ENCHANTEDPAW ANJELICA2

חתול הימלאיה (Color Point) כשפרסי וסיאמי נפגשים

שם הכותב/ת: נורית פאל

צילום: רוברט רביב

חתול ההימלאיה נוצר כהכלאה בין חתול פרסי וסיאמי, שני הפכים גמורים במראם החיצוני. המטרה הייתה "ליצור" חתול פרסי עם כל המאפיינים אותו, אך… בצבעי החתול הסיאמי. ואיך מגיעים למטרה? שהרי החתול הסיאמי בנוי בקווי מתאר ארוכים, היכן שהפרסי קצר ועגול, ופרוותו של הסיאמי קצרה, לעומת הארוכה של הפרסי. נדרשה עבודה מאומצת של שיפורים מדור לדור והרבה דורות. הגן הסיאמי הוא רצסיבי ולכן חייב להיות נוכח בשני ההורים בכדי שיראה את אפיוני הגזע, כך זווג הפרסי והסיאמי, ובדור הראשון יצר, זיווג זה, חתול פרסי שנקרא, עד עצם היום הזה, (Color-Point Carrier = CPC) כלומר, חתול פרסי הנושא את הגן הסיאמי. בדור הבא זווג חתול זה עם חתול סיאמי, וחלק מהגורים כבר היו חתולי הימלאיה. כמובן נדרשה עוד עבודה רבה ומאומצת, דרך גידול דורות רבים, בכדי להגיע לתוצאות המקוות באשר למבנה הגוף, הראש, ואיכות ואורך הפרווה.

כיום חתולים אלה מוסיפים הרבה כבוד למשפחת החתולים הפרסיים שהרי הנם חלק בלתי נפרד ממשפחה זו. חתול ההימלאיה הוא חתול פרסי עם צבעי פרווה ועיניים של החתול הסיאמי. גם מבנה הגוף והראש של חתולים אלה, כמו איכות ואורך הפרווה, משתווים כיום ל "אחיהם" הפרסיים, ותופסים מקום של כבוד בתערוכות, בקטגוריה של ארוכי הפרווה.

מוצאו של השם "הימלאיה", מהארנבת ההימלאיית, לה פרווה בעלת צבעוניות דומה.

הסטוריה

חתול ההימלאיה או – Color Point כפי שנקרא בלשון המקצועית הוא, כאמור, "מעשה ידי אדם", ע"י זווג שני גזעים נפלאים, ותיקים ופופולריים. הסיפור החל ב-1931 כאשר הגברת וירג’יניה קוב וד”ר קלייד קלר החלו בגידול ניסיוני של הגזע ויצרו את חתול ההימלאיה הראשון וקראו לו – “ניוטון דבוטנט”. בשנות ה-50, בקנדה, החל מר בן בורט בתוכנית גידול דומה במטרה ליצור חתול בעל פרווה ארוכה עם צבעי הסיאמי. החתול זכה להכרה לראשונה ב-1955 ע”י ה-GCCF (התאחדות חתולאים בריטית, The Governing Council of the Cat Fancy). הגברת מרגריטה גופורט ערכה, גם היא, הרבעות כאלה במטרה להגיע למראה המשולב הנכסף, היא הייתה אחת הנשים המשפיעות ביותר בהתפתחות הגזע ובהכרתו, אז, כגזע נפרד.

מאפיינים ותקן

חתול ההימלאיה חולק סטנדרד אחד עם "אחיו" הפרסי ובהתאם גודלו בינוני עד גדול, עם מבנה שלד חזק ומסיבי. גופו קצר יחסית, עגלגל ושמנמן, ורגליו עבות, חזקות, ויחסית קצרות. כפות רגליו גדולות ועגולות. הצוואר קצר ועבה וכך גם הזנב. ראשו מסיבי, רחב, עגול ופחוס (דומה מעט לזה של כלב הפקינז), בהתאם אפו קצר ועם סוג של "שבר" בין העיניים. המצח עגול ואוזניו קטנות, עגולות, ויושבות נמוך במרחק גדול האחת מהשנייה. העיניים גדולות ועגולות, עם מבע פתוח ומתוק. צבע העיניים הוא כחול עמוק, כמו צבע עיני החתולים הסיאמיים, וזהו אחד המאפיינים של חתולי ההימלאיה, יחד עם צבע פרוותם המיוחד שגם מוצאו, כאמור, מהחתול הסיאמי.

הפרווה, בדיוק כמו של החתול הפרסי, ארוכה, מלאה ומשיית, אפיונה הוא בחלוקת הצבעים המיוחדת והזהה לחתולים הסיאמיים. צבע הגוף בהיר וצבע הקצוות (points) כהה. הקצוות הצבועות בכהה הן: האוזניים, ה"מסכה" על הפנים, תחתית הרגליים והזנב. הקונטרסט בין הגוף הבהיר לקצוות הכהות יוצר את מיוחדות ויופי הצבעים. הצבעים בקצוות יכולים להיות חום כהה, כחול, שוקולד, לילך, אדום וקרם. הנקבות, בנוסף לצבעים אלה, יכולות להיות גם צבועות בקצוות כטורטיות (למשל ערבוב של אדום וחום כהה, או כחול וקרם). הצבע בקצוות לעולם אינו יכול להיות שחור, מכיוון שהגן הסיאמי הופך את הצבע השחור לחום כהה (Seal בלשון המקצועית). כל אותם צבעים יכולים גם לכלול את הדוגמאות המנומרות (בקצוות בלבד). צבע הגוף הנו בצבע קרם, או בהיר מאד ונוטה לצבע הקצוות, אך לעולם לא לבן.

כמו כל החתולים בעלי הפרווה הארוכה (וגם חצי ארוכה), הם צריכים טיפול וטיפוח הפרווה על בסיס יום יומי. סירוק והברשה הם חלק מסדר היום, ואמבטיות לעתים קרובות מעודדות את צמיחת הפרווה ומיפות אותה לעין שיעור. לקראת תערוכות, טיפולי היופי תופסים תאוצה בכדי להראות את הפרווה במלוא הדרה. הדבר כרוך בעבודה רבה, אך כדאית ביותר, כי אין ספק כי הם הופכים לנסיכים ונסיכות שקשה לעמוד ביופיים עם הפרווה המלאה, הארוכה והמתנופפת. בנוסף לכך יש לנקות עיניהם מהפרשות, גם כן, על בסיס יומי.

חתולי ההימלאיה, כמו "אחיהם" הפרסיים, נוחי מזג, חברותיים ומתוקים. הם אינטליגנטיים, לעיתים יותר מהפרסיים – הגן הסיאמי דואג לכך. חתולים אלה הם חתולי בית מדורי-דורות ולכן מתאימים (רק) לחיים בתוך הבית. הם מאד קשורים לבעליהם ונהנים תמיד מכל הפינוקים האפשריים, אותם הם גם יודעים לבקש בחנחונים שקשה לעמוד בפניהם.

כאשר ראו כי טוב, וההצלחות האירו פנים, החליטו המגדלים להרחיב את ההצלחה גם לעבר החתולים האקזוטיים. החתולים האקזוטיים גם הם חולקים את אותו תקן עם החתולים הפרסיים, כאשר הפרט היחיד שמבדיל אותם מהם, הוא אורך הפרווה. במילים אחרות, החתול האקזוטי זהה לחתול הפרסי ורק פרוותו קצרה. ומכאן הייתה הדרך קצרה להגיע לתוצאות מכובדות גם בחתולי הימלאיה (color point) עם פרווה קצרה, ואכן, גם אלה יפים, חמודים ומוצלחים. כל המאפיינים בדיוק כאמור לעיל למעט פרוותם הקצרה.

כמו בכל הגזעים, תמיד רצוי לבדוק ולהבטיח כי החתולים אינם נשאים של מחלות גנטיות כאלה ואחרות, בעיקר אם הם מיועדים לגידול. חתולי ההימלאיה כמו הפרסיים (וגם אחרים) יכולים להיבדק בקלות בהתייחס למחלת הכליות PKD שכן הוברר בשנים האחרונות כי גזע זה עלול לשאת את הגן הגורם לכך. בינתיים, רובם ככולם של מגדלי גזעים אלה, כבר דאגו ודואגים לבדיקות אלה ובהתאם בתי הגידול שלהם נקיים מכך.

רוברט רביב – מגדל חתולי הימלאיה

רוברט רביב מגדל חתולים אלה כבר שנים, ותמונות חתוליו מפארות כתבה זו. להלן הראיון שערכנו עמו:

מהיכן אתה והאם בילדותך היו לך בעלי חיים, ואיזה ?

אני יליד העיר אשקלון ומתגורר כבר שנים רבות בתל-אביב. וכן, היו לי בעלי חיים רבים וכמעט תמיד. ביניהם, חתולים, כלבים, תוכים וקנרים.

הייתה זו החתולה מימי שקרבה אותי בצורה משמעותית לחתולים, והייתה הגורם ונקודת המפנה באהבתי שהלכה וגדלה אליהם. מימי הייתה חתולת רחוב לבנה ויפה עם עין אחת ירוקה ועין אחת כחולה, היא פשוט החליטה שהיא החתולה שלי וכך מצאה את דרכה לביתנו שם הפכה לחלק מהמשפחה. משם מימי לא עזבה אף פעם ועד יום מותה בשיבה טובה.

מקצועך ובמה אתה עוסק כיום?

מקצועי הוא גרפיקאי וצלם חובב. כיום אני מנהל חנות מתנות גדולה בעזריאלי.

כיצד בחרת בגזע "שלך" ? מה שם בית הגידול שלך ומהיכן שמו ?

אחרי שמימי, חתולתי האהובה, הלכה לעולמה, נפערה תהום שהייתי חייב למלא, וחיפשתי ביסודיות. החלטתי לקחת את הנושא ברצינות ולהיכנס לעולמם של החתולים הגזעיים. לאחר לימוד הנושא, ביקור בתערוכות רבות, והתאהבות אמיתית בחתולי ההימלאיה, החלטתי שזה הכיוון. רכשתי את החתול הראשון, ומשם והלאה הדרך הייתה סלולה לגידול. התמקדתי בעיקר בחתולי ההימלאיה אך גם בפרסיים הלבנים, כנראה השפעתה של מימי הלבנה והיפה. שם בית הגידול הוא Enchantedpaw.

Enchanted פירושו קסום או מכושף, Paw פירושו כף רגל של בעל חיים.

מתי התחלת לגדל חתולים?

בשנת 2000.

האם אתה עוסק בפעילויות נוספות?

כן בהחלט, ופעילות זאת גם היא בתחום החתולים. אני משמש יו"ר בעמותת סברה-קט המהווה מועדון של מגדלי ובעלי חתולים, והפועל מתחת למטרייה של הארגון הבינלאומי FIFe.

באילו אמצעי זהירות אתה נוקט בנושאי מחלות גנטיות?

אמצעי הזהירות מתמקדים בבדיקות, וכיום ישנן בדיקות שקלות לביצוע בהתייחס לאותן מחלות גנטיות שנתגלו בשנים האחרונות. כל החתולים ברשותי נבדקים, וכך גם חתולים המגיעים לבית הגידול שלי מבתי גידול אחרים. הדרך היחידה להתגבר על מחלות אלה היא להימנע מגידול עם חתולים שהם נשאים של גן כזה או אחר העלול לגרום למחלות אלה. חתולים אלה מסורסים/מעוקרות, ובכך נמנעת העברת גנים אלה לדורות הבאים.

ניקיון וטיפוח – מה סדר יום/שבוע בנושאים אלה ?

סדר היום הוא די שגרתי וקבוע בהקשר לסרוק והברשת הפרווה. כאשר החתולים מורגלים לכך מגיל צעיר אין להם בעיה עם כך, והדבר נעשה תמיד בשעות הערב תוך כדי צפייה בטלביזיה ו/או תוך כדי מנוחה בסוף היום. ניקוי עיניים עם צמר גפן טבול בחומר לניקוי עיניים כל יום או יומיים. גם המקלחות תופסות מקום חשוב בטיפוח הפרווה ונעשות אחת לשבועיים או שלושה. אין כיף גדול יותר מלראות את החתולים עם פרוותם הארוכה, השופעת והמתנופפת לאחר מקלחת וייבוש בפן.

null

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf