fig2

הבנת בעיות פריודנטליות

שם הכותב/ת: מתוך: Focus

צילום:מערכת חיות הבית

מבוא

מחלות ברקמות החניכיים (פריודנטליות) הינן המחלות הנפוצות ביותר הפוגעות בחלל הפה של הכלב. כל כלב יושפע למשך זמן מסויים במהלך חייו. מחלה שכזאת מתחילה בצבירת חיידקים על רובד השן ועלולה להגיע להרס רקמות חמור אשר עלול להוביל לאיבוד שיניים ולעיתים אף לשברים בלסת ומחלות סיסטמיות. למרבה ההפתעה, מחלה פריודנטלית לעיתים קרובות מוזנחת בהשוואה למחלות אחרות.

מהן הרקמות הפריודנטליות?

הרקמות הפריודנטליות תומכות במשנן. רקמות אלו שאנו מכנים בשם הכללי חניכיים, אינן רקמה אחת כי אם מספר רקמות הבונות את חלל הפה. (Gingiva ,Alveolar Bone, Cementum, Periodontal Ligament). החניכיים (Gingiva) חובקים את השן, ומחולקים ל-Free gingiva אשר מחוברת לשטח השן, ול-Attached gingiva אשר מחוברת בחוזקה לרקמות העוטפות את הלסת. הרקמות הפריודנטליות מספקות הגנה לבסיס השן, ותפקידן העיקרי למנוע חדירה של מזהמים אל הרווח שבין השן לרקמת החניכיים. השטח האוראלי של החיך, תחום ע”י רקמת אפיתליום. שקע החיך (Gingival Sulcus) תחום ע”י רקמה דומה. חלק גדול מהתופעות הקשורות למחלות חניכיים נובעות מחוסר תשומת לב ומהזנחה. גם לרוק ולהרכבו תפקיד חשוב וישנם כלבים שלא יפתחו אבן שן גם אם לא יעברו טיפול לניקוי שיניים בחייהם לעומת אחרים העולים על שולחן הטיפולים באופן קבוע.

לא כל פצע בחלל הפה הינו מחלה פריודנטלית!

פצעים אשר אינם מערבים את הרקמות הפריודנטליות לא נחשבים כמחלה כזו למרות שלעיתים הם עלולים להיות תוצאה של מחלה שכזאת.

מחלה פריודנטלית – מחלה זיהומית ולא תהליך הזדקנות:

בעבר, האמינו כי תזוזת שיניים ואובדן שיניים נובע כתוצאה מהזדקנות, המשפיעה על אנטומית השיניים והחיך. כיום, מוסכם כי המחלה הינה זיהומית.

פלאק – הסיבה למחלה הפריודנטלית:

בניגוד למה שחשבו בשנות ה-30', אבן (calculus) לכשעצמה אינה גורמת למחלה פריודנטלית. לשם כך דרושה בקטריה. יש לציין כי חיות נטולות חיידקים (germs-free) אינן מפתחות פריודנטיטיס (Rovin et al 1966, Lisgarten et al 1971,1973). אבן נוצרת בשל הסתיידות (calcification) פלאק. האבן גורמת ליצירת פני שן מחוספסות ובכך גורמת להידבקות וצבירה של חיידקים.

תפיסה חדשה – שכבה דנטלית:

בשנות ה-30', האמינו כי אין חיידק ספציפי הגורם למחלה פריודנטלית כי אם הרובד החיידקי כולו. בשנות ה-60' חיפשו אחר גורם בודד אולם למרות שזוהו כמה זנים עיקריים לא נמצא גורם יחיד שכזה. התפתחות הטכנולוגיה ותצפיות ישירות על בקטריות בסביבתן הטבעית הובילו להכרה בפלאק כרובד חיידקי (Overman 2000).

שיניים, לאחר שיצאו, טובלות באופן טבעי בנוזל הביולוגי של חלל הפה אשר מכיל יותר מ-300 סוגי בקטריות. תוך דקות הן מכוסות בשכבת רוק. במשך הזמן, בקטריות ספציפיות נצמדות לשכבה זו. לאחר היצמדותן של בקטריות “חלוצות” אלו, בקטריות נוספות מצטרפות ומתחילה שרשרת ביולוגית של התקשרויות בין הבקטריות (Busscher et al, 1997).

פלאק דנטלי נחשב כרובד המתגבש על השן ומכיל בתוכו בקטריות רבות ומגוונות (Marsh et al, 1997). כאשר נצבר, הפלאק נכנס אל מתחת לחניכיים והרכב החיידקים שבו משתנה ליותר אנארובי. שינוי זה הינו האחראי להתפתחות המחלה הפריודנטלית (Xia et al, 2000).

על רובד הפלאק, נבנות מיקרו-מושבות של חיידקים, אשר לפי הסביבה (PH, גלוקוז, ריכוזי חמצן וכו’) שולחים אותות כימיים אחת לשניה ולפי אותות אלו מפרישים חלבונים ואנזימים מזיקים (Overman, 2000). בשל ארגונם של החיידקים במבנים מורכבים שכאלו על הרובד, הם עמידים פי 10 עד 1000 יותר לאנטיביוטיקה וחומרים אנטיספטיים מאשר הם נמצאים בנוזל (Gilbert, 2001). מורכבות זו מסבירה את הצורך להפרעה מכנית ביצירת המושבות ואת אי-יעילות האנטיביוטיקה.

השפעת חיידקי הפה הינה גם מקומית וגם סיסטמית:

המצאות חיידקים בשכבת הפלאק מעידה על תהליך דלקתי ברקמות השכנות. מעבר לדלקת מקומית זו, חיידקים אלו עלולים להשפיע על כל הגוף ע”י התפשטות החיידקים גם למקומות מרוחקים.

מחקרים אחרונים בבני אדם מראים כי ישנו קשר סביר בין מחלות פריודנטליות בבני אדם לבין מחלות סיסטמיות כגון סוכרת, פנאומניה, מחלות לב ולידות מוקדמות (Teng et al 2002). חיידקים אשר שוכנים בחלל הפה עלולים למשל להישאף ולגרום לזיהומים בדרכי הנשימה. במחקרים בבני אדם, הודגש הקשר שבין מחלות בחלל הפה למחלות ריאה (Mojon 2002). מזה זמן רב נחשב חלל הפה כ”מאגר” לחיידקים נשימתיים.

ברפואה הווטרינרית ישנם המניחים כי מצב אוראלי ירוד יכול להחמיר מחלת ריאות חסימתית (copd) קיימת (Hamlin). במקרים מסויימים אף ניתן לראות שיפור בסימפטומים כגון שיעול לאחר טיפול פריודנטלי אגרסיבי הכולל עקירות. במחקר שנערך נמצאה קורלציה משמעותית בין חומרת המחלה הפריודנטלית ושינויים דלקתיים בכליות, כבד ובשריר הלב (DeBowes et al 1996). לאחרונה הוכח כי ישנו סיכון מוגבר לשינויים פתולוגיים בכליות, בכבד ובמסתמי הלב בנוכחות מחלה פריודנטלית (Pavlica et al 2003).

פרוצדורות דנטליות כגון עקירות וכו' מעודדות בקטרמיה והשרשה של החיידקים עד כדי יצירת תרסיס, אשר עלול להוביל לזיהום החדר בו בוצעה הפעולה, ועל כן כל פעולה כירורגית צריכה להתבצע בחדר נפרד מחדר בו בוצעה פרוצדורה דנטלית. כמו כן, אין לבצע פרוצדורה כירורגית סמוך לביצוע פרוצדורה דנטלית.

מחלה פריודנטלית הינה מחלה טבעית התלויה בחולה:

יש להבדיל בין שני מצבים, האחד שבו ישנו ניתוק של השן מרקמת החיך והשני שבו אין ניתוק שכזה.

דלקת חניכיים הינה מחלה תלוית-פלאק:

צבירת פלאק ברווחים שבין השיניים ובחניכיים מובילה לדלקת של החניכיים ועל כן דלקת חניכיים הינה תלוית פלאק. דבר זה יכול להימנע ע”י טכניקות שמירה על היגיינת הפה. כל כלב אשר צובר פלאק יסבול מדלקת חניכיים בשלב כזה או אחר של חייו, אולם לא כולם יפתחו מכך פריודנטיטיס. מאחר ואין דרך לנבא מי יחלה ומי לא יש להקפיד על היגיינה אוראלית של בעל החיים.

התפתחות של מחלה פריודנטלית הינה תלויה בחולה:

כיום ידוע כי התפתחות המחלה הפריודנטלית תלויה בתגובה הדלקתית והחיסונית של החולה. יתכן מצב של בעל חיים בעל שכבת פלאק עבה ללא מחלה, ומצד שני בעל חיים אשר סובל מהרס חניכיים חמור למרות היותו צעיר. הרס רקמות הינו גם בשל פעילות חיידקית אולם בעיקר בשל התגובה החיסונית של החולה. התגובה החיסונית של החולה הינה לפי הגנוטיפ. כמו כן ידוע כי ישנם גזעים הנוטים לסבול יותר ממחלה פריודנטלית.

מחלה פריודנטלית אינה זוכה למספיק תשומת לב:

מאחר ומחלה פריודנטלית “מתחבאת” מתחת לקו החניכיים, יש להיעזר בכלי אבחון מיוחדים: אף אחד לא ישאיר כלב עם פצע גדול ומזוהם כרונית ללא טיפול. אם כך, מדוע דבר שכזה קורה מידי יום?

במחלה פריודנטלית, כמות החיידקים ומורכבותם גדולה פי כמה מאשר בכל פצע שטחי אחר, ועדיין, פעמים רבות נושא זה אינו מטופל. הבעיה הגדולה היא שלרוב המחלה נמצאת מתחת לקו החניכיים, דבר אשר מקשה על זיהויה. חשוב אם כן לבצע בדיקה יסודית של חלל הפה כדבר שבשגרה. אין להסתפק בטיפול "קוסמטי” בלבד! תפקיד הווטרינר במקרה זה הינו חשוב – הבנה של התהליך והערכה נכונה של המצב חיוניים בטיפול מוצלח בבעיה.

פרידונטיטיס הינה מחלה אשר נגרמת מעצמה:

פריודנטיטיס הינה מחלה מתמשכת. כלבים אשר טופלו בגינה בעבר אך לא קיבלו טיפול מתחזק ומונע יציגו את אותם הסימפטומים שוב שוב. כל כלב אשר לא מקבל טיפול מונע יציג מחלה פריודנטלית בשלב כזה או אחר של חייו, וללא טיפול נכון המחלה תלך ותחמיר. על כן יש להסביר את חשיבות המשכיות הטיפול בבית לבעלים בכדי למנוע החמרה של המחלה. על הבעלים להיות מעורב בטיפול. מה שחשוב הינו סביבת פה נקיה של החיה, גם אם אין לה מספר שיניים גדול.

null

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf