Drol_2

מחשבות אודות הדרכים להכרה בגזעים חדשים ע"י ה-FCI

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

באופן קבוע למדי, הגופים המנהלים של ה-FCI מתלוננים שמספר הגזעים המוכרים הינו גבוה מדי ומביעים את דאגתם בשל בקשות נוספות להכרה בגזעים חדשים. אנו לעיתים אף שומעים הצעות לביטול בקשות להכרה בגזעים חדשים. עמדות אלו אינן מקובלות לחלוטין מאחר וללא כל צל של ספק קיימות אוכלוסיות של גזעים שלא הוכרו והן פופולריות לפחות כמו אלו שכבר קיבלו הכרה שכזאת. בנוסף לכך הכרה בגזעים חדשים תעשיר אף יותר את הגזעים המוכרים. בנסיבות אלו ועל מנת להימנע מ"אינפלציה" במספרם של גזעים חדשים עלינו לאמץ את הגישה של מגוון על פני טיפוסים.

הכרה במגוון על פני גזעים חדשים טומנת בחובה מספר יתרונות:

* הכרה במגוון תאפשר הבחנה והגדרה גם במקרים בהם האוכלוסיות קרובות.

* מאפשרת חופש רב יותר גם במקרים המושפעים מבעיות פוליטיות או אנושיות. בדרך זו מאבדת מחשיבותה ההשתייכות הלאומית כל עוד מוכר המגוון כמשתייך לגזע. במקרה בו מתעורר ויכוח בין שתי קבוצות מגדלים, ההכרה תתן פתרון בטווח הקצר לשתי הקבוצות ותשמר את המגוון כולו לטוח הארוך.

*היא מאפשרת לקבוצות של מגדלים לקבל לגיטימציה והגדרה גם אם הסיכוי להכרה בגזעם אינו עומד בקטגוריות הדרושות.

* היא מסייעת בניהול הגידול בגזע ומאפשרת הרבעות בתוך המגוון המורחב. מאידך, גם אם חלק מהמגוון נעלם (מחוסר עניין או בשל טעות בגידול) עתידו של הגזע כולו אינו בסכנה.

נראה כי תהליך ההכרה בגזע חדש כפי שנעשה ב-FCI צריך להיות תהליך ארוך, שאינו בהכרח מצליח באופן אוטומטי, אלא שצריך תמיד להכיל בסופו של דבר את ההכרה הרשמית בגזע המדובר בצורה זו או אחרת. "הליך ארוך" זה יכול להכיל שלושה שלבים: הכרה במישור הלאומי, בקשה רשמית ל-FCI ו-כגזע חדש.

הכרה לאומית:

כל גזע מועמד להכרה חייב להיות מוכר קודם לכן בארצו שלו כגזע לאומי על פי אמות מידה אותם יקבע האירגון הכלבני הלאומי המקומי. הרישום בספר הגידול והאישור בדבר הצגתו בתערוכות תחת השם "טיפוס מקומי". הכלבים לא נשפטים או נכללים בתחרות כי אם מוצגים בזירה לתצוגה בלווי הסברים אודות ההיסטוריה של הגזע, מאפייניו וכיוב'. שלב זה יכול להמשך ככל שנדרש ע"מ למלא את הקטגוריה הדמוגרפית הנדרשת ע"י ה-FCI. בשלב זה ניתן לדאוג לרישום ועידכון ספר הגידול, ייצוב הטיפוס, השגחה וביקורת על בריאות הכלבים, להגדיל את האוכלוסיה. במידה ובתום השלב עדיין הגזע אינו עומד בתנאים הדמוגרפיים של ה-FCI, ניתן לשלב את הוריאנט בתערוכות מקומיות ברמה לאומית כאשר משמרים את מעמדו של הוריאנט כ"טיפוס מקומי".

בקשה רשמית ל-FCI

בשלב זה, הווריאנט צריך לעמוד בדרישות ה-FCI (מתווה לתקן הגזע, הוכחה ל-8 קוי גידול עצמאיים, ואישור בדבר בריאות הוריאנט). אנו מציעים להוסיף שאלון לבקשה, הפונה למגדלים שישאלו בו כיצד הם רואים עצמם ביחס לגזעים המוכרים הקיימים:

* מבחינה מדעית, לפחות לאיזה מאגר גנטי הגזע החדש משתייך? ההסתברות אמנם נמוכה, אך אין הכרח לבטלה, ואנו עשויים למצוא עצמנו עוסקים באוכלוסיה מבודדת  וייחודית.

* לאיזה גזע/גזעים אוכלוסיית הווריאנט החדש קרוב ביותר מבחינת המאפיין הגנטי והמורפולוגי המוכר לנו (שיטת הערכה טובה תהיה לשאול את עצמינו באיזה גזע/גזעים נבחר לצורך הרבעות מחוץ לגזע out-crossing).

*מה מבדיל את האוכלוסיה החדשה מהגזעים הקרובים לה (מורפולוגיה, dna, וכיוב').

במידה והבקשה עונה על כל הסעיפים האוכלוסיה יכולה להיות מאושרת כ"גזע שהתגלה" וכך הוא יכול להישאר למשך זמן רב.

שלב ה"גזע החדש"

בשלב זה צריכה הועדה המדעית להשתכנע: האם מדובר בגזע חדש או בווריאנט חדש? הועדה צריכה לספק הסברים. עבור המדענים שתי האפשרויות שוות, עבור המגדלים יש להניח שהם יעדיפו את האפשרות בדבר גזע חדש לגמרי.

קיים מכשול רציני בכל הנוגע להכרה בוריאנטים חדשים. וריאנט נחשב במובן המעליב של הביטוי – כדבר שיש להתעלם מקיומו. המגדלים עלולים לחוש מושפלים בשל הזילזול שהופגן כלפי הגזע שביקשו להציג ושהוכר כווריאנט בלבד. יש צורך בעבודת הכנה רבה ע"מ ליצור את הרקע המתאים לקבלת הווריאנט, או אפילו יצירת קטגוריות מנצחים חדשות בתערוכות. תחושה זו של השפלה עשויה בקלות להתרחש בשל העובדה שמבחינה מדעית רבים מהגזעים שהוכרו לאחרונה הם מנקודת מבט מדעית, וריאנטים.

במידה ואוכלוסיה חדשה מוכרת כוריאנט, חובה לקבלו ולמזגו אל הגזע הקיים. יש להניח שרק מעטים מהגזעים המוכרים יראו בוריאנט החדש הזדמנות להעשיר את הגזע שלהם כפי שכופה עליהם הועדה המדעית של ה-FCI.

במידה וה-FCI אינו יכול ו/או מסוגל לשכנע את את מגישי ההצעות להכרה בגזעים חדשים לקבל עליהם את הסדרים החדשים, הוא ימצא את עצמו במצב מורכב. או שה-FCI ימצא את עצמו נוטש את המאמץ לרסן את מספרם הגואה של גזעים מוכרים חדשים-יש להניח שגזעים רבים ממתינים לתורם וטוב שכך, או שה-FCI באמת שואף למנוע את ריבוי הגזעים וכאן קשה שלא לראות כיצד "קובעים את הדוגמא" וחוזרים לשאול את השאלות המתבקשות לגבי גזעים חדשים שכבר הוכרו והם למעשה וריאנטים בלבד.

לאחרונה התבשרנו שמספר גזעים שהיו מוכרים במהלך המאה ה-20 נכחדו מהעולם גם בארצות מוצאם. גזעי כלבים שמשו למשימות רבות לכל אורך ההיסטוריה. חלק מהמשימות הללו עבר מהעולם ואיתם, הצורך בגזעים אלו. בהעדר צורך אמיתי – וללא משוגעים לדבר הלך ודעך גרעין המגדלים עד שהצטמצם, הצטמק ונעלם. מאידך אנו מתבשרים מעת לעת על גזעים "חדשים". לרוב אלו אינם גזעים חדשים כי אם גזעים שהתפתחו בנסיבות מקומיות והמורשת והמסורת שימרו אותם. כחלק מהרצון לשים חותם על ההיסטוריה הכלבנית ובשם הגאווה הלאומית מבקשים מגדלים שגם בגזע המיוחד שלהם יכירו בכל העולם. תהליך ההכרה בגזעים חדשים הינו תהליך המבוסס על פרוטוכל מסודר בו נבחנים מספר משתנים כמו רקע היסטורי, תכונות גנטיות ויציבות האוכלוסיה. רק מדינה יכולה לבקש להכיר בגזע חדש והתהליך עצמו מתפרס על מספר שנים. בתחנות זמן שונות, מתבקשים מציגי הגזע החדש לעמוד במספר מטלות ומשימות. בתום התהליך מתקבל הגזע לתקופת נסיון ובמהלכו, הוא יוכל להיות מוצג ולקבל תארים מקומיים אך לא בינלאומיים. בתום תקופת ההכשרה תתכנס ועדת הגידול המדעית של ה-FCI ותכריע אם הגזע יוכר סופית ויהיה זכאי גם לתארים בינלאומיים. חשוב לציין שברחבי העולם ישנם גזעים מקומיים המוכרים בארצם בלבד ואינם מוכרים מחוץ לגבולות אותה ארץ. חלק מגזעים אלו יגיע בסופו של דבר אל שולחן הועדה ואולי יוכר רשמית וחלק אחר ישאר עלום שם.

בראש הועדה המדעית של ה-FCI עומד זאב טריינין הישראלי, פרופסור (בגימלאות) באימנולוגיה ומעמודי התווך של המחקר הוטרינרי האימונולוגי בארץ ובעולם. נושא ההכרה בגזעים חדשים הופך לעיתים מהצגה עיניינית של עובדות מדעיות למאבקי כוח ויוקרה. שאלנו לדעתו של זאב על נייר העבודה ואנו מביאים כאן את תגובתו במלואה:

מיסמכו של פרופ" דניס מקובל במלואו ע"י הוועדה המדעית של הFCI. יתר על כן, בישיבה המשותפת של הוועדה המדעית וועדת התקנים של הFCI,שהתקיימה ביוני האחרון, הוחלט להמליץ לוועדה העליונה של ה-FCI את הנוהל הבא להכרה בינלאומית של גזע חדש:

1. בקשה להכרה בגזע חדש תוגש רק לאחר שהגזע דנן היה מוכר לפחות 20 שנה בארץ המוצא.

2. לא יוכר גזע שהינו תערובת של גזעים מוכרים.

3. מעבר לדרישה הקיימת של 8 קווי דם ומסמך אודות בריאותו הגנטית של הגזע,ידרשו בדיקות גנטיות (DNA ,LDA), בהן יתברר האם לגזע החדש יש מטען גנטי ייחודי רק לגזע זה.

כיום קיים מספר לא מבוטל של גזעים מוכרים, כולל כאלו שהינם בעצם וריאנטים. אידיאלי היה לבדוק גנטית את כל הגזעים המוכרים ולאחד תחת גזע אחד את הווריאנטים הרלוונטיים.

מסיבות שאינן כלבניות טהורות הדבר אינו אפשרי לפחות בזמן הנראה לעין. אולם בבואנו היום לאשר גזע חדש, כשבידנו הכלים המדעיים לבדוק האם בפנינו תערובת מוכרת, או וריאנט לגזע מוכר או אכן גזע לכל דבר, שומה עלינו לבדוק כל בקשה לגופה ולהחליט בהתאם לממצאים הגנטיים. גם אם אין ביכולתנו, כרגע לתקן את העבר, יכולים אנו למנוע שגיאות בעתיד.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf