IMG_paper

ישראל דוגסלייף

שם הכותב/ת: שרה'לה אפרתי

צילום: יגאל פרדו

המשמעות בשפה העברית לשם בית הגידול ״ישראל דוגסלייף״ הוא חיי כלב ישראליים. לעיתים מזומנות אנו עושים שימוש במונח ״חיי כלב״ כמטבע לשון הבא לתאר חיים אומללים של סבל ומחסור. עכשיו תתארו לעצמכם מעין ״בית פתוח״, וילה שכולה נועדה לכלבים. אין שם כלובים, גדרות או מחסומים המחלקים את השטח. דיירי הוילה ההולכים על ארבע משוטטים להם בחופשיות בין החדרים, יוצאים לחצר המטופחת ועושים ככל העולה בנפשם. אז אם אלו הם חיי כלב – איפה נרשמים?

שרה'לה אפרתי וגיא חממי אחראים על בית הגידול ״ישראל דוגסלייף״ ואם ננסה למצוא מכנה משותף לגזעים שבחרו השניים לגדל, הרי שכמעט כולם מציגים זרבוביות קצרות. יוצאי דופן הם הקווליר קינג צ׳רלס ספניאל והקאנה קורסו המציגים זרבוביות בינוניות.

שרה'לה אפרתי גדלה בחיפה, ובבית הוריה שעל הכרמל לא הרשו לגדל בעלי חיים. שרה'לה ואחיה נהגו לגדל בסתר חתולים שנהגו להמליט בארגז המצעים. לימים גידלה שרה'לה כלב בוקסר מעורב שהביא לה אחיה הגדול, אך לאחר מספר חודשים ״נעלם״ הכלב ונמסר למשפחה אחרת. על בעלי חיים לא היה מה לדבר והוריה נהגו לסגור את הויכוח ב״כשתעברי לבית משלך תוכלי לגדל מה שאת רוצה״.

מיד כששרה'לה עזבה את בית הוריה והקימה משפחה משלה, היא רכשה פודל שחור בינוני, שענה לשם קריסטופר דון-טבעון. קריסטופר היה פודל לתפארת, לפני כל תערוכה עבר תספורת למהדרין. להכין כלב לתערוכה זה דבר אחד, אך להציג זה דבר אחר. שרה'לה, שהיא אחות במקצועה, עבדה בבית החולים תל-השומר במשמרות מסביב לשעון. בנוסף לעבודתה המתישה (בתחילה במכון הדיאליזה ואחר כך במחלקה האורתופדית ובחדר המיון) היתה שרה'לה אמא צעירה לילדים קטנים. וכך דון-טבעון היה נשלח בכל פעם עם שכן אחר לתערוכה. 17 שנים חי קריסטופר וכשהלך לעולמו בשיבה טובה רכשה שרה'לה פודלית בינונית בצבע משמש שגם היא הזדקנה בחן והלכה לעולמה בשיבה טובה.

את המחסור בבעלי חיים בילדותה מלאה שרה'לה בגידול של ציפורים, ובמשך שנים מילאה את המרפסת בדורות של ציפורי נוי כשאת הגוזלים נהגה לשאת עימה לכל מקום בתיק מחומם ולהאכיל בהזרקה כל שעתיים.

עם השנים השתלבה שרה'לה בתפקידים שונים בבית הספר לאחיות ובמשך 15 שנים מילאה את תפקיד סגנית המנהל של בית הספר. כבר אז כולם ידעו שדלת חדרה תמיד פתוחה לפני בעלי חיים הזקוקים לטיפול רפואי. גם כאשר נבחרה שרה'לה ליו״ר חטיבת החינוך בהסתדרות האחיות ונציגת ישראל באירגון האחיות הבינלאומי היתה נוהגת לשאת את בעלי החיים בהם טיפלה בתיק מרופד וצמוד אליה.

כל זאת היה בגדר תחביב. חלפו שנים ושלושת הילדים בגרו ועזבו את הבית. ב-2007 נסע אחד מבניה של שרה'לה לביקור בתאילנד. כשחזר הביא לאימו מתנה מקורית; צמד של גורי שי-צו, שענו לשמות ברכה והצלחה. למרות הטיפול המסור של שרה'לה והשמות האופטימיים שני הגורים לא שרדו זמן רב. כחוויה מתקנת, קנתה שרה'לה ליום הולדתה גורת שי-צו גזעית – צוקי, כך נטבע שמה של הגברת הראשונה של הבית. עברו שלוש שנים, ושרה'לה פגשה את גיא בארוע משפחתי. השניים הכירו איש את רעהו מתערוכות הכלבים המשותפות בהם הציגו אך מעולם לא חשבו לשתף פעולה. המפגש הוליד שותפות, גיא הביא את הנסיון בגידול ושרה'לה את המסירות והנסיון בטיפול. לאחר 40 שנות עבודה בבית החולים כאחות, החליטה שרה'לה לוותר על האות הראשונה של המילה ״אחיות״ ועברה במשרה מלאה לטפל ב״חיות״. כאשר החליטו על שניים על שם לבית הגידול שלהם, עלתה הבחירה ב״ישראל דוגסלייף״ וגיא ושרה'לה גאים מאוד לייצג את המדינה בתערוכות בעולם.

גיא גדל בבית בו נשמו וחיו כלבים. המשפחה, המתגוררת עד היום באריאל, גידלה צמד בוקסרים גזעיים. גיא הקים בית משלו והכלב הראשון שרכש היה נקבת מלטז חמודה אך לא ברמה לתערוכות. כשעברו לבית פרטי חזר גיא לאהבתו הראשונה ורכש קאנה קורסו ודוג דה בורדו. אלו הגזעים שגיא הביא לשותפות כשלאחרונה הצטרפו גם שתי נקבות בולדוג אנגלי. שרה'לה לעומת זאת היתה תמיד בסביבתם של גזעי קבוצת הזעירים – והביאה עימה קווליר קינג צ׳רלס ספניאל, שי-צו וכמובן – מלטז.

גיא, בוגר המדרשה לכלבנות (וקורסי ההמשך), דחף להשקיע בקוי גידול איכותיים וכך רכשו השניים כלבים מבתי הגידול הטובים מסוגם; המלטז הגיע מבית הגידול Rishlu's האמריקאי, הקבלייר הגיע מבית הגידול ההולנדי עתיר התארים Lamslag, השי-צו הזכר הגיע מבית הגידול המוסקבאי Shfron Sherry, והנקבה הגיע מבית הגידול Sipoly מבלארוס.

המאמץ להעלות את רמת הכלבים נשא פרי וב-2011 נסעו השניים להציג את בטסי (שי-צו) בתערוכה העולמית בסלובניה. הם חזרו עם סגן אלוף אירופה ואלופת סלובניה, אך בעיקר עם הרבה תאבון לתארים נוספים. באליפות העולם בצרפת זכו השניים עם שי-צו נוסף, לוצ׳יאנו במקום הרביעי המכובד מבין 25 זכרים. הצלחות נוספות נרשמו בתערוכה העולמית האחרונה שהתקיימה בחודש אוגוסט 2013 בשוויץ שם וויליאם (קווליר קינג צ׳רלס ספניאל) חזר עם תואר אלוף עולם צעיר. כרגע הרכש החדש והצעיר Guido (מלטז) יצא לסיבוב תערוכות בחו״ל לאחר שהשיג את מרבית ההישגים כאן בארץ וישוב בחודשים הקרובים.

ה״בית הפתוח״ יצר קהילת חברים שהמכנה המשותף שלהם הוא הכלבים שרכשו ב״ישראל דוגסלייף״. אחת לשבוע או שבועיים הם נפגשים לאימון ואילוף (משמעת בסיסית או אימוני תצוגה לקראת תערוכות) בניצוח דורית דמבין ולאחרונה עם מרגריטה בוגוסלבסקיה, ואילו העצלנים יותר פשוט קופצים מדי פעם לבקר. "גיא ואני חרתנו על דגלנו לעזור בכל צורה לכל אחד מעמיתנו לגידול. ניתן לראות זאת בקשרים העמוקים והאמיתיים שלנו עם מספר רב של מגדלים המבקרים בביתנו לעיתים קרובות, כאשר אנחנו משתדלים לעזור כמיטב יכולתנו״, מסכמת שרה'לה.

מה אוכלים דיירי ״ישראל דוגסלייף״: ״כל הכלבים בבית הגידול שלנו אוכלים את הרויאל קנין מיני לסוגיו״, מבהירה שרה'לה. השניים מקפידים על התזונה האופטימלית והם חסידים של המזונות הייעודיים שלאחרונה הצטרף אליהם המזון המיוחד לגזע המלטז. גם הקווליר והשי-צו אוכלים את המזונות הייעודיים שלהם וגם הבולדוגיות האנגליות שהצטרפו לאחרונה. הקאנה קורסו והדוג דה בורדו אוכלים רויאל קנין מקסי. שרה'לה מדגישה את חשיבות הסטרטר והמזון המיוחד לאם בהריון ה-HT42D והסטרטר המשלים "כך האם חוזרת במהירות למצב אופטימאלי שבועות ספורים לאחר ההמלטה, והגורים מתפתחים יפה".

מי יכול לקנות גור: "הגזעים הזעירים יכולים להתאים לכולם", מסביר גיא, "אך קאנה קורסו, דוג דה בורדו ובולדוג אנגלי מחייבים תנאים מעט יותר מיוחדים והתייחסות מעט שונה". גיא מוסיף שבבית הגידול הם מעניקים סיוע ותמיכה לכל אחד מקהילת החברים וחינוך בסיסי רצוי לכל כלב מכל גודל. שרה'לה מזכירה בחצי חיוך שיש הבדל גדול בין הגזעים במיוחד בשל טיפוח הפרוות ״למרות שאני לא תמיד הכי מקפידה ומרשה להם לפעמים להסתובב ככה, פרוע…״

טיפוח הכלבים: כל הכלבים מטופלים בפרונטליין פלוס ובסרטיפקט, כל חודש וכל השנה. ״אנחנו לא מוותרים ובקהילה כזאת של כלבים זה הכרחי״, אומרת שרה'לה. לגבי הטיפוח, הגזעים בעלי הפרוות הארוכות מצריכים סירוק יומי לפחות. ״המלטז, השי-צו והקוולייר מציגים פרוות עדינות המחייבות חפיפה מסודרת וסדרת מוצרי הקוסמטיקה הכלביים של איב סן ברנרד הם התשובה הכי מקצועית לכך״.

שרה'לה אפרתי (אם לשלושה וסבתא לשבעה) היא אחות מוסמכת ומילאה שורת תפקידים בבית הספר לאחיות ובאירגון האחיות.

גיא חממי הוא מורה בהכשרתו (מגמת כלבנות ביה״ס החקלאי עין כרם) אב לשלוש ובוגר המדרשה (בסיסי, מתקדם ומבוא לשיפוט).

אתם מוזמנים לגלוש ל: www.dogslife.co.il האתר המושקע של ישראל דוגסלייף המרכז את הפעילות הענפה של קהילת ישראל דוגסלייף.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf