munch3

מאנצ'קין – גזע משובב לב ושנוי במחלוקת

שם הכותב/ת: האנציקלופדיה לחתולים של רויאל קנין

צילום:מערכת חיות הבית

המאנצ'קין הינו גזע חתולים חדש יחסית, המתאפיין ברגליים קצרות – מבנה הנובע ממוטציה גנטית דומיננטית. הגזע, הנקרא על שמם של הננסים מתוך הסיפור הנודע "הקוסם מארץ עוץ", פותח בארה"ב באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, והוכר ע"י TICA בשנת 1995, לא בלי התנגדות: בשל מבנהו הייחודי טענו המתנגדים לביסוס הגזע שהוא יסבול מבעיות בריאותיות וקשיים ביכולת התנועה שלו. למרבה השמחה, חששות אלו טרם התממשו.

הסטוריה

ישנם בעלי חיים רבים שפיתחו רגליים קצרות כדי לשפר את יכולות ההישרדות שלהם; גיריות, חמוסים, לוטרות, סנאים ועוד רבים אחרים, המשתמשים ברגליהם הקצרות לטיפוס, שחייה וכדומה. חתולים קצרי רגליים תועדו כבר בשנות ה30- של המאה הקודמת. ב-1944 דיווח וטרינר אנגלי על 4 דורות של גורים בריאים בעלי רגליים קצרות, אשר פרט לרגליים היו נורמליים מכל בחינה. קו הגידול הזה נמחק לחלוטין לאחר מלחמת העולם השניה, אך בשנות ה-50 תועדו חתולים כאלה ברוסיה, שם הם זכו לשם "חתולי סטלינגרד", ובשנות ה-70 בארה"ב.

בשנת 1983 מצאה מורה למוסיקה בשם סנדרה הוקנדל שתי חתולות הרות שהסתתרו מתחת למשאית. היא לקחה אחת מהן ונתנה לה את השם בלקברי. מחצית מהגורים שהמליטה בלקברי היו בעלי רגליים קצרות. למעשה בלקברי, והגור טולוז מהשגר הראשון שלה, הינם מייסדי הגזע.

טולוז היה חתול לא-מסורס שנהנה לטייל מחוץ לבית, ועד מהרה התמלא האזור בחתולים קצרי רגליים. ב1994- מכניסה TICA את הגזע לתכנית לפיתוח; תכנית זו עוקבת אחר שושלות היוחסין של החתולים המשמשים ליצירת גזעים חדשים ועוקבת אחר הנתונים תחת פיקוח של הועדה לגנטיקה. שני וטרינרים, ד"ר פלוגר (שהיה גם שופט חתולים וחבר בועדה לגנטיקה בTICA) וד"ר בילר, רדיולוג, בחנו את החתולים על מנת לקבוע האם מדובר בגזע חדש. הם קבעו כי לאור ממצאיהם המבנה שלהם הינו תורשתי, מאותו הסוג של כלבי התחש והקורגי, אך להבדיל הם אינם סובלים מבעיות בעמוד השדרה כמו גזעי כלבים קצרי רגליים. דבר זה נובע ממבנה עמוד השדרה החתולי, שהינו שונה מזה של הכלביים.

המאנצ'קין הוצג לראשונה ב-1991 בתערוכת חתולים במדיסון סקוור גרדן בניו יורק, שאף צולמה לטלויזיה. בתערוכה הוא כונה "חתול תחש" ו"חתול באסט". הגזע זכה לביקורת קשה. המקטרגים צפו כי הוא יסבול מבעיות גב, ירכיים ורגליים, בדומה לגזעי הכלבים קצרי הרגליים. אך למרות כל ההתנגדויות הוא זוכה להכרה ע"י TICA ונכתב לו תקן. לאחר שנים של פיתוח ומחקר, הגיע הגזע למעמד אליפות TICA ב-2003. עם זאת, אגודות חתולים רבות ומכובדות מרחבי העולם טרם מכירות בגזע. FIFe טוענת כי מדובר בגזע המבוסס על מחלה גנטית – אכונדרופלזיה (גמדות), וכך גם ה-CFA, המתנגדת לגידול חתולים בעלי מבנה "אבנורמלי", לדבריהם.

מאפיינים

המאנצ'קין הינו חתול בעל אופי נפלא, אוהב משחק, נהנה מחברת בני אדם וקשור מאוד לבעליו, אינטיליגנטי ובעל יכולת למידה. הוא רץ ומדלג היטב למרות מבנהו, אם כי אינו מסוגל לזנק לגבהים כמו חתולים אחרים. בגלל שהגזע עבר הרבעות עם מגוון גדול של חתולים, הוא דומה מאוד לחתול הבית "הרגיל". זהו חתול בגודל בינוני, בעל פרווה קצרה עד בינונית, שלמרות כל התחזיות הקודרות הינו בריא מאוד ואינו נוטה לסבול מבעיות אורטופדיות יותר מחתולים אחרים. זהו חתול קל מאוד לגידול ולטיפוח, במיוחד קצרי השיער שבהם.

תקן הגזע

חתול בינוני במשקל 2.2-4 ק"ג. הראש במבנה משולש שווה שוקיים, בעל פינות מעוגלות, ראש עגלגל ומצח שטוח. עצמות הלחיים רחבות במיוחד בזכרים. הזרבובית מעודנת, כמעט ישרה. האף ארוך יחסית, הסנטר מוצק אבל לא בולט מדי. האזניים רחבות, משולשות וניצבות ישר. העיניים גדולות, בצורת אגוז, מרווחות ביניהן ומעט מלוכסנות. אין קשר בין צבע העיניים לצבע הפרווה.

הצוואר ארוך, עבה ושרירי. החזה מעוגל, כתפיים רחבות, עמוד השדרה גמיש כמו בחתולים אחרים. מבנה עצם בינוני עד כבד ומבנה גוף כללי שרירי.

הרגליים קצרות, שריריות מאוד ובעלות מבנה עצם בינוני. הכפות בינוניות ומעוגלות. הזנב עבה בבסיס ומסתיים בקצה מעוגל.

לפרווה שתי תצורות: קצרה וארוכה-למחצה, בעלת מגע משיי, פרווה תחתית בינונית. כל הצבעים מותרים. מותר להרביע את הגזע עם כל הגזעים האחרים, למעט גזעי חתולים בעלי מבנה גוף כבד ומסיבי.

שגיאות פוסלות: מבנה גוצי מדי, גב חלש, רגליים מקושתות מדי או בעלות עצם עבה מדי, חזה נמוך ובולט.

להלן חוות דעתה של הגב' נורית פאל, היועצת שלנו לעינייני חתולים ושופטת בינלאומית לכל גזעי החתולים (FIFe):

כאשר מסתכלים על חתול מגזע המנצ'קין נבחין מיד בחוסר פרופורציה שקשה להתעלם ממנו, סוג של מום, אפשר להגיד, תוצאה של רגליים מאד מאד קצרות, יותר מידי קצרות ביחס לגובה הכללי או גובה הגוף. לא נותר אלא לרחם על החתול, על חוסר יכולתו לקפוץ לגובה, שהרי החתול נברא עם יכולת לקפוץ לגובה לשם הגנתו בטבע. עם רגליים קצרות כל כך הדבר נבצר ממנו וגובל באכזריות. מום זה נוצר ע"י גן דומיננטי, כלומר שמועבר אל הגור רק מאחד ההורים. באם גן זה מורש לגור משני ההורים הגור לא ישרוד. גן זה יוצר בעצם את מה שאנו מכירים כגמד. חתול נושא הגן יפתח גפיים קצרות. אחד מהסיבוכים הרבים שגן זה עלול ליצור הוא השמנת יתר, ואז הרגליים סובלות אף יותר ועלולות לייצר עקמת ברגליים, כאבים וסבל פיזי כתוצאה מכך. רשימת הסיבוכים היא ארוכה וכוללת, בין השאר: רגליים מכופפות, רפיון שרירים, עקמת בדרגות שונות בחוט השדרה, הצרות צינור השדרה, הפסקות נשימה (Apnea), רגישות יתר לדלקות אוזניים ודלקות בכלל, זוויות תנועה קצרות מהרגיל בפרקים והרבה כאבי גב.

אז למה??? אין בנמצא גזעים רבים ויפהפיים? למה "לייצר" גזע שעלול לסבול סבל רב ולהיות רגיש למחלות? מסיבות אלה, ועוד אחרות, כאשר בריאות החתול, קודם כל, עומדת בראש סולם העדיפויות, לא הכיר ארגון FIFe העולמי בגזע זה ובגידול חתולים אלה. בהתאם גם גזע המנצ'קין אינו מאושר להצגה בתערוכות שמארגנת FIFe.

ככל שמעניין "לייצר" גזעים חדשים כאשר מתגלית מוטציה גנטית כזאת או אחרת, רצוי וצריך להימנע מגידול גזע ש"מייצר" צרות ותחלואים חדשים וישנים. מי שמשלם את המחיר הוא אותו חתול שצריך לסבול. זהו משא מצפוני כבד בעבור כל אוהבי בעלי החיים.

 

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf