afikim

כלביית אפיקים

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

סיפר: יניב אוסם  צילוםֿ: יגאל פרדו ורותי מאור

לקוראים הוותיקים פינת המגדלים מביאה מדי גיליון את סיפורו של מגדל והגזע אותו בחר לגדל. הפעם אנחנו מביאים את סיפורה של כלביית אפיקים, וסיפורו של יניב אוסם שהחליט להגשים את חלומו באחד מהמקומות המרוחקים והחמים בארץ ישראל. כלביית אפיקים הוקמה לפני שלושה עשורים והפכה זה מכבר למותג שכולו מקצוענות כלבנית. פעילות כלבנית ענפה, והמסגרות החינוכיות המתקיימות במקום הציבו את הכלבייה כמרכז חינוכי כלבני מרכזי, למרות המיקום הגאוגרפי וריחוקו מהמרכז. אם בעבר נקשר שמו של קיבוץ אפיקים עם תעשיית הלבידים (קלת אפיקים) ועם הקלנועית (צח״ם אפיקים), כיום ״קייטנת האילוף״ (הלוא היא ״הילד והכלב״) הפכה זה כבר את כלביית אפיקים למזוהה ביותר עם הקיבוץ.

קיבוץ אפיקים מציין 92 שנים להיווסדו והוא הקיבוץ הגדול בצפון הארץ. אפיקים ששמו בא לו על שום מיקומו בין אפיק הירדן לאפיק הירמוך, שוכן שני ק״מ מהגבול ומהכנרת ובאחת הפינות החמות בארץ. הקיבוץ מתבסס על חקלאות (מטעים, וגידולי שדה ורפת), תעשיה וטכנולוגיה מתקדמת, ותיירות. המיקום הגאוגרפי, חתך האוכלוסייה המתבגר והאקלים החם חייבו מציאת פתרונות תעסוקה לחברי הקיבוץ. התנועה הקיבוצית, שבגופה ציירה את גבולות ארץ ישראל והציבה תמרורי דרך במפעל ההתיישבות, עוברת תקופה לא קלה בהתמודדות עם שאלות ערכיות. קיבוץ אפיקים אינו יוצא דופן וחיפש גם הוא דרכי התמודדות שיתאימו לאוכלוסייתו.

הכלבייה היא אחד הפתרונות התעסוקתיים הנוספים שהתפתחו בקיבוץ ומאחרי היוזמה עומד יניב אוסם, באותה תקופה כלבן מתחיל אך נלהב.

יניב הוא מסוג האנשים העוסקים בכמה עיסוקים בו זמנית וכאשר קיבל את אישור הקיבוץ להקמת הכלבייה כבר אחז בתפקיד של מרכז ענף (חקלאי), ליווה גרעינים במסגרת פעילותו בתנועה הקיבוצית ובצופים, וגם שיחק כדורסל כמקצוען. שלל הפעילויות הללו לא הפריעו לו לצקת את היסודות לכלבייה שהחלה לקרום עור וגידים. גם כיום יניב אוחז בכמה תפקידים ומלבד היותו מנהל הכלבייה והקייטנות הוא היה מנהל הקהילה וכיום הוא יו״ר הוועד המנהל של הקיבוץ.

אך נחזור לאמצע שנות השמונים ולימי הכלבייה הראשונים. אמנם הרעיון קיבל את ברכתם של מוסדות הקיבוץ אך תקציבים טבעם להתעכב ובמרבית הפעמים גם להתכווץ. כשהמטרה בטווח העין, המוטיבציה עולה ויניב החל לחפש מקורות נוספים. הכנסותיו מעיסוקיו שמחוץ לפעילות במשק הועברה לקיבוץ וחלקה הופנה לטובת הכלבייה. גם ״משקיעים מבחוץ״ נרתמו לפרויקט והסבתא מתל אביב הוסיפה משלה בתמיכה מעשית ומורלית בנכד הקיבוצניק שלה. ההתחלה היתה צנועה אך הכיוון ברור. למי ששואל, הכיוון היה ערכי/חינוכי ויניב החליט למקם את הכלבייה בתחומי פינת החי המוכרת יותר כ״משק ילדים״.

ערכי העבודה (אז והיום) הם ערך עליון בחברה הקיבוצית ונלמדו הלכה למעשה בטיפול ודאגה לבעלי חיים שונים במעין גן חיות קטן שכל האחריות לטיפול בהם היה על כתפי בני הנוער של הקיבוץ.

בלב ״משק הילדים״ הוקמו 10 תאים (מכלביית מג״ב), אליהם סופחו שני לולי תרנגולות שהוכשרו לגידול כלבים. שתי כלבות רועים גרמניים, כלבת לברדור רטריבר וכלבת גולדן רטריבר היו הגרעין המייסד והכלבייה יצאה לדרך. הרעיון הבסיסי שעמד מאחרי הקמת הכלבייה היה אימון והכשרת כלבים למערכת הביטחון ומניעת גנבות בשטחי החקלאות. הידע המקצועי הגיע מדרום אפריקה וצוות הכלביה החל להכשיר כלבי עבודה. הרעיון אולי היה טוב, אך עד מהרה ננטש לטובת גידול כלבים למשפחה ולילדים. לימים יוכח כי היה זה מוצדק לבחור כיוון זה אותו ממשיכים במלוא המרץ ובאפיקים נוספים גם כיום.

בתחילת שנות התשעים, יניב ארז את משפחתו ויצא כשליח הסוכנות לניו-זילנד. בצד עבודתו החינוכית בקרב קהילות מקומיות, ניצל את הזמן להכשרה בתחומי הכלבנות לצד מאלפים וחוואים ובהתמקדות בהתנהגות בעלי חיים. לאחר שליחות של כשנתיים וחצי, חזרה המשפחה לארץ ויניב שב לשלל עיסוקיו וכמובן למקומו בכלבייה.

לא פשוט לגדל כלבים באקלים כה חם ומרוחק כל כך מהמרכז. למרות זאת כאז כך היום, צוות הכלבייה ובראשם יניב לא מוותרים על הפעילות הכלבנית במסגרת הארצית ומגיעים לכל התערוכות, גם לאלו הנערכות בערד. הכלבייה החלה לפעול וכלבים ראשונים נמסרו (בתנאי גידול) למשפחות שונות ברחבי הקיבוץ. עד מהרה ניתן היה לראות יותר ויותר לברדורים ברחבי המשק ונראה היה כי הכל נרתמו למטרה הכלבנית.

בחירת הגזעים בהם יתמקדו לא היתה פשוטה, ויניב התלבט לגבי הגזעים שיגדלו. לאחר סיבוב ״עולמי״ וביקור בבתי גידול רבים בארה״ב וקנדה נבחרו הלברדור רטריבר בהיותו אהבתו ומושא הערצתו של יניב, והגולדן רטריבר בזכות יכולותיו הרגשיות, ויופיו. במהלך שנות השמונים המועדון הישראלי לכלבי רטריבר היה אחד המובילים בסצינה הכלבנית הישראלית ובראשו עמד איצקו גולן. איצקו, כלבן בנשמתו, האמין כי כלבנות היא ״תחביב יקר״ שלא ניתן לפתחו לכדי מקור פרנסה אמין, אך שמח לעזור וייעץ ליניב, הדריך ותמך. ינב מצידו למד ככל שיכל ולימים הוכיח קבל עם ועדה כי התחביב היקר יכול להיות לקבל מאפיינים עסקיים השומרים על האתיקה הגידולית מחד ופועלים על בסיס החלטות עסקיות שבסיכומו של יום רושמים רווח.

הכלבייה התפתחה והלכה, הכלבים שנרכשו נקלטו יפה, והוחלט להעביר הילוך ולצאת להרפתקה חדשה. בחושיו העסקיים הבין יניב כי כלבייה במובן המסורתי של המונח לא תספיק ועד מהרה תהפוך ל״פנסיון נוסף״ באזור, ועל כן החליט לנסות ולהמציא פעילות יש מאין. חופשות מבתי הספר הם תמיד שמחה גדולה לילדים אך לעתים כאב ראש להורים. בחופשת הפסח 1995 יצאה לדרך מסגרת שעדיין לא נוסתה בארץ, קייטנה לילדים בגילאי בתי הספר. מסגרות להעסקת ילדים בחופש הגדול היו מוכרות היטב לרבים אך קייטנה בחופשת הפסח, בנושא ייעודי שעסק בכלבנות היה חידוש מרעיש. כך נולדה קייטנת ״הילד וכלבו״ ומחזור ראשון של 20 נערים יצא לדרך. הפרויקט כולו התבסס על הכוחות המשפחתיים כשיניב מגייס את אחיו יגיל וינון. שלושת האחים לבית אוסם, אוהבי כלבים מבטן ומלידה. המחזור הראשון הוכח כהצלחה כאשר שלושת האחים הצליחו להדביק באהבה שלהם לכלבים ולכלבנות את אותם נערים בני המחזור הראשון והראיה: השנה כבר ניתן היה למצוא ילדים בני הדור השני במחזורי הקיץ.

כיום, כשלושה עשורים לאחר היווסדה, הכלבייה הפכה ללא ספק לאחד מהסמנים הכלבניים הבולטים למרות המיקום המרוחק ממרכז העשייה הכלבני. יניב מציין כי ללא הסיוע שקיבל ממוסדות הקיבוץ, תמיכת של המשפחה (מצומצמת ומורחבת), צוות העובדים שהתגבש ולאורך השנים והסיוע מחברים ואנשים טובים לאורך הדרך, חלום הכלבייה היה נשאר בגדר חלום שיש להגשים ולא ענף כלכלי חי מתחדש ונושם.

מתחת לעצים שופעי צל, על פני מתחם גדול פי כמה מהשטח המקורי עליו החלה הפעילות. כיתות הלימוד הנטועות בלב האי הירקרק שוקקות חיים לא רק בחופשות בתי הספר כי אם לאורך כל ימות השנה. בימי הלימודים מגיעים למקום תלמידי בתי הספר החקלאיים במגמת לימוד חדשה – חקלאות ובהתמחות בגידול ואילוף כלבים. מדי שנה, כ-300 תלמידי תיכון מקבלים הכשרה עיונית ומעשית בטיפול בכלבים ולכאן ישובו לבצע את בחינות הגמר והבגרות שלהם, כשצוות הכלבייה מלווה אותם כצוות ההוראה לאורך כל הדרך. במהלך ימי השבוע ובעיקר בשעות אחר הצהריים נערכים בכלבייה שעורי אילוף ברמות שונות. בעלי כלבים מכל הסביבה מגיעים לקבל ייעוץ ולאלף את כלבם. ציוד אג׳יליטי מוסיף עניין ונימה ספורטיבית. שילוב של מתקנים בשטחים פתוחים וכיתות לימוד ממוזגות מאפשר מגוון פעילויות כמו אירוח תערוכות מועדון הרטריברים מעת לעת.

כלביית אפיקים כיום היא בית הגידול הגדול בארץ לכלבי הרטריבר. ההישגים הרבים שהשיגו יניב אוסם וצוות הכלבייה מרשימים בכל קנה מידה, כלבני גידולי, חינוכי ועיסקי. אם את הגרעין הגידולי של כלביית אפיקים עימם הכל החל ניתן היה לספור על אצבעות יד אחת, כיום בכלבייה כ-80 כלבים מגזעים שונים: לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, כלבי רועים גרמניים, קבליר קינג צ'ארלס ספנייל, נוריץ׳ טרייר, כלבי רועים אוסטרליים וסטר אירי. הכלבייה מציגה ומשתתפת בכל הפעילויות הכלבניות הנערכות בישראל ויעידו על פעילות זו מדפים עמוסי גביעים במשרדי הכלבייה (בהערכה גסה יותר ממאתיים). למרות הערך הספורטיבי והחינוכי שבהשתתפות, זו לבדה אינה מספקת. גידול איכותי, הכנה וחשיפה נכונים ותזונה נכונה של הכלבים לאורך כל שדרות הגיל הביאו את כלביית אפיקים להישג בתחום הקרוב ביותר ללבם, הגידול. ואכן, כיום לכלביית אפיקים מספר האלופים הגדול ביותר בארץ מבין גזעי הרטריברים.

לא רק במובן הגידולי עשתה הכלבייה כברת דרך. גם בתחום הקייטנות נרשמה התקדמות רצינית ביותר כאשר ניתן למצוא מסגרות בנות שבוע לילדים וכלביהם בכל חופשות בתי הספר. ילדים יכולים להגיע עם כלבם האישי (גזעי או מעורב, מכל גודל ובתנאי שהוא מתאים לפעילות) או לקבל כלב מהכלבייה. הקייטנות מתקיימות לאורך כל השנה בחופשות בתי הספר כשבכל חופשה נושא הקייטנה שונה. בחופשת הסוכות עוסקים בכלבי צייד ובהכנת כלבים לתערוכות. בחופשת החנוכה הקייטנה עוסקת באג׳יליטי (בכלבייה הוכשר מגרש אגיליטי נייד מיוחד ומותאם לילדים). בחופשת פסח עוסקת הקייטנה בחילוץ והצלה (עם תרגילי חילוץ כמו אמיתיים מתחת ל״הריסות קרטון״ ודגמי מבנים שקרסו). בחופשת הקיץ הקייטנה עוסקת בהיסטוריה הכלבנית, מוצא הכלב ותהליך הביות ועד לכלב המודרני של ימינו ומאות הגזעים השונים המוכרים לנו כיום. כלבי הכלבייה נהנים מאוד מכל האקשן והפעילות, ומוצאים עצמם מלווים ילדים שונים במסגרות שונות. כלבים העסוקים כל הזמן הם כלבים שמחים ואכן כאלו הם כלבי אפיקים. התכניות השונות לאורך השנה מאפשרות לרבים לעבור מנושא לנושא ורבים נרשמים לקייטנה בקיץ אך שבים גם בחופשות הבאות לחוות תכנים חדשים.

אך לא רק לתלמידי בתי הספר מתאימה הפעילות החינוכית המתבצעת בכלביית אפיקים. יניב יזם תכנית לימודית המכללת כנרת והעוסקת בטיפול בעזרת כלבים. הניסיון החינוכי והמעשי בעבודה עם כלבים נמצאו מתאימים גם ברמה האקדמית ויש לצפות כי כיוון זה יתפתח ויורחב במהלך השנים הקרובות.

נקודה מעניינת ומיוחדת נקרית על דרכם של המבקרים בכלבייה. בסמוך, בגדרה נפרדת חיים שניים מהזאבים המופיעים בסרטו של משה אלפרט ״ארץ בראשית״. זהו אחד מסרטי הטבע המעניינים והמקוריים שנוצרו בישראל וסרט הטבע הישראלי הראשון באורך מלא. בשנת 2010 הופץ באופן מסחרי ורבים הלכו לאולמות הקולנוע לראותו. משה אלפרט, צלם טבע ברוך כישרונות בן קיבוץ אפיקים תעד את הטבע הפראי בישראל במשך שנים רבות. הסרט, הוא מביא את הטבע הישראלי כפי שטרם נראה בעבר ומתמקד במספר בעלי חיים: זוג חתולי ביצות באזור הכנרת, זוג זאבים ברמת הגולן ועדר יעלים במדבר יהודה. התבוננות בתנועותיהם ובהתנהגותם מעניקה לחוויה הכלבנית שמזמנת הכלבייה מימד קסום נוסף.

בשנים האחרונות נושא הכלבנות שבעבר כלביית אפיקים הובילה בחידושים ובפעילות הולך ומשתכלל ואתרים נוספים הולכים ומנסים את כוחם בו. הפעילויות היחודיות (גידול, אילוף ופעילות של קייטנות) שהחלו בפינה החמה בה שוכן קיבוץ אפיקים והיו ייחודיות מבחינות רבות צריכות להתמודד עם יוזמות דומות אך בתנאים מגבילים. היצע של מסגרות חינוכיות דומות של יזמים זריזים המבקשים לנצל את ההצלחה צצים במרכז הארץ. הריחוק הגאוגרפי במקרה זה אינו מיטיב עם כלביית אפיקים למרות ההבדל האיכותי והעובדה שעומדת להם זכות ראשונים. אך אנשי הכלבייה ויניב בראשם אינם מרימים ידיים וכפי שכבר קרה בעבר ״ממציאים עצמם מחדש״. השנה החל פרויקט חדש המשלב ציונות וכלבנות. קשר בין הקהילות של אפיקים ניו ג׳רזי הביא ליצירת מסגרת חינוכית חדשה המביאה בני נוער (לאחר גיל הבר מצווה) לקייטנת כלבנות בכלביית אפיקים. המסגרת החדשה שלא נוסתה מעולם תהווה גשר בין בני נוער מהתפוצות לישראל. יניב מתכנן לפרוש את התכנית לקהילות נוספות ברחבי ארה״ב ורואה בצד ההזדמנות העסקית, הזדמנות גדולה וחשובה לענות על אחד מהעקרונות החינוכיים החשובים – ציונות.

מה אוכלים הכלבים של כלביית אפיקים: ״רויאל קנין״, פוסק יניב אוסם. ״מרבית הכלבים שלנו אוכלים את המדיום, ולפי התוצאות זהו המזון המאוזן והמתאים ביותר עבורם. שלא כפי שהפרוטוקול אומר אנחנו מאכילים את הגורים כבר מגיל גמילה בג׳וניור המכיל אחוזי חלבון מאוזנים יותר לאחוזי השומן כל מי שמבקר אצלינו מופתע מהתוצאות״.

מי יכול לקנות גור: ״כל מי שרוצה יכול לבחור כל כלב שאנו מגדלים. הגזעים בהם אנחנו מתמחים הם כלבי משפחה מובהקים, וההבדל המרכזי הוא הגודל ותכונותיהם. הרועה הגרמני הלברדור והגולדן גדולים קצת יותר ואילו הקווליר והנוריץ׳ טרייר קטנים יותר. כלבי רועים אוסטרליים וסטר הם מעין גודל ביניים ולמעשה כל אחד יכול לבחור את מה שמתאים לו״.

טיפוח הכלבים: ״למעט הלברדור המציג פרווה קצרה למדי וטיפוח פשוט, שאר הגזעים מציגים פרווה ארוכה מעט יותר אך לא ברמה של טיפוח קפדני. או תספורות מיוחדות. קרציות ופרעושים לא בבית ספרנו, לגורים אנחנו מתחילים עם תרסיס פרונטליין, ולבוגרים פעם בחודש טיפ טיפה של פרונטליין פלוס. באפיקים חם כמעט כל השנה כך שאנו מטפלים מדי חודש בחודשו״.

לפרטים נוספים: http://www.afikimdogs.co.il

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf