DSC_2523

התשמע קולי

שם הכותב/ת: טל יפה

צילום: דנה אילן ומארכיון המשפחה

טל יפה הוא סטודנט שנה ג׳ לדיפלומטיה וממשל בתכנית המצטיינים ע"ש השגריר שלמה ארגוב ז"ל במרכז הבין תחומי הרצליה. במהלך ״צוק איתן״ נטל חלק מרכזי (כחלק מצוות סטודנטים במרכז) בהקמה ותיפעול של חמ״ל ההסברה האזרחי הגדול בישראל. למרות שלא לקח חלק בליגת הנוהג הצעיר, הוא מציג כלבים בצורה מקצועית וכבש לא מעט פודיומים בשנים האחרונות. הוריו לא היו חובבי בעלי חיים אך כבר בגיל 15 הוא נחשף לתערוכת כלבים והוקסם. שנה מאוחר יותר היה טל בעליה הגאה של כלבת קולי ארוכת שיער העונה לשם לאסי (איך לא) והחל להציג. מאחר והיה קרוב לגיל המירבי של הנוהגים הצעירים לא לקח חלק בליגה עצמה. הוא למד בעצמו כיצד להציג ואף סייע לשתיים מדודניותיו שהתחרו בליגה (עם כלבי קולי כמובן). טל גאה במיוחד על ההזמנה לשפוט במסגרת תחרויות הליגה. כמציג, עבר גזעים רבים: סאלוקים, קאנה קורסו, פקינז ואחרים ולמד על המיוחד והשונה בכל אחד ואחד. על מסעותיו בעקבות הקאנה קורסו באיטליה קראנו בגליון יולי 2012. המגדלים שנתנו בו אמון והפקידו בידיו את כלביהם הפכו בני ברית וחברים לדרך.

 

כילד, למרות שהוריו לא ״השתגעו״ על בעלי חיים, הם לא עצרו אותו וכך הגיעו אוגרים לסלון, תרנגולות לחצר, תוכונים לקופסאות הטלה וכמובן כלבים. עם השנים הפכו ההורים לכלבנים לכל דבר. את המבחן הכלבני המעשי הם עברו בהצטיינות יתרה בעת שירותו הצבאי של טל, כשלקחו אחריות מלאה על הכלבים וכיום הם מחזיקים את ״זקני השבט״ של בית הגידול בביתם שבצפון. שותפה נאמנה לאהבתו לכלבים של טל היתה מור, אחותו הצעירה ז״ל, שתמיד עמדה לצידו, בסבלנות אין קץ, ועם יד עוזרת וסגירת פינה בדיוק כשצריך. אחרי לאסי, (הכלבה הראשונה אותה קיבל טל במתנה מאביו) הגיע כעבור שנתיים כלב זכר, שהיה הכלב האישי שלה וכך בעצם כל המשפחה הפכה לכלבנית.

 

את גזע הקולי בחר טל בזכות השילוב בין גזע מדהים ביופיו, אופי שקט וידידותי, ותבונה שבאה לידי ביטוי בקשר אמיתי ועמוק. על פי הבדיחה הם אינטילגנטיים ביותר מאחר והיה צורך ללמד אותם לספור את הכבשים. במקרה של הקולי ניתן להאמין לסיפור. האהבה ללא סייג שהם מעניקים, אופיים העדין, חוכמתם ותבונתם הפכו אותם לכלב תרפיה מעולה.

 

את הסיפוק הרב ביותר הוא רואה בשובל האור שמותיר כל גור המגיע אל משפחה חדשה ומשנה את אורחותיה לתמיד. ״בתערוכת הספיישלטי האחרונה שקיימנו לגזע בחודש שעבר, השתתפו קרוב לעשרים כלבים מבעלותי או מגידולי", מספר טל, "אחד מהם הוצג במיומנות על ידי נערה מיוחדת שבארבע שנים עברה שינוי עצום מהיום בו אספה את הגור בחוסר ביטחון אל זרועותיה״.

 

את שם בית הגידול ״התשמע קולי״ בחר טל מהקלסיקה העברית, ״זמר נוגה״ של המשוררת רחל ובשם הוא מרמז על תכונות הגזע. הוא רצה שם עברי עם משמעות נוספת והתוצאה מקורית וייחודית. טל משקיע מחשבה בכל שיעשה ולוקח ברצינות רבה את עיסוקו הכלבני. אמנם זהו תחביב, אך תחביב במובן המקצועי ביותר שניתן. גידול כלבים גזעיים עבור טל הוא משימה של אמון, כמו הפקידו בידיו לשמור על אופיו, בריאותו וטיפוסיותו של הגזע למען הדורות הבאים. טל מקפיד להעביר הלאה את האחריות הזו, עם כל גור שיוצא מבית הגידול.

 

טל נמצא באמצע שנות העשרים של חייו, עם עשור כלבני שלם מאחוריו. בדרך, חבר לשותפה נאמנה, שרון בר (בית הגידול ״שרבר״ לכלבי פקינז) וכיום היא חלק בלתי נפרד מבית הגידול ״התשמע קולי״. את קפיצת המדרגה עשה טל לאחר ביקור מאלף בקראפטס של 2010; שנתיים מאוחר יותר קיבל טל את זאוס, בנו של מנצח הגזע בקראפטס של 2010, קולי בצבעי טריקולור עם מאפיינים שכמו צוטטו מהתקן. ב-2012 הציג טל את זאוס בזלצבורג וסיים כאלוף עולם צעיר, מנצח שורה ארוכה של מתחרים מאיכות מעולה. כיום, קוצר טל את הפירות של השקעתו כשצאצאיו של זאוס מנצחים בארץ ובחו״ל, ועושים גם חייל ככלבי שירות ברוסיה, גרמניה וארה״ב. לילה, בתו של זאוס הולכת בדרכיו וכובשת פודיומים בתערוכות בישראל.

 

לפני כשנה הוסמך טל כשופט לגזע קולי ארוך שיער. למסלול השיפוט ניתן לצאת באחד משלושה מסלולים; כמגדל, כמציג וכפעיל. טל יכול לצאת הן כמציג והן כמגדל ודומה שהוא משכיל לשלב בין שניהם. כעת טל מיישם את משנתו במלואה ואוחז בחבל בשני קצותיו, כמגדל וכשופט; הוא ממשיך בהכשרתו ונהנה מהתפקידים השונים שהוא ממלא.

 

תוכלו למצוא אותו במרבית התערוכות באחד מהתפקידים בתוך ומסביב לזירה, נהנה מכל העולמות.

 

מה אוכלים כלבי הקולי של טל: רק רויאל קנין; כלבות בהריון מניקות וגורים לאחר המלטה מקבלים סטרטר מדיום. הגורים עוברים ממזון גורים למזון צעירים ובוגרים על פי קצב ההתפתחות, מידת הפעילות הגופנית ומשקל הגוף. ככלל נקבות עוברות למזון בוגרים מוקדם ככל האפשר, בגיל 12-6 חודשים, וזכרים מגיל שנה וחצי ועד שנתיים ואף שלוש. הקשישים החיים אצל ההורים מקבלים את המזון לקשישים של רויאל קנין (עם צללית הקולי על האריזה).

מי מתאים לגדל גור של קולי: קולי נבחר להיות כלב טיפולי בזכות היותו נוח, לומד מהר, מסתגל בקלות למצבים משתנים, בעל מזג רגוע והוא זקוק לפעילות גופנית בינונית. הוא חייב את הקשר האישי ולכן אם לא בטוחים שניתן לגדלואין טעם לקחת קולי.

טיפוח הכלבים: נגד פרעושים פרונטליין (ועל הגורים בתרסיס, במיוחד בהמלטות קיץ). באשר לטיפוח הפרווה, המראה החיצוני המרשים עשוי להטעות. פרוות קולי נכונה היא פרווה המשמשת לעבודה, ריצה בשדות גם דרך סבך ולכן קולי עם פרווה נכונה אינו דורש שעות טיפוח רבות, למעט הברשה רגילה ובעונת המעבר בתכיפות גדולה יותר. הנשירה בקולי אינה שונה מגזעים אחרים, דווקא אורכן של השערות ארוך יותר ונוח לאיסוף.

 

טל הוא סטודנט שנה ג׳ במרכז הבינתחומי

הרצליה, חבר החוג לכלבי רועים

ושופט ספציפי לקולי ארוך שיער.זאב, זאב!

סיפרה: לנה מאייבה צילום: אנה לינדן

 

לנה מאייבה נמנית על קומץ של מגדלים השותפים לפיתוח גזע חדש, חתול זאב או הליקוי (Lykoi). השם ליקוי מגיע אלינו מהיוונית הקדומה ופירושו זאב.

 

זמן רב לקח ללנה עד שהיא פתחה את בית הגידול שלה לחתולי ספינקס. כילדה, היא מאוד אהבה בעלי חיים. הכל הלך (מלבד עכבישים, שלנה אינה מחבבת במיוחד). המשפחה לא הייתה בענין. אמא של לנה התאמצה מאוד להשביע את רצונה של הבת ואל הבית הגיעו שרקנים, תוכי, חתול ויום אחד אפילו כלב. "שנים אחר כך הבנתי עד כמה היה הדבר קשה בעבורה ולמדתי להעריך זאת שבעתיים", מודה לנה.

 

כשלנה בגרה, עברה לגור בדרום ת״א בשכונת פלורנטין. עד מהרה כל בעלי החיים שנמנעו ממנה כילדה הגיעו הביתה: נחשים, לטאות, צפרדעים ואפילו ינשוףממש תיבת נוח. יום אחד הגיע לבית חתול ספינקס. היצור הקסום שדומה יותר מכל לחייזר גרם ללנה להפוך לחתולאית מושבעת והיא החליטה שהיא מתחילה לגדל חתולי ספינקס. היא קראה לבית הגידול שלה ״Florentine Gang״ (ברור!) ובתרגום חפשיחבורת פלורנטין. תוך כדי סיימה לנה לימודי צורפות בבצלאל ולימודי עיצוב במה באוניברסיטת תלאביב

 

גידול הספינקס הביא עימו אושר אך גם כאב; בעיות גנטיות, מחלות כרוניות ועוד מרעין בישין. כל אלו הניעו את לנה לעצור את מהלך החיים ולבצע תפנית לכוון הווטרינריה.

כן, ספרתם נכון, מדובר בשלושה תארים שאת כולם צלחה לנה כי הם סיקרנו אותה, כך גם הגיעה אל העיסוק הנוכחי שלה בתחום החינוך הבלתי פורמליעבודה עם נוער בסיכון בעיירה הצפונית מעלות.

 

בין לבין נישאה למיכאל וילדה את אלכס. משפחת מאייבה מגובשת מאוד מסביב לבית הגידול וכולם כאחד לוקחים חלק בתחומי אחריות מוגדרים וברורים; לנה אחראית על כל הקשור לחלק הווטרינרי ועל התערוכות. לא, היא לא ״משוגעת״ על תערוכות אך חשוב להראות לכולם את ״הפלא״ ועל כן לנה מגיע לפחות פעמיים בשנה ומציגה. מיכאל הוא "אחות רחמניה", אוהב בעלי חיים מטבעו ומציב שיאים בתחום זה בגזרתו; הוא אחראי על היומיום: אוכל, טיפוח וכל מה שקשור לשגרה, ואלכס שהיא עדיין ילדה מאוד צעירה, לוקחת חלק חשוב ביותר ואחראית על תהליך החיברות (סוציאליזציה). על פי מקורות יודעי דבר, גור חתולים שעבר את שיעורי החיברות של אלכס אינו פוחד משום דברחוץ מהחתולים מגדלת המשפחה כלבים מגזע בולטרייר שלמרות שהם נמצאים ברשימת הגזעים המסוכנים הם ממש אינם כאלו ומהווים את הבייביסיטרים הטובים ביותר שיש לחתולים של משפחת מאייבה.

 

בתחילה, לנה ניסתה להמשיך בגידול חתולי ספינקס במהלך הלימודים אך העומס הכריע, והיא מסרה את הספינקסים האהובים שלה לעמיתים בבתי גידול ששמחו לפרוש חסות עליהם. לאחר שכל החתולים הגיעו למקומם החדש, צללה לנה אל עולם הווטרינריה.

לפני כשנתיים, לאחר שסיימה את לימודיה החליטה ״לשבור את הצום״ ולחזור לגידול. ״פעם ספינקסתמיד ספינקס״, ולנה כמובן החלה חורשת את האינטרנט בחיפוש אחר מגדלים מהם כדאי לרכוש ספינקסים לגידול. ואז, לגמרי במקרה נתקלה במגדלת עמיתה בארה״ב אותה הכירה בעבר, הלוא היא פטי תומס, שבחצר ביתה נתגלו לראשונה גורי הליקוי הראשונים. הליקוי הוא מוטציה שהתפתחה בקרב חתולי חצר שחורים. בתקופת הלימודים לנה היתה עסוקה עד מעל לראש בחומר הנלמד והיה לה מעט מאוד זמן לנושאים שהם מחוץ לחומר הנלמד בכיתה. גזע הליקוי היה בשבילה הפתעה מסקרנת; הוא הציג פרווה מוזרה עם קרחות מסביב לאוזניים, הזרבובית, האף הפה והכפות ומראה שהזכיר יותר מכל את איש הזאב מסרטי האימה.

 

ליקוי, חתול אב

בחצות, כשהלבנה במילואה מיללים הזאבים לירח לפני שהם יוצאים לצוד, ועל פי האגדה, ישנם אנשים שכאשר אור הירח המלא נופל עליהם, הם הופכים לזאבים משחרים לטרף

האמת קצת שונה, זאבים מייללים בכל מזג אויר ומצב לבנה. היללות נועדו לאותת ללהקות אחרו כי השטח תפוס ואוי ואבוי להם אם יכנסו אליו. מקהלת היללות היא הרמונית למדי ומאופיינת בטונים גבוהים הנישאים למרחקים. יללות הזאבים שנישאו על פני יערות חשוכים ברחבי אירופה עוררו את הפחדים של בני האדם משחר ההיסטוריה. בשנת 1935 הפכה אגדה זו לראשונה לסרט קולנוע. הסרט זכה לשם Werewolf of London והופק ע״י אולפני יוניברסל. הסיפור עבר עיבודים נוספים והופקו עוד 2 סרטים על בסיס אותו תסריט (בשנת 1941 וסרט נוסף ב-2010).

העלילה היא אודות אדם שחזר ממסע באפריקה שם חקר צמחים אקזוטיים. בעקבות נשיכה שננשך ע״י זאב לאור ירח, הוא הופך בלילות שהלבנה במילואה לזאב משחר לטרף והורג ללא אבחנה רק לשם ההרג עצמו. מכאן אולי המוניטין השלילי שכמעט הביא את הזאב להיכחד מהעולם. בתקופות מסוימות היה פרס כספי על ראשם של זאבים וכל מי שהביא גוויית זאב לעיר קיבל תמורתו חופן מטבעות. לזאב תפקיד חשוב ביותר כסניטר של הטבע. הוא אינו צד אם אינו זקוק למזון והטרף שלו הוא בעלי חיים חולים או זקנים ובכך הוא שומר על בריאות העדר. בנוסף, הוא שומר על איזון אקולוגי בכמות של אוכלי העשב ובכך תורם למאזן האקולוגי ושומר על הצמחייה הטבעית של אזור מחייתו מפני רעיית יתר.

 

אך אנו נחזור אל הליקוי שהחל לעשות דרכו באוקטובר 2010. פאטי תומס גילתה שני גורים מוזרים בשגר נורמלי של חתולי רחוב שחורים. הם הציגו פרווה שונה מכל מה שהיה מוכר עד כה ותמונותיהם הופצו ברשתות החברתיות. הפרווה עצמה היתה פרווה עליונה בלבד ללא פרווה תחתית, והשיער עצמו דליל למדי וצמח על פני הגוף אך לא מסביב לזרבובית, פה, אוזניים, עיניים או הכפות. מוזר יותר היתה חלוקת הצבעים; השיער השחור של הגורים היה מעורב בשערות לבנות, מעין פלפלמלח. צורת השיער והצבעוניות שיצר בגורים הראשונים הזכירה מאוד את פרוותו של הזאב. הגורים מוזריהמראה עוררו את סקרנותם של ג׳ון ובריטני גובל החיים בעיר וונור במדינת טנסי. ג׳ון, ווטרינר חובב גנטיקה ובריטני מגדלת ותיקה של חתולים. למרות שהגורים והאם חיו במדינה אחרת נסעו השניים להביאם. במקביל, המעבדה הגנטית של אוניברסיטת דייויס החלה במחקר על הגן. בתחילה הסברה היתה כי מדובר במחלה הפוגעת בזקיקי השיער ועל כן הפרווה נראית כך אך עד מהרה התברר כי מדובר בחתלתולים בריאים לחלוטין. למרות שהמוטציה גרמה להתדלדלות הפרווה והתקרחות. דבר נוסף בלט לעין: התנהגותם של החתלתולים היתה ידידותית וסתגלתנית ודמתה להתנהגות כלב ולא חתול. יצר הציד שלהם היה מפותח מאוד וכבר מגיל צעיר הם צדו כל צעצוע אפשרי. החתולאים שבחבורה לא יכלו שלא להשוות את התנהגות החתלתולים ליצר הציד של הכלב (אם כי חתולים הם ציידים מלידה). בדיקת DNA שערכו לשגרים הראשונים העלתה כי אין קשר לגן האחראי על ההתקרחות בחתולי הספינקס ומדובר במוטציה חדשה לחלוטין. מאחר ומדובר בגידול סלקטיבי מבסיס גנטי מצומצם מאוד החלו המגדלים כבר מההתחלה לבדוק את כל השגרים בחיפוש אחר התפתחות מחלות כפי שניתן למצוא בגזעי חתולים אחרים (כלי דם ולב, כליות ועוד).

כמעט באותה תקופה, בחלק אחר של ארה״ב נולדו בשגר רגיל של חתולי רחוב זוג חתלתולים בעלי אותם המאפיינים ועד מהרה החלה להיווצר קבוצת מגדלים רציניים המתעניינים בגזע. כיום, 5 שנים מאוחר יותר קיימים יותר ממאה חתולים בתכנית הגידול של הליקוי. נכון לעכשיו פועלים 15 מגדלים בארה״ב בעיקר אך גם מחוצה לה. מאחר וזהו גזע חדש מכירה בו רק התאחדות אחת (Tica) ובתערוכות בהן הוא מוצג הוא אינו ראשי לקבל תארי אליפות. פרנסי הגזע מציינים כי הם מקווים שבשנת 2016 לאחר שתוכח יציבותו הוא יוכנס לרשימת הגזעים המוכרים וניתן יהיה להכתיר אלופים גם מגזע זה.

 

כך התוודעה לנה לחתולי הליקוי הראשונים והחליטה שהיא נוסעת להביא אחד. מלבד המראה המוזר אופיים של חתולי הליקוי אינו חתולי כלל עיקר כי אם בעל מאפיינים כלביים ממש. הם מנסים לצוד כל דבר שזז (טוב נו גם חתולים בעלי חוש ציד מפותח ועושים בדיוק את זאת) אך הם ממש ״טורפים״ את צעצועי הבד שלהם. אופיים לעומת זאת ממש לא חתולי הם יכולים להיות מעט מסוייגים כלפי זרים, אך משאלו הוצגו בפניהם כיאות ורכשו את אמונם הם מתנהגים כלפיהם בצורה חפשית לחלוטין. חתולים אינם נוהגים כך; הם ימצאו מחבוא ממנו לא יציץ אפילו קצה שפמם, משם יבחנו את הסביבה ורק לאחר שהזר הסתלק, יצאו לבחון מה הנזק שנותר לאחר לכתו. רק לאחר פרק זמן ממושך שבו התרגלו לריחו, יואילו בטובם לצאת וגם אז ישמרו על טווח בטחון. את ההוכחה למאפיין זה קיבלה לנה כשנסעה להביא את הליקוי שלה מארה״ב. הכלוב עימו הגיע לשדה התעופה היה כפי הנראה גדול מדי וצוות המטוס הורה להשאירו בשדה, בלי כלוב, חוני החתול היה צריך לעשות את כל הדרך (11 שעות…) על הברכיים של לנה, שנכון לאותו רגע היתה איש זר לחלוטין כלפיו

מיותר לציין שהטיסה עברה ללא בעיות ועד לנחיתה הפכו חוני ולנה לחברים טובים.

 מלבד אופיים המיוחד הליקוי מפגין אינטליגנציה גבוהה, הבאה לידי ביטוי בכושר הבנה מרשים וביכולות מפתיעות ובלתי צפויות כמו; להתגבר על סוגר הכלוב של האוגר (שמייד יוצא לטייל בחוץ); אותו כנ״ל עם הכלבים והשער לחצר; דלתות של ארונות ומגירות שדווקא לנה מעוניינת שישארו סגורים ועוד ועוד. כיום הגזע נמצא באמצע תהליך הרישום בארה״ב במסגרת Tica ובינתיים הוא מהווה אטרקציה בתערוכות אך מבלי לקבל את כל התארים כפי שגזעים מוכרים רשאים. תהליך הגידול הוא תהליך מורכב לו שותפים כל בתי הגידול הלוקחים בו חלק ומשתדלים עד כמה שאפשר לבצע הרבעות ללא קירבה גנטית. ההקפדה על בדיקות גנטיות הוכיחה עצמה עד היום; קווי גידול שבהם נתגלו פגמים גנטיים העלולים להוביל למחלות וכשלים בריאותיים עוקרו וסורסו. הגידול המוכוון לוקח את חתולי הליקוי אל הבסיס הגידול הרחב ביותר האפשרי ולאחר כ-5 שנים ניתן לומר שגידול חתולי הליקוי מתפתח בדרך הבריאה.

לנה מאכילה את החתולים שלה במזון החתולים של רויאל קנין ומדגישה את חשיבותה של התזונה בחייו של כל חתול יהיה גזעו אשר יהיה.

כנגד פרעושים היא משתמשת בטיפות פרונטליין אחת לחודש כל חודש ולחתלתולים היא משתמשת בספריי.

כווטרינרית היא מדגישה את חשיבות הטיפול השגרתי, החיסון, התילוע והביקורות השוטפות שיש לבצע.

עבור הליקוי העתיד נראה מבטיח אם כי לנה לא זנחה לחלוטין את חלום גידול הספינקס ובסתר ליבה נותרה נאמנה לגזע. בחודשים הקרובים מרכז הכובד יעבור אל הליקוי מאחר שבקיץ הקרוב מתוכננת המלטה ראשונה של הגזע בארץ. מרבית החתלתולים ישלחו אמנם להמשך גידול בבתי הגידול העמיתים אך אולי גור או שניים יישארו כאן.

 

בימים אלו בונה משפחת מאייבה בית בקיבוץ בכדי שיהיה מספיק מקום לכל החתולים שעוד יבואו, הליקוי, הספינקס וכל אלו שלנה אוספת ומצילה מהרחוב. ״ ולנה מסיימת; בסופו של דבר, בעוד 30 שנה אני יהיה The Crazy Cat Lady, למזלי אני עוד לא שם. אני מקווה״

לנה מאייבה עוסקת בחינוך הלא פורמלי במסגרת פרויקט מיוחד של נוער בסיכון, בעלת תואר אקדמי (ראשון בצורפות) מהאקדמיה בצלאל, תואר שני מאוניברסיטת ת״א (עיצוב במה ולאחרונה סיימה לימודי ווטרינריה. לנה היא  אם לאלכס ומגדלת חתולים מגזע הליקוי.

 

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf