dsc_0114

יום עיון וטרינרי

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

המאה ה-21 היא המאה שהמאפיין הבולט ביותר בה הוא קצב ההתקדמות הטכנולוגית. דומה שכל שנה הקצב רק גובר והולך ונדמה שעוד מעט נתחיל לציין את הזמן לא בשנים כי אם בחודשים… העשור וחצי שחלף הביא עמו חידושים טכנולוגיים כה רבים עד שאנו לא זוכרים כלל את החידושים של העשור הקודם. המחקר אודות הגנום שהיה בחזקת חידה עבר כברת דרך מדהימה ומספק אין ספור פתרונות מעשיים של ממש. כל עיסוק בו מעורבים רכיבים טכנולוגיים מושפע מקצב זה והווטרינריה היא אחד התחומים. אנו עוסקים חדשות לבקרים במחקרים המעניקים לנו זווית ראיה חדשה על בעיות שבעבר טופלו באופן אחר לגמרי. הווטרינרים שלא מעט שנות לימוד מאחריהם חייבים לקחת חלק במירוץ הטכנולוגי המתמשך ולהמשיך ולהתעדכן בכמה תחומים בו זמנית: חידושים רפואיים, מיכון וחידושים טכנולוגיים, תרופות חדשות וטכניקות טיפול חדשניות. אם נוסיף על כך את טרדות היום יום והתמרונים המורכבים של בית משפחה ועבודה במרפאה, הזמן שניתן להקדיש להתעדכנות זו מתכווץ והולך ולעתים פשוט עובר עם המחוג של השעון ליממה הבאה…

בית ארז, יבואנית מוצרי מריאל, ענקית התרופות הצרפתית מקדישה תשומת לב רבה במהלך השנה בשיתופי פעולה עם ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות בית ובנוסף לחסויות לכנסים הנערכים במהלך השנה, עורכת באופן קבוע ימי עיון בנושאים שונים. ימי העיון נערכים באולם ההרצאות של בית ארז במושב משמר השבעה הערוך לקלוט גם מספר גדול של משתתפים.

ב-14 ליולי, נערך יום עיון בנושא טיפול בבעיות עור ודרכי טיפול באלרגיות (בכלבים בעיקר). כידוע, ישנן סיבות רבות להיווצרות בעיות עור ולעתים החיפוש אחר הגורם הופך למסע שאין לראות את סופו. שתי אורחות הציגו את הנושא כל אחת מנקודת המבט שלה: מסרביה דר׳ נטליה מילישיץ׳ מטיץ׳ מאוניברסיטת בלגרד, ודר׳ רוני קאופמן מבית החולים הווטרינרי ע״ש קמרון, בית דגן.

לא פשוט לערוך יום עיון במהלך יום עבודה שוטף ולהביא ווטרינרים הטרודים במטלות של טיפול שוטף, ניהול המרפאה ועוד עיסוקים מגוונים אחרים כמו משפחה ואולי אפילו תחביבים…בשל כך יום העיון תוכנן במתכונת ״גמישה״ וניתן היה להגיע בין 10:00 ל-22:00.

נושא יום העיון מהווה את אחד הנושאים המורכבים והבעייתיים כיום והמחקר המדעי עוסק בו לא מעט. בעקבות מחקרים אלו נרשמו מספר חידושים טכנולוגיים בתחומים משלימים התוקפים את הבעיה מכמה כיוונים: זיהוי: מניעה: טיפול והתמודדות.

המחקר הגנטי הוא ללא ספק אחד החידושים הטכנולוגיים החשובים ומהמידע שנאסף במהלכו הוכח כי ישנם גזעי כלבים מסוימים להם ההסתברות לפתח מחלות עור מסוימות, גבוה מגזעים אחרים. חלק ממחלות אלו ייחודיות רק להם, וכאשר אנו עוסקים במחלה המופיעה ברוב הגזעים, היא תבוא לידי ביטוי בצורה חמורה יותר באותם גזעים מסוימים. מרבית מחלות העור הקשורות לגזע הכלב הנן כרוניות ויצריכו טיפול ארוך טווח, לעתים לאורך כל שנות חייו של הכלב. מחלות אופייניות לגזע מסוים (כמו מחלות עור האופייניות לשר-פיי או לקינג צ’ארלס קבלייר), אינן נחלתם הבלעדית של גזעים אלו בלבד ויכולות להופיע גם בגזעים אחרים אך בשכיחות נמוכה בהרבה. לדוגמה, דלקת של הבלוטות (אדנוטיס) שזוהתה ויוחסה לראשונה לפודל הענק, מופיעה בגזעים נוספים, כמו האקיטה.

נטייה תורשתית לפתח מחלות אלו תלויה לעתים בגורמים סביבתיים, כמו מיקום גאוגרפי. מחקר שנערך בארה״ב על כ-250,000 כלבים חקר את ההתפלגות הגאוגרפית והגזעית של כלבים הנגועים בדמודקס (טפיל הגורם לבעיות עור חמורות ומערכת החיסון אינה מצליחה להתגבר עליו). מצאה כי כלבים מהגזעים: פינצ’ר, שר-פיי, פאג, בוסטון טרייר, בול מסטיף, בולדוג אנגלי, בוקסר, ודני ענק היו נגועים יותר מגזעים אחרים בשיעור של 0.78%.

בעיות עור יכולות להיגרם מאלרגנים, כאלו הנישאים באויר, אחרים המגיעים עם עקיצות טפילים ואחרים הנמצאים ברכיבי חומרים שונים, דטרגנטים למשל אך גם מזון. חשיפה לאלרגנים אלו יכולה לגרום לרגישות שבעקבותיה פריחה וגירוד.

בעיית הגירוד והנזקים המשניים הנובעים ממנה ידועים היטב לכל. הכלב מנסה לסלק את הגירוד הטורדני והאו ילקק, יכרסם ויגרד את האזור הנגוע לעתים עד זוב דם. זיהומים משניים, וזיהום מסיבי המלווה בדרך כלל בריח רע מעיבים על ההתמודדות עם תופעות אלו ומקשים על כל הסובבים ונשוא הבעיה בראשם.

הטיפול המסורתי והמוכר ביותר הוא מתן תרופות המכילים סטרואידים. הסטרואידים מטפלים בתסמינים אך לא בבעיה עצמה, הם מקטינים את עוצמות הגירוי ועצם מזעור בעיית הגירוד והנזקים המשניים הנובעים ממנה היא כבר בגדר הקלה. מתן סטרואידים לתקופה מוגבלת, ועם מינון הולך וקטן תוך ניסיון לברר את גורם האלרגיה היא הדרך המקובלת אך קיימים היום דרכים נוספות לטיפול בבעיה תוך בידוד המאפיינים העלולים להביא לבעיה.

רגישות לאחד (או יותר) מרכיבי המזון מהווה את אחת הסיבות המוכרות לאלרגיות. לרוב, הכלב  או החתול יפתח אי סבילות לחלבון. השלב הראשון לבחינת הסיבה לאלרגיה תהיה החלפת המזון במזון המכיל חלבון שאינו מוכר לכלב או לחתול. קיימות שתי שיטות מהותיות למוצר שכזה: האחת, שימשו בחומר גלם המכיל חלבון ממקור שהכלב לא צרך מימיו ומערכת החיסון שלו אינה מכירה. חיסרון בסוג פתרון שכזה הוא הסיכון שהגוף יפתח לאחר זמן מה אי סבילות גם לחלבון זה ושוב נאלץ להחליף את המזון לסוג אחר המכיל חלבון שונה מהקיים ולא מוכר. פתרון שני הוא שימוש בחלבון שעבר פירוק ליחידות קטנות המרכיבות אותו הנקראות חומצות אמינו מבלי לאבד את ערכו התזונתי. בדרך זו ניתן לעשות שימוש בחמרי גלם חדשניים כמו למשל האנאלרגניק של רויאל קנין, המיוצר מנוצות אווזים. החלבון ממנו מיוצר המזון עבר פירוק ליחידות קטנות המרכיבות אותו הנקראות חומצות אמינו אך שימר את ערכו התזונתי. המערכת החיסונית אינה מזהה את המבנה המולקולרי של החלבון ועל כן אינה מגיבה כלפיו. מבחינת הגוף המזון אינו מכיל את האלרגן שבגללו החלה האלרגיה, בהעדר אלרגן זה, שוככת התגובה האלרגית של העור והסימפטומים נרגעים, מתמעטים ונעלמים.

גם בתחום התרופתי אנו מוצאים חידושים טכנולוגיים העשויים לפשט את ההתמודדות עם חלק מהבעיות האופייניות להתמודדות עם אלרגיות ובעיות עור אקוטיות דוגמת הדרמטיטיס. במסגרת יום העיון הוצגו פתרונות שונים ודרכי טיפול בהתבסס על הצלחת מקרים קיימים.

דר׳ נטליה מילישיץ׳ מטיץ׳ מאוניברסיטת בלגרד העוסקת בשנים האחרונות במחקר בנושא, הביאה בפני הבאים את החידושים המדעיים האחרונים בנושא המניעה דווקא. בתחום זה לא רק הווטרינרים עדים לתופעה בה הטפילים (חיצוניים ופנימיים) מגלים עמידות רבה יותר לתכשירים שעד לפני שנים אחדות היו יעילים מאוד כנגדם.

תהליך ההתחממות הגלובלי גרם לטפילים כמו פרעושים להתחיל ולפעול מוקדם יותר גם באזורים בהם הקור הגביל את פעילותם למס׳ חודשים חמים בשנה. דר׳ נטליה מילישיץ׳ מטיץ׳ הרצתה על סדרת תכשירים חדשה המשלבת בין מניעה לטיפול ומכסה טווח רחב ביותר של טפילים, מטפילים חיצוניים ועד לטפילים פנימיים.

לאחרונה נודע כי זוהו טפילים שלא היו נפוצים בארץ (תולעי ריאה) ומכאן שלתכשירים החדשים יהיה תפקיד חשוב במניעה.

דר׳ רוני קאופמן מבית החולים הווטרינרי ע״ש קמרון הביאה בהרצאתה דוגמאות שונות לדרכי טיפול באלרגיות, כשהיא מביאה דוגמאות מצולמות רבות של מטופלים (כלבים בעיקר) לפני ואחרי והתמקדות על טכניקות הזיהוי והאפיון של הבעיות השונות. דר׳ קאופמן הציגה טווח רחב של אפשרויות לטיפול תרופתי המשלב בין היתר גם סטרואידים. שאלותיהם הרבות של המשתתפים העידו שמרבית הנוכחים עקבו בעניין רב אחר המקרים שהובאו לפניהם ושלבטח בדומיהם טיפלו הם עצמם.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf