה.

לקראת סוף שנות התשעים חוליית האיתור שהוביל יעקב הצליחה לגלות עצים נגועים באזור הבקעה. כפי שיעקב מספר, הכלבים הראו יכולת גילוי מצויינת גם באזורים שרוססו בחומרי הדברה. בזכות עבודתם של הכלבים ניתן היה לבצע פעולות איתור והדברה נקודתיות.

בשנים האחרונות שבה ותקפה החיפושית והפעם לא במטעים כי אם בענף הנוי. הנפגעים העיקריים הם דקלים קנריים הרגישים במיוחד. בדקלים אלו; החיפושית מטילה את ביציה בצמרת העץ. האיתור באמצעות כלבים הופך בלתי אפשרי בשל גובהם של הדקלים.

בשנת 2009 התגלתה החיפושית בדקלי נוי בנהריה והחלה עושה את דרכה דרומה, מפילה חללים. כיום עובד יעקב עם צוות איתור המונה את צ׳אק נוריס, כלב מלנואה מתבגר, פנסיונר של "עוקץ" שעדיין כוחו במותניו, וניב ארציאלי, המפעיל שלו. לאחר מבחני שדה שנערכו בתחנת הנסיונות חוות עדן שבעמק המעיינות, יצא הצוות לעבודתו; ככל שהגילוי מוקדם יותר כן ייטב, מסביר יעקב. הפיתרון לחיפושית נעשה בשני מישורים, מניעה והדברה; מלכודות ביולוגיות מפתות את החיפושיות ע״י פרומון התקהלות וכך פחות חיפושיות זמינות להטלת ביצים. לגבי הזחלים הזעירים העושים שמות בעצי הדקל פותח בחברת ביו-בי פתרון ביולוגי הולם, נמטודות – זחלים זעירים התוקפים זחלים אחרים וניזונים מהם.

כלבים היו מאז ומעולם כלבי שירות. הם ליוו מאז ומתמיד את האדם ובסתגלנותם ידעו לתפוס כל משרה מוצעת, גם כשזו אך הומצאה. ראשונים לשרת היו כלבי הציד, הרועים והשמירה, אך הם לא נרתעו להצטרף אל הלוחמים, לתקוף וגם להתריע על מוקשים ולפנות פצועים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר אלפי חיילים צעירים איבדו את מאור עיניים כתוצאה ממתקפות כימיות, הוכשרו לראשונה כלבי נחייה לעיוורים, העושים במלאכה זו גם כיום. אמנם המודרניזציה משנה את סדרי העולם, אך למזלנו, כמעט באותה דרך בה היא גורמת לתפקידים מסורתיים להעלם מהעולם, היא בונה ויוצרת הזדמנויות תעסוקתיות חדשות, המתבססות על אותם כישורים טבעיים שהכלבים פיתחו במשך אלפי שנים.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf