r-1

האם אופי הוא גזע או גזע הוא אופי?

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

מערכת "חיות הבית״   תמונות: רויאל קנין

האם האופי של כלבכם תואם את התאור הטיפוסי של גזעו? או, אם נציג זאת אחרת, האם הרוטווילר שלכם מתוק וחמוד לעומת הלברדור של השכן שמאיים לנעוץ שיניים בכל מי שהוא פוגש? האם לאופי המאפיין את הגזע יש בכלל חלק בעיניין או שמדובר בתהליך חינוך הכלב (חיברות) מהיותו גור?

לאורך ההיסטוריה, הכלבים ליוו את האדם והיו עזר כנגדו. יש הטוענים כי היתה זו החלטה אסטרטגית של שני המינים: האדם, פיתח את תיבת הקול והזניח את חוש הריח לטובת תקשורת והעברת מידע. הכלב נצמד אל האדם והיה לו לאף, מאחר ובראש פירמידת המזון ניצבו החתולים שלא יכל להם. ביחד, צלחו את מכשלות ההיסטוריה. בדרכם זו התפתחו מאות גזעי כלבים וגם כיום ממשיכים לתפוס תפקידים שונים ומגוונים לתועלת האדם. האדם באמצעות גידול מכוון הגיע למגוון צורות וגדלים של גזעים הממלאים תפקידים שונים. המורפולוגיה השונה חריגה בקרב כל צורות החיים על כדור הארץ ובקרב היונקים לא קיימת משפחה עם כל כך הרבה וריאנטים בקשת הבדלים כה עשירה.ההבדלים בין כלב דני ענק השוקל 90-80 ק״ג לבין ציוואווא שמשקלו 3 ק״ג בלבד ברורים לכל, אך אנו מתכוונים לבחון את ההבדלים בין נתוני האופי השונים.

מה הגורמים שישפיעו על עיצובו של האופי? האם מדובר במאפייני הגזע בלבד או שמה ישנם גורמים נוספים המשפיעים בדרך? גורים שגדלו בשגר רגיל ונחשפו בצורה מתונה ומבוקרת למכלול סביר של גרויים יביאו לידי ביטוי את המאפיין האישי של אופיים כפרטים. שגר שחווה קשיים, ידע מחסור במזון, גדל בתנאי חשיפה לא אופטימאליים עלול לפתח אופי לא יציב. גור שכזה עלול להתפתח לכלב חששן, עצור ומופנם, תכונות הפוסלות אותו מלשמש ככלב עבודה.

האם ניתן לעצב אופי? זו שאלה מעניינת מאחר ואם אנו מתייחסים לאופי כתכונה מולדת (לפחות בחלקה) ניתן בהחלט לעצב את מאפייניה. אם לדוגמה נעודד סוג התנהגות כמו סקרנות לדוגמה. מבין שגר נתון אנו נבחר את הגור שהיה הסקרן שבחבורה. הנתון הבסיסי בחיזוקים מתאימים יהפכו אותו לסקרן אובסיסיבי ותכונה זו מתאימה בצורה מיטבית לכלב לאיתור סמים, חמרי נפץ וכיוב׳.

המאה ה-21 הציבה אתגרים לא פשוטים לגזעי הכלבים השונים. בצד שלל המשימות המסורתיות שלהם: ציד, משיכת מזחלות, עיקוב ואיתור, שמירה ועבודה במים, התווספו שלל מקצועות ספורטיביים. הכלבים הפכו לאצנים במסלולי ריצה, מסלולי אג׳יליטי ופליי-בול. הם למדו לשרת אנשים עם מוגבלויות גופנויות שונות, ולתפקד בשלל תפקידים מרגיעים בבתי חולים, אולמות המתנה של שדות תעופה. הם חוקרי השריפות הטובים בעולם ויועלו להתריע על טרמיטים, דליפות גז או חומרים מסוכנים גם דלפו בכמויות מזעריות ויתפקדו בחוד הכוחות הפורצים במלחמה בטרור, באיתור חמרי נפץ סמים ובתפקידי שיטור שכונתי. חוצמזה הם חיות מחמד נפלאות לשאר אוכלוסיית העולם…

ע״מ לענות על דרישות תפקיד כה מגוונות יש צורך להתאים פרטים מתאימים לתפקידים מתאימים. הכלב צריך להיות לא רק בנוי פיזית לתפקיד כי אם גם להיות בעל האופי הנכון לביצוע המשימה. לא מפתיע כי מדענים מנסים תקופה ממושכת למצוא את המאפיינים הנכונים בעזרתם יוכלו לשפר תכניות גידול ויקלו על איתור פרטים מתאימים לתפקידים המאתגרים שפרטנו.

מבחני אופי קיימים זה עידן ועידנים והם נמצאים בבסיס תכניות הגידול של מרבית הגזעים (בהם האופי הוא רכיב חיוני למשימות המסורתיות של הגזע). מרבית מבחנים אלו נעשו על בסיס הצרכים הייחודיים מגזע זה או אחר ולא כבסיס לבחינה השוואתית מקיפה שתציג מכלול שלם של שיקולים מהם ניתן ללמוד על הכלל.

ההבדלים בין הוריאנטים השונים באים לביטוי בקשת תכונות שאינה נוגעת רק לצורה או לגודל כי אם גם לתפקיד. ההבדלים בין כלב דני ענק השוקל 90-80 ק״ג לבין צ׳וואווא שמשקלו 3 ק״ג בלבד ברורים לכל. אך אנו מתכוונים לבחון את ההבדלים בין נתוני האופי השונים.

יש הבדל מהותי בין תכונות האופי הדרושות מכלב עבודה שתפקידו לסייע לנכה בהתנהלות היומיומית שלו לעומת כלב עבודה שתפקידו להיות חלק מכוח התערבות לארועי טרור. בספרם ״גנטיקה וההתנהגות החברתית של הכלבים״ (1965) קבעו צמד החוקרים ג׳ון פול סקוט וג׳ון ל. פולר את ״פרדוקס ההתנהגות הכלבי״, הקובע כי קיים טווח גדול יותר של תכונות אופי בתוך גזע בודד מאשר הבדלים בין הגזעים השונים.

הגידול המוכוון הפך את האופי לסעיף מרכזי בשיקולי הגידול אך למרות שיכולה להיות הגדרה מדוייקת לצרכי האופי של כל גזע וגזע, לא ניתן לחזות מה יהיה אופיו של כלב שנבחר למלא תפקיד מסויים. אנו מכירים מבחני אופי שונים לגזעים שונים אך גם מבחני אופי אלו אינם מסוגלים לשרטט תמונה שלמה של אופיו המתגבש של הגור הצעיר שלפנינו ובמקרה הטוב ניתן לתהות על התכונות הבסיסיות מהן נוכל להתחיל ולעבוד.

גידול כלבים לנחיית עיוורים הוא אחד המשימות הוותיקות ביותר בה החלו כבר בתחילת המאה ה-20. על בסיס ידע סטטיסטי, ושאלון ייעודי זיהה דר׳ סרפל מאפיינים הנכונים ל63.3% מהכלבים הנבדקים לתפקיד והוכחו כאמינים בין גזעים ומגדרים. בין המאפיינים שנבחנו הם: חברתיות, כושר לימוד, תוקפנות, פחד וחרדה, ורגישות. כאשר אנו צרכים לבחור כלב לתפקיד כלב נחייה עלינו לנסות ולבחור כלבים המסוגלים לגבש יכולת הערכה ולימוד גם לגבי פקודות של העיוור אשר עלולות להיות בלא יודעין מסוכנות. במקרה שכזה, כלב נחייה צריך להתעלם מהפקודה. תכונה שכזאת למשל קשה ביותר לחיזוי ומציבה אתגר של ממש למאמנים הבוחרים מבין חבורת גורים את אלו שיגדלו להיות כלבי הנחייה טובים.

צמד מדענים סקנדינביים (קנת סוורטברג מאוניברסיטת שטוקהולם וביורן פורקמן ממהמכון המלכותי השוודי לוטרינריה וחקלאות שבפרדריסברג) ערכו מחקר שאת תוצאותיו פרסמו בכתב העת Journal of Applied באוקטובר 2002. המחקר אסף מידע בין השנים 2000-1997 והתבסס על נתונים שנלקחו מ- 15,329 פרטים מ-164 גזעי עבודה שונים במטרה להבין טוב יותר את אופיים של הכלבים. באמצעות מבחני אופי שיטתיים שנערכו ע״י התאחדות כלבי העבודה נבחנו כל אחד מהכלבים על פי הנקודות הבאות:

  • יצר משחק
  • סקרנות/חוסר פחד
  • יצר מרדף
  • ביישנות / אומץ
  • חברתיות (האם הכלב מסתדר עם בני מינו)
  • רוגע (האם הכלב שומר על קור רוח במצבים מתוחים)
  • יכולות למידה (עד כמה מהר הוא לומד)
  • תוקפנות

מיד בתחילת המחקר שמו לב החוקרים כי קיים מנעד התנהגותי גם בין פרטים מאותו הגזע. כפי שהחוקרים סברו מלכתחילה, ישנם משתנים רבים המרכיבים את התמונה ממנה תעוצב אישיותו של כל כלב וכלב ויווצר אופיו הייחודי. הגורמים המשפיעים רבים ביותר ולמעשה הם מתווספים לאורך חייו של הכלב. החל מהלידה, ההנקה והגמילה. בריאותה של האם ואופייה (נינוחה, חסרת סבלנות, בריאה או חולנית) יחסיו עם אחיו לשגר (או אם היה גור בודד או שגודל ע״י בני אדם) וכמובן החוויות שעבר בהיותו גור (שכפי הנראה השפעתן עמוקה יותר מחוויות מאוחרות יותר).

שילוב, תכונות אלה, מלבד התוקפנות, משרטט דיוקן לאשיות של הכלב שצמד החוקרים מכנה "רצף ביישנות-תעוזה״. על בסיס רצף זה ניתן לחזות את הצלחתו של כלב ספציפי בתחום אליו הוא מיועד או לתעל אותו לתחום בו הנתונים מראים בסיס חיובי להצלחה עתידית.

הבסיס לכל כלב עבודה הוא ביטחון עצמי או אומץ. כלב אמיץ, על פי צמד החוקרים, הוא כלב פעיל ביותר, מתעניין בסביבתו באנשים ובכלבים אחרים ואינו מתעייף ממצבים חדשים הנקרים על דרכו. הוא גם מפגין כישורי לימוד מעולים, לומד מהר וברצון. כלב ביישן הוא חסר ביטחון, אינו מתעניין במשחקים, זהיר ואינו שש לבחון מצבים חדשים הנקרים בדרכו. מאפיינים דומים נמצאו גם אצל הזאבים ומעניין לציין דמיון זה למרות ההפרדה של אלפי שנות אבולוציה וגידול מוכוון.

צמד החוקרים ערך את תוצאות הסקר לגבי חמש מהתכונות העיקריות שבמחקר ובעזרתם קבע ממוצע ל-31 גזעים בהם היו למעלה מ-40 פרטים מתוך המכלול שנבדק. כצפוי, נמצאו הבדלים משמעותיים וחפיפה ניכרת בציונים לכל תכונה ועל ״רצף ביישנות-תעוזה״ בין הגזעים, בין מגדרים ובין כלבים בודדים בתוך הגזעים.

המלנואה (כלב רועים בלגי קצר פרווה) שרבים מבני גזעו מהוים את חוט השידרה של כלבי העבודה בתפקידי הביטחון השונים דורג במקום השלישי בתעוזה לאחר הלברדור רטריבר ורטריבר חלק פרווה. על פי צמד החוקרים דירוג גבוה בסעיף התעוזה יכול להעיד על סיכויים טובים למלא תפקידי ביטחון ושיטור, לתפקידי עיקוב, העברת מסרים והגנה. צמד החוקרים ערך מעין השוואות בין גזעים דומים. הוא ערך השוואה בין כלב רועים גרמני לבין הטרוורן (כלב רועים בלגי ארוך פרווה) ומצא כי כלב הרועים הגרמני היה באופן כללי נועז יותר וזכרים היו נועזים מנקבות. ככלל, כלבים שזכו לציונים גבוהים במדרג התעוזה היו קלים יותר לאילוף ללא קשר לגזעם או מגדרם.

יצר המשחק והחברתיות הן תכונות הטבועות כה חזק בגזעי הלברדור עד שהתוצאות הייחודיות להם יצרו מעין מדרג ייחודי להם הרחק מעל לכל שאר הגזעים. הגזעים הביישניים ביותר לעומת זאת היו הפינצ׳רים, הקולי חלק השיער והרידג׳בק הרודזי.

למרות שעבר כבר עשור מאז פורסם המחקר, הוא נחשב לטוב מסוגו, וזאת במיוחד לאור ארועי הטרור העולמי אשר העלו באחת את הצורך בכלבי עבודה למילוי קשת תפקידים רגישים. כלב בעל יצר, אמיץ וסקרן לא יהיה חית מחמד אידאלית לכל אחד. יש להניח שמשפחה ממוצעת שתשאיר כלב שכזה סגור בין 4 כתלים לא תשבע נחת מהעיצוב החדש שהוא עלול להעניק לסלון, אך כלב שכזה יהפוך לכלב עבודה מצויין. המחקר מנסה ליצור תחזית מאוזנת לגבי יכולת החיזוי של הצלחתו של כלב מגזע נתון כלב עבודה. בצד המחקר ההתנהגותי נמשך הפרוייקט למיפוי הגנום הכלבי. למרות שבשנים האחרונות אנו ״סוגרים״ יותר ויותר קצוות ברצף הגנטי, עדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לגנום הקובע את האופי וההתנהגות. פיצוח גנום זה תוכל לקצר עבורינו חלק מהדרך אם כי חלק אחר ישאר בתחום האפור של חיזוי, הכנה אימון ולמידה. מה יהיה גודלו של כל חלק תהיה השאלה המרכזית שכנראה תשאר פתוחה.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf