311APaarvioMAJring

ה-ISDS – האגוד הבינלאומי לכלבי רעיה

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום: סוזי וולסטון

תודה מיוחדת לאנדריו הול (Andrew Hall) על סיועו בכתיבת הכתבה

רעיית בקר ובמיוחד צאן בעזרת כלבים השתנתה מעט מאוד במשך השנים, למעט העובדה שכיום אנו לא מוצאים באותה שכיחות קהילות העושות עדיין שימוש בכלבים למטרות רעייה. התכונות של כלבי הרועים הועברו בקפידה ע”י גידול של כלבים שהוכיחו בשנות עבודה מסורות יכולת גופנית ושכלית. אין תיעוד היכול להצביע על התאריך המדוייק בו נערך מסלול רעיה למטרות ספורטיביות ואין תאריך המציין מתי נולד ספורט נפלא זה. מרבית הוותיקים העוסקים במסלולי הרעייה ידעו לספר שהכל החל בשני מגדלים שנפגשו בדרך לאחד השווקים ואחד מהם טען ש”הכלב שלי טוב משלך”. יש להניח שהסיום היה בפאב המקומי (על-חשבון זה שהפסיד כמובן) ואחרי כמה סיבובי משקאות – מי זוכר…

חשוב לציין שעדרי כבשים הובלו לאורך הדרכים הכפריות אל השווקים בערים ובעיירות עד לתקופה מאוחרת יחסית במאה שעברה. כיום, עם שפע הפתרונות התחבורתיים, מנהג זה הופך נדיר יותר ויותר ומתבצע רק במקרים בהם המרחק אינו גדול, או במקרים בהם יש להוביל את העדר מתוך שטח שהעבירות שלו קשה, וגם זאת רק עד לכביש הסמוך.

בשנת 1873 נערך מסלול רעיה לכלבי רועים בבאלא (Bala) שבצפון וולס. המסלול נשא אופי מסחרי למדי ונועד לרצות את הויקטוריאנים בני המעמד הבינוני שנהו אחר צו האופנה להחזיק כלב שהוא אלוף ברעייה. מסלולים דומים נערכו מספר שנים קודם לכך בניו-זילנד (1867) ובאוסטרליה (1868). כלבי רועים מאנגליה יוצאו לאוסטרליה וניו-זילנד, אך עדיין לא ברור אם הרעיון של מסלולי הרעייה יצא גם הוא עם הכלבים או שהתפתח במקביל. מהמחצית השניה של המאה ה-19 אנו רואים תחרויות על בסיס אזורי וארצי, אך האירגון הבינ”ל (ISDS) הוקם רק ב-1906 עם התחרות הבינלאומית הראשונה. "בינלאומית" בערבון מוגבל, מאחר וכל המשתתפים באו מצפון האי…

בשנת 1920 וולס נכללה באירגון וב-1960 הצטרפה אירלנד. התחרות הבינלאומית האמיתית הראשונה נערכה בשנת 2002 (שוב בבאלא שבצפון וולס). התחרות מתקיימת מדי שלוש שנים והתקיימה ב-2005, 2008 והאחרונה ב-2011, ובה השתתפו 250 כלבים מ-23 מדינות. המנצח היה ג’ימס מקגי האירי עם כלבתו בקה.

התחרות מדמה, בצורה מופשטת אמנם אך עם מרבית המאפיינים, את עבודתו של כלב הרועים; לאסוף עדר כבשים, לכנס אותן למבנה שניתן להוליך ולהוביל אותם בדבוקה אחת, לפצל אותן לקבוצות ולהכניס אותן אל גדרה בדיוק כמו שמכנסים אותן לגז.

להלן תאור המסלול:

(Outrun) "איסוף": הכלב נשלח לשמאל או לימין בהוראה לכנס את הכבשים. הכלב צריך לבצע הקפה רחבה ולהגיע מעורפן של הכבשים וזאת מבלי שהרועה סימן לו בנוסף.

(Lift) "הפניה": ברגע שהכלב מגיע אל העדר וגורם להן להתחיל לנוע, התנועה צריכה להיות חלקה ככל האפשר ע”מ למנוע מתח, ככל האפשר,  מהכבשים.

(Fetch) "הבאה": הכלב מביא את הכבשים אל עבר הרועה כשהן עוברות שער הנמצע באמצע השדה. הביצוע האידאלי אמור להוליך את הכבשים בקו ישר ובקרבת הרועה יבצעו פניה צמודה ככל האפשר ממש מאחריו.

(Drive) "הולכה": הכבשים מולכות מהרועה במסלול בן שלוש צלעות ובמהלכו חולפות על פני שני שערים ובחזרה. המטרה, ביצוע חלק ובקוים ישרים ככל האפשר.

(Shed) "פיצול": בסיום המסלול המשולש הכבשים מגיעות אל מעגל המסומן על הדשא בגיר לבן. הכלב צריך להפריד חלק מהכבשים שבעדר. כאשר רק כבשה אחת מופרדת, זהו תרגיל שנעשה ברמה בינלאומית בדרך-כלל, ולאחר האיסוף מחדש.

(Pen) "הכנסה לדיר": הכלב מכנס שוב את הכבשים ומכניס אותן לדיר (בעזרת הרועה הסוגר אחריו את השער)ומסיים את המסלול.

בנוסף למסלול זה קיימים גם מסלול לצמד כלבים המבצעים את אותן משימות אך חייבים להפגין תיאום, וברמות הגבוהות הכלב (או הצמד) נשלח לבצע את המשימות כשבו זמנית שני עדרים שונים נמצאים בשטח השדה ועליהם להוליך אותם מבלי שיתערבבו אלו באלו.

הניקוד בנוי לפי כל קטע ועל כל משגה מתבצע ניכוי מתוך הציון המירבי. המנצח הוא זה שצובר את מירב הנקודות. הרעיון הכללי הוא להגיע לביצוע חלק ככל שניתן (בפרק זמן סביר לכל חלק מהמסלול) מבלי להכניס את הכבשים ללחץ או לגרום להן באופן כלשהו חוסר נוחות. כלב הנושך את הכבשים כחלק מנסיונו להוליך אותם נפסל.

מסלולי הרעייה נולדו כנראה באנגליה אך הם נפוצים כיום בכל רחבי אירופה, אוסטרליה וניו-זילנד ואפילו בארצות להן אין כל זיקה תרבותית לעיסוק זה כמו יפן. למרות שבאזור המזרח התיכון קיימים רועים ועדרי צאן, עדיין לא נרשמה פעילות ספורטיבית מהאזור ואנדריו מוסיף שאולי במקביל לכתבה זו נראה איזה מתחרה ראשון שייצג את האזור בתחרות הקרובה ב-2014

בייב הוא גור חזירים ורדרד שכיכב בסרט שעסק באליפות העולם במסלולי רעייה והופק ב-1995 באנגליה ובאוסטרליה. לשם הפיקנטריה הוא היה מועמד ללא פחות מ-7 מועמדויות לאוסקר אך כי לא זכה באף אחת והפסיד את המועמדות לסרט הטוב ל”לב אמיץ” של מל גיבסון.

בסרט גור החזירים מתייתם מאימו (בנסיבות קולינריות) והופך לפרס בתחרות צדקה מקומית. בחזרזיר זוכה חוואי חמור-סבר (ארתור הוגט שאותו מגלם גיימס קרומוול הנפלא) העוסק גם בגידול כבשים והמציג דרך קבע את כלביו באליפויות הרעייה הארציות. מאחר וזהו גור, מרשה לו החוואי להצטרף אל כלבת בורדר קולי שאך המליטה והחזרזיר מקבל שינוי ייעוד ומחליט שהוא כלב רועים לכל דבר. לאחר שבייב מפגין כישורים מיוחדים כרועה (במיוחד לאור העובדה שהוא מתקשר עם הכבשים בשפתן ולומד כיצד לשכנע אותן “בטוב” למלא את רצונו) הוא יוצא למרעה וכאשר כלב הבורדר שאמור להשתתף בתחרות נפצע, רושם אותו ארתור לתחרות תחת השם “פיג" (pig) = חזיר. מאחר ובתקנון התחרות אין כל סעיף המצביע על סוג בעל החיים המתחרה, נאלצת הנהלת החתרות להכניס את ארתור ו”פיג” לתחרות. לקול רעמי הצחוק מתחיל החזרזיר לבצע את המטלות ובזכות השימוש בשפתן של הכבשים מציג תוצאה מושלמת, כאשר הוא מלווה בשקט ובשלווה את הכבשים אל החלק האחרון בו סוגר ארתור את השער אחריהן וחודל את החזיר במשפט “זה יספק” המסורתי (“That’ll do, Pig. That’ll do.”) הסרט היה הצלחה קופתית, זכה להיות שיחת היום והביא את מסלולי הרעייה אל אור הזרקורים. כפי שרבים יודעים, מסלולי רעייה הינם ספורט מורכב המצריך הכנה ואימון רב. למרות שהמודעות לספורט מופלא זה עלתה בעקבות הסרט, לא נרשמה בהלת משתתפים למועדוני רעייה והעיסוק בכל רחבי העולם הינו מוגבל למשוגעים לדבר בלבד.

.

בארץ ניתן לקבל פרטים על מסלולי רעייה אצל אופיר פז

noa-ofir@mh.org.il במועדון כלבי הרועים.

לפרטים נוספים אתם מוזמנים להכנס ל: www.isds.org.uk

www.welshnationalsheepdogtrials.org.uk

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf