aktpps 017

מגדל עם מבט מלוכסן – יוסי רוטשילד והאקיטה

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: יגאל פרדו

הקשר של יוסי לברון רוטשילד אינו מגיע דרך שם המשפחה. סבתא רבא של יוסי, בת-שבע פריימן, היא בת לאחת המשפחות הראשונות שיצאה מחוץ לגרעין בתי המושבה הראשונים של ראשון לציון (ממושבות הברון), ונטעה יתד על אדמת בור שרק אחר כך תהפוך לפרדסים. אביה, אהרון מרדכי פריימן, היה אחד מראשי העיר ראשון לציון הראשונים. יוסי חי גם היום באותו בית ממש, אך הפרדסים נעלמו, והשממה הפכה לעיבורה הסואן של עיר.

ניתן להגדיר את יוסי רוטשילד (39) כמשוגע לדבר. הסיפור שלו עם הכלבנות החל כשהיה ילד, אז היה יוצא לבית ארז לקייטנה בחופש הגדול ומתנסה בכלבנות, אילוף וטיפוח. את תרבות המזרח הרחוק יוסי הכיר מקטנות, כאשר החל להתאמן בג'ודו וכבר בגיל 6 קיבל את מדליית הארד באליפות המועדונים. אביו של יוסי, גדעון, איש עסקים שהיה עושה את הדרך למזרח הרחוק מספר פעמים בשנה, הביא עימו את החיידק המזרחי ויוסי נדבק.

בתחילת שנות השמונים, במסגרת שהות בטיוואן, ביקר גדעון בתערוכת כלבים. צילומי הכלבים שהביא משם שבו את לבו של יוסי. בתערוכת הכלבים העולמית תל-אביב 1987 הציג יוסי וולש קורגי ולברדור רטריבר בצבע שוקולד, אך כלבי האקיטה שהגיעו לתערוכה מחו"ל עניינו אותו הרבה יותר. לאחר השירות הצבאי התחיל יוסי לממש את אהבתו השניה, אופנועים (בעיקר יפאניים, אלא מה?) והוא פנה לעבודה בלוגיסטיקה ושינוע, למד ועבד וכשהרגיש שמיצה, יצא עם חבר ליפן למסע שכרונולוגית ארך שלוש שנים, אך למעשה לא הסתיים עד עצם היום הזה. הוא נחת ביפן ושם פעמיו לעיר אוסקה. כמו ישראלים רבים הוא התחיל כמוכר תמונות, אך עד מהרה הבין שזו אינה דרכו, הוא נטש את הקשרים הישראלים שרקם ופנה לתרבות היפנית. הוא החל ללמוד את השפה, מצא עבודה והתחיל לקשור קשרים עם מגדלים מקומיים.

כמו בכל סיפור, למזל יש חלק חשוב, וכך הוא הגיע לאחד מהמגדלים החשובים ביותר של הגזע, מר ציטרו נקגאווא. וכך, עם קצת מזל ודבקות, הפך יוסי רוטשילד הישראלי להיות שוליית הקוסם. המגדלים של הגזע כבר אז היו מבוגרים, בני 80 ויותר, ובני הדור הצעיר עדיין לא הבשילו להנהיג. הגזע התייצב מספרית ואיכותית ועמד בפני שנים מכריעות בטיפוסיותו בהשוואה לאקיטה האמריקאי (ראו מסגרת). בשנת 2006 ערכה המגדלת והשופטת הגרמניה הגב' אנגליקה למברט מסע בלוויית מר ציטרו נקגאווא, יוסי ועוד 12 מגדלי אקיטה למסע חבל אודטה ולמקורות גזע האקיטה. במהלך המסע הגיעו לשרידי בית הגידול אוצינוסקי, שהיה בין בתי הגידול המובילים בשנות ה-50 ועמד בשיממנו רגע לפני הריסה ופינוי. מהביקור הזה הוציאה המשלחת חומר תיעודי המוצג עד היום במוזיאון ביפן וחלק מן המוצגים נלקח ע"י חברי המשלחת כציוני דרך לחיים.

לאחר התמקצעות החליט יוסי לחזור הביתה. את הגורה שהביא עימו בחרה במיוחד אשתו של מר ציטרו נקגאווא, לאחר תהליך מיון קפדני. הכלבה קיבלה את שמה "סנרי" שמשמעותו "הבכורה", והיא למעשה המייסדת של בית הגידול של יוסי "Akitos Royal Nippon". כך יוסי נחת בישראל כשבחיקו גורה זהובה והשאר כבר היסטוריה. בעקבות סנרי הגיעו פוג'י, והכלבה המנומרת הראשונה נובי, כמחווה של שולייה עמית מימי הכשרתו של יוסי ביפן. חשוב לזכור שנובי הגיע לארץ כבוגרת לאחר שצברה כבר את מרבית התארים האפשריים ביפן.

גם היום ממשיך יוסי ללמוד את התרבות היפנית הלכה למעשה; הוא מתאמן באופן קבוע באומנויות לחימה יפניות, מתרגל את השפה היכן שאפשר, נוסע לתערוכות בעולם כשופט וכמציג ומסייע לכל מי שחפצה נפשו בכלב מגזע האקיטה. הגזעים היפניים אינם נפוצים מחוץ ליפן ורק האקיטה והשיבה מצאו את דרכם לידיים מערביות. אז אם אתם חפצים באיזה שיעור על תולדות יפן או בייעוץ בנושא גורים, הרי לכם המומחה לדבר, ראו הוזמנתם!

האקיטה הוא כלב שפיץ טבעי בגודל בינוני שנועד לצוד דובים. האקיטה הוא הגדול מבין כל גזעי השפיץ היפניים המקוריים. האקיטה והאקיטה האמריקאי החלו מאותה נקודה בהיסטוריה. הכלבים שנלקחו מיפן לארה"ב התפתחו בהמשך לשינוי שהחל במאה ה18-, עת האקיטה שימש ככלב קרבות והמגדלים הרביעו אותו עם גזעים מערביים שונים בכדי לקבל כלב חזק וגדול. לאחר מלחמת העולם השניה יצאו ראשוני האקיטות לארה"ב והגידול נמשך באותה מגמה בשונה מהדרך בה בחרו המגדלים ביפן. הם חיפשו את הטיפוס המקורי שחי במקומות מרוחקים בחבל אקיטה וחזרו לגדל כלב בינוני עם מאפייני שפיץ מסורתיים. התוצאה: שני גזעים נפרדים, שתחילה הורחקו זה מזה אך בשנים האחרונות מצאו את הדרך לחיות זה לצד זה. בשנים האחרונות אנו עדים לחלוקה ומיון מחדש של גזעי אקיטה ואקיטה אמריקאי ברחבי העולם. יוסי רוטשילד נחשב למומחה בתחום ומסייע למגדלים בכל העולם בתהליך המיון.

מה אוכלים אצל יוסי; ביפן רויאל קאנין נחשבת לאחת החברות הבולטות והיפנים המאמינים בלימוד ובמחקר אימצו מייד את דרך המחקר הייחודית של החברה. יוסי הכיר את מזונות רויאל קאנין עוד בתקופה שהיה ביפן והוא מאכיל Maxi Adult לבוגרים וב-Maxi Junior לצעירים. כאשר נקבה מורבעת היא עוברת לאכול מזון Baby עד ליום בו היא גומלת את הגורים. את האקיטות שלו יוסי מאכיל רק במזון יבש אך מוסיף פינוקים בדוגמת רקיקי כלבים ובשר מבושל כתוספת נפרדת.

מי יכול לקנות גור אצל יוסי; לא כל אחד יכול לגדל אקיטה, זהו כלב ששימש לציד דובים ואופיו עצמאי למדי על כן חשוב לחשוף אותו למרבית הגרויים מגיל צעיר וללמד אותו סובלנות לבעלי חיים אחרים. כל גור יוצא מחוסן ומצוייד במנת "צידה לדרך" הכוללת מלבד הנחיות מפורטות גם מזון לימים הראשונים, פיסה מהמרבץ של הגורים בכדי לשמר את הריח המוכר ומס' טלפון העומד לרשות הרוכשים החדשים (ואוי למי שלא יתקשר לספר מה קורה). יוסי מוסר גורים רק לאנשים המוכיחים רצינות ויכולת. בכל יום נתון כל כלב יבלה לפחות 4 שעות בפעילות מחוץ לחצר המגודרת.

הרגלי נקיון אצל יוסי; הכלבים מטופלים במהלך כל השנה בפרונטליין®, בטיפות על העורף ובתרסיס, ופעמיים בשנה נערך טיפול ייסודי לחצר. חשוב לזכור שטיפול רציף מדי חודש בחודשו יבטיח כלבים נקיים מפרעושים וקרציות.

יוסי חופף את פרוות הכלבים פעם בחודש לערך, ומשתמש לשם כך בסבון שהוא קונה מחו"ל ביבוא אישי, אך לפשוטי העם הוא ממליץ על סבון ללא סבון כדוגמאת דרמפון. הפרווה כפולה וייחודית ומחייבת טיפוח יום יומי. חשוב לטפח אותה גם בשל הקשר שבין הנוהג לכלבו וגם בשל העובדה שהיא מבודדת מחום או מקור. אין לגלח את הפרווה כדוגמאת התספורות שאנו רואים פה ושם בקיץ. תספורות "גלח" חושפות את העור ועלולות להסתיים בכוויות עור כמו לבני אדם. מומלץ בעונות החמות להבריש ולהסיר את הפרווה התחתית הצפופה ולהותיר את הפרווה העליונה בלבד.

יוסי רוטשילד, טל. 052-2393323

 

 

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf