DSC_8781

מאסטיף מתוצרת צרפת – דוג דה בורדו חוזר לקידמת הבמה

שם הכותב/ת: פרנק היימן

צילום: פרנק היימן

מעטים הם הגזעים שמקורם בצרפת וזכו לתהילה עולמית כמו הדוג דה בורדו. הדוג דה בורדו כמעט ונעלם לאחר מלחמת העולם השניה. בעשור האחרון הגיע מספר הגורים הנולדים בבריטניה לכמות כמעט שווה לזו של גורי בולמסטיף, נתון שאיש לא האמין שיגיע אי פעם. אחדים יגידו שזהו נס, אחרים יסבירו שמדובר פה ברכיבה על גל "הכלבים הגדולים".

בשנת 2009 נרשמו בספר הגידול הצרפתי 1019 גורי דוג דה בורדו ובשנת 2010 עלה המספר בכ-10%. העליה המטאורית של הגזע בצרפת משקפת מגמה כלל עולמית ואם אנו קוראים על המעבר של מגדלים לגזעים הזעירים, הרי למגדלי הדוג דה בורדו יש בהחלט מה לומר גם בנושא זה.

"גזע של ראש"

"גזע של ראש" הוא אחד המינוחים שלא תמיד קל להסבירם נעשה פשוט למדי במקרה שלפנינו. הדוג דה בורדו מציג ראש מרשים ביותר שהיקפו בנקודה הרחבה ביותר שלו עולה על הגובה הנמדד בשכמה. בנקבות הראש מעט עדין יותר ועדיין היקפו ניכר, אם כי אינו משתווה לזה של הזכרים. הראש עצמו רחב יותר מאשר ארוך, קצר זרבובית (ברכיציפלי) מציג זוג מלתעות חזקות ומנשך סנטרי.

הלסת התחתונה רחבה ועוצמתית וסוגרת בקשת לכוון הזרבובית. בחזית נבחין בצורת טרפז שהאף הוא הצלע העליונה שלו ובמהופך – אות "וי" אנגלית נוצרת ע"י השפה העליונה העבה והשופעת. הסנטר מובחן היטב אינו עולה על השפה העליונה או מוסתר על ידי קפליה.

המצח חרוש בקמטים סימטריים וטיפוסיים מימין ומשמאל ושולט בכל הראש. הקמטים החרושים בו אינם מקובעים ומשקפים את דריכותו של הכלב. הגולגולת מעט קמורה וקוו הגולגולת מתכנס (קונברגנטי) לקו הזרבובית. סף המצח מודגש ויוצר זוית כמעט ישרה (-100° 95°).

העיניים מלאות הבעה, כהות במידת האפשר, כשבסיס הזרבובית אינו יוצר מילוי מתחתן, מאפיין ייחודי לגזע. האף רחב עם נחיריים פתוחים היטב, מאפיין שיש להקפיד עליו בשל אורך הזרבובית המוגבל.

האף בפיגמנט התואם את צבע המסכה של הכלב; שחור לבעלי מסיכה שחורה, חום כהה מעט יותר מצבע הפרווה לבעלי מסיכה אדומה ובצבע הפרווה לכלבים ללא מסיכה. האף יכול להיות מעט סולד אם כי לא בצורה מוגזמת. הזרבובית חזקה מאוד והיקפה פרופורציונלי להיקף הגולגולת. אורך הזרבובית נע בין רבע לשליש מאורך הראש כפי שנמדד מקצה האף ועד לעצם הקודקוד.

האוזניים קטנות יחסית, עבות ובדרך כלל כהות יותר מצבע הפרווה. הן ממוקמות גבוה יחסית לרוחב הגולגולת ומעצימות את רוחבה. האזניים נופלות צמודות לצידי הלחיים, וצידן הקדמי יורם כאשר הכלב נדרך.

מולוסר קדום

אם נשווה תחריטים עתיקים של דוג דה בורדו לטיפוס המוכר לנו כיום, לא נתקשה להבחין כי התחריטים מתארים כלבים הרבה יותר "טבעיים" ופחות מוגזמים. אורך הזרבובית ארוך יותר, הזיוותים טבעיים יותר. הגפיים ישרות והראש מרשים; אך הכלב היה כלב עובד והיה חייב להפגין ביצועים. כאשר כלבים עובדים לפרנסתם, רק הבריאים ירביעו. כאשר הפכו הכלבים לחיות מחמד, ורק צורתם נותרה כשיקול בגידול, החלה נטיה אל המוגזם והפחות טבעי, ומכאן לבעיות הבריאותיות המאפיינות חלק מהגידול.

עבר מפואר, עתיד מבטיח

הדוג דה בורדו חי והתפתח לאורך תקופות ההיסטוריה בצרפת ובאירופה ובדומה לגזעים אחרים ניתן היה למצוא שלושה טיפוסים שונים בשלושה גדלים ועוצמות. מלחמות אינן מביאות עימן ברכה, ומלחמות העולם הראשונה והשניה הביאו את הגזע המפואר הזה כמעט עד כליה. היה קושי גדול לקומם ממאגר גנטי צר מאוד את הגזע למצב שממנו יהיה אפשר לגדל הלאה. במחצית השניה של המאה ה-20 התייצב הגידול בצרפת ובעולם אך ניתן היה למצוא רק טיפוס אחד ששרד. לעיתים אנו נתקלים בשגרים בהם אנו מקבלים תזכורת לגידול ההיסטורי של טיפוסים, כאשר גורים קטנים יותר מזכירים את הדוגין (הטיפוס הקטן יותר) ואחרים מציגים ראשים עגולים יותר או זוויתיים יותר.

הבסיס הצר של הגזע יצר לא מעט בעיות גנטיות והטיל צל כבד על עתיד הגזע כולו. הגזע איבד את בריאותו. סרט בכיכובו של דוג דה בורדו (ראה מסגרת) יצר ביקושים לכלבים מהגזע, עובדה שלא בדיוק הטיבה עימו. קרן אור ניתן למצוא בנסיונות אמיתיים של מגדלים להוציא אל מחוץ לגידול בעיות מפרקים, תנועה וקשיי נשימה. למרות היות הגזע בשלבים שונים של גלגוליו – כלב הנושך לפרנסתו, כלומר – כלב מלחמה ואחר כך כלב קרבות, השכילו המגדלים של העת החדשה לשרש את האגרסיביות שליוותה את הגזע וכיום נותרו שרידים מועטים לתוקפנות זו, בעיקר בין זכרים דומיננטיים. עם סיומו של העשור הראשון של המאה ה-21 ניתן לומר שגם בנושא תוחלת החיים נעשה צעד חשוב וניתן למצוא כלבים המגיעים גם לגיל 9-8 שנים.

פעילות חובקת עולם

אנשי הדוג דה בורדו בצרפת מקיימים פעילות גידולית ענפה, ומדי שנה התערוכה המיוחדת לגזע מרכזת כמה מאות מציגים לתערוכה ססגונית מאוד, עם כל סממני הכלבנות והלאומיות הצרפתית. אמנם לא חסרים לצרפתים גזעים פופולריים הזוכים להצלחה עצומה בכל העולם (חישבו על הפודל למשל) אך הדוג דה בורדו משמר משהו מהלאומיות השורשית של האימפריה הצרפתית, שאיבדה מעוצמתה לטובת נהנתנות ואיכות חיים. הכלבנות הגזעית בצרפת יכולה להתחרות בכלבנות העולמית כמעט בכל גזע ובכל היקף ובטח כשמדובר באחד מהגזעים הלאומיים של צרפת (אם לא ה…).

הופעה של כוכב

אין ספק שהגזע והופעתו המיוחדת צד את עיניהם של המפיקים בהוליווד והסרט "טרנר והוץ'" שיצא לאקרנים בשנת 1989 פרש לפנינו את היחסים המיוחדים שנרקמו בין כלב דוג דה בורדו העונה לשם הוץ', לבין טום הנקס, (אז שחקן צעיר ולא כל כך מוכר). היתה זו ברכה מצד אחד, וקללה מהצד האחר בשל הרצון לספק את הביקוש והגידול הפראי בכלבים לא תמיד בריאים. חשוב לציין שכוכב הסרט היה לא כלב אחד כי אם מספר כלבים שמילאו את תפקידם בצורה מעוררת כבוד.

בשנים האחרונות מגיעים לצרפת לתערוכות השנתיות גם מגדלים מכל רחבי אירופה והופכים את צרפת לבירת הגזע, כפי שאולי מתבקש.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf