Bresil2

ברזיל, ענק כלבני חדש מתעורר

שם הכותב/ת: ג'רלד מלהריוס

צילום: פרנסיוס ניסיאס

ברזיל נתפסת כמדינה של חופים קסומים, רקדני סמבה וכדורגל. מסתבר שישנם צדדים נוספים לארץ המדהימה הזאת. בחודש אוקטובר השנה יצאו 136 מיליון מתוך יותר מ-200 מליון התושבים של ברזיל להצביע בבחירות עבור נשיאה למדינתם – לולה דילמה רוסף. עכשיו נסו לדמיין: כמה מתוכם אוהבים כלבים?

שיטחה של ברזיל עצום; שווה ל17- פעמים גודלה של צרפת וצירי האורך והרוחב נעים בסביבות 4300-4400 ק"מ. המדינה הדרום-אמריקאית מורכבת מ-26 מדינות שהחשובות שבהן ממוקמות בחלקה הצפון מערבי המפותח יותר. ברזיל גובלת ב-10 מדינות, כולל גינאה הצרפתית. שלא כפי שאנו מדמיינים את יערות הגשם ונפלאות הטבע בברזיל, למעלה מ-80% מתושבי המדינה מתגוררים בערים ובמרכזים עירוניים. במרכזים עירוניים אלו כמו סאן פאולו, בלו הורזונטה וריו דה ז'נרו אנו מוצאים את הגידול המשמעותי ביותר של טיפוח כלבים גזעיים ובמיוחד ב-20 השנים האחרונות.

ענק מתעורר בקרב חברות ה-FCI

ברזיל נותרה בצל בכל הקשור לפעילות כלבנית בכל תקופת המשטר הצבאי הקשוח. האירגון הכלבני הלאומי ה- CBKC

(Confederação Brasileira de Cinofilia) שמר על פרופיל נמוך אך מיד עם התרופפות המשטר והמעבר לבחירות חופשיות החלה האצה של הפעילות ומעידה על כך יותר מכל הסטיסטיקה: בשנת 2009 רשם ספר הגידול הברזילאי 96,299 גורים, 7614 יותר מרישומי שנת 2008. מהמקום השביעי ברישומי גורים עלתה ברזיל למקום החמישי המכובד, כשהיא מקדימה* ארצות כמו ספרד וגרמניה!

מדד נוסף המעיד על עוצמתה והפוטנציאל של ברזיל נוגע למספר התערוכות הבינלאומיות שנערכו במהלך שנת 2009; 70 תערוכת שבהן הוענקו תארי cacib, יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

בשנת 2004 במהלך התערוכה העולמית שנערכה בברזיל חלקו אנשי התאחדות הברזילאית כבוד למגדלים הברזילאיים. חמש שנים אחר כך ניתן לקבל את האישור הרשמי לרמתם הגבוהה ועוד בגזע קשה כמו המסטיף האנגלי. ב-2009 הגיע המגדל הברזילאי (אולי החשוב ביותר כיום) פאולו פאוליסטה (Paulo Paulista מבית הגידול Chaputepek) להיות מגדל השנה בברזיל, אם כי תרומתו לגזע המסטיף חורגת בהרבה מעבר לגבולות מדינתו.

קבוצה 11

התאחדות הברזילאית יזמה קבוצה חדשה המרכזת את כל הגזעים שאינם מוכרים ע"י ה-FCI כמו הבור-בול, הבולדוג האמריקאי, הפיט-בולטרייר האמריקאי ובמיוחד למספר גזעים ברזילאיים המוכרים בברזיל בלבד; בולדוג קמפירו (Bulldog Campeiro) שמקורו מהבולדוג האנגלי, גדול יותר, "טבעי" יותר במאפייניו ושומר על יכולתו האתלטית, הדוגה ברזילרו (Dogue Brasileiro) – הכלאה של בוקסר ובול טרייר, האובלהרו גואצ'ו (Ovelheiro Gaúcho) כלב רועים להובלת צאן ובקר, בולדוג סרנו מולוסיאן (Bulldog Serrano molossian) רב תכליתי ויעיל, והוודיארו פאפיאנו (Veadeiro Pampeano) האונד מאזור ריו גרנדה דה סול. ברזיל היא המדינה היחידה בה גזעים אלו מתקיימים, והם מתחרים בתארים המקומיים בלבד בקבוצתם המיוחדת, קבוצה 11.

הכיוון – זעירים

בברזיל חובבי כלבים רבים באופן מסורתי העדיפו את הכלבים הגדולים. בשנות ה-90 כל גור רביעי היה רוטווילר. אך כמו בעולם גם בברזיל המגמה משתנית לכיוון הכלבים הזעירים. בשנת 2009 יותר משליש הכלבים שהוציאו בעבורם תעודת יוחסין בהתאחדות הכלבנית הברזילאית משתייכים לגזעים הקטנים והזעירים.

שלושת הגזעים המובילים הינם יורקשייר טרייר, מלטז, שי-צו, ואחריהם שנאוצר ננסי, ופודל זעיר. מהגזעים הגדולים רק הלברדור מצליח להגיע למקום העשירי עם כ-6000 גורים בכל שנה. גם כלב הרועים הגרמני שומר על מספרים יציבים עם כמעט 4000 גורים בשנה.

גזע הרוטווילר שירד מגדולתו שומר על כוחו (הצנוע בהרבה, יש לומר) ופועל בצורה נחרצת לייצב את הגורם שגרם לגזע להיות מנודה בחלקי עולם שונים. המועדון הברזילאי אימץ מבדק גידול (דומה ל-ZTP הגרמני), השם בראש סדר העדיפויות את האופי היציב של הגזע. בית הגידול וון אוליביו שתיגבר את המאגר הגנטי שלו ברוטווילרים איכותיים גרמניים (כמו Onex vom Schwaiger Wappen ו- Arko Von Der Stadt Warter) מציג את הרוטווילרים שלו בתערוכות גזע באירופה ובשנת 2010 זכה אחד מהם להיות מנצח המועדון הגרמני. מבין הגזעים הברזילאים המוכרים ע"י ה-FCI נותר הפילה פופולרי מאוד עם 1800-1600 גורים לשנה ואחריו הטרייר הברזילאי עם כ-1000 גורים לשנה.

טביעת הרגל האמריקאית

למרות ההשפעה האירופאית הגוברת בגזעים כמו רועים גרמני, רוטווילר ובוקסר עדיין התקנים האמריקאיים נהוגים בברזיל. כך ניתן לראות את הטיפוסים האמריקאיים בגזעים בהם השוני ניכר כמו בדני הענק, שנאוצר, דוברמן, גולדן רטריבר, בולדוג ועוד. בגזעים כמו הבוקסר ניתן לראות בשנתיים האחרונות יבוא של כלבים איכותיים שבלטו בניצחונותיהם כמנצחי קבוצה וככוכבי תערוכה בזירות האירופאיות (לדוגמא הזכר המנומר שיובא מגרמניה Notorius Di Casa Bigi). הברזילאים מזמינים לתערוכותיהם שופטים אירופאיים רבים שבחירותיהם מסייעות גם הן לשינוי המתחולל. גם רמת המציגים והמקצועיות בהכנת הכלבים עלתה לרמה הגבוהה ביותר. מציגים ברזילאיים מקצועיים מגיעים עם כלביהם האיכותיים לתערוכות ברחבי אירופה וגורפים את המקומות הראשונים. הדור הצעיר תורם את חלקו ובשנת 2009 זכתה הברזילאית מריה דה לוס אנג'לס ארמבורה פיניירו (Maria de Los Angeles Arambura Pineiro) בתחרות המציג הצעיר בתערוכת הקראפטס היוקרתית באנגליה.

הפילה – מולוסר ברזילאי

בברזיל איש אינו "מתעסק" עם המסורת. פילה ברזילרו חייב להיוולד בבית גידול המאושר ע"י ה-CAFIB, המועדון הברזילאי לכלבי פילה, שבשנת 2011 ציין 90 שנה להיווסדו. בשנת 2006 ערך האירגון תערוכה ייחודית לציון 85 שנים להיווסדו עם פנל מכובד ביותר של שופטים מרחבי העולם (ביניהם גם מיודענו מר אבי מהרש"ק). השנה התערוכה תהיה חגיגית עוד יותר ועליה אנו מקווים לדווח במועד מאוחר יותר. בתי הגידול המפורסמים; איטנהנדו, סיירה דורדה וארגויה אלטו (Itanhandu, Serra Dourada ,Araguaya Alto Quates) נותנים כיום את הטון בברזיל ובעולם. לאנשים רבים הפילה ברזילרו הוא הגזע הלאומי של ברזיל. כגזע שפותח מהמסטיף ומכלב הדם, הרכיב הבעייתי ביותר בגידולו (כצפוי) הוא האופי. לרבים מאוהדי הגזע חריפות אופיו של הפילה כלפי זרים מהווה רכיב מרכזי בכיוון הגידולי. מגיל צעיר שומרים על מגע מצומצם עם המעגל שאינו המעגל הקרוב ביותר לגור. באופן טבעי הגור רוכש יצר הגנה מפני זרים שהולך ומתעצם ככל שיתבגר. בגידול מוכוון לאורך שנים התוצאה היא כלב עבודה בעל מוניטין של כלב המסוכן לזרים. אך לעיתים כלבים שכאלו הוצגו בתערוכות ולמרות אופיים זכו בתארים וניצחו. ה-CAFIB נהג לערוך מבחן אופי הבוחן את יצר ההגנה הטבעי של הכלב. במבחן זה נבחן אחד המאפיינים של הגזע, הנוגע ליצר ההגנה שלו מבלי שניתנת לו פקודה להגן או לתקוף. לאחר שבתערוכות התנסו שופטים בתגובות שהדגימו היטב את היצר הטבעי של הגזע החלו קולות קוראים בברזיל ובעולם למתן את המאפיינים התוקפניים.

הכנסתו של הפילה לרשימת הגזעים המסוכנים בחלק מארצות העולם האיצה את המגמה וכיום ישנו נסיון רציני מצד מגדלים רבים למתן את התכונות התוקפניות. למרות זאת נותר הפילה כלב שאינו יכול להיות שייך לכל אחד. מוטלת על בעליו אחריות כבדה כלפי זרים העשויים להפגש בכלב. עליו להיות מודע היטב לתכונותיו ובעל יכולת להשתלט עליו.

הטרייר הברזילאי

גזע שאינו מוכר בעולם (וגם לא כל כך בברזיל) הוא הטרייר הברזילאי, או בשמו המקומי פאוליסטינאו. זהו גזע שהתקבל מהכלאה של גזעים מיובאים וכלבים מקומיים. אחת מחלוצות הגזע היא מריה ויקארי לרריו (Marina Vicari Lerario), העוסקת בכך משנת 1977. מאמציה נשאו פרי כשהגזע הוכר בשנת 1995 ע"י ה-FCI ושנה אחר כך אלוף ראשון מהגזע הוכתר בתערוכה באוסטריה (Pinguim Do Tobao). הגזעים הארופאיים הגיעו לברזיל בעיר ע"י סטודנטים שלמדו באירופה בתחילת המאה ה-20. כפי הנראה השפעה רבה היתה לפרסון ראסל טרייר שמאפיינים משותפים רבים ניכרים גם היום בין שני הגזעים. הטרייר באשר הוא מלא חיות, משמיד מכרסמים מעולה, "פעמון אזעקה" מהלך וכלב משפחה מלא חיבה. הטרייר הברזילאי מוסיף צבע וחיות לעולם הכלבני גם בצבעי פרוותו. גודלו, 40 ס"מ בשכמה, ומשקל של 10 ק"ג הופכים אותו לכלב אידאלי לסביבה עירונית וגם לדירות קטנות.

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf