IMG_4935

ארץ מאוהבת או ״גן העדן זה שם״

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

סיפר: אסף שלוסברג   צילום: חווה רחמילביץ'

קוסטה ריקה היא מדינה על הגשר היבשתי שבין צפון אמריקה לדרום אמריקה (שתי אצבעות מתעלת פנמה), ושטחה היבשתי פי שניים וקצת משטחה של מדינת ישראל. היא גובלת עם פנמה במזרח, וניקרגואה במערב ומצפון ומדרום חופי זהב קסומים (האוקיאנוס האטלנטי והאוקיאנוס השקט).

לחופי הזהב הקסומים הללו נחת קולומבוס כשהגיע במסעו האחרון לדרום אמריקה. השבטים המקומיים שבאו לקבל את פניו התלבשו בפאר מלבושיהם והדר תכשיטיהם והציגו לפניו את כל אוצרות מדינתם. הוא כה התרשם מהעושר והפאר שהוצג לפניו עד שהחליט לקרוא לשטח אותו גילה ״החוף העשיר״ (משמעות המילים ׳קוסטה ריקה׳ בשפה הספרדית). עד היום קולומבוס זוכה לכבוד בקוסטה ריקה והמטבע הלאומי נקרא קולון שזהו שמו של קולומבוס בשפה הספרדית. למעשה, קוסטה ריקה לא היתה כה עשירה ומרבית התרבויות (מאיה והאצטקים) נטשו אותה מחוסר עניין. היא ממוקמת באופן ״סתמי״ ולא מרכזי וכך תמיד הושארה ״מחוץ לעניינים״, ובעיקר מחוץ למרבית הזעזועים הפוליטיים צבאיים שעברו בשפע על שכנותיה.

אבל בדרום אמריקה כמו בדרום אמריקה זעזועים תמיד קיימים וכמה מהם עברו גם על קוסטה ריקה. לבסוף, נכתבה חוקה חדשה הקובעת שאין צורך בצבא והוא פורק, ומשנת 1953 אין צבא במדינה. אולי זאת הסיבה מדוע קוסטה ריקה היא אחת הדמוקרטיות היציבות והבודדות בדרום אמריקה (ויוצאת דופן מבחינה זאת). במרבית המדינות השכנות המחזיקות כוחות צבאיים, אחת לכמה שנים קם גנרל תורן, מבצע הפיכה צבאית, מדיח את הנשיא המכהן וקדימה מהפכה. מסתבר שהקוסטה-ריקנים הבינו דבר או שניים ששכנותיהם לא הבינו – בדרום אמריקה אם אין צבא אין הפיכות…

כחמישה מיליון התושבים חולקים את השטח העשיר במגוון עצום של בעלי חיים ביערות טרופיים מרהיבים. ה״נשיונל ג׳אוגרפיק״ הגדיר את קוסטה ריקה כמדינה עם המגוון הביולוגי האינטנסיבי ביותר על פני כדור הארץ. לא יפלא איפה שרבע משטחה הכולל של קוסטה ריקה הוא שמורות טבע והתיירות (בעיקר מארה״ב וקנדה ומדי שנה יותר ויותר מישראל) היא מקור ההכנסה החשוב במדינה (לצידו של הקפה). 14 הרי געש בקוסטה ריקה וכמעט מחציתם היו פעילים ב-75 השנים האחרונות עם מספר רעידות אדמה מטלטלות. הפסגות הגבוהות מתנשאות מעל ל-3,000 מ׳ מעל פני הים והנופים הקסומים של יערות ירוקי עד, על רקע פסגות מכוסות עננים, מתחלפים ברצועות חוף זהובות הנושקות למי טורקיז צלולים: בחופיה הצפוניים אלו הם מימיו של הים הקאריבי ובחופיה הדרומיים האוקיאנוס השקט. חופי זהב אלו הפכו זה מכבר לאתר מבוקש על גולשים מכל העולם.

קוסטה ריקה היא מדינה טרופית, מחודש מאי ועד נובמבר יורדים גשמים (כמויות הגשם נמדדות שם במטרים ולא במילימטרים) גם בתקופה הגשומה הטמפרטורות נוחות ומדצמבר עד אפריל נעלמים הגשמים והעונה הופכת יבשה למדי. שינויי האקלים הגלובליים גרמו לשינויים גורפים גם כאן, לירידה בכמות הגשמים ולעליה בטמפרטורה הממוצעת.

תושבי קוסטה ריקה נקראים ״טיקוס״, אנשים חביבים ופשוטים האוהבים מאד תיירים ובמיוחד את הישראלים. אנחנו בשבילם היהודים מארץ הקודש. לקוסטה ריקה, שלא כמו אצל שכנותיה, קיימת הגירה חיובית. בשנים האחרונות התווספו מהגרים נוספים, בעיקר מארה״ב, וכפי שתוכלו לקרוא בשורות הבאות גם מישראל.

כאן בעצם מתחיל הסיפור שלנו: סיפור אודות קבוצה אידאליסטית של כ-17 ישראלים, בני גילאים שונים (66-38) מרקע שונה ועם מנעד מקצועות מגוון. המכנה המשותף לכולם הוא אהבת בעלי חיים. אנשי החבורה שהכירו זה את זה ממעגלים חברתיים ועסקיים משותפים ארזו את כל הפקעלך והתעופפו להם לקוסטה ריקה. כל זה היה נשמע סביר, אילולא כל החבורה לא היתה מביאה עמה 80 כלבים וחתולים (שזה בממוצע 4.7 חתולים/כלבים לאדם).

קצת חריג, תודו, אך לצעד זה קדם נסיון ליישם את הרעיון תחילה בישראל (די בלתי אפשרי) ואחר כך בניו-זילנד, אך אחד הכלבים של בני החבורה הוא דוגו ארגנטינו שנחשב כגזע מסוכן גם בניו-זילנד (כזכור, גם בישראל גזע זה נחשב מסוכן ואסור לגדלו – שלא בצדק, יש לומר). אחר כך נבדקה האפשרות להתיישב בפורטוגל אך האקלים שם היה יבש לטעמם ומדברי. בנוסף לכך ההשקעה הראשונית הנדרשת היתה גבוהה ועל כן גם אפשרות זו נפסלה. ואז, לגמרי במקרה הועלתה קוסטה ריקה כאפשרות. באותה תקופה, קוסטה ריקה לא היתה מוכרת כפי שהיא היום ובתחילה לא התייחסו אליה ברצינות. הנציגים שנסעו לתור מקומות אפשריים הגיעו לבחון גם את קוסטה ריקה ואז נתקלו בירוק-העד של היערות הטרופיים, וכמו שעשו המרגלים בטקסט המקראי סימסו מייד לארץ: ״טובה הארץ מאוד מאוד״.

וכך ארזו בני החבורה את מיטלטליהם ויצאו להגשים את חלומם. בין החולמים ניתן למצוא עורכת דין פלילית (שהייתה גם השופטת הראשונה בחברון), בעלים של חברה הסוחרת בחלקי חילוף של מטוסים (טוטאל סקיי לנדס), בעלים של חברת הפקות, מורה להתעמלות ועוד. ישראלים באשר הם נשארים ישראלים וגם בני החבורה הקוסטריקאית משמרים את המאפיינים של "ישראל הקטנה" ורואים את עצמם כשגרירים של ישראל בקוסטה ריקה. עניין השליחות אינו רק מן הפה לחוץ: כל העובדים המקומיים קיבלו טפח ציונות במצגת (על ישראל כמובן) שהוכנה על ידי בני החבורה. העידן הדיגיטלי מאפשר שמירה טובה על קשר עם המשפחות בארץ, והסקייפ ושאר אמצעי התקשורת עובדים שעות נוספות. אך לא רק במובן הוירטואלי הקשר נשמר, גם בביקורים מפה לשם (די מדליק שיש איזה דודה בקוסטה ריקה). בני החבורה חיים במשותף כקבוצה, מבצעים קניות משותפות ומקבלים החלטות ביחד. החברות רבת השנים שבין איש לרעהו היא זאת שתמיד נמצאת מעל הכל.

בני החבורה מפעילים מגוון עסקים ומשלבים את היתרונות היחסיים של חבורתם המגוונת: מלון בלב יער-עננים עם 33 חדרים, משרד נסיעות שמשרת את המטיילים הישראליים (אך לא רק) ומבחינה עסקית מהווה את ההצלחה הגדולה ביותר של בני החבורה. הם מפעילים מרכז פעילות אתגרי העורך שפע פעילויות אתגריות (כמו אומגות בצמרות עצי היערות הטרופיים, סנפלינג במפלים השוצפים במדרונות הגעשיים של האי, רכיבה על סוסים, ראפטינג ברמות קושי שונות ועוד), חברה העוסקת בנדל"ן ומציעה את נסיונם העשיר של בני החבורה לאלו הרוצים להשתקע או להשקיע בקוסטה ריקה.

באמצע העשור השני של המאה ה-21 מגשימים בני החבורה את החלום שלשמו הם הגיעו אל גן העדן הטרופי: הם הקימו מרכז להצלת בעלי חיים ומסייעים לרבים על בסיס יומי, 365 יום בשנה. הדרך לא היתה פשוטה ואתם יכולים לתאר לעצמכם כי קשיים יכולים לצוץ גם באמצע גן העדן.

קוסטה ריקה היא אולי גן עדן טרופי אך בעלי חיים אינם נמצאים על מדרג מתחשב מסוג כל שהוא. המודעות לסיוע לבעלי חיים נטושים או בעלי חיים שעברו התעללות אינה קיימת. אין כמעט אירגוניים לאומיים לסיוע לבעלי חיים במצוקה ומעט הגופים שעוסקים בכך הם יוזמות מקומיות של אנשים פרטיים. על תמיכה ממשלתית אין בכלל מה לדבר וכל הפעילות של בני החבורה בתחום זה היא התנדבותית על חשבון זמנם וכספם הפרטי.

הפעילות העסקית שמקיימת החבורה מוכרת כאירגון ללא מטרות רווח וההכנסות מהפעילות מופנית רובה ככולה להפעלת המרכז המסייע לבעלי חיים במצוקה והמונה כיום יותר מ-350 כלבים חתולים וגם סוסים, כבשים, עיזים, ברווזים, אווזים ותרנגולות. עלות ההחזקה של המרכז מסתכמת מדי שנה בכמה מאות אלפי דולרים הנאספים משלל העיסוקים שמפעילים בני החבורה. אחד מסעיפי ההוצאה הגבוהים ביותר היא בעבור טיפול וטרינרי ותרופות. וטרינרים ישראליים המעוניינים לשלב חופשה בגן עדן לצד התנדבות וסיוע בטיפול בדיירי המתקן, רצויים ביותר ומוזמנים ליצור קשר.

העובדים המקומיים המפעילים את הפעילויות השוטפות (גם מחוץ למתקן) הם חלק ממארג החינוך לטיפול נכון בבעלי חיים. כל העובדים נדרשים לתת דוגמה אישית, לטפל בבעלי החיים שברשותם בצורה הטובה ביותר, לסייע לבעלי חיים במצוקה ועד מהרה הם הופכים לשגרירי רצון טוב, עוזרים באימוץ בעלי חיים ותומכים בהשגת מזון ותרופות.

אם תכננתם לצאת לחופשה במקום מיוחד ובאוירה מיוחדת, להתנתק מהכל אבל להישאר ״בבית״ ובדרך גם לתרום למטרה ממש אבל ממש טובה הרי שהיעד שלכם הוא קוסטה ריקה.

לפרטים נוספים בקרו באתר http://landsinlove.com או צרו קשר עם אסף שלוסברג: assaf@landsinlove.com

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf