astrid

הגידול הגזעי לאן?

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

התערוכה האירופאית בהולנד עמדה בסימן 100 שנים ל-FCI, כמו כל הארועים הכלבניים האחרים שצויינו השנה. אמנם היתה זו תערוכה צנועה יותר מאליפות העולם שנערכה בפאריז חודשיים קודם לכן אך עדיין ריכזה כ-14,000 כלבים בתערוכה עצמה ובעוד תערוכות “לוויין” של המועדונים המקומיים באליפויות ארציות, שאת זוכיהם ניתן היה למצוא גם בזירה המרכזית. יום אחד לפני התערוכה נערך קונגרס בו נפגשו שופטים מכל העולם ודנו בתפקידו של השופט והשיפוט בשמירה על בריאותו של הכלב והגידול הגזעי.

תשומת הלב אל בריאותו של הכלב הגזעי הפכה זה מכבר לשיחת היום והחלה עוד בתערוכת הקראפטס היוקרתית בבירמינגהם, אנגליה בשנת 2009. בעקבות סיקור עוין למדי של התערוכה ע"י ה-BBC, שבו הוטחה ביקורת קשה, החל תהליך בו נבחנו תקני גזעים והוספו להם סעיפים המדגישים את ההתייחסות הבריאותית המתאימה על פי הגזע. משפט אחיד התווסף לכלל התקנים כסעיף ראשון ברשימת השגיאות: “כל סטיה מהנקודות המפורטות להלן צריכה להחשב כשגיאה ולהלקח בחשבון על פי מידת חומרתה והשפעתה על בריאותו של הכלב, ועל יכולתו לבצע את עבודתו המסורתית”. משפט זה נועד להחזיר אותנו לתפקידו המסורתי של הכלב ויכולותיו הטיפוסיות. באופן זה הנושא הבריאותי עולה בסדר החשיבות אל המקומות הראשונים.

הקונגרס נערך תחת הכותרת “תמונה מושלמת אך ללא הגזמה” (Picture perfect but without exaggeration) ויש להניח שאחריו יבואו מפגשים נוספים.

הגידול הגזעי הביא מספר תכונות להקצנה באופן המסכן את בריאותם של מספר לא מבוטל של גזעים. השיפוט בזירה, תחת חיפוש “הטיפוס” הלך לפעמים והקצין את התכונות הללו ויצר מציאות בה הכלבים אינם יכולים לבצע פעולות פשוטות כמו תנועה, נשימה, רבייה, וסובלים מתופעות הגורמות סבל של ממש הנובע במישרין מהקצנות אלו. הקונגרס דן בבעיות של התנהגות ושל בריאות מתוך מטרה להציב את השופט בקדמת הזירה כגורם שישפיע בצורה ישירה על דרך החשיבה של המגדלים.

בחלקו הראשון של הקונגרס שמעו המתכנסים שתי הרצאות.הראשונה, הרצאה בנושא התנהגות הכלב תחת הכותרת “הכלב שמתנהג הכי טוב בזירה” שהועברה ע”י דר’ קלאודיה וינקה (Claudia Vinke) מאוניברסיטת אוטרכט. ההרצאה התמקדה בנושאי ההתנהגות והפרעות התנהגותיות של כלבים בעקבות תהליכי חיברות (סוציאליזציה) לקויים או חסרים. מחד דר’ קלאודיה וינקה פרשה קווים המסבירים את התנהגותו של הכלב בזירה ומאידך היא הבליטה את כל נקודות החיכוך והלחץ אותן עובר כלב המוצג בזירה על כל הקשור להעמדתו בסביבה מלחיצה ולא טבעית. לפרק הזמן בו הכלב נאלץ להתמודד עם מציאות זו יש השפעה נוספת. אין ספק שכמגדלים וכמובן שכשופטים יש לקחת את הנקודות הללו לתשומת הלב. האופי היציב משפיע על איכות התצוגה, על רמת הלחץ של הכלב וכל הנגזרות המושפעות מכך. הלחץ הינו גורם ראשון במעלה לשרשרת תקלות – בריאותיות ונפשיות – ובמרבית המקרים אין מדובר בהפרעה התנהגותית מולדת כי אם בתהליך חיברות חסר. הלחץ נוצר לא רק בשל חוסר יכולת להתמודד עם סביבה חדשה, רעש וקירבה מאיימת של בני אדם וכלבים; לגזעים המחייבים טיפוח והכנה מרובה לפני היכנסם לזירה ישנו “בונוס” בדמות עמידה מאולצת על שולחן הטיפוח.

כלב “שאינו מציג את עצמו בזירה” יכול להיות חסר נסיון זירה, חסר כישורי חיברות או בעל אופי לא יציב, אך התוצאה במרבית המקרים זהה. האופן בו אנו יכולים לנתח את הסיבות לכך חשובה בהרבה מהציון שנעניק לכלב, מאחר ואם נהיה מצויידים בידע שיאפשר לנו לאבחן את הסיבה לכך, נוכל להיות מדוייקים יותר, וחשוב מכך – נסייע למגדלים בבחירת מנצחים שאינם רק יפים אלא גם בעלי אופי יציב.

ההרצאה השניה הועברה ע”י דר’ אסטריד אינדברו (Astrid Indebro) מנורבגיה, המכהנת כיו”ר ועדת הגידול של ה-FCI.

ההרצאה, שכותרתה "גידול בריא, שיפוט לבריאות = הגיון בריא", היתה מרתקת מכל היבט.

את ההרצאה פתחה אסטריד בסדרה של תצלומים של כלב מגזע ניו פאונדלנד, הגזע אותו היא מגדלת. בסדרת צילומים על רקע הנופים הפראיים של נורבגיה ליווינו את אחד מהכלבים של אסטריד, מהיותו גור דרך היותו כלב בוגר ועד הגיעו לזיקנה. הסיפור שסיפרה היה פשוט; הוא היה אחד מהזכרים היותר בריאים שגידלה, כל חייו היה כלב פעיל ונפגש לראשונה בחייו עם שולחן הטיפולים של הוטרינר בגיל 13 כאשר נחתך והיה זקוק לתפרים בכפתו. הוא מת בשיבה טובה בגיל 14 אך למרות כל זאת לא הרביע אפילו פעם אחת בחייו בשל היותו בעל אגן d.

בהיותה יו”ר ועדת הגידול של ה-FCI הביאה לפני הצופים נתונים על הבעייתיות שנוצרה בחלק מהגזעים בשל עיניים בולטות מדי (גזעים זעירים), נחיריים סגורים (גזעים קצרי-זרבובית), מרפסים פתוחים (צ'יוואווה) ועוד. על תפקידו של השופט היא עמדה בהרחבה ואכן כבר כעת בארצות סקנדינביה בסיום כל תערוכה כל שופט ממלא דו”ח לגבי התערוכה ששפט מבחינת בעיות בריאותיות שזיהה. דו”ח זה יופץ בקרב מארגני התערוכה והמועדונים הרלוונטיים ויועבר להנהלת ההתאחדות המקומית למעקב ולהסקת מסקנות. “רשימה שחורה” של בעיות בריאותיות מופצת בימים אלו בקרב מדינות ה-FCI ובהתכנסויות שנתיות של אליפויות כדוגמת ה-Sieger, ה-Atibox ואחרות יושם דגש על בחינה של הנקודות והסעיפים הרלוונטיים לכל גזע.

בחלקו השני של היום לאחר ארוחת צהריים חולקו המתכנסים לשלוש קבוצות דיון ובמהלכו התבקשו לגבש תשובה מוסכמת לסדרה של שאלות שעלו בשתי ההרצאות ובנושאים קרובים. לאחר דיון של כשעתיים שבו המשתתפים למושב סיכום במהלכו נערכה השוואה בין התשובות של כל קבוצת דיון. חשוב לציין שבאופן גורף התשובות המוסכמות של שלושת קבוצות הדיון היו דומות למדי.

את הארוע כולו הנחתה קבוצת סטנד אפ של שלושה הולנדים צעירים שהמחישו בצורה הומוריסטית ומקורית את הנושאים, ראיינה את המשתתפים ברוח היתולית וגרפה פרצי צחוק עזים, ללא הבדל בין ארצות המוצא של המשתתפים.

את הסיכומים חלקו מר ג’רארד ג’יפינג (Gerard Jipping) נשיא ההתאחדות הכלבנית הולנדית וחבר הנהלת ה-FCI ומר יורגן הינדסה (Jorgen Hindse) מדנמרק, נשיא החטיבה האירופאית של ה-FCI.

בנאומיהם פנו שני האישים אל שופטי התערוכה האירופאית שרבים מהם ישבו באולם, והזכירו להם שתפקידם “מתחיל מחר בבוקר” בזירות התערוכה, ולשאר הנוכחים – ברגע שהם חוזרים לארצותיהם.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf