Anal Sacs

כל מה שרציתם לדעת על הבלוטות האנליות

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

הבלוטות האנליות משותפות ליונקים רבים, ביניהם כלבים וחתולים. גם הבואש מצוייד כמותם בצמד בלוטות אנליות המלאות בדרך כלל בנוזל מצחין במיוחד. הוא למד לשלוט בבלוטותיו באופן שהפך לאמצעי הגנה כנגד טורפים הנרתעים מהריח ומניחים לו לנפשו. חתולים וכלבים שייתקפו בהלה ויימלטו מאירוע מבעית עלולים ל״שחרר״ את התוכן (ריחני למדי) במהלך ההימלטות. הריח הטיפוסי אינו נעים ומזכיר צחנת דגים רקובים. ובכן, תשאלו, מה לנו ולנושאים שמעוררים באפינו ריחות לא טובים? ובכן, הבלוטות האנליות עלולות לגרום לבעיות ומי שאינו מודע להן עלול לפרש אותן בצורה שתוביל אותו לפתרון שגוי ומכאן להסתבכויות מיותרות.

למרות שבשפה המקצועית אנו מוצאים שימוש במונח Anal gland = הבלוטות האנליות, רבים משתמשים במונח אחר, Anal Sacs = השקיקים האנליים שמגדירה את מהותם בצורה נוספת. בלוטה היא מעין ״מפעל״ כימי שמפיק חומרים כימיים שונים המהווים חלק חיוני וחשוב בפעילויות הגוף. הנוזל שמפיקות הבלוטות האנליות נועד לסימון טריטוריה והן ממוקמות בסמוך לפי הטבעת.

אם אנו מתבוננים על חיית המחמד מאחור, הבלוטה האנלית הימנית ממוקמת היכן שהמחוג מראה את השעה 4 והבלוטה השמאלית ממוקמת היכן שהשעון מראה את השעה 8. הנוזל המופק מהבלוטות האנליות מצטבר בשקיק הסמוך לבלוטה וכאשר הכלב או החתול ״מתפנה״ הלחץ המופעל על שרירי פי הטבעת כתוצאה מהפעולה, מפעילה גירוי לבלוטות האנליות ואלו משחררות את הנוזל שהצטבר ומתפנה מקום לנוזל חדש. הבלוטות האנליות מתרוקנות ומתמלאות באופן קבוע כאשר הכלב או החתול עושים את צרכיהם. כאשר התזונה של החתול או הכלב שלכם מאוזנת, הגללים האופייניים מוצקים בצורה בינונית ומרקמם אינו קשה ואם תסלחו לנו על התאור, פריך. פריך מכיוון שאם ננסה לפורר את הגלל הוא יתפרק לגושים אך ישמור על צורתו, לא קשה מדי או רך מדי.

ככלל, בכל רחבי הארץ קיימת חובה לאסוף את הגללים שמשאיר הכלב גם כחלק משמירה על כללי היגינה, ציות לחוקי העזר העירוניים (איסוף יחסוך לכם קנס העלול להגיע לכמה מאות שקלים) וסיוע במניעת הפצת תולעת הפארק. אך בנוסף, איסוף קבוע של הגללים יכול ללמד אותנו רבות על מצב בריאותו של הכלב שלנו.

בזמן איסוף הגללים ניתן להציץ בהם ולהתרשם מצורתם ומרקמם. (גללים טיפוסיים אינם ריחניים מאוד, כאשר הריח חריף יש להניח שמשהו לא תקין) כאשר צורת הגללים ומרקמם שונה מהרצוי עלול הדבר להשפיע על הלחץ המופעל על השקיקים האנליים ואופן התרוקנותם. ישנם מספר גורמים לשיבושים בריקון השקיקים האנליים. כאשר הצואה נוזלית מדי (אז לא מופעל לחץ כלל) או במקרים כאשר הכלב או החתול סובלים מעצירות (ואז תדירויות ההתפנות נמוכות מדי). סיבה נוספת היא השמנה. פלג הגוף האחורי של כלבים וחתולים נוטה לאגירת רקמות שומן. עודף משקל גם הוא מהווה את אחד הגורמים לבעיה. רקמות שומן בפלג גוף אחורי יכולות להקשות באופן מכני על ריקון הבלוטות.

בכלבים בעלי פרווה ארוכה, קשרים הסתבכויות באזור האנלי יכולים ליצור חסימה פיזית שתמנע עשיית צרכים נורמאלית. בעלי כלבים בעלי פרוות ארוכות יכולים להעזר בשרותיו של ספר מטפח מקצועי יכולים להיעזר בשירותיו לצורך ביקורת על מצב השקיקים האנליים ובמקרה הצורך לרוקן אותם. יש בעלים המבצעים זאת בעצמם ואחרים מסתייעים בווטרינר שלהם בעת הביקור התקופתי. גם לגיל יש משמעות וכלבים מתבגרים רבים מפתחים בעיות שונות הקשורות לבלוטות האנליות. אם קיימת בעיה המצריכה התערבות חיצונית בנושא, חשוב שהווטרינר שלכם יהיה בסוד העניין. יש לבחון את התופעה במיוחד אם קיים חשש שהתסמינים החוזרים עלולים להצביע על רקע פתוגני אחר.

סיבות נוספות העלולות לגרום לבעיות בבלוטות האנליות יכולות להיות פתחים צרים מדי, מיקום עמוק מהרגיל, אי סבילות למזון (בעיקר לחלבון מן החי) ובמקרים נדירים, התפתחות גידול (שפיר או ממאיר). כל שינוי במצב הבלוטות יגרום להופעת סימנים קליניים בדרגות שונות. סימן ראשון יהיה ריח רע העולה באופן קבוע מהחלק האחורי.

כמו כן כאשר הנוזל מצטבר ואינו מוצא דרך לצאת, הכלב והחתול חשים אי-נוחות. עם הזמן הלחץ בתוך השקיקים ילך ויגדל. הכלב והחתול ינסו להקל על תחושתם זו. האזור עלול להתנפח והם ינסו לגרור את ישבנם ולגרדו על פני הקרקע בנסיון להקל על תחושת חוסר-הנוחות. לעיתים ירדפו אחרי זנבם. במקרים שכאלו יהיו ״מומחים״ שישלחו אתכם לבצע תילוע (ההסבר יהיה גירוד בלתי נסבל של תולעים, תופעה עם סימנים קליניים דומים) בעלי חתולים יגלו שהחתול שלהם החל לפזר את יציאותיו בכל רחבי הבית רק לא בארגז החול (כצפוי, יש להניח שיפנו אתכם למומחים בהתנהגות). הלחץ שיוצר הנוזל הנאסף וחוסר הניקוז בשקיקים האנליים עלול ליצור דלקת, זיהום ואף להיווצרות כיבים ומורסות. הקירבה לפי הטבעת היא מקור זיהומי (חיידקי אי-קולי בעיקר, אך לא רק) ומכאן ועד זיהום רציני והסתבכות, הדרך עלולה להיות קצרה. הסימן הראשון לבעייה תהיה רגישות של החלק האחורי במיוחד באזור פי הטבעת. הכלב או החתול לא יניחו לאף אחד לגעת והאזור האנלי יהיה חם ונפוח. בימים כתיקונם, הנוזל הנאגר בבלוטות האנליות מימי באופיו, צבעו חום בהיר עד בינוני וכפי שכבר ציינו, הריח אינו נעים. כאשר הוא אינו מנוקז באופן קבוע, או כאשר זיהום מעורב, עשוי להשתנות צבע הנוזל לכהה יותר, עכור וריחו חריף יותר. חשוב שנהיה עירנים לריח חריג, שבדרך כלל הופך חריף יותר. לעיתים הזיהום יגרום לשינוי צבע ובדרך כלל הוא יהפוך כהה ומרקמו יהפוך עכור וסמיך יותר. לכלבים קטנים נוטים לסבול יותר מבעייתיות הקשורות לבלוטות האנליות מכלבים בינוניים או גדולים. הסטטיסטיקה מלמדת כי אין הבדל בין זכרים לנקבות וכך גם בחתולים.  במקרים של זיהום, נדרש טיפול אנטיביוטי ולעיתים גם ניקוז. קומפרסים חמים ושמירה על נקיון של האזור יזרזו את ההחלמה, עם המלצה למעקב שהתופעה אינה חוזרת. במקרים חמורים של היווצרות אבצס או דלקות כרוניות בבלוטות, תדרש הסרה הסרה כירורגית של השקיקים האנליים.

לתזונה יש בהחלט משקל (תרתי משמע) בכל הקשור בסיוע למניעת בעיות חוזרות של הבלוטות האנליות. מאחר ובמקרים רבים הסיבה המרכזית היא עודף משקל, מזונות מסדרת האוביסיטי והסטייטי העשירות בסיבים תזונתיים מסייעים בשני אופנים להתמודדות עם הבעייה: תהליך הירידה במשקל הוא קבוע והדרגתי כאשר  תחושת שובע מקטינה את התחנונים (ואתם רגשות האשם של הבעלים). הכלבים והחתולים החוזרים למשקל תקין נוטים פחות לבעיות הכרוכות בחסימת פתחי הבלוטות האנליות. הסיבים התזונתיים מייצבים את מערכת העיכול, מוסיפים לנפח של הגללים ומייצבים את מרקם הגללים. כאשר הגללים נפלטים מפי הטבעת הם מפעילים את הלחץ הדרוש על פתחי השקיקים האנליים והנוזל חוזר לרמה תקינה במחזוריות טבעית של הגוף. במקרים של רגישות לחלבון ניתן להעזר בסנסטיביטי קונטרול, מזון שנועד לסייע לכלבים ולחתולים המגלים אי סבילות לרכיבים מסויימים במזון הסטנדרטי. אי סבילות זו מתבטאת פעמים רבות בשלשול ובהפרעות תזונתיות אחרות כמו אלרגיות וגרויי עור ועוד. רכיבי הסנסטיביטי קונטרול מאפשרים לכלב או לחתול להחזיר את מערכת העיכול לאיזון ולייצבה. השלשול נעלם והגללים הולכים ומתמצקים, והנפח שיוצרים מספק את הלחץ הנדרש על פתחי השקיקים האנליים והנוזל שב ויוצא בתהליך הטבעי של עשיית הצרכים.

לסיום: הוסיפו את נושא הבלוטות האנליות כחלק מהבדיקה התקופתית שאתם עורכים אצל הווטרינר. אפשר שכלבכם או חתולכם לא יפתח בעיות כלל במהלך כל ימי חייו. תזונה נכונה, ומשקל תקין יכולים לסייע במידה רבה לשמור על חיית המחמד שלכם בריאה ללא כל בעיות.

לפרטים נוספים: אורי שמעוני ori@beit-erez.co.il

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf