DSCF2019

דני ענק על הריין

שם הכותב/ת: איתן הנדל

צילום: איתן הנדל

למי שאינו מכיר, גזע הדני ענק מוצאו מגרמניה ושמו המקורי הוא דוייטשה דוגה (Deutsche Dogge) או דוגה גרמני. בתחילת חודש ספטמבר השנה התאספו כ-80 כלבי דני ענק לתערוכת מועדון הדני הענק ה"קטן"* בעיירה ציורית בין כרמים המטפסים גבעות ציוריות כמאה ק"מ מפרקנפורט. האזור כפרי באופיו ונחשב כשער לנהר הריין, הנהר החוצה את גרמניה לאורכה. ההיסטוריה של המקום מתוארכת שנים רבות לפני הרומאים כפי שמעידים חפצי אמנות ופולחן מהתקופה הקלטית. כצומת דרכים חשובה במעבר הקרקעי ועל הנהר אל תוך גרמניה, התפתחו באזור אכסניות דרכים ותעשיית היין המקומית הוסיפה אוירה מיוחדת לחוויה. מלחמת העולם השניה הפכה את האזור לזירת התגוששות בדרכם של הטנקים של גנרל פאטון ללב גרמניה אך כיום, מלבד ירוק פסטורלי וגינות מטופחות, לא נותר שריד או זכר למאורעות העבר.

בפאתי העיר, במועדון האילוף המקומי נפגשו להם כמאה בעלי דני ענק בעיקר מגרמניה אך גם מאיטליה וצרפת. באירופה כמו באירופה ניתן להזמין שופטים מחו"ל במחיר כרטיס רכבת. וכך הוזמנו לאליפות שני שופטים; הגב' קארינה לה-מאר (Karina Le Mare) מאנגליה, שופטת ותיקה ומגדלת מפורסמת של כלבי דני ענק (כחולים בעיקר) אשר שפטה את המנומרים והכחולים, והשופט האיטלקי בזסי (Dott. Bezzeci) ששפט את השחור הרלקווין ואת החומים. לבחירת כוכבי התערוכה איחדו השופטים כוחות וערכו את הבחירה במשותף. בשונה מתערוכות בארץ, אל קו הסיום מגיעים ארבעת הפיינליסטים מכל כיתה (כאב ראש לא קטן למנהל הזירה…)

וכך ארבעה מנצחים מכל הצבעים התכנסו פעם אחר פעם לבחירת ה"כוכבים" באותו מקצה. התערוכה התחלקה לשני חלקים כמעט שווים, עד ארוחת הצהריים ומארוחת הצהריים, שמספר לא מבוטל של כוסות בירה מציין את הלפני ואת האחרי. אולי זאת הסיבה לאוירה הנינוחה ששררה במקום…

מרבית הכלבים שהוצגו הפגינו טיפוסיות טובה אם כי בחלק מן המקרים קפלי עור ועודף שפתיים הפריעו למראה האלגנטי שהגזע אמור להפגין. באקלים הארופאי, עם השמש שאינה קופחת 8 חודשים בשנה, הצבע של הפרוות היה עמוק, במיוחד בצבע הכחול המאבד בשמש את בוהקו. מרבית הכלבים ובמיוחד הזכרים היו בגודל מצויין, ולכולם בלי יוצא מן הכלל אופי נעים מבלי נהימות מיותרות, אפילו בכיתות הזכרים. יפה היה לראות את כיתות הזוגות, בתי הגידול וקבוצות הצאצאים, בהם בלטו אורחים מחו"ל מפורסמים למדי כמו "באיא אזורה" (Baia Azzurra) שהציגו מנומרים וכחולים. למעשה הזרים גרפו את מרבית הפרסים כאשר כלב הרלקווין מרשים ניצח את הגזע שחור הלרקווין צ'ה גוורה (Chee Guevara Des Habits Rouges) מנצח הגזע הכחול וכוכב התערוכה זאודי באיא אזורה (Zeudi della Baia Azzurra) ומנצח הגזע חום מנומר ולדז באיא אזורה (Valdez della Baia Azzurra).

שני השופטים נהנו מאוד מהשיפוט ובמיוחד מהאוירה. השופט האיטלקי הוא דמות מפורסמת בגרמניה, מאיר פנים, אהוד ומוערך וזאת אינה הפעם הראשונה שהוא מוזמן לשיפוט במועדון זה. לגב' קרינה לה-מאר היה זה השיפוט הראשון במועדון. בסיום התערוכה, ובדיוק כמו בתערוכות שלנו בארץ, המשתתפים "התאיידו" באויר הצח ובמגרש נותרו המארגנים, מקפלים ומגלגלים את הציוד, מחזירים את מערכת הכריזה לקופסאותיה. אכן יש מן המשותף בין תערוכת המועדון הגרמני לזה הישראלי.

לתוצאות התערוכה אתם מוזמנים לגלוש ל:

http://www.facebook.com/album.php?aid=607&id=100000261516946&ref=mf

http://great-dane.kyddoggen.net/great-dane_show_results.mvc?648

http://great-dane.kyddoggen.net/great-dane_show_results.mvc?650

http://great-dane.kyddoggen.net/great-dane_show_results.mvc?606

http://great-dane.kyddoggen.net/great-dane_show_results.mvc?651

*בגרמניה שני מועדונים, הגדול הנושא את השם המקורי של המועדון ונוסד בסוף המאה ה-19 והמונה למעלה מ5000- חברים ומועדון צעיר יותר שבתערוכתו ביקרנו והמונה כמה מאות חברים "בלבד" ומקיים פעילות מקבילה. השוני בין המועדונים וסיבת הפיצול נעוצה במדיניות ההרבעות, כאשר המועדון "הקטן" מאפשר לחבריו להרביע בצורה חפשית גם עם כלבים מחוץ לתחומי גרמניה – גם כאלו שלא עברו מבחן התאמה לגידול על פי הדוקטרינה הגרמנית ואילו המועדון השני אינו מאפשר זאת.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf