rutten_corn

מיקוטוקסינים – סכנה לחיות מחמד?

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: ד"ר ערן סיטון

הרעלות מזון לחיות מחמד שכיחות במקומות בהם המזון הוא ממקור מפוקפק המתבסס על שאריות תעשייתיות של מפעלים המייצרים בשר לבני אדם, אך לאחרונה אנו נתקלים במקרים קשים המסתיימים במוות של עשרות ומאות חיות מחמד שניזונו ממזון יבש איכותי, האמנם?

בשל הורדה מהמדפים של סוגי מזון שונים לחיות מחמד בשנים האחרונות, נחשפנו למינוח "מיקוטוקסינים". מיקוטוקסינים הינם תוצרי לוואי של מיקרואורגניזמים כמו עובש ופטריות העלולים להימצא על מוצרי מזון ובהם דגנים. אורגניזמים פטרייתיים וסוגי עובש שונים מתרבים ובתהליך יצירת המושבה מייצרים חומרי לוואי ופסולת. חומרי הלווי הללו מכילים רעלנים העלולים להיות קטלניים לאורגנזמים שונים, החל בפטריות ועובש מתחרה וכלה ביונקים גדולי מימדים. ככל שהמושבה הפטרייתית גדולה יותר, כמות חומרי הלוואי תגדל. תוצרי לוואי אלו עלולים להחליש את המערכת החיסונית, לפגוע במערכת העיצבית ובמקרים קשים אף לגרום למוות.

דרגת החומרה בהשפעת המיקוטוקסינים תלויה ברגישות בעל החיים הצורך את המזון הנגוע; היקף הנגיעות, הכמות הנצרכת, הגיל של בעל החיים, מצבו הבריאותי, הטמפרטורה בסביבת המחיה, סביבת המחייה (עירונית/כפרית) ועוד כיוצא באלו. בשל המשתנים הרבים אבחנה ברורה לפעילות מיקוטוקסינים מסובכת ומורכבת במיוחד. מזון יבש לחיות מחמד הוא בעל סיכון גבוה להיות נגוע במיקוטוקסינים בשל רכיבים מהצומח כמו תירס ודגנים המוכנסים אליו. דגנים מהווים מצע אידאלי להתפתחות עובש ופטריות ולעיתים הרכיבים המוכנסים למזון כבר נגועים בפעילות פטרייתית. בדיקות מעבדה שנעשו ברחבי אירופה הראו שכ-97% מהדגימות הראו נגיעות של מיקרוטוקסינים ברמות שונות. חשוב להבין כי בתהליכי בישול או הקפאה המיקוטוקסינים אינם מתפרקים והם ממשיכים להיות קטלניים.

הרעלנים הנפוצים ביותר הם האפלאטוקסינים (aflatoxins).

הנזק הנפוץ ביותר כתוצאה מחשיפה למיקוטוקסינים אלו מתרכז בכבד. הכבד אמור להרחיק רעלנים מהגוף אך ברמה גבוהה של רעלנים אלו הוא מאבד מחיוניותו. הכבד אחראי על ייצור חלק מחלבוני הדם המעניקים לו את החיוניות הדרושה ל"תדלוק" תאי הגוף. בהיעדר תפקודי כבד נפגעות מערכות רבות, בעל החיים מאבד את המרץ והתיאבון ומפתח תסמינים הנראים כהרעלת קיבה. ברמות גבוהות של האלפאטוקסינים ההרעלה עלולה להסתיים לאחר כ-3 ימים אף במוות.

לאחרונה דווח כי בברזיל כמה מאות כלבים מצאו את מותם כתוצאה מצריכה של מזון הנגוע בעובש פטרייתי. חקירה שנערכה העלתה כי המזון לא הוחזק בתנאים נכונים והמיקוטוקסינים התפתחו ברמות מסוכנות בשל כך. הרכיב שנשא את הזיהום היה תירס נגוע. במחקר שנערך בנוגע לרגישות בעלי חיים למיקוטוקסינים שונים העמיד את המכרסמים כפגיעים יותר בפני המיקוטוקסינים.

רעלנים נוספים המוכרים למדע הם האוקרטוקסינים (ochratoxins). רעלנים אלו תוקפים את המערכת הכלייתית וגורמים בסופו של דבר גם במינון לא גדול לכשל כלייתי שיוביל למוות. הסימנים הם אובדן תיאבון מוחלט, הקאות ועלייה בחום הגוף. בסוף התהליך הכלב מגיע להתייבשות ומת. בדיקה בלמעלה מחמישים חתולים שנחשפו לרעלנים אלו אישר את הממצאים בדבר הכשל הכלייתי בשל החשיפה לאוקרטוקסינים.

רעלנים אחרים עלולים לפגוע במערכת החיסונית, במערכת הרבייה ובמערכות רבות נוספות. הרכיבים במזונות שאנו מגישים לחיות המחמד שלנו עשויים גם מדגנים כמו חיטה ותירס ועלולים להיות בית גידול לעובש ופטריות. לרוב, אלו יתפתחו בעקבות תנאים לא נאותים, באריזות שתאריך התפוגה שלהם חלף, כשהאריזה אינה סגורה הרמטית או שמקורו מפוקפק. חשוב שנדע לזהות את הסימנים הללו ולהזהר מהם. זיכרו, ככל שבעל החיים קטן וצעיר יותר כך הוא רגיש יותר.

ולסיכום, מספר כללי זהירות:

אל תאכילו את חיית המחמד שלכם מתוך שק לא מוכר.

השתמשו בחוש הריח שלכם, הריח מוזר, אל תגישו.

אל תפתחו שק בתאורה שאינה טובה, בחנו את המזון ואת תאריך התפוגה.

מרבית שקי המזון או האריזות בעלי אריזה הרמטית. הקפידו על כך.

סיגרו היטב את השק שפתחתם ואחסנו אותו במקום יבש, קריר ולא חשוף לאור השמש.

___________

זה קרה כאן אצלינו; בארץ ידועות מספר הרעלות שאירעו כתוצאה מצריכת מזון מסחרי. אחת מההרעלות הללו נגרמה ע"י האפלאטוקסין שחדר למרכיבי המזון של אחת החברות המשווקות גם בארץ. המיקוטוקסין עמיד בתהליכי הייצור וכפי הנראה היה נוכח בריכוזים מסוכנים. הרעל גרם לפגיעה בכבד של הכלבים שאכלו את המזון. לאחר שהחלו להגיע מקרים לטיפול חירום בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן הוצלב המידע והמכנה המשותף לכלל המקרים היה סוג המזון אותו הם צרכו. הפגיעות התרכזו בכבד, והטיפול במאושפזים היה בעיקר במתן פלסמות (נוזל הדם המכיל את פקטורי הקרישה ואלבומין חלבון הדם המיוצרים בכבד) ע"י בנק הדם לחיות מחמד שבבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן. המצב הצריך התרמה מסיבית של מאות כלבים בזמן קצר לשם אספקת מנות פלסמה. חומרת המצב של הכלבים שצרכו את המזון הנגוע היתה פועל יוצא של גודל הכלב, מצבו הרפואי והכמות אותה צרך. בחלק מהמקרים הטיפול איפשר לכבד להתאושש וייצבו את מצבם של הכלבים אך במקרים לא מעטים ריכוז המיקוטוקסינים היה קטלני ואחוז התמותה היה בהתאם.

___________

מיקוטוקסינים אינם בהכרח שליליים. אחת מפטריות העובש- הפניצילין – "גויסה" לשרות האדם והפכה לאם האנטיביוטיקה. המיקוטוקסינים משמשים להרחיק אורגניזמים אחרים ויוצרים מעין שטח סטרילי מסביב למושבה הפטרייתית. במקרה הפניצלין, המיקוטוקסינים שהפיק העובש קטלו נגיפים אחרים במהירות בשעה שתרופות אחרות הגיבו באיטיות או שהחיידקים הפכו עמידים להם. הפניצילין היווה את פריצת הדרך לתרופות רבות אחרות שאנו מכירים כאנטיביוטיקה.

___________

מיקוטוקסינים והנקודה היהודית: פסח אך עבר ובתכנית מושקעת היטב של אחד מערוצי ה"דיסקברי" ניסו מדענים לתת הסבר הגיוני לעשרת המכות. לחלק גדול מהתופעות ניתן היה להצמיד תופעות הקיימות גם היום והמבססות על נקודת מוצא של חורף גשום במיוחד, הצפות של הדלתא של הנילוס והתפרצות של תופעות שהפרו את המאזן האקולוגי, כמו תמותת דגים בשל אצה אדומה במי הנילוס (מכת הדם?) התרבות הצפרדעים ועוד ועוד. ההשערות וההסברים אכן שפכו אור על דמיונם הפורה של המדענים עד למכה העשירית – מכת הבכורות. כאן נלקח רק הבכור בכל משפחה, שגר או עדר. אחד ההסברים שהעלו המדענים היה המיקוטוקסינים. הבן הבכור זכה להיות המועדף, הוא קיבל את האוכל ראשון ולעיתים לבדו. בשנה בה התחוללו מכות מצריים הלחות היתה גבוהה. המזון היה במשורה ורעב עמד בפתח. אפשר שהתפתחו מיקוטוקסינים על הדגנים ואלו גרמו את הרעלה. להזכירכם, ריכוז המיקוטוקסינים, הכמות הנצרכת ומצבו הבריאותי של האורגניזם יקבעו את פרק הזמן עד לפגיעה הקטלנית. במקרה שלפנינו טיפול לא היה בנמצא ואפשר שזהו ההסבר לתופעה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf