0404_gaza

האבולה כמשל

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

בספרו ״הדבר״ כתב אלבר קאמי על הארועים שהובילו לפרוץ מגפת דבר בעיר אוריאן שבאלג׳יר. אמנם הספר אינו עוסק במגפת הדבר שהשמידה באירופה יותר משליש מתושביה, כי אם באלגוריה מודרנית לטבע האדם ולפילוסופיה הקיומית (אקזיסטנציאליזם). הספר נפתח בתאור ציורי של נחילי חולדות העולות מן הביבים אל אור השמש ושם מתות בהמוניהן. הסיפור מתאר את הגועל שחשים תושבי העיר, שאינם מבחינים בסכנה האורבת להם בין הפגרים – מחלת הדבר, הנגרמת ע״י חיידק ומועברת באמצעות פרעושי מכרסמים אל בני האדם.

מגיפת הדבר שפרצה בימי הבניים באירופה החלה בדיוק כך, כאשר חיידק דומה (ישנם מספר מינים) גרם לתמותה המונית של חולדות שעלו מהביבים אל האויר הפתוח ומתו בהמוניהן. הפרעושים, שהיו צריכים למצוא לעצמם פונדקאי אחר, חיפשו בעלי דם חם, וכנראה שהיו אלו חתולים או כלבים שהעבירו את הפרעושים בצורה זו או אחרת אל בני האדם.

בשבועות האחרונים עלתה במידה רבה המודעות למגיפת האבולה המתחוללת במערב אפריקה. האבולה Ebola virus disease או EVD או EHF (קדחת דימומית אבולה) היא מחלה נגיפית ופרסומה הנרחב בשל שיעורי המוות הגבוהים בקרב החולים בה (90%-50%). המחלה קרויה על שם נהר האבולה הזורם בגבון שם ב-1976 תועדה ההתפרצות הראשונה. מתוך 607 אנשים שתועדו ואובחנו כחולים במחלה 357 מתו ממנה. מחקרים הוכיחו כי הנגיף נישא בדמם של יונקים כמו עטלפי פירות, קופים, וחזירים (וגם כלבים וחתולים). בשנת 2005 נערך מחקר שניסה לברר את אחוז הנשאות בקרב כלבים החיים באזור נגוע אבולה, מתוך כמעט 500 כלבים שנבדקו (בדיקה לנוגדנים בדגימת דם) 37.8% נמצאו חיוביים לנוגדני אבולה בדמם. אף אחד מהכלבים לא הראה סימני מחלה.

התפרצות האבולה החמורה ביותר ארעה השנה והחשש שמא המגיפה תצא את גבולות אפריקה ותגיע לרחבי העולם התממש, כאשר בחודש אוקטובר השנה אובחנו עובדי סגל רפואי באירופה ובארה״ב כנגועים במחלה. נכון לעכשיו הממסד הרפואי יודע כי ההדבקה במחלה נעשית באמצעות נוזלי גוף. נגיפי המחלה שנבדקו מאתרי ההתפרצות השונים הראו על שינויים גנטיים בין האתרים השונים. בשנת 1990 התגלו נגיפי אבולה בעיר רסטון, ורגיניה (ארה״ב), שהמקור שלהם היה קופים שיובאו מהפיליפינים. נגיף זה זוהה אצל מספר בני אדם שנדבקו באמצעות האויר. חשוב לציין כי בני האדם שחלו מההדבקות מנגיף זה לא מתו.

שיעורי התמותה הגבוהים, ופרק הזמן הקצר של הופעת תסמינים ודגירה (יומיים עד שלושה שבועות) הגבילו עד כה את התפשטות המגיפה. דרכי הטיפול מוגבלות ביותר והן מתרכזות בעירוי נוזלים. הממסד הרפואי ממשיך במאמציו הקדחתניים למצוא תרופה או חיסון למחלה. חלק ניכר ממאמצי הצוותים הרפואיים מוקדש לאיתור חולים ובידודם, איתור נשאים וצמצום אפשרויות ההדבקה, וחינוך להרגלי נקיון מונע בקרב התושבים של האזורים הנגועים.

קיים חשש של אירגוני הבריאות העולמיים מפני שינוי גנטי בזן האבולה שהתגלה לאחרונה במערב אפריקה, והפיכתו לזן הגורם להידבקות באמצעות האויר בדומה לזן שהתגלה ברסטון, וירג׳יניה. אם נגיף האבולה הקטלני יעבור שינוי גנטי כזה, תפרוץ מגיפה העלולה לאיים על האנושות כולה.

כפי שהזכרנו בתחילת הכתבה, שני מקרים של אנשי צוות רפואי שטיפלו בנוסעים שחזרו לאירופה ולארה״ב נדבקו במחלה ונכון להוצאת גליון זה של "חיות הבית", עדיין נאבקים בה. הראשונה להידבק מקרב אנשי הצוות הרפואי היתה טרזה רומרו ראמוס, אחות ספרדיה שטיפלה בשני מסיונרים שחזרו מאפריקה ומתו מהמחלה. חוג משפחתה הקרוב הושם בבידוד לצורך הסתכלות במקביל לאישפוזה של טרזה. אקסקליבר, הכלב של טרזה, כלב מעורב מתבגר ובריא לחלוטין הוצא מחזקתה ובצו שופט הורדם וגופתו הועברה לשריפה. מסע ציבורי נרחב שניסה להציל את הכלב מגזר הדין הקשוח נקטע באיבו לאחר שהשלטונות ביצעו את הצו מיידית. לא נעשה כל נסיון לברר אם הכלב הינו בכלל נשא של הנגיף או אם בכלל קיימת אפשרות להעברה של הנגיף לבני אדם.

בטקסס ארה״ב התגלתה חולה נוספת, נינה פאם, אחות גם היא שנדבקה מנוסע שחזר מאפריקה והועברה באופן מיידי לבידוד. גם לנינה יש כלב; בנטלי שמו, מגזע קווליר קינג צ׳רלס, שנלקח מיד עם גילוי הידבקותה של טרזה והושם בבידוד. בני משפחתה המודאגים של טרזה פנו בקריאה נרגשת לרשויות לא להמית את הכלב והתחייבו לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בהחזקתו בבידוד.

נכון לעכשיו המדע אינו יודע בוודאות האם כלבים הם נשאים של האבולה; הוא יודע שגופם יודע לייצר נוגדנים כנגד הנגיף והם אינם חולים במחלה. בארצות אירופה כמו גם בארה״ב מנסים לענות על תשובות אלו. כאן המקום לחזור אל הפילוסופיה ולבחון אותה מול מציאות ימינו.

ישראל היא מדינה בה הכלבת עדיין קיימת. בשנת 2014 נרשמו מחודש ינואר ועד ספטמבר 5 מקרה כלבת, כולם באזור הצפון; זאב, תן, 2 גיריות ועגל בשר. כלב או חתול הנחשד בכלבת מושם בהסגר ובמידה ואינו מפתח את סימני המחלה הוא מוחזר לבעליו. אמנם כלבים (וחתולים) מחוסנים על פי חוק בחיסון כנגד כלבת. אם נבדוק את דמם נמצא בו נוגדנים כנגד מחלת הכלבת. רמת נוגדנים חיובית היא ערובה ליכולת החיסונית של הכלב. גם הכלבת מועברת באמצעות נוזלי גוף; אך אם כלב מחוסן (ובדמו נוגדני כלבת) ינשך אדם, סביר להניח כי לא ידביק אותו. (לשם ביטחון הוא מושם בבידוד ולעיתים האדם הננשך מקבל טיפול מונע).

במקרה האבולה, המדענים אינם אם הכלב הוא בכלל נשא העלול להדביק, ולפחות כרגע ממהרים לחרוץ דין. עובדי הצוות הרפואי ניצבים כיום בחזית המלחמה במחלה ומטפלים באנשים שקיים לגביהם חשש להידבקות במחלה או החולים בה. גם טרזה וגם נינה לא ידעו לומר כיצד נדבקו במחלה למרות ששמרו על כללי הבידוד כמתחייב. שתיהן השיבו כי היו חוזרות ועושות את חובתן הרפואית גם לאחר שנדבקו.

התצלום שלפניכם מתאר את אחד מכלבי יחידת "עוקץ" שנפצע ומפונה ע״י לוחמים מתוך אחת השכונות בעזה במהלך מבצע "צוק איתן". התצלום פורסם באתר החדשות 0404. מאחר והשולח ביקש לשמור על אלמוניותו, אין שם לציין את הצלם/הלוחם. את התמונה אנו הצבנו דווקא במאמר זה כנקודה למחשבה על ההתייחסות של הממסד לסביבתם של הנדבקים במחלה; אין עוררין כי כך ראוי לנהוג בכלב הצועד בראש הכוחות, והעומד ראשון בקו האש. המאבק באבולה אפוף סימני שאלה, וההחלטות שנעשות לגביו לא תמיד שומרות על כללי ההגיון.

האם לאור כל סימני השאלה לא ראוי לתת לכלבים של אותן בנות הצוות הרפואי הנלחמות כעת על חייהן אשר ניצבו ראשונות אל מול הנגיף את הסיכוי ההוגן גם יאלצו לשהות תקופה בלתי מוגבלת בבידוד?

נכון לעכשיו המסע הציבורי למען בנטלי צובר תאוצה, ומכאן נוכל רק להחזיק לו אצבעות שיצליח.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf