52095095YgSLMb_fs

מאו מצרי – חתול עם מסקרה

שם הכותב/ת: מתוך אנציקלופדיית החתולים, רויאל קאנין

צילום:מערכת חיות הבית

חתול המאו המצרי הינו החתול המנוקד הטבעי היחידי שבויית. זהו חתול שמקורותיו אינם ידועים בודאות, אך קיים תיעוד שלו מלפני 3000 שנה, באומנות המצרית הקדומה, שם היה חיה מוגנת ונערצת. פירוש המילה “מאו” הוא חתול במצרית עתיקה. וכאילו לפי הזמנת הפרעונים – למאו יש קווי "איפור" שחורים ליד העיניים, בדומה לאיפור המוכר לנו מההירוגליפים, ולעיתים גם דוגמת חיפושית פרעה על המצח. להבדיל מחתולים מנוקדים שנוצרו מהכלאות, כמו החתול הבנגלי למשל, הנקודות של המאו המצרי היו שם מאז ומעולם, והן מופיעות לא רק על גבי הפרווה; אם נגלח חתול מאו מצרי נמצא אותן מוטבעות על עורו. המאו המצרי גם קטן יותר מחתולים מודרניים מנוקדים אחרים.

זהו החתול המהיר ביותר מבין החתולים שבוייתו, הודות לרגליים אחוריות ארוכות ותוספת של עור על הברכיים האחוריות המאפשרת תנועתיות וגמישות רבות יותר. חתולים אלו תועדו רצים במהירות של 58 קמ”ש.

הסטוריה

בשנת 1953, הנסיכה הרוסייה נטליה טרובצקיה, ששהתה בגלות באיטליה, ראתה לראשונה את החתול אצל השגריר המצרי באיטליה ובקשה את אישורו להביא כמה חתולים ממצריים. היא ייבאה מקהיר לאיטליה נקבה בשם באבא וגורה בשם ליסה, שהוצגו בתערוכה ברומא ב1955-. בשנת 1956 היגרה הנסיכה לארה”ב יחד עם חתוליה וייסדה שם את חתוליית פטרינה. הגזע זכה להצלחה מיידית, כפי הנראה בזכות פניו רבי-ההבעה, ובאבא זכתה באליפות ב1957-. באותה שנה הגזע הוכר רשמית ע”י ה-CFA ו-TICA, שפרסמו את התקן ב1988-. באותה שנה הגיע הגזע גם לאירופה, אך הוא עדיין נחשב שם לגזע נדיר. בבריטניה פיתחו מגדלים מקומיים חתול דומה למאו – טאבי אוריינטלי קצר שיער- שנוצר מהכלאה של חתול אבסיני, סיאמי וטאבי, ולעיתים בין גזע מודרני זה למאו המצרי.

מאפיינים

המאו המצרי הוא חתול מלא חיים, אוהב-משחק ופעיל, מאוזן היטב ולעולם לא אגרסיבי או עצבני. הוא מלא חיבה כלפי הבעלים שלו, חברותי לחתולים אחרים ומעט חשדן כלפי זרים. ניתן לגדל אותו בדירה, אך חשוב לזכור כי הוא אינו אוהב להיות לבד ויסבול מבדידות. למאו המצרי יכולות מוסיקליות מרשימות והם יכולים ללהטט ביללותיהם. כדאי לאפשר לו גישה לחצר כדי שיוציא מרץ. זהו חתול רגיש לטמפרטורות והוא מעדיף מזג אוויר חם. הוא מצריך טיפוח מינימלי של הברשה אחת לשבוע.

התקן

כללי: גודל בינוני, משקל 2.5-5 ק”ג, בעל גפיים באורך בינוני, גוף חינני, שרירים מפותחים ופרווה מנוקדת.

הראש בצורת חץ בעל פינות מעוגלות מעט. מצח מעוגל קלות, סטופ עדין בין האף למצח. הלחיים אינן מלאות (למעט בזכרים בוגרים). זרבובית אינה קצרה או מחודדת. האף באורך זהה לרוחבו.

האוזניים בגודל בינוני עד גדול, מרווחות, רחבות בבסיסן, נראות דרוכות ומעט מחודדות בקצוות. שיער קצר וחלק בחלקן הפנימי. קצה מצוייץ (לינקס) מתקבל בברכה. העיניים גדולות, שקדיות (לא עגולות או אוריינטליות), בזווית קלה ובצבע ירוק בהיר. צבע ענבר מותר עד גיל 18 חודשים.

הצוואר מקושת ושרירי מאוד.

הגוף מעט מאורך, כתפיים גבוהות וזוויתיות. עצמות מסיביות ומבנה גוף שרירי מאוד.

רגלים אחוריות ארוכות מהקדמיות. הכפות שריריות, קטנות ואובליות.

הזנב ארוך למדי, עבה בבסיסו והולך ומתחדד לקראת הקצה.

הפרווה קצרה, עדינה ומשיית, שוכבת שטוחה על הגוף וחוזרת מיד למקומה בליטוף. לפחות שתי רצועות נתזי כתמים כהים על צבע הבסיס. הנקודות עגולות ומרווחות באופן שווה זו מזו על הגוף והבטן, ופסים בחלקי הגוף הקיצוניים. כתם בצורת האות M או בצורת חיפושית פרעה על המצח, קווי מסקרה שחורים על הלחיים, טבעות בזנב וטבעות שבורות על הכפות.

שילובי צבעים:

כסף – נקודות שחורות, צבע בסיס כסוף חיוור, אף בצבע אדום חימר וכריות הכפות שחורות.

ברונזה – נקודות בצבע חום כהה מאוד, צבע בסיס חום בהיר, אף אדום חימר.

מעושן או שחור מעושן – נקודות שחורות, צבע בסיס אפור מעושן, אף שחור וכריות הכפות שחורות.

הרבעה עם גזעים אחרים אינה מותרת.

שגיאות פוסלות: ראש קצר או מעוגל, אוזניים קטנות, לחיים מלאות

(למעט זכרים בוגרים), זרבובית מחודדת או קצרה, עיניים קטנות, עגולות

או אוריינטליות, עיניים בצבע ענבר בחתולים מעל גיל 18 חודשים,

מבנה גוף מאסיבי מדי או אוריינטלי, נקודות מחוברות על הגוף,

כיתום בצורת מחרוזת על הצוואר.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf