DSCF6833_z

מבחני ציד במוסקבה

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: איתן הנדל

לפני הכל חשוב להדגיש כי לא נפלה שערה מראשם של השועלים או של הכלבים. כל אחד מהמשתתפים חזר למקומו בשלום ולמעט שתי נשיכות זניחות (רשמנו 1:1 על לוח התוצאות) לא קרה דבר…

הכלבנות המודרנית מרכזת פעילויות מגוונת המשקפות את העיסוקים המסורתיים בהם עסקו גזעי הכלבים השונים במאות השנים שחלפו. תחרויות היופי שמרבית חובבי הכלבים בישראל מכירים, אינן התחום הכלבני היחיד המתרחש ברחבי העולם. בצד תארי ה-cac (מועמד לתואר אלוף במסגרת ארצית) וה-cacib (מועמד לתואר אלוף במסגרת בינ"ל) ניתן למצוא תארים נוספים במסגרת רעייה, עבודה וציד. מבחן רעייה (חובה על גזעי הקולי לדוגמה) מדמה את עבודת הרועה כאשר הנוהג פוקד על כלבו להוליך קבוצה של בני בקר במסלול מתוכנן מראש כאשר הם צריכים לעבור בין שערים וגדרות על פי שלבי המבחן השונים. מבחן העבודה (חובה על כלב רועה גרמני לדוגמה) מדמה מספר מצבים בהם הכלב צריך לבצע תפקידים שונים, לציית למספר הוראות, לגשש ולהגן על בעליו כאשר הוא נשלח לתפוס אדם נמלט וגם מגן על בעליו כאשר מותקף ממארב.

תואר הציד הוא למעשה התואר הרבגוני ביותר והוא ניתן בקטגוריות שונות הנבחנות על בסיס התפקיד שהכלב אמור למלא. לדוגמה; כלב הבאה (רטריבר) אמור לאתר את מקום נפילת הציד ולהביאו ללא פגע אל הצייד. הוא אינו אמור להירתע מנפץ הירייה או מתנאי השטח – שטח פתוח, סבך קוצני, נהר או אגם. כלבים מצביעים (פוינטרים) עוברים מבחן שונה במעט וגם לכלבים המיועדים לציד במחילות מבחן שונה. התואר לעוברים את המבחן נקרא cacit ובגזעים בהם התקן מציין כי הם חייבים במבחן, לא יוכלו להשלים* את תארי האליפות הבינ"ל שלהם ללא מבחן זה. מאחר ואנו נמצאים בעשור השני של המאה ה-21, מבחני הציד עברו מספר שינויים בכדי שיתאימו לתקופתנו, שינויים שהפכו אותם "חלביים" הרבה יותר. במרבית ארצות מערב אירופה המבחן נעשה באופן המדמה את הציד. הצייד יוצא חמוש ומוכן אך נפץ הירייה יושמע רק בכדי לבחון את תגובת הכלב, הבוחן ישליך בובה המדמה עוף מים ירוי והכלב ישלח להביאו.

אירגוני הירוקים יוצאים כנגד ספורט הציד בכל העולם ואפילו באנגליה, האייקון העולמי בנושא, מסורת זו הולכת ומצטמצמת. ברבות מארצות אירופה המזרחית, רוסיה וחבר העמים אירגוני הירוקים אינם כח פוליטי שיש להתחשב בו, וגודל המדינה הופך את ההשפעה של חוקי הירוקים למקומית ביותר, אם בכלל. למען הגילוי הנאות, איני חובב ציד ומעודי לא עסקתי בכך, אך זהו אחד מהעיסוקים הנפוצים בחלק לא מבוטל של מדינות העולם ולכלבים חלק חשוב ביותר בו. רוסיה שלאחר התפרקות הגוש הסובייטי היא עדיין מדינה עצומה. נסיעה ממרכז מוסקבה אל אחת מהשכונות במערב העיר (מוקדם מאוד בבוקר שבת, כשאין פקקי תנועה) אורכת למעלה משעה.

כאשר הוזמנתי כאורח פדרציית כלבי הציד הרוסית (the Russian Hunting Dog Federation – RHDF) לשפוט בתערוכת הסתיו במוסקבה, הסתבר לי כי באותו מקום בו התערוכה נערכת, (מתחם כלבני מקצועי בפרבר של מוסקבה המשמש כבית ספר לאילוף ופנסיון) נערך מבחן ציד לכלבי מחילות. התערוכה נמשכה יומיים, כאשר ביום הראשון נערכו מבחני הציד במקביל לשתי תערוכות cac שנערכו "גב לגב" וביום השני נערך ספיישלטי לכלבי וויפט וכלבי דקל.

הצטרפתי מוקדם בבוקר אל מר סטפן סטפיק שהיה שופט המבחן הראשי (שופט מקיף יליד הונגריה) ולארטיום, רופא במקצועו בתפקיד בכיר בשירות הממשלה הרוסית שכיהן כשופט מבחני ציד של המועדון המקומי ושימש כשופט נוסף במבחן. על ההגה (תרתי משמע) יקתרינה דומוסקביה – הרוח החיה מאחרי מרבית מפעילויות המועדון, מגדלת כלבי דקל נלהבת ועורכת המגזין של כלבי הדקל (היוצא מספר פעמים בשנה במתכונת דו לשונית מהודרת). בוקר אפרורי וקר קידם את פנינו והשכיח את 30 המעלות שהשארתי יום קודם בארץ. הגשם שהיה תלוי באויר, נשאר כך במהלך במרבית שעות היום והזכיר לנו את קיומו רק מספר פעמים קצרות.

במהלך הנסיעה אל מתחם התערוכה קיבלתי שיעור בתאוריה של מבחני הציד. סטפן סטפיק, מהנדס במקצועו, סקר בצורה שיטתית את עקרונות המבחן והוסיף לכך את הנקודות המייחדות את מבחן הציד לכלבי המחילות. כלבי המחילות הם כלבים המסוגלים לצוד מעל ומתחת לפני הקרקע. בתחילה חשבתי כי מדובר בכלבי דקל בלבד, אך במבחן השתתפו גזעים נוספים: יאק טריייר, בורדר טרייר ופוקס טרייר (שיער זיפי). כל אחד מהגזעים הציג אופי עבודה שונה והתנהגות טיפוסית אחרת.

כלבי הטרייר היו קולניים ובמיוחד היאק טרייר, שיילל את דרכו לפני, תוך כדי ואחרי. הדקלים היוו את עיקר הכלבים הנבחנים מתוך כחמישים כלבים שניגשו למבחן.

מבחן הציד לכלבי המחילות בא לבדוק את יצר הציד ואת יכולת הכלב לתפקד בתוך המחילה. שופט המבחן פועל בדומה לצייד כשהשיקולים שמנחים אותו קשורים לאופן בו הכלב מתפקד. כאן המקום לציין שהתנאים בהם נערך המבחן מדמים בצורה קרובה ככל האפשר את תנאי השטח ממש אם כי המחילה כפי שתוכלו ללמוד מהתצלומים, נבנתה מלבנים. המתקן עצמו, מבודד משטח התערוכה ושוכן מאחורי גדר עץ גבוהה, בנוי בצורת האות ח' ואורך כל אחת מפאותיה כ-8 מטר. המעבר שמאפשרת המחילה גודלו 30 ס"מ על 30 ס"מ כשחלקה העליון עשוי מדלתות המאפשרות פתיחה. המחילה עולה ויורדת ומבצעת שתי פניות של 90° ומהווה דימוי יעיל למחילה בטבע. לאורך המחילה מספר התרחבויות המדמות מרבץ ומאפשרים למי שפוסע בתוך המחילה לסוב על עקביו. בין חלקי המחילה השונים "שערים" (או שיברים – ראו מסגרת*) הניתנים לפתיחה ולסגירה.

בשתיים מהתרחבויות הוכנסו מצלמות וניתן לראות את המתרחש בתוך המחילה על גבי מסכי LCD. עד כאן התאוריה, וכעת צריך למצוא את הדרך לגרום לכלבים להכנס למחילה. מעבר לגדר עץ גבוהה נוספת, בצמוד למחילה שוכנת מכלאת השועלים.

ברוסיה השועלים חיים בטבע ובשולי מקומות ישוב ונחשבים למזיקים. שועלים הניצודים בנסיבות שונות ואינם מסיימים את דרכם כצווארון פרווה במעיל מפואר, מגיעים למכלאות שכאלה. קיימים מספר סוגי שועלים, ובמכלאה הדומה לפנסיון כלבים הם מוחזקים בדיוק למבחני ציד הנערכים מספר פעמים בשנה. האחראים על המבחן דאגו היטב שבמהלך כל המבחן לא תיפול אף שערה משערות ראשם של השועלים או הכלבים.

צוות המבחן התכנס בבקתת הציידים הסמוכה. הבקתה, בנוייה עץ ומבודדת היטב, היוותה שינוי מרנין לעומת הקור ששרר בחוץ. הצוות כלל שני שופטים, שני מזכירי שולחן, מנהל המבחן שהיה אחראי על השועלים ועוד מספר עוזרים. הלבוש של מרבית המשתתפים במבחן היה על טהרת בגדי הציידים, כשמר סטפן סטפיק לבוש בבגדי צייד קלאסיים, גרביים עד הברכיים וכובע תואם. האחרים הציגו את מיטב בגדי ההסוואה בשלל הרכבים וגוונים מפוספסים.

למבחן התייצבו כחמישים כלבים ומולם התייצבו כ-20 שועלים. בחשבון פשוט; כל שועל יבצע שתי גיחות במחילה ויוחזר לתאו. נושא זה נבדק בקפידה מאחר והמבחן נועד לא לפגוע לא בשועלים ולא בכלבים. חשוב לזכור ששועלים אלו כבר עברו מבחנים שכאלו וכלשון המטפל שלהם "הם לא פריירים"… לאחר שכל הפרטים הבירוקרטיים הושלמו יצא המבחן לדרך. מזג האויר נשאר סגרירי אך נביחות הכלבים והקפה החם שיפרו במידה רבה את ההרגשה לקראת הבאות.

השלב הראשון במבחן בודק את היצר והאופי והוא בודק עד כמה הכלב חותר למגע עם הציד, כמה זמן לוקח לו להגיע אל סוף המחילה וכיצד הוא נוהג כשהגיע אל נקודה ממנה אין אפשרות להתקדם. הנקודה האחרונה במחילה היא השער הלפני אחרון והיא מצולמת ומשודרת מעל גבי מסך ה-LCD. הכלב צריך לחתור למגע עם השועל מהר ככל האפשר אך בהגיעו למבוא חסום (המדמה מצב בו השועל "לא בבית") ובמקרה כזה עליו לסוב על עקביו ולצאת ממנה. במידה והכלב "נתקע" בתוך המחילה או מחליט "להמתין" לשועל בפרק זמן העולה על שלוש דקות, מוסר השער החוסם את דרכו וקטע נוסף של מחילה נגלה לפניו. בדרך כלל הכלב יסתער לפנים ויגיע לשער הבא. אם גם כאן הוא ימתין וימתין – יכשל בבחינה.

רבים יתמהו מדוע ייכשל – הרי הפגין נחישות! כאן נכנס ההסבר המאוד מעניין של מר סטפן סטפיק השופט הבוחן: המבחן מדמה ציד. הכלב הוא בתפקיד הכלב והשועל בתפקיד השועל. את הצייד מדמה הבוחן. הצייד שיגר את הכלב לרדת ולבדוק אם השועל "בבית". אם הוא אכן במחילה, הכלב ירתק אותו למקומו וינבח. המחילה בדרך כלל בעומק של עד כמטר וניתן לשמוע היטב את נביחותיו. על פי הנביחות מתחיל הצייד לחפור אל תוך המחילה בנסיון לתפוס את השועל. כלב ש"נתקע" בתוך המחילה "מבזבז" את משאביו של הצייד המוגבלים בשעות אור. כלב יעיל יכנס, יבדוק את המצב ואם "השועל בסידורים" יצא כלעומת שבא ויעבור אל המחילה הבאה. ניתן לקבל שינויי כיוון שמבצע הכלב בתוך המחילה שעצם המעבר בה יכול להיות בעייתי בשל שינויי הזוית ושינויי הכיוון שהיא מבצעת. ביצועי כל כלב נמדדים בעזרת שעוני עצר ואם תקחו בחשבון חמש דקות לכל כלב (ללא דקות המתנה או הפסקות יזומות) רק חלק זה של המבחן אורך למעלה מארבע שעות…

את המבחן פתח שועל ראשון שהוכנס אל המחילה ועבר אותה לכל אורכה, משאיר שובל של ריח טרי. מיד לאחר שהשועל הוצא מן המחילה הוכנס הכלב הראשון פנימה. הריח הטרי ישאר למהלך חמישה כלבים נוספים ולאחר מכן שועל אחר יעשה את אותה הדרך לאותו צורך ממש. מאחר והמחילה אינה ניצפית לכל אורכה, מצויים נקבים בפתחים העליונים אליהם מוכנסים ענפים רעננים המוחדרים באופן שכעשרה ס"מ מהענף נמצא בתוך המחילה ואילו שאר הענף בולט מעליה. בצורה כזאת הכלב או השועל העובר במחילה נוגע בענף וגורם לחלקו העליון לנוע ולסמן את הקטע שכבר עבר ומספק מידע על מקומו.

לכל גזע צורת התנהגות שונה; הכלבים שריח השועל עולה באפם נלהבים להכנס אל המחילה (אם נחשוב על כך זהו כמו ביקור ב"לונה פארק" בעבורם). הטריירים (בורדר טרייר ויאק טרייר) קולניים מאוד, מייללים ארוכות לפני, במהלך דרכם בתוך המחילה וגם הרבה לאחר שכבר יצאו, ובעליהם לעיתים נאלצים להשתיק אותם (מי בקבאנוס ומי בנזיפה). הפוקס טרייר שקט למדי בדרכו, אך קולני כשמגיע אל המבוא החסום ואילו כלבי הדקל "מדווחים" על תלאות מזדמנות בדרך ושומרים על דממת אלחוט מבצעית עד למפגש עצמו.

לאחר סיום השלב הראשון, הכלבים שעברו בהצלחה את חלקו הראשון של המבחן ניגשים לחלקו השני. כמו בתרגילים צה"ליים, יש תרגיל "יבש" ואם הוא עובר בהצלחה עוברים לתרגיל "רטוב", כלומר עם תחמושת חיה…

אל המחילה מוכנס שועל ועושה את דרכו לכל אורכה עד להתרחבות האחרונה שם הוא ממתין. הכלב המוכנס אל המחילה יוצא בעקבות ריח השועל הטרי. בדרכו ימצא מספר שערים מורדים אך כשיגיע אליהם, הם יפתחו ויאפשרו לו להמשיך בדרכו. כאן נבחנת הנחישות של הכלב. אם כלב יסוב על עקביו ויפנה אל הכניסה – ינתן לו הזמן לשוב ולהסתובב בהתרחבות הבאה, ובכל מקרה הוא לא יפסל כל עוד לא החליט לצאת מהמחילה. כאשר הוא מגיע אל ההתרחבות בה מוחזק השועל הוא בדרך כלל מסתער על השער המפריד. כעת בין השועל והכלב מפרידה רק מחיצת עץ דקה. תישעה קדחים בקוטר מטבע מאפשרים לאויר לזרום ועימו שובל הריח. החשיכה כמעט מוחלטת – בדיוק כמו במעבי המאורה בטבע. השועל מצד אחד, מתכונן לבאות בשקט ואילו הכלב נובח עצמו לדעת. לאחר מספר שניות מוסרת המחיצה (ה"שיבר", להזכירכם) והכלב והשועל ניצבים פנים מול פנים.

עכשיו אתם מוזמנים לדמיין את המתרחש, המוקרן על מסך ה-LCD. פתח המחילה הוא 30 ס"מ על 30 ס"מ. זה מול זה במלתעות חשופות עומדים השועל והכלב. השועל ינסה להמלט כל עוד תהיה לו אפשרות והכלב ינסה לדחוק את השועל לפינה שם יוכל להכריעו, אך כפי שכבר אמרנו השועל אינו פראייר… הניבים הארוכים שלו חשופים ומאיימים והכלב מודע היטב לכוחו של היריב העומד מולו ונוהם בחזרה. לאחר כדקה של יללות מקפיאות דם מוסרת המחיצה השניה והשועל מבצע נסיגה מהירה אל חלק המחילה המרוחק יותר מהכלב. הכלב מסתער בעקבותיו אך שוב מגיע לנקודה בה הפתח הצר מאפשר נהימות בלבד.

כעת מוחזרת המחיצה והשועל מוצא מן המחילה וחוזר אל המכלאה שלו שם ירגע עד לסיבוב הבא (להזכירכם כל שועל יבצע שני סבבים שכאלו). הכלב נשאר בתוך המחילה וממשיך בנביחותיו. המחיצה האחרונה מוסרת והכלב מסתער שוב אך כפי שאתם כבר יודעים, השועל כבר עזב.

את מלוא הנקודות מקבל כלב המנסה לתפוס את השועל ממש (מלתעות למלתעות) גם אם הדבר אינו אפשרי, או המפגין יצר בלתי ניתן לכיבוש ולמרות שאינו מסוגל לעבור לחלק בו השועל נמצא אינו מפסיק מנסיונותיו. מי מהכלבים שהפגין יצר שכזה יקבל את מלוא הנקודות, את הציון מצויין ואת תואר ה-cacit המקביל ל-cac. בשונה ממנו, מספיק תואר אחד, למרות שרבים עוברים מבחנים שכאלו שוב ושוב. כפי שכבר ציינו, חשיבותו של תואר ה-cacit גדולה מאחר וזהו תנאי לקבלת תואר אלוף בינלאומי. עבור מרבית המשתתפים במבחנים מסוג זה, זהו תכלית העיסוק הכלבני שלהם, ורובם אף יוצאים למסעות ציד מלווים בכלביהם.

סוף דבר: את מבחני הציד סיימנו בשעת ערב מאוחרת כאשר מסביב מציגי הכלבים שהשתתפו בתערוכות היום כבר יצאו בדרכם לביתם. חלק מהמשתתפים נסעו ממקומות מרוחקים כמו יקטרינבורג מהלך 2,000 ק"מ ממוסקבה, רק כדי להשתתף במבחנים (לתשומת לב המקטרים על תערוכה בערד למשל, 180 ק"מ מתל-אביב). מבין הכלבים שהשתתפו במבחן, שמונה כלבים קיבלו את ה-cacit, שישה כלבים נכשלו ואילו השאר קיבלו ציונים שונים בדומה למוכר לנו מתערוכות היופי. דו"ח השיפוט כלל את חלוקת הנקודות ואת הציון הסופי ובתאור המילולי תואר התנהלותו של הכלב תוך שימוש בטרמינולוגיה שאינה מוכרת במקומותינו כמו "מגלה נחישות רבה", "בעל יצר חריף במיוחד", או להבדיל, "חסר עניין בציד ואינו מגלה התלהבות כנדרש".

מר סטפן סטפיק, השופט הראשי של המבחן (וצייד היוצא לצוד גם כיום) בעל אבחנה דקה, סיכם את המבחן כשהמשתתפים, בקולגיאליות ראויה לשמה, מריעים למקבלי התארים, ממנצח המבחן (שגם זכה בפסל מרהיב של ראש שועל) ועד לאחרוני המשתתפים. הקור גבר וגשם טורדני החל לרדת בדיוק שאנו כבר פיזרנו את ההתקהלות והתחלנו לעשות את דרכנו בחזרה למוסקבה העיר.

*ה-FCI מתיר למספר מדינות (וישראל בתוכן) להעניק תארי אליפות בינ"ל גם אם לא עברו מבחן עבודה כמתבקש וזאת בשל היקף הפעילות הכלבנית במדינה.

 

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf