המגיפה השחורה והשפעתה על חתול הבית

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

איתן הנדל

אם אתם מגדליו הגאים של חתול, לאחר קריאת השורות הבאות תהיו גאים בו הרבה יותר, מאחר וחתול הבית הוא ללא ספק אחד הגורמים שבעזרתו האנושות גברה על המגפה השחורה שהשתוללה בין המאות ה-17-14 ובמספרים מוחלטים הביאה למותם של יותר משליש מאוכלוסיית העולם. אחת לכמה שנים מדווחת התקשורת העולמית על התפרצות של מגיפה קטלנית בדומה למגיפת האבולה שהתפרצה באפריקה בשנת 2014. הכפר הגלובלי סער ורגש והנתונים הרשמיים שנמסרו סיפרו על כ-10,000 נדבקים במחלה ועל תמותה של כמעט 50 אחוזים (!). אוהלים מבודדים הוצבו בנמלי תעופה וכל אדם שנחשד כחולה נלקח לבדיקה ולא הורשה להמשיך בדרכו. אחות ספרדיה שטיפלה בחולים באפריקה, נדבקה ובסוף אותה שנה, מתה לאחר ששבה לארצה. מותה עורר בהלה נוספת מחשש שהמגיפה חדרה לאירופה.

התפרצות האבולה העלתה שאלות רבות בנוגע להתפרצותן של מגיפות מידבקות והשפעתן על האנושות. המדע של המאה ה-21 יודע להתמודד עם מכלול בעיות שבעבר נחשבו לקטלניות. אפילו נגיף האיידס נחשב היום לנגיף בר שליטה ובעיקבות פריצת דרך בחקר הסרטן דומה כי גם רעה חולה זו תהפוך לכל היותר לתופעה שניתן להתמודד איתה ולא לגזר דין מוות.

חיות המחמד שלנו מלוות אותנו דורות רבים. ההיסטוריה ידעה לתעד רגעים רבים לאורך האנושות אך לא את אלו השופכים אור על התהליך שיצר את הקשר הקיים היום בינינו לבין הכלבים והחתולים. הדרך בה הכלבים השתלבו לצידנו הביאה למגוון גזעים מרשים (שאין דומה לו בעולם החי). החתולים סייעו בדרכם שלהם לאדם, כלומר סייעו אך בסתר, ללא קרבה אמיתית ושמרו על מרחק נאות. בני אדם באשר הם נוטים לסייע לבעלי חיים במצוקה וכך יש להניח עשו כאשר נמצא גור חתולים עזוב, אך היו אלו בני המעמדות הנמוכים, המתגוררים באזורים פראיים או בשולי ערים. בימי קדם סגד האדם לאיתני הטבע וביקש כוחות ותכונות שיסייעו לו במלחמת ההישרדות. טקסי הפולחן שערך פנו לרוחות השמיים, לשמש, לזרם הנהר ולרוח היער וחיות הבר עימם התמודד.

הכנסייה הנוצרית עסקה בצורה אגרסיבית בהחדרת האמונה הנוצרית והתייחסה לכל סממן שהזכיר אמונות פאגניות בחומרה. גידול של בעלי חיים שנחשבו פראיים לא היה מקובל והמגדל נחשד כבעל כוונות רעות, לעיתים אף הואשם בעיסוק בכשפים ועבודה זרה.

במקביל להתפרצותה של האבולה (וללא קשר) פורסמו תוצאות מחקר מעניין שעסק במגיפה אחרת, המגיפה השחורה. אם נדייק, הוא לא עסק במגיפה עצמה כי אם בבני האדם ששרדו אותה. המחקר בחן תכונות גנטיות של הצאצאים של תושבי כפר אחד ליד לונדון. בעוד שהמגיפה השחורה פגעה ביותר משליש מאוכלוסיית העולם, רוקנה כפרים מיושביהם היתה הגורם המשפיע ביותר על גודל אוכלוסיית בני האדם בעת החדשה. אך בני הכפר לא חלו במגיפה, ומשפחות שלמות צלחו את השנים הקשות מבלי לאבד אפילו בן משפחה אחד. המחקר הגנטי ותוצאותיו מעניינות ביותר וגם סיפקו נקודת מבט שהיתה בין הסיבות שהביאו לפריצת דרך בפיתוח כלים חדשים להתמודדות עם האיידס. אך את תשומת ליבי תפסה פינה אחת במשדר שעסקה בהשפעת המגיפה על אוכלוסיית החתולים דווקא.

המגיפה השחורה היתה סוג של דּבר ונגרמה מזיהום של Yersinia pestis, טפיל המועבר ע״י פרעושים החיים בפרוותן של חולדות בעיקר אך עוברים גם ליונקים אחרים ומהם לאדם. ההדבקה נעשית בעקיצת הפרעוש, בהדבקה ישירה וגם באויר. המגיפה פרצה באירופה באמצע המאה ה-14 והיסטוריונים סוברים שהגיע עם חולדות שעלו לחוף מבטן אוניות שהגיעו מהמזרח הרחוק. ההתפתחות העירונית באירופה, מלחמות שליטה ונדידות שבטיות ממזרח למערב תרמו את שלהן. אירופה שהיתה מיוערת ברובה החלה לעבור תהליך של עיור. נדידות של שבטים ומתקפות פתע על כפרים היו הסיבה המרכזית להצטופפות של אזרחים מסביב לטירה האזורית.  מאוחר יותר נבנו חומות מסביב לכלל השטחים הבנויים. החומות הגנו על היושבים בהן אך יצרו את התנאים האידאליים להתפרצות מגיפות. שטח העיר המתוחם בחומות גבוהות הגביל את השטחים הפתוחים לבניה והתפתחות. השטחים הבנויים הפכו צפופים ביותר. תנאי ההיגיינה הירודים, היעדר מים זורמים ומערכת ניקוז שלא עמדה בעומס תרמו את שלהן.

לאורך החוף והנהרות הגדולים התפתחו נמלים ואוניות סוחר יכלו להפליג פנימה אל תוך היבשת. בנמלים עצמם הוקמו מחסנים לאחסון הסחורות ומטעני הדגנים ומוצרי המזון האחרים תרמו לשגשוג אוכלוסיית מכרסמים עניפה. האוייבים הטבעיים של החולדות היו החתולים ששמרו על איזון במספרן של החולדות.

במאה ה-14 הכנסייה הקתולית עמדה בשיאה של מערכה להחדרת האמונה הנוצרית. היתה זו מלחמה מוחלטת בין טוב ורע. הרע היה הרשע המוחלט בדמותו של השטן שביקש לצוד נשמות תמימות ואת מבוקשו היה משיג בדרכים חשאיות, לבוש בצורות שונות ומתגלה רק ברגע האמת. אחת התצורות המזוהות ביותר עם הרשע היה החתול. החתול הוא צייד אלגנטי, השומר על חשאיות, עצמאות ופראות. החתול הפך לאוייב האמונה הנוצרית ומטיפים שלהבו את קהל המאמינים לרדוף ולהשמיד את שליחי השטן ולהגן על נשמותיהם התמימות. בחלקי אירופה השונים נרדפו חתולים על לא עוול בכפם. באזורים שונים אף נחקקו חוקים האוסרים החזקת חתולים ומצווים על המחזיקים בהם להשמידם. היסטוריונים סוברים כי במאות אלו הצטמצמה כל כך אוכלוסיית החתולים עד כי באנגליה כמעט ולא נותר חתול אחד לרפואה.

תיעוד ראשון למגיפה מציין את שנת 1347 כשנה בה המגיפה פרצה ועד לסוף המאה זרעה הרס פי כמה מכל מלחמות העמים עד לאותם ימים. המגפה המשיכה והכתה ברחבי אירופה. התיעוד הדרמטי ביותר לתוצאותיה נמצא בארכיבים האזרחיים שתעדו לאורך השנים את תשלום המיסים של אזרחי הכפרים והערים. לאורך המאה ה-15 תועדו כפרים שלמים כנטושים כשכל תושביהם נספו במגיפה. באזורים מסויימים בדרום צרפת 95% מהאוכלוסיה נמחקה וחבלי ארץ שלמים נותרו שוממים. היסטוריונים, סופרים ומשוררים התייחסו ביצירותיהם למגיפה ואחד מהתאורים המוכרים יותר ניתן למצוא בכתביו של הסופר האיטלקי בן המאה ה-14 בוקצ׳יו.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf