Messis_2013_SU_Hres-198

הכלבנות הפינית מתכוננת לתערוכה העולמית – הלסינקי 2014

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: פאולה היקיננן להקונן, איתן הנדל

חזרה גנרלית

שלושה ימים – שלוש תערוכות – 20,000 מציגים בלמעלה מ-95 זירות

הכלבנות הפינית מתכוננת לתערוכה העולמית – הלסינקי 2014

קהיליית הכלבנים בישראל הורגלה בשנים האחרונות לשלוש תערוכות בינלאומיות אליהן נרשמים 500-600 משתתפים (ולעיתים מעט יותר) המציגים כ-100 גזעים אותם ניתן למצוא בארץ. לכל תערוכה שכזו מתמתחת המערכת הכלבנית לכל אורכה ומנסה לאייש את הזירות בפעילים מיומנים. מרבית התערוכות צולחות את דרכן בצורה טובה ונעימה; כפי שניתן לשער, לא כל השופטים מוכנים להגיע לשפוט בישראל, והפעילים המקומיים יעשו הכל בכדי שהשהות כאן תהייה משהו לספר עליו הלאה; על רמת האירגון, חינוך הזירה ואיכותם של הכלבים (לא בכל הגזעים יש לומר), מחפה הסחבקיות הישראלית המגיעה במנות יפות של ארוח שבסיום הביקור (ירושלים, ים-המלח) הופכים את מרבית השופטים הזרים המגיעים לארץ לשגרירים של רצון טוב.

לתערוכה בפינלנד כל שופט ירצה להגיע, גם אם מדובר במיקום מרוחק ובמועדון מקומי צנוע יחסית; כל תערוכה ולו המקומית ביותר נערכת ברמה שאין שני לה ובמתכונת המקצועית ביותר.

הכלבנות הפינית לוקחת את כל הענין הכלבני בצורה הרבה יותר יסודית. פאולה הייקונן להקונן, שופטת מקיפה, צלמת מעולה (שסייעה לי רבות בהכנת הכתבה) ואחת מהפעילות המרכזיות של המערכת הכלבנית הפינית, נוהגת להסביר כי התכונה הפינית להתחרות ולהציג אינה ניתנת לביטול, דחייה או דיכוי. לפי פאולה, לו היו מכריזים על תערוכת כלבים על הירח, ללא ספק הנרשמים הראשונים היו הפינים.

השוני בין פינלנד וישראל מהותי; זוהי מדינה ענקית בשטחה, אך רק 5.5 מליון תושבים מאכלסים אותה. לעומת זאת מספר החברים בארגונים הכלבניים הפיניים מגיע לכמה מאות אלפים וכחצי מליון מהם רשומים בספר הגידול. כפי הנראה פינלנד היא המדינה היחידה בעולם בה ניתן למצוא (כמעט) את כל הגזעים המוכרים ע״י ה-FCI. לא רק את הגזעים המוכרים, כי אם גם את אלו שעדיין מחכים להכרה ואיזה פיני סקרן החליט לבדוק ״מה-זה-זה״.

בתערוכות רב-גזעיות מגיעים לזירה המרכזית כל נציגי הקבוצה ואני מתכוון לכו-לם; אם קיימים בגזע אחד שני וריאנטים של אורך פרווה, הרי ששניהם יגיעו לייצג את גזעם; אתיקת הגידול מחמירה ביותר לכוון גידול בריא וכל שופט מתבקש לציין בדו"חות השיפוט או בדו״ח המרכז תופעות שבהם נתקל בעת השיפוט. ואם לא די בכך, הרי שפינלנד חברה באירגון הכלבני הנורדי (Nordic Kennel Union, NKU) המאגד מספר מדינות צפוניות (ראו מסגרת) המקיימות תערוכות שנתיות בהן מוענקים תוארים ייחודיים למסגרת זו.

הבדל מהותי נוסף בין המציג הפיני הממוצע לבין עמיתו הישראלי הוא האופן בו הפינים מתייחסים להצגת הכלב שלהם בתערוכה. ישראלי יגיע לתערוכה בכדי לסמן ״וי״, לקבל את אישור ההרבעה במידת הצורך ואולי על הדרך להשלים תואר אליפות. ברגע שהושגו מטרות אלו (באופן חלקי או מלא) יעלם מהפעילות התערוכתית ולרוב גם ינשור ממצבת החברים, לפחות עד לתאריך בו יחליט להרביע את כלבתו. הפינים מגיעים כדי להציג, ויציגו גם אם באופן קבוע הם אינם מקבלים ציון גבוה מטוב מאוד. הם מגיעים להציג שוב ושוב ומסביב לזירה נוצרת אוירה של שיתוף בין המציגים, המקימים בדרך כלל את אוהליהם הצבעוניים מסביב לזירה ובאים מצויידים לכל מזג אויר ולשהות ארוכה, כולל לעיתים לינה בשטח.

במצב בו המציגים ממשיכים להגיע, מאות אלפים רשומים באגודות הכלבניות השונות, הרישום לכל תערוכה באשר היא הוא רישום ער. ישנו גידול מתמיד במספר הכלבים הנרשמים ובמספר הגורים, נדמה כאילו אין לפינים סיכוי להשביע את הדחף להציג ולהופיע.

לעיתים (בתערוכות רב גזעיות מרכזיות כפי שהזכרנו) סך כל הכלבים הנרשמים בתערוכות בינלאומייות אחת בישראל, מוצגים בפינלנד בכיתה אחת בלבד (!). אמנם מדובר על כיתת בתי הגידול (כל מגדל מציג ארבעה כלבים מגידולו שהוצגו בתערוכה) אך החשיבות אותה מייחסים הפינים למגדלים הופכת את כיתת בתי הגידול לאחד המקצים החשובים ביותר בתערוכה כולה. הגב׳ פאולה היקינן להקונן ששפטה את כיתת בתי הגידול ביום שבת בו נערך ה-Nordic winner סיפרה, כי הכיתה מנתה יותר מ-150 מציגים (כל אחד הציג 4 כלבים = 672 משתתפים בסך הכל) והשיפוט המוקדם שהיא ערכה ערך כשעתיים (!). פרק הזמן שבו עברו כל המציגים על פני הזירה המרכזית ארך כ-45 ד׳, במהלכן נבחרו 20 בתי גידול שנישארו לעמוד בזירה בשעה ששאר המציגים עוזבים אותה.

לא מדובר בצירוף מקרים ״נדיר״; בכל אחד מימי התערוכה הוצגו מספר דומה של בתי גידול מנצחים (שנבחרו ע״י שופטים שונים) ועברו (ועברו ועברו ועברו) בסך במצעד ססגוני ארוך ומרהיב.

בכל אחד מימי התערוכות הוצגו יותר מ-7,000 כלבים, ובשלושת הימים (שישי, שבת וראשון) למעלה מ-50,000 מבקרים רכשו כרטיס (תשכחו מהזמנות או כרטיסים לחבר) ונכנסו לאולמות מרכז הקונגרסים הענק, לחגיגה כלבנית וססגונית. 98 שופטים מ-29 מדינות (38 מפינלנד) הוזמנו לשפוט ו-98 זירות עם פעילים עמדו הכן למוצא פיהם. בכל זירה, שני פעילים מיומנים ומנוסים (לרוב שתי פעילות יעילות להדהים) וכפי שהזכרנו, הפינים התייחסו לשלושת הימים הללו כחזרה גנרלית ובחנו מערכות שליטה ובקרה חדשות. בחלק מהזירות הושקה מערכת דיווח תוצאות ע״ג טבלטים (לראשונה בעולם, מסתבר) ובאמצעותה הועלו on line תוצאות השיפוט בכל כיתה. חובבי כלבים בכל העולם ישבו בבתיהם ויכלו לדעת ברגע שהסתיים השיפוט הפרטני של כל כלב את הציון שקיבל, ומאוחר יותר גם את המיקום שלו. בסיום כל יום התכנסנו לחוויה של צורות וצבע כשהזירה המרכזית הוארה בצבעי התערוכה של אותו יום; כחול, ירוק או סגול וצבעה כלבים ומציגים באור יקרות. הזירה המרכזית צולמה והועברה בשידור חי באינטרנט לכל העולם שלא הגיע פיזית להלסינקי.

ביום שישי ה-13 לדצמבר 2013 נערכה התערוכה הראשונה מבין השלוש ה-HELSINKI WINNER. ביום שבת ה-NORDIC WINNER וביום ראשון, ה-FINNISH WINNER. ארוע בו ניתן לקבל שלושה תארים יוקרתיים שכאלו בסוף שבוע אחד משכו רבים להגיע ולהשתתף אך הרוב המוחלט של המציגים היו פינים כמובן.

שלושת התערוכות היוו את האימון ה״יבש״ לפני הביצוע ה״רטוב״ לקראת התערוכה העולמית המתוכננת לקיץ הקרוב. שלושת התערוכות השתרעו לרוחבו של סוף השבוע וכ-10 ימים לפני חג המולד, תזמון מעולה למגדלים ולמבקרים כאחד לפקוד את את דוכני המציגים שפרסו את מרכולתם. שפע המוצרים, כלי הטיפוח, התכשירים, הבגדים ושאר ג׳אדטים היה מערפל חושים. רויאל קנין, נותני החסות המרכזיים בתערוכה בלטו היטב; במיקום מרכזי בשתי קומות אדום לבן כשצוות עוטי המעילים האדומים עובר בין האורחים אך לא רק שם; כל מנצח (גור, צעיר, קשיש, גזע – משני המינים) זכה בפרס מזון אותו הוא משך מנקודות חלוקה שהיו פזורות בכל אחד משבעה החללים שהתערוכה התפרסה בהם.

מיותר לציין שהמבקרים בתערוכה באו לראות ולבלות והדוכנים שהציעו מגוון רחב של מוצרים (קשורים יותר או פחות לכלבים בפרט ולחיות מחמד בכלל). מצאתי מעניין במיוחד לראות את הציוד הרב להרכבה עצמית, ממלונות ועד ואביזרי ספורט, עשויים בטוב טעם, בקוים נקיים ובמחירים שמשאירים אותך בחיים. בכל אחד מהחללים השונים פעלו דוכני מזון מהיר ומסעדות שהציעו ארוחות בסגנונות שונים לבאים. לשופטים נתנה האפשרות לבחור באיזה מטבח יסעדו את ארוחת הצהריים.

אמנם פינלנד ממוקמת בקצה הקשת הסקנדינבית אך באופן יחסי קל למדי להגיע גם ברכב ממגוון הארצות שמסביב. כך ניתן לצאת מוקדם בבוקר משבדיה במעבורת ולהגיע להציג בתערוכה ב-09:00. למעט יום אחד בו הים סער בצורה קיצונית, מרבית המציגים מהארצות השכנות שבאו ליום תערוכה אחד הגיעו בבוקר ולעת ערב יצאו במעבורת בדרכם הביתה. הזוכים בתארים, לא התפתו לחזור מוקדם ונשארו עם כלביהם לזירה המרכזית (עוד תופעה ״משונה״ האופיינית כנראה לסקנדינבים…).

למעשה, הפינים ביצעו ניסוי-כלים משולש, על שלוש תערוכות שונות, מאחר ובתערוכה העולמית נשפטים ביום אחד חלק מקבוצות הגזעים וביום שלמחרת שאר הקבוצות אליהם מצטרפים מנצחי היום הקודם לבחירת כוכב התערוכה. ניסוי הכלים המשולש שערכו הפינים בחן גם את שיא המופע, ולכל תערוכה נבחר כוכב אחר וכך גם למרבית הקבוצות. ביום ראשון (יום התערוכות השלישי) ושבועיים לפני תום השנה הקלנדרית הוכרזו מגדל השנה, וכלב השנה שזכו לפרסים מיוחדים.

שלושת ימי התערוכה מאחורינו, הארוע שהוכן כניסוי-כלים הוכתר בהצלחה, התקלות המועטות נותחו ועד הקיץ יופצו ההנחיות המתאימות לכל הפעילים. היתה זו התערוכה הססגונית ביותר בה לקחתי חלק ואם יורשה לי להביא את דבריו שלמר קארי ירווינן, יו״ר ועדת התערוכות הפינית והאיש שניצח על שלושת ימי התערוכה: ״בשלושת הימים הללו היו כאן לפחות מחצית מהעולם הכלבני. הקיץ, בתערוכה העולמית כל העולם יהיה כאן״.

לכל תצלומי המנצחים בשלושת ימי התערוכות אתם מוזמנים לגלוש ל: http://www.koira2013.fi

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf