Tibet5

מסטיף טיבטי – כמעט 80 כלבי מסטיף טיבטי באליפות צרפת 2010

שם הכותב/ת: פרנק היימן

צילום: פרנק היימן

ארוויל (Egreville), עיירה צרפתית טיפוסית הממוקמת כשעת נסיעה מפריס על ה-A6 לכוון דרום, הפכה ליום אחד לבירת המסטיף הטיבטי, כשהכלבים הטובים ביותר בצרפת בגודלם ובנוכחותם כובשים את זירותיה. המסטיף הטיבטי הפך בשנים האחרונות נפוץ יותר בכל רחבי אירופה וניתן לראותו גם בתערוכות בינלאומיות ולא רק באליפויות מועדון. בארוויל, הקרובה לנמור (Nemours) התפתחה מסורת של אירוח תערוכות כלבים, ובמהלך השנה נערכות בה אליפויות שנתיות רבות של גזעים שונים. בסתיו 2010 היה זה גזע מיוחד ומסקרן – המסטיף הטיבטי.

צרפת הפכה בעשורים האחרונים למעצמה כלבנית של ממש אך בשל מחסום השפה (מה לעשות, מרביתנו דוברים אנגלית…) היא מוכרת כמעצמה קולינארית ותיירותית ופחות כמעצמה כלבנית.

אז בבקשה להתעדכן; הכלבנות הצרפתית נחשבת לאחת הטובות באירופה ובזכות הישגים יוצאים מגדר הכלל – חובקת עולם. כך בגזעים רבים ובגזע המסטיף הטיבטי במיוחד. עם כ-100 גורים לשנה, וכ-1000 מסטיפים טיבטיים, צרפת הפכה לאימפריה של ממש. את תחילת הגידול בצרפת מציינים כתחילת שנות ה-80. הולנד, שהיתה החלוצה בגידול, היתה המקור לכלבים הראשונים שהגיעו לצרפת. בתי הגידול "דה מיל וואלה" (Des Mille Vallées) של הגב' פילט (Mme. Pilat) ו"דה לה טור שנדו" (De la Tour Chandos) של הגב' קררבה (Mme. Kerhervé גידלה ליאונברגרים בעברה אך נשבתה בקסמו של המסטיף הטיבטי) היו הראשונים בגידול הגזע. מבין שני בתי הגידול שציינו, "דה מיל וואלה" עדיין פעיל. קווי הגידול שהקימו שתי מגדלות אלה השפיעו רבות גם מעבר לגבולות צרפת; המנצח וכוכב התערוכה Udaipour הוא בנו של כלב ייבוא מהולנד שקווי הגידול שלו מובילים לזכר מרשים, "דורז'ה דה לה טור שנדו", שבלט בשנת 1988 (Dorje de la Tour Chandos). הגידול הצרפתי עשה את דרכו צעד אחר צעד, כובש בדרכו את המגדלים האנגליים, האיטלקים ואפילו הגרמנים. כיום ניתן לומר בוודאות כי השגשוג שיודע הגזע באירופה רובו בזכות הגידול הצרפתי המוצלח. יש להניח שההתעוררות לה אנו עדים בשנים האחרונות בסין, תביא למערב קוים נוספים לקוי הגידול המוכרים באירופה ותרחיב את הבסיס הגידולי.

המסטיף הטיבטי, או בשמו במקור דו קוואי (Do-Khyi), הוא הגדול מבין הגזעים הטיבטיים. הוא חסון ועוצמתי, מלא חיבה למשפחתו ועומד על המשמר יום ולילה. כאשר עברתי בין הזירות התפעלתי מהאופי הרגוע ומהעובדה שאף כלב לא קפץ לתקוף את עדשת מצלמתי (יש תערוכות של גזעים אחרים בהן אני רגיל ל"הקפצות" שכאלו דרך קבע). בנוגע לטיפוסיות, ניתן לראות טיפוסיות מגוונת למדי ובשנים האחרונות טיפוס הדוב (שהגיע באופן ישיר מסין) הופך לפופולרי יותר ויותר. כלבים גדולים מלאי פרווה עם רעמות מרשימות נראים יותר ויותר בזירה. המציגים והכלבים כאחד התנהגו כפי שמתנהגת משפחה מורחבת הנפגשת לפיקניק משפחתי רב משתתפים. אולי המסטיף הביא עימו מטיבט את קסמו של הזן ואולי לא, אך הקסם עשה את שלו, בנגיעות של שלווה שהופרעה רק לעיתים רחוקות ע"י משבי רוח קלים, שגרמו במקרה הגרוע לרכיסת מעילים.

אחד המאפיינים המעודדים קשור באופן ישיר למספר בתי הגידול החדשים; אמנם מרקו פולו הפליא לתאר בחוויות ממסעותיו כלבים עצומי מימדים בגודל של סוס קטן; היום, חייבים להודות, הם מעט יותר קטנים. עם זאת, במהלך ה-20 שנים האחרונות הגודל הולך ועולה וניתן לראות כלבים הגדולים מ75- ס"מ בכתף ושוקלים יותר מ-75 ק"ג. גם צבעי הפרווה מגוונים יותר מבעבר ומאיירים בצורה יפה את המתואר בתקן; זהוב, אדום, שחור ושחור עם טן, וחום על שלל גווניו ועוד. בית הגידול הבולט היום בצרפת הוא בית הגידול "ללבג' דו דומיין דה לה טונדרה" (l’élevage Du Domaine de la Toundra) של סנדרה האפל (Sandra Haeffele) שהציגה קרוב ל-40 כלבים בזירות השונות. בית הגידול של הגב' האפל נחשב לבית הגידול הגדול בצרפת כיום והחשוב ביותר באירופה לגזע המסטיף הטיבטי. אך בתי גידול נוספים הציגו אף הם (Des Lions du Nam Tso, Des Kkyi des Portes d’Or, Gankar (Slovakia), Rajkumari (Italia), De Bang Bu, Du Clan de Bloody Cap, Des Quartiers du Sancerrois, Du Temple d’Opium, Des Terres Gelées, Z Tibetu (Tchekia), Narpo Ransi (Tchekia), Sundari (Tchekia), De La Tsaparang Valley, Seng Khyi Jockhang ).

המנצחים:

מנצח הגזע וכוכב התערוכה: Udaipour Du Domaine De Toundra

Cac זכרים: Dampa Seng Khyi Gongkang Rcacs Cka-Yen Khan Du Domaine De Toundra

R.cac זכרים: Cka-Yen Khan Du Domaine De Toundra

cac נקבות: Bod Can Sengemo Du Domaine De Toundra

R.cac נקבות: Engis Khan Du Domaine De Toundra

הגור הטוב בתערוכה: Iampa Of Toundra Narpo Ransi

הצעיר הטוב בתערוכה: Bhaira Toundra Nyima Ospara

על הגזע: מאחר וההיסטוריה הכלבנית לא נכתבה כמשנה סדורה, ההימליאה היתה במשך שנים רבות מבודדת מהעולם ומעטים הגיעו אליה. מרקו פולו מתאר במסעותיו את חבלי הארץ ההררית והפראית ובנופים אפופי הערפל הוא מציין כלב גדול כמידותיו של סוס קטן. לסיפורים המתארים את גזעי המסטיף הגדולים נוספו חלקים המתארים כלב גדול מימדים שהגיע עם גלי ההגירה של שבטים מהמזרח. אך לא ברור אם הכוונה היתה למסטיף טיבטי שעשה את הדרך מערבה והשפיע על גזעים רבים כל כך.

בגבהים שמעל ל-4000 מ' מרבית היצורים נאלצים להאיט את מרוצתם. כל 100 מטר של טיפוס מקשה עוד יותר. בעלי החיים שאימצו נופים אלו לבית היו מסוגלים לתנאי המחייה הקשים וסיקרנו רבים. לטיבט מספר יונקים טיפוסיים ומבין הכלבים, המסטיף הטיבטי הוא הגדול שבהם. הטיילים של תקופות קודמות ידעו לספר על שומר אימתני שצץ לפניהם באמצע שום מקום ובדיוק לשם נעלם.

רק לאחר שמספר פרטים הובאו למערב ניתן היה לפזר מקצת מערפל המסתורין. בשל כיבושה של טיבט ע"י סין לאחר מלחמת העולם השנייה נעשו מאמצים רבים לשמר את המורשת של העם הטיבטי ואת בעלי החיים הטיפוסיים לאזור. המנהיג הדתי של העם הטיבטי, ה"דלאי למה", גלה מארצו ועימו חלקים מהמסורות של עמו. המסטיף הטיבטי אינו הגזע היחידי שהובא מטיבט. ניתן לפגוש גזעים נוספים שמקורם בטיבט בקבוצה 9 כמו למשל הלסה אפסו, הטרייר הטיבטי ואחרים; גזעים נוספים כמו האפסו דו-קאי (מעין שנאוצר טיבטי או טרייר גדול שלא שרד את המאה ה-20) וכך גם מספר גזעים נוספים בגדלים שבין הבינוני לגדול. על גזעים אלו קיים תעוד שנעשה ע"י מבקרים במיוחד מארה"ב בשנות ה-30 אך כיום לא ניתן לאתרם עוד.

תפוצתו של המסטיף הטיבטי בעולם החלה עם משוגעים לדבר. כמו בגזעים טיבטיים אחרים, ראשונים להציג את הגזע היו האנגלים. זוג מסטיפים טיבטיים נשלחו למלכה אליזבת ע"י הלורד הרדינג ב-1847 לציון הנצחון על הודו.

בגרמניה הוחזקו מספר כלבים בגן החיות ושגר ראשון בא לאויר העולם בשנת 1933. האמריקאים החלו את הגידול המסודר בשנות ה-50 בטעות – הם קיבלו זוג של מסטיפים טיבטיים על פי הזמנתו של בית הנשיא בכהונתו של הנשיא ה-34 של ארה"ב, דוויט אייזנהאור. מסתבר שההזמנה היתה של אשתו דווקא, שחפצה בזוג של טריירים טיבטיים וקיבלה לידיה זוג אימתני אך חביב של מסטיפים טיבטיים.

המסטיפים הטיבטיים של אז כמו גם של היום מציגים טיפוסיות מגוונת הדומה לא מעט לטיפוסיות שמציגים כלבי הרועים המרכז אסיאתיים. זהו כלב חסון וקשוח, עם מבנה חזק, ראש מרשים, מבט חודר ורעמה מפותחת, במיוחד אצל זכרים. אופיו עצמאי ומרוחק והוא ישמור על מרחק מכובד ממבקרים בעוד שיעתיר חיבה ודאגה על בני משפחתו. למרות העובדה שבתחילה גרעין הגידול היה קטן, הצליח הגזע לשמר בריאות טובה והוא נחשב לגזע בריא יחסית המאריך שנים. סימן לגיוון ולקווי גידול בריאים ניתן למצוא בריבוי הצבעים בצד טיפוסיות המציגה טיפוסים קלים עם פרווה באורך בינוני לעומת טיפוסים גדולים וכבדים יותר עם פרווה צפופה ורעמה בולטת בשפעתה במיוחד אצל זכרים.

פרנק היימן הוא עורך של כתבי עת בנושאים כלבניים בצרפת (Chiens 2000, L'Officiel des Chiens de Chasse et Sans Laisse), צלם מחונן

ואינצקלופדיה כלבנית בכל הקשור לכלבנות צרפתית בפרט ואירופאית בכלל.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf