PRD_2746

הגזעים הזוכים – סטטיסטיקה למחשבה

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

האם לדעתכם יש גזעים מסויימים הזוכים יותר לעמוד על הפודיום של המנצח בתערוכה רב-גזעית? האם תוכלו לנחש אלו גזעים? למען קוראינו שאינם מצויים ברזי תערוכות הכלבים, נרחיב מעט: תערוכות כלבים משמרות מסורת של תערוכות חקלאיות; בעבר, הציגו את חיות המשק והכלב היה חלק חשוב מהן. מאוחר יותר הקידמה שינתה לכלב את עיסוקו ולעיתים אף נישלה אותו מכל תפקידיו המסורתיים, מאלצת אותו לשרך כפותיו ללשכת האבטלה. חלק מהגזעים נעלמו אל תהום הנשייה ואילו חלק אחר הסתגל ומצא עצמו שותף לקידמה. כיום במסגרת תערוכות היופי, נערכות שתי תערוכות; תערוכת גזע ("ספשייליטי") במהלכה נשפט גזע אחד בלבד ובסיום התערוכה אנחנו בוחרים את מנצח הגזע (ואת מנצח הגזע מהמין הנגדי), וישנה תערוכה רב-גזעית בה נשפטים גזעים שונים המחולקים לקבוצות על פי הגיון כלבני מסויים. בשלבי התערוכה הראשונים נשפט כל גזע בנפרד אך לאחר בחירת מנצח גזע, עולים מנצחים אלו על פי החלוקה הקבוצתית שהזכרנו ומתחרים על תואר מנצח הקבוצה. מנצחי הקבוצות מתקבצים לארוע המסכם את התערוכה ובמהלכו אחד מהם ייבחר להיות הטוב בתערוכה (Best in Show). בישראל, כאשר הגענו לתערוכות רב-גזעיות נוצר ויכוח מסביב לתואר והמוצא היצירתי הוליד את המונח ״כוכב התערוכה״.

בתחילת התערוכות הרב-גזעיות עוד נערכו ויכוחים על אופן התערוכה והדרך שבה עליה להסתיים. הקולות שקראו להתנגד לסיום כזה טענו כי לא מדובר בארוע כלבני כי אם רק ב-Show ומנגד טענו המתנגדים בדיוק את אותה הטענה, הרי מדובר רק ב-Show…

לבסוף גברו הקולות בעד ה-Best in Show כארוע המסיים את התערוכה ונוהג זה הפך לסיום המקובל בכל תערוכה רב-גזעית.

גם כיום יש לא מעט ויכוחים מסביב לתואר זה. יש הטוענים כי במקרה של גזעי כלבים שונים, אין אפשרות להשוואה בין גזעים שונים כל כך; כיצד ניתן להשוות צ׳יוואווה לבולדוג אנגלי, יורקשייר טרייר לדני ענק? האם ניתן לבחור בכלל גזע אחד ולהכריז עליו שהוא טוב מהאחרים? ניתן להניח שלכל אחד יש העדפה לגזע זה או אחר אך תמיד מרתק לבחון סטטיסטית את חלוקת הזכיות של גזעים שונים בתואר הנכסף. האם אלו הגזעים הגדולים והמרשימים? או דווקא הקטנים והבובתיים? האם יהיו אלו קצרי-הפרווה בעלי קוי המתאר המהוקצעים או דווקא הפרוותיים שכמות ההשקעה בתספורתם לבדה מצדיקה זכייה בתואר.

ה-FCI אינו מנהל רישום לגבי מספר הגזעים הזוכה לעמוד על פודיום ה-Best in Show במספר הרב ביותר של פעמים, אולי בשל השונות האירגונית והתפזורת המגוונת של תערוכות; אך ה-AKC עורך ועוד איך, וכמות התערוכות הגדולה מספקת בסיס נתונים מצויין לכך; מדי שנה נערכות ברחבי ארה״ב 1415 (!) תערוכות רב-גזעיות. ה-AKC מציג את הגזעים המוכרים לו (189 לעומת 343 ב-FCI) ב-7 קבוצות, השונות בחלוקתן מ-10 הקבוצות הקיימות ב-FCI. למרות שוני זה, רב הדומה על השונה. ניתוחים סטטיסטיים יכולים ללמד מגמות האם אכן ישנם גזעים שעולים ברמתם במובהק מגזעים אחרים או שמדובר באופנות או מוסכמות גורפות?

על פי נתוני 2013 ברחבי ארה״ב בתערוכות רב גזעיות של ה-AKC לא יותר מעשרה גזעים עמדו 506 פעמים על פודיום ה-Best in Show! ומה על שאר הגזעים? ובכן ישנם מספר גזעים שהצליחו להזדנב אל הפודיום מדי פעם אך מרבית הגזעים לא הניחו עליו כפה מעולם… עם זאת, לא מדובר רק על פודיום ה-Best in Show, אלא גם על מנצחי קבוצות. אמנם ישנו גורם מאזן בין הגזעים הפופולריים לבין הפחות פופולריים כאשר בכדי להגיע להתחרות על תואר מנצח הקבוצה יש גזעים המתחרים מול אלפי מתמודדים בני גזעם, לעומת גזעים אחרים המגיעים פחות ממניין לכל תערוכה. אם נבחן את הסטטיסטיקה לגבי השנה קודמת, לא נמצא הפתעות מרעישות.

ובכן הנה עשרת הגזעים הזוכים: מוביל את הרשימה הפוקס טרייר הזיפי המייצג את קבוצת הטריירים עם 97 זכיות ומעט אחריו כלב המים הפורטוגזי עם 95 הופעות. הפינצ׳ר הננסי במקום השלישי עם 66 הופעות ואחריו הפודל הננסי עם 55 הופעות. אחריו שנאוצר ענק עם 36 הופעות, בישון פריזה ופוקסהאונד אמריקאי עם 35 הופעות, דני ענק עם 30 הופעות, ספניאל מים אירי עם 29 הופעות וג׳ק ראסל טרייר עם 28 הופעות סוגר את העשירייה המובילה. המאפיין המשותף לכל הכלבים בעשיריה הפותחת היא העובדה שבאופן יחסי 3-6 כלבים ספצפיים מהגזע הם הזוכים הגדולים. במקומות נמוכים יותר אנו רואים מספר גדול יותר של זוכים (כלבים שונים) בתוך הגזע; בוקסר וסלוקי עם 23 זכיות שהתחלקו בין 7 זוכים שונים, שלטי עם 10 זכיות שהתחלקו בין 7 זוכים, וויפט עם 10 זכיות ו-7 זוכים. היו גזעים שדורגו בעשרייה השניה והשלישית שגם בהם הזכיות התחלקו בין 6 כלבים ספציפיים אך עצם העובדה שכל הגזעים שהוזכרו בין הגזעים המצליחים הם כאלה שמרביתכם מכירים ואפילו היו יודעים לזהותם ברחוב יכולה ללמד משהו על המגמה.

מהצד האחר ניתן למצוא את הגזעים שאינם מצליחים להגיע אל הפודיום הנכסף. הלברדור רטריבר נחשב לאחד הגזעים הפופולריים בעולם (וב-AKC) ועדיין בשנת 2013 כולה לא זכה אפילו בתואר Best in Show אחד בכל 1415 התערוכות הרב-גזעיות שנערכו ברחבי ארה״ב. גם מחוץ לארה״ב הלברדור רטריבר מאוד פופולרי אך גם בתערוכות ה-FCI הוא לא מרבה לזכות בתואר ה-Best in Show. הסבר אפשרי לכך היא העובדה שרבים מהמגדלים מעריכים את הגזע כגזע למומחים ועל כן מגיעים רק לאליפויות הלאומיות ומוותרים על התערוכות הרב גזעיות. הגיוני יותר לבחון את הקבוצה בה נמצא הלברדור רטריבר, על פי ה-AKC הוא נמצא בקבוצת ה-Sporting ובאותה קבוצה ניתן למצוא חלק מהגזעים המאכלסים את רשימת העשירייה הראשונה. למעשה אם נתעמק בסטטיסטיקה של מנצחי הקבוצה הרי נמצא כי הגזע המוביל הוא הפודל הבינוני עם 248 זכיות, אחריו האפגני במקום השני עם 169 נצחונות ושלישי הדוברמן עם 141. עוד בולטים בקבוצה; בוקסר עם 128, גולדן רטריבר עם 86 הופעות והרחק מאחור 6 זכיות ללברדור רטריבר. גם בתערוכות ה-FCI הלברדור רטריבר אינו מרבה לזכות, אולי מכיון שבקבוצה בה הוא מוצג נמצאים גזעים כמו קוקר ספניאל אמריקאי, שלא אחת מציג צללית מעוצבת ומטופחת הנראית כמו מרחפת בעת שהוא נע, או הגולדן רטריבר (גם בלונדיני וגם חתיך…).

אך הלברדור רטריבר אינו לבד. להלן רשימה של גזעים נוספים שאינם מצליחים להתברג אל המקומות הראשונים בקבוצה; קוקר ספניאל, דקל, כלב רועים פירנאי, קבוצה שלמה של גזעי טרייר (למעט הפוקס טרייר הזיפי שהוזכר כאן קודם) צ׳יוואוואה, גרייהאונד איטלקי. בארץ, אגב, לא נאספה סטטיסטיקה בצורה מסודרת אך עם שלוש תערוכות רב -גזעיות בשנה הסטטיטסטיקה משקפת את הגידול המקומי הבולט, אם כי לעיתים ״גונבים״ לנו את ההצגה מציגים אקראיים המגיעים מחו״ל.

אם כך, מדוע יש גזעים שזוכים ויש כאלו שלא? את זאת ניתן רק לשער אך אנו ננסה למנות להלן את הסיבות ההגיוניות האפשריות:

רמה לא מספקת: נקודה ראשונה שיכולה להסביר זאת היא רמתו של הגזע בהשוואה לגזעים אחרים; כאשר הגזע נשפט בתוך כיתותיו ונבחר מנצח גזע הנשלח לייצג את הגזע בקבוצה אפשר שהוא הכלב הטוב מגזעו אך משקף רמה בינונית גידולית לעומת גזעים אחרים.

שיקולים גידוליים מול שיקולי תצוגה: אפשר שדווקא רמת הגידול מצויינת אך המנצח שנבחר מייצג טעמים גידוליים הנהירים לשופט הספציפי ולמגדלים. לא תמיד טעמים אלו עולים באותו קנה מידה עם אלו של שופט הקבוצה או שופט ה-Best in Show.

הכרה וידע: היא אפשרות שלישית כאשר שופט קבוצה או שופט Best in Show מתוודעים לראשונה לגזע שאך זה הוכר או שנתקלים בו לראשונה. לעיתים חוסר ההכרה תגרום להם לפסוח על שני הסעיפים, וזה שמקרוב בא נותר מחוץ לבחירה.

טיפוח ותספורת: כפי שכבר הזכרנו בתחילת מאמרינו זה, התספורת; כלב מעוצב לתלפיות שתספורתו מגלה טפח ומסתירה טפחיים, ללא ספק יגרור הערכה לפחות להשקעה ויגרום לכל שופט לתת מבט נוסף. האם ייתכן שמספר הזכיות הגדול של פודלים לדוגמה, המתהדרים בתספורות מעוצבות, אינה גם הכרה בהשקעה העצומה?

אופי של מנצח: אופיים של הגזעים הנשפטים גם הוא רכיב חשוב בתהליך הבחירה. כמה פעמים שמעתם שופט המספר על אשר עבר עליו בזירה מתאר באזניכם כיצד ״הוא פגש את המנצח שלו״. מבין כל הכלבים הנשפטים יבלוט לעין אותו פרט מגביה ראש בגאווה, מיישיר מבט ומציג את עצמו. עכשיו נסו לדמיין כלב כנעני בארוע שכזה, כאשר כל מה שמעניין אותו הוא הדרך המהירה ביותר החוצה והביתה.

נקודת המוצא: היא גורם שלא תמיד נלקח בחשבון אך גם הוא יכול להיות אחת מהסיבות לבחירה בגזע זה או אחר; אם שופט שהיה מגדל של גזעים זעירים והפך ברבות הימים לשופט Best in Show מגיע לזירה, יש להניח שנטיית ליבו תהייה אל הגזעים אותם גידל ואותם הוא מכיר היטב.

פרסום ושיווק: פרסום גם הוא גורם משפיע, פחות באירופה אך במיוחד בארה״ב, שם ניתן למצוא כלבים ממותגים המופיעים במודעות המספרות על שרשרת ההישגים המופלאה שלו בצד לוגו אופנתי ומעוצב.

כלבים שעשו היסטוריה: ההשפעה הסביבתית, כאשר כלב שרק לפני שבוע זכה אצל שופט ותיק מפורסם בתערוכה הכי נחשבת ב-Best in Show המי יודע שלו, והפעם הוא בזירה של שופט שרק לאחרונה קיבל את מינוי השיפוט המקיף.

אולי יש שיקולים נוספים אך אנו מניחים שאת העיקרון הבנתם. לא באנו לעורר כאן מחלוקת כי אם להביא נקודת השקפה המסבירה כי יש הרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע מחוץ לשיקל הקר והענייני והכלבני של בחירת מנצח לתערוכה, והרי אנחנו הקדמנו ואמרנו שברגע שבחירת מנצח הגזע הסתיימה, מתחיל ה-Show, וכל מה שיש לעשות הוא להישען בכסא לאחור ולהנות מה-Best in Show.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf