y9

העמק הוא חלום

שם הכותב/ת: יותם פיינשטיין

צילום:מערכת חיות הבית

עמק יזרעאל נחשב לאחד מסמלי ההתיישבות. בשנת 1926 עלו חמישה מתיישבים ראשונים (ארבעה חברים וחברה אחת) על גבעה באמצע הדרך בין עפולה לחיפה, בסמוך לחורבותיו של הכפר הערבי הנטוש "כניפס", והחלו לעבד את חלקות האדמה הסלעיות שמסביב. איש מהם לא יכל היה לשער ששישים שנה מאוחר יותר יוקם במקום אחד מבתי הגידול האיכותיים בישראל לכלבים גזעיים ועוד מגזע האסקי סיבירי.

יותם פיינשטיין נולד בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, ולמרות שבבית הילדים קבוצת הגיל שלו גידלה חתולים הוא רצה לגדל כלב. לאחר שענה על מודעה שהתפרסמה ב"משמר לילדים" אודות גורים למסירה בקיבוץ בית זרע (פעם שלחו דואר במעטפה עם בול ואמצעי התקשורת המקובלים של אותה תקופה היו דואר ישראל). מכתב התשובה שהתקבל כלל סדרת שאלות מקיפות שהיתה אמורה לסבר את אוזנם של בעלי השגר שאכן יותם מתאים לגדל את הגור/גורה שהם מייעדים לו. כך הגיעה לביתו גורה של גזע קטן (טרייר עם משהו) וזכתה לשם "פוטי" על שום גודלה (ליליפוט).

ליום הולדתו ה-26 יותם החליט להתחיל בגידול של כלב גזעי. בחירת הגזע היתה צריכה לענות על כמה קריטריונים; הגזע היה צריך להיות יפה, להתאים לחיי הקיבוץ (ידידותי, לא תוקפן, לא רעשן). הפור נפל על גזע ההאסקי, ובשנת 1987 הוא קנה מדני וידבסקי כלבה ראשונה שנקראת "בסי". עד מהרה החל יותם לחפש זכר. מאחר וכבר החל "לחפור" בנושא החל משתעשע ברעיון של כלב איכותי יותר והפעם מחו"ל. הוא פונה לרכז הגזע (דאז) בחוג הישראלי לכלבי שפיץ, אריק שוורץ. באותה תקופה אריק החזיק בהאסקי סיבירי שענה לשם "פוף", ובזכות קשר שיצר עם בית הגידול אינספרי (Innisfree) של קתלין קינצלר בארה"ב תכנן לייבא זכר האסקי נוסף. מסיבה זו או אחרת, התכנית עלתה על שרטון ואריק העביר את Innisfree North country Men (בפי ידידיו "אלף") ליותם בקיבוץ שריד. הקשרים עם בית הגידול המצויין אינספרי נוצרו בעקבות התערוכה העולמית שנערכה בארץ בשנת 1987, במהלכה מגדלים מובילים מכל העולם הגיעו להציג את כלביהם ונוצרו קשרים מקצועיים, שהעלו את הכלבנות הישראלית על פסים מקצועיים.

יותם שהמשיך בחפירותיו החליט למסד את תהליך הלימוד שלו והחל לחבוש את ספסלי המדרשה לכלבנות. כבר במהלך לימודיו הבין ש"בסי", ההאסקית הראשונה שרכש, אינה מתאימה ברמתה ל"אלף" והוא החל לחפש נקבה שתתאים יותר. לאחר דרישות ובירורים מגיעה לארץ Innisfree gute gute, האסקית אדומת פרווה (ולימים אלופת ישראל, אלופת יופי בינ"ל, אלופת קנדה וארה"ב). יותם סיים את קורס הכלבנות והחליט שעליו להעמיק את ידיעותיו אם הוא רוצה להתמקצע בגזע ההאסקי. אחיו הצעיר יונתן השתחרר באותה תקופה מצה"ל ויותם שכנע אותו להמיר את הטיול שתכנן לעשות לאחר השירות, בביקור והשתלמות בבית גידול לכלבי האסקי באלסקה. יונתן השתכנע ונסע להשתלמות בבית הגידול Anadyr של ארל ונטלי נוריס.

בית הגידול של הנוריסים גידל האסקים למשיכת מזחלת. ברבים מהגזעים בעולם נוצר הבדל בין טיפוסי כלבים המיועדים לעבודה ובין כלבים המיועדים לתצוגות. גם בגזע ההאסקי ניתן להבחין בהבדל בין הטיפוסים על פי עיסוקם, למרות שמדובר בשינויים קלים הרבה יותר מאלו שניתן להבחין ברועה הגרמני לדוגמא. נטלי נוריס היתה אחת מעוזרותיה של שורט סילי, המגדלת שביחד עם לאונרד ספלה ועוד קומץ מגדלים עיצבו את ההאסקי הסיבירי לגזע שאנו מכירים היום.

לאחר מספר חודשים מאלפים חזר יונתן לקיבוץ. הסיפורים, הרשמים והחוויות שהביא עימו הציתו אצל יותם תבערה גדולה שאת גובה הלהבות שלה יוכל לצנן רק הקרח באלסקה. לאחר קרב מתיש באסיפת הקיבוץ קיבל יותם את האישור לנסיעתו לאלסקה ובחודש ינואר 1990 יצא בלווית אלף לאלסקה. אלף היה מיועד לקבל אימון של מנהיג מושכי המזחלת, אך סיים את חייו על אדמת אלסקה באופן טרגי משטף דם שהגורם לו אינו ברור. לאחר תשעה חודשים בבית הגידול Anadyr עבר יותם לשלושה חודשים נוספים בבית הגידול אינספרי שממוקם בקצה העליון של מדינת ניו יורק. קתלין קנצלר שאירחה את יותם בשהותו בבית הגידול שלה שומרת על קשר עם יותם שמבסס את הגידול שלו על קוי גידול של אינספרי עם "נגיעות" קלות לקוי גידול אחרים. למי שתהה על משמעות שם בית הגידול של יותם Feisaril זהו שם המורכב מתחילת שמו (Fei) תחילת שמו של הקיבוץ שריד (sar) והסימון הבינלאומי לישראל (il).

לאחר חזרתו  בשנת 1991 הציג יותם את הכלבה אדומת הפרווה (Innisfree gute gute) בכיתת אלופות במסגרת התערוכה הבינלאומית של ההי"ל. את הגזע שפטה השופטת הותיקה הגב' ליליאן דה-רידר ששפטה גזעים רבים במהלך כל היום וההאסקי היה הגזע האחרון בזירתה. רק משפט אחד רשמה הגב' ליליאן דה רידר בדו"ח של הכלבה: "לכלבה שכמותה חיכיתי כל היום"… Innisfree gute gute ניצחה את הגזע, את הקבוצה ולבסוף גם זכתה בתואר כוכב התערוכה, והיתה בכך, להאסקי הראשון של יותם (אבל לא האחרון) שזוכה בתואר כוכב התערוכה הבינ"ל.

מארה"ב חזר יותם עם הרעיון של ההצגה המקצועית. הוא היה ראשון המציגים שעלה לזירה ענוב בעניבה והיה היוזם של ליגת הנוהג הצעיר כבר בתחילת שנות ה-90. פעם או פעמיים בשנה נוסע יותם לתערוכות בחו"ל והגביעים של מנצחי גזע וקבוצה הולכים ונערמים. "בשלב מסויים אתה מפסיק לספור" הוא אומר, "היינו מנצחי גזע ומנצחי קבוצה באוסטריה, גרמניה, שוויץ, בלגיה, הונגריה, דנמרק (אליפות אירופה) ועוד ועוד". מבית הגידול שלו הוציא יותם אלופים לרוב, רובם נשארו בארץ, ומקצתם יוצאו לחו"ל. יותם מציין בסיפוק שאין תואר בכלבנות הישראלית שעליו התמודדו ההאסקים שלו ולא זכו לסיים עם 4 כפותיהם על בימת המנצחים: גורים, צעירים, קשישים, כוכובי תערוכה, בתי גידול, קבוצות צאצאים ומציג צעיר.

כאן המקום להזכיר שני מציגים מבין ילדי שריד שרבים מהם נרתמו לשגעון לאורך השנים, שסייעו ליותם – "וכשצריך עדיין מסייעים", מזדעק יותם וממשיך, "לא סתם מציגים כי אם בוגרי הנוהג הצעיר ובעלי הישגים יוצאים מגדר הרגיל".

עמית אשל נדבק גם הוא בחיידק ההאסקי ונסע להשתלם אצל קתלין קנצלר וחזר לארץ עם תגבורת של ארבעה כלבים מבית הגידול שלה. מאז הספיק עמית לנסוע כמה פעמים לבקר את קתלין אך ההישג הגדול ביותר של עמית קשור ישירות לקרח, אסקימוסים ורוזטה. כשעמית נסע באחת הפעמים הוא לקח עימו את תומש, כלב שנולד בשריד, ויותם ביקש ממנו שיציג אותו בתערוכה כלשהיא ויביא עימו כשיחזור לפחות רוזטה של מנצח כיתה. ואכן, במהלך שהותו בבית הגידול, הציג עמית את תומש בתערוכה במונטריאול. בקבוצת כלבי השפיץ והעבודה האמריקאיים והקנדיים התבלט תומש וזכה במקום הראשון בקבוצה, הישג שמשול למכירת קרח לאסקימוסים.

המציג השני הוא אלעד כפרי, שהחל את דרכו כילד קצת חששן מכלבים והתייצב (כשלוש שנים לאחר שהחל להציג) במסגרת הנוהג הצעיר באליפות העולם באוסטריה וקטף את המקום השלישי (הישג שעדיין לא שוחזר עד עצם היום הזה).

מה אוכלים הכלבים של יותם: את מזון המדיום של רויאל קאנין. יותם מדגיש שלמרות שיש נשירה עונתית של הפרווה (במיוחד כאשר הימים מתארכים ושעות האור רבות משעות הלילה) הפרווה של ההאסקים שלו מלאה, מבריקה ונעימה למגע. בחצי חיוך הוא מוסיף שמדובר כאן אמנם בתזונה המעולה של רויאל קאנין אך הרבה גנטיקה ועל כך כבר קראתם בכתבה.

מה אוכלים הגורים והאם המניקה: מזון גורים של רויאל קאנין אומר יותם בהחלטיות, ומוסיף: "לא פעם ולא פעמיים הייתי זקוק לתחליף החלב של רויאל קאנין. שלא כמו במקרים קודמים כאשר תחליף החלב לא היה בנמצא, והיינו צריכים לאלתר מזון עגלים בני יומם מהרפת, תחליף החלב של רויאל קאנין מהווה תחליף מעולה לגורים שרק נולדו ואמם חסרה או חסרת חלב לחלוטין. מאחר והטיפול הוא פרטני, כלומר, כל גור מקבל את מנתו מבלי שיופרע, המנה מדודה ומתקבלת במלואה, ההתפתחות של גורים אלו לעיתים טובה יותר משל גורים בשגר רגיל".

מי יכול לקנות גור: האסקי אינו מתאים לכל אחד. יופיו ואצילותו ממש עוצרי נשימה אך אופיו עצמאי. ".הוא אינו שומר עליך כי אם אתה צריך לשמור עליו… הוא אינו מציית ויעדיף לצאת לריצה מאשר לחזור אליך. גם באלסקה, בכלביות ההאסקים רתומים למלונה או למזחלת".

טיפוח הכלבים: בית הגידול של יותם השוכן בקיבוץ שריד שוכן במבנה מרווח עם רצפת בטון והפרעושים אינם הבעיה המרכזית. "הסוד המרכזי של הגזע מתומצת במילותיה של קתלין קנצלר (מבית הגידול אינספרי, משם הביא יותם את מרבית כלביו) wash wash – brush brush…" יותם מטפל בעיקר בחומרי הדברה למכלול הכלביה ומאחר וזהו בעיקר שטח המחייה שלהם נשארים הפרעושים בחוץ.

לפרטים נוספים על בית הגידול של יותם אתם מוזמנים לכתוב ל: feisaril@gmail.com

יותם פיינשטין סיים לא מכבר קדנציה ארוכה כיו"ר החוג לכלבי שפיץ, היה חבר הנהלת הי"ל, כיהן כחבר בוועדת תערוכות, יו"ר ועדת גידול מדעית ועורך עולם הכלב (ביטאון ההתאחדות הישראלית לכלבנות).

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf