DSCF2840-2

מסע בנתיב העיט

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: יגאל פרדו, אבי גולדברג

בפתחו של שער הגיא, באמצע המדרון, נטועים מבני בטון מתקופת המנדט, ושביל אספלט צר מוביל אליהם. כשמירנה הגיע אל המקום לפני 40 שנה, גם שביל האספלט לא היה. המבנים שמשו את מפעילי המשאבות הסמוכות ונעזבו בתום המנדט. הקירות העבים שרדו ושימשו כאכסניה לבדואים ועדריהם, ואם תוסיפו לשכבות אלו את שרידי המדורות, גללי הכבשים והטיח שהתפורר תקבלו את המרשם למימצאים שהתגלו למירנה כשלראשונה הגיעה למקום. את השם "נתיב העיט" אימצה מירנה משתי סיבות: הראשונה, ביטוי של אלברט פייסון תרהון בספרו הנודע אודות הקולי, והסיבה השניה, זוג עיטים השב לקנן ולגדל את גוזליו מדי שנה בערוץ הנחל ממש מעל לחווה.

מירנה שיבולת נולדה בשיקגו למשפחה מסורתית וכבר כילדה נמשכה אל בעלי החיים למורת רוחם של הוריה. מירנה "בלעה" כל ספר שיכלה לשים יד עליו והחביבים עליה ביותר היו אלו שעסקו בבעלי חיים בעיקר. סיפור על כלבת הקולי "לאסי" הצית את דמיונה אך היא נאלצה להסתפק בכלב קולי שננטש ואומץ בהתלהבות ע"י חובבת בעלי החיים הקטנה.

לאחר סיום תואר באמנות החליטה לצאת למסע "אירופאי" שהתחנה הסופית שלו – ישראל. בשנת 1967 הגיע לארץ וראתה כי טוב. עבדה בכל מה שניתן היה, טיילה ובעיקר שאפה לריאותיה את האוירה ונהנתה מכל רגע ובעיקר מהאופן בו הישראלים קיבלו אותה. כאן לראשונה פגשה את הכנעני באחת האורוות בהן עבדה והחליטה שבבוא היום, כדאי שגם גזע זה יצטרף למסע חייה. הוריה, מודאגים מהמהפך המסתמן, הפעילו מכבש לחצים ומירנה השתכנעה וחזרה לארה"ב.

עם חזרתה החליטה מירנה לנסות את מזלה בעיר הגדולה ומצאה עבודה בסוכנות לאילוף בעלי חיים לצרכי פרסומות, תיאטרון וסרטים בניו-יורק. לאחר שנה בשולי עולם הזוהר החליטה לחזור לישראל. מודעה בניו יורק טיימס בדבר גורי כנעני למכירה צדה את עיניה. היא החליטה שלמסע לארץ הקודש צריך לצאת עם כנעני אחד לפחות וכך, חמושה באופטימיות, כלב קולי וגורה כנענית, הגיעה בשנת 1969 בפעם השניה לישראל.

תחילת המסע השני בארץ הקודש החל בחוות סוסים בירושלים. אל הקולי והכנענית הצטרפו עד מהרה שני כלבי קולי נוספים ומירנה החלה את בית הגידול שלה. כדי למצוא מקום מתאים לבית הגידול החלה לחפש אתר שיהיה מספיק קרוב אך מספיק רחוק, עם שפע של טבע מסביב ומינימום שכנים והמקום שהוצע, חוות שער הגיא נשמע אידאלי.

המפגש הראשון עם המקום היה מפתיע למדי ועל כך תוכלו לקרוא בפרוטרוט בספרה "סיפורים משער הגיא" ( "Tails of Sha'ar Hagai"

ניתן להשיג באמזון). בשני העשורים הראשונים המקום לא היה מחובר לחשמל או לטלפון ולמרות התנאים הקשים, המבנים הנטושים החלו לובשים צורה של בית. גרעין המתיישבים מנה מספר אנשים אך אלו באו והלכו. רק דבורה בן-שאול, אשה רבת פעלים מגדלת כלבי רועים גרמניים וביוכימאית במקצועה ולימים מנהלת גן החיות התנכ"י והביולוגית הראשית של רשות שמורות הטבע דאז, ומירנה ובעלה, איש משרד החוץ תקעו יתד במקום ונשארו.

בשנת 1972 משפחת שיבולת מתרחבת ונולדת דורקס (השם הלטיני ביוונית לצבי הנגב = צביה). חמישה חודשים אחר כך המשפחה יוצאת לשליחות למאלאווי, מדינה לא גדולה בקרן אפריקה. מלווה בבעלה, בתה בת חמשת החודשים ושלושה קולים, יוצאת מירנה "לקרוע את אפריקה". וכך, בצד אורח חיים דיפלומטיים במאלאווי יוצאת מירנה להרפתקאות חוצות יבשת מלווה בשלושת הקולים שלה לתערוכות ברחבי היבשת, לדרום אפריקה ולזמביה השכנה. הרפתקאות אלו אמנם השתלמו כלבנית כששבה עמוסת נצחונות ותארים, אך היום במבט לאחור ובחצי חיוך היא מודה שלא היתה חוזרת עליהם שוב… שלוש שנים מאורח יותר חוזרת המשפחה ארצה ומירנה שבה לעסוק בכל הקשור לגידול, אילוף של כלבים או סוסים. על אופיים המיוחד של הקולים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: באחת הפעמים בהן יצאה לרכב מלווה באחת מכלבות הקולי, עד שזאת נעלמה אך שבה עד מהרה נוהגת בכבש אחד מעדר בדואי שעבר בסמוך. כמובן שכדי למנוע תקרית בינ"ל החזירה מירנה את הכבש התועה לעדרו (למרות מחאות הכלבה הנעלבת).

בצד הגידול פנתה מירנה למסלול שיפוט ולשיפוטים בחו"ל. מירנה מביאה את הנסיון שלה אך נהנית במיוחד מהמגדלים ומהלימוד האינטנסיבי שחוויית השיפוט מאפשרת. את ההצלחה שלה היא מודדת בצניעות ואלה העובדות: ההישגים של מירנה מרשימים;  34 אלופי ישראל, כולם מגידול מקומי, 11 אלופי ישראל (יבוא) ו-2 כלבי קולי קצר שיער (יבוא) עושים כעת את צעדיהם הראשונים בזירות. ובנוסף, 9 אלופי יופי בינ"ל, 3 מנצחים בתערוכות האירופאיות ושלושה נוספים מנצחים בתערוכות העולמיות. בית הגידול נתיב העיט מייצא לפינדלנד, נורבגיה, יוון, גרמניה, פולין ואוסטרליה. כ-30 כלבי קולי מתפקדים ככלבים מסייעים לחולי אלצהיימר, לאוטיסטים ולחולי אפילפסיה.

אי אפשר לסיים את הכתבה מבלי להזכיר את בית הגידול לכלבי כנעני המהווה את גרעין הגידול של הגזע בעולם. הכנעני משלים בתכונותיו את הקולי ומסתדר איתם מצויין. ואכן בצד הקולים העליזים בחצר סמוכה ניתן לראות כמה וכמה כנענים אך על כך בהזדמנות אחרת.

מירנה שיבולת נחשבת כיום לאחת המגדלות הותיקות ביותר, בעלת תואר ראשון באמנות (North Western University Chicago) שופטת של קבוצת כלבי השפיץ, קבוצת הרטריברים ומספר גזעים נוסף מקב' כלבי הרועים, הדוגה, הציד והרוח. מירנה היא גם  סבתא נלהבת לשלושה נכדים.

מי אינו מכיר את עלילת הסרט "לאסי שובי הביתה"? כולם מכירים את גזע ה"לאסי" שהיה שמה של הכלבה שעברה קילומטרים רבים על המסך ההוליוודי. הקולי הוא כלב לרעיית כבשים שהחל את הקריירה שלו על מדרונות ההרים הסלעיים בסקוטלנד. לפי האגדה זהו גזע בעל כושר התמצאות בלתי רגיל המסוגל לשוב ולמצוא את דרכו לביתו ממרחקים (ואנו לא נקלקל את האגדה).

הקולי בינוני בגודלו, כלב מוצק אך לא כבד, חסון אך לא מגושם ובעל יצר חזק לעבודה. לגזע שתי תצורות פרווה; ארוכה או קצרה ובכמה צבעים. ראש מאורך ואלגנטי עם הבעה מתוקה, נישא על צוואר מחוטב-מסיים צללית טיפוסית, אצילית ונאה. כלבי קולי נחשבים כלבים אידאליים לסיוע לבני אדם מוגבלים כמו חולי אלצהיימר, אוטיסטים וחולי מחלת הנפילה.

מה אוכלים הקולים של מירנה:

כלבי הקולי של מירנה אוכלים את "אנרג'י 4300" של רויאל קאנין, מזון עתיר הקלוריות שנועד לכלבים פעילים. מירנה מאמינה בתזונה מעולה ואינה חוסכת דבר. המזון מספק את הקלוריות הדרושות לכלבים המתהלכים חפשי בשטח הכלביה הסלעי. הכלבים נראים מוזנים היטב, פעילים ופרוותם מלאה.

מה אוכלים הגורים והאם המניקה?

המזון הראשון לאם ולגורים הוא הסטארטר של רויאל קאנין ומירנה מפנקת עם מזון מפחיות במהלך השבועות הראשונים. התזונה הבסיסית בכלביית נתיב העיט היא רויאל קאנין "אנרג'י 4300" כך שהגורים עוברים גם הם למזון זה מיד כשהמשנן שלהם מאפשר זאת.

מי יכול לקנות גור?

קולי הוא כלב עבודה קודם כל. בבית הגידול נתיב העיט יכולות העבודה והאופי חשובים מאוד. כלב מגזע קולי יכול לקנות כל אחד שמוכן לצאת עם כלבו, להשקיע בקשר ולקבל חבר אמיתי לחיים. הקולי רוצה לעבוד ועל כן הוא מוצלח מאוד ככלב סיוע למוגבלים. הוא ינסה לשמור על בעליו מכל משמר מבלי להיות תוקפן. זהו כלב נוח שאוהב את כולם וכולם אוהבים אותו.

טיפוח הכלבים:

הכלביה נמצאת בשטח הררי ופרעושים אינם הבעיה המרכזית, אך הקרציות הם איום מתמיד. מירנה מטפלת בפרונטליין פלוס ומטפלת בכל הכלביה באופן שיטתי תקופתי. הפרונטליין יעיל, אינו מסכן כלבים קשישים, גורים או מיניקות ושומר על הכלבים נקיים מפרעושים.

את הפרווה חייבים לטפח; רחיצה אחת לעיתים רחוקות בשמפו איכותי לכלבים לעור רגיש או שמפו היפו אלרגני. את הקולי קצר השיער או ארוך השיער לא מספרים, ומירנה מקפידה על סירוק אחת לשבוע לפחות, זמן איכות עם הכלבים והזדמנות לצ'ק אפ מקיף.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf