6947237-bunny

ארנב או ארנבון?

שם הכותב/ת:מערכת חיות הבית

צילום:מערכת חיות הבית

ההבדל בין ארנב (או ארנבת, בלשון הטף) לארנבון אינו רק מילולי. ארנבת היא יונק אוכל עשב ממשפחת הארנביים והיא קרובת משפחה של הארנבון שנבדל ממנה באורך רגליו האחוריות, ובאורך אוזניו (בשני המקרים אצל הארנבת הללו ארוכים יותר). הבדל נוסף נמצא בגורים בדומה להבדל בין גוזלים לאפרוחים: גורי הארנבת נולדים מכוסי פרווה, עיניהם פקוחות והם כמעט עצמאיים ואילו גורי הארנבונים נולדים עירומים, עיניהם עצומות והם חסרי ישע. האדם התערב בגידול הארנבונים ויצר מספר וריאנטים הנבדלים זה מזה במספר מאפיינים כמו אוזניים שמוטות או זקופות, פרווה ארוכה או קצרה, גודל ננסי או גודל ענק ועוד היד נטויה. הארנב יכול להיות חיית מחמד חביבה מאוד וניתן לגדלה בכלוב צנוע מימדים גם בדירה לא גדולה. בשל יכולת הרביה המאוד מפותחת שלהם ובדומה לחתולים, מומלץ לעקר ולסרס את הארנבונים.

בטבע, אנחנו נמצא את הארנב בעיקר, פרוותו בצבעים המתמזגים עם צבעי הסביבה ואזניו ארוכות וזקופות. תוחלת החיים של ארנב בבר נעה מסביב לארבע שנים לערך בעוד שארנבון יחיה מספר שנים כפול מזה. ארנבונים ננסיים יחיו יותר מארנבים ענקיים וארנבונים שאינם משתייכים לגזע מסויים (״מעורבים״) יחיו יותר. שיא גינס לתוחלת החיים הארוכה ביותר של ארנב היה שייך עד לפני שנים אחדות ל-דו ולבעליו Jenna Antol. דו הארנב היה בן 17 ושבועיים כשהלך לעולמו.

בטבע לא נמצא ארנבים קשישים שכאלו. הארנב נמצא בתחתית שרשרת המזון. תוחלת החיים הקצרה, הטבע המאתגר והאויבים המרובים הפכו אותו לאחד מבעלי החיים בעלי כושר ההתרבות הגדול והמהיר ביותר. נתון זה עלול להתגלות במלוא חומרתו במקומות אליהם הובאו ארנבות. ללא אויבים טבעיים היכולים לאזן את מספריהם, כמו במאה ה-19 באוסטרליה, שם הפרו הארנבים את שווי המשקל האקולוגי. ארנבים שלא עלינו גודלו לצרכי מאכל, נמלטו מגורלם אל החפשי ומצאו את כרי הדשא האוסטרליים כמסבירי פנים במיוחד. עד מהרה נפוצו והפכו למכת מדינה במספרים עצומים. בתחילת המאה ה-20 התעורר הצורך הדחוף לנטר את מספרם והוחל בציד מאסיבי. מעניין לציין שכלבי הבר של אוסטרליה, הדינגו, שיגשגו תקופה מסויימת הודות לכמויות הארנבים שהתווספו לתפריטם. למרות שהמספרים התאזנו. במהלך המאה ה-20 באוסטרליה וניו זילנד גם כיום נחשבים הארנבים לחיה מזיקה שיש לצוד אותה. אך לא רק ארנבים אוסטרלים נמלטו אל החופש. בכל רחבי העולם ארנבונים מבוייתים נמלטו לחיי חופש וגם בערים בישראל ניתן סמוך לשקיעה ולקראת הזריחה למצוא ארנבונים המכרסמים דשא ועשבים רעננים במיוחד בפארקים ציבוריים ובאזורים בהם בתים צמודי קרקע מטפחים גינות פרטיות.

למרות שיש טרנד של מגדלים המשאירים את הארנב כמו חתול בית, להתהלך חפשי בכל פינות הבית, אנחנו ממליצים שתרכשו כלוב המתאים בגודלו לארנב. יש הגרים בבתים עם גינה פרטית והמעדיפים לשכן את הארנב מחוץ לבית בכלוב שרכשו או שבנו אך במקרה שכזה יש לשים לב היטב לתנאים בחוץ. הארנב בטבע חופר לעצמו מחילה בה יסתתר מאויבים וממזג האויר. פינת החי שבניתם לו צריכה לקחת זאת בחשבון ולהיות מוצלת בקיץ עם אפשרות למחסה יעיל. גדרה על הדשא הביתי נראית אידאלית אך כל הסיכויים שבתוך זמן לא ארוך הארנבון שלכם יחפור את דרכו החוצה.

ארנבונים החיים בכלוב בבית צריכים להיות ממוקמים כך שאת הטיפול בהם תוכלו לבצע בנוחות וביעילות. הכלוב צריך מרווח מספיק, להיות בעל חלק תחתון עמיד במים כך שאם נשפך נוזל כל שהוא בתוך הכלוב, הוא לא יטפטף החוצה. הבסיס צריך להיות יציב מספיק ובמיקום כזה שלא כל מי שעובר במקרה גורם לבהלה. המצע שרצוי לפזר צריך להיות בעל יכולת ספיגה, טבעי במקורו ואינו מסוכן גם בבליעה. ארנבים בטבע ימצאו מקום מסתור לעשות בו את צרכיהם כך שלא יהיה גלוי לעין לאויבהם. ארנבים חופרים מחילה ושם ימצאו מקום בו ירכזו את היציאות שלהם. שלא כמו חתולים, הם אינם מכסים את הגללים שלהם וישאירו אותם גם מחוץ למחילה, לרוב במקום מרוכז אחד.

אם אתם בכל זאת רוצים שהארנבון שלכם ישוטט בכל חלקי הבית, יהיה עליכם להרגילו לעשות את צרכיו בארגז צרכים מסודר. תהליך זה מומלץ לבצע כשהארנבון בן כמה חודשים ורצוי לאחר שעבר עיקור/סרוס. כדאי להכין כלי בדומה לארגז החול של החתול. כדאי לשים לב שהכלי הוא בעל דפנות והמצע שבתוכו אינו מגיע עד שפתו. ארנבונים לעיתים עושים את צרכיהם ״מעבר למעקה״ ואם הדפנות יהיו גבוהות מספיק ימנעו מכך. תיבת הצרכים צריכה להיות רחבה מספיק בכדי לאפשר לארנב להסתובב בה בצורה חפשית. ארנבים נהנים להשתרע גם בארגז הצרכים שלהם ואין להתרגש מזאת. שלא כמו בארגזי חול של חתולים לא מומלץ להשתמש בחול מתגבש או חול מבושם וכדאי להתשמש באחד מהחומרים הממוחזרים בעלי כושר ספיגה אך שאינם מזיקים גם אם הארנבונים מחליטים לטעום מהם. ניתן למצוא קשת רחבה למדי של אפשרויות, וכדאי לבחון מה המצע הנוח לטיפול ושיהיה גם אהוב על הארנבונים שלכם. קחו בחשבון שעליכם לחזק את ההצלחות ולהתעלם מהכשלונות. חטיפים או ירק טעים יכול להיות פרס נאות לכל הצלחה.

בשלב הראשון רצוי ללמוד את המנהגים של הארנב, כמה זמן לאחר האוכל הוא נזקק לנקביו? מתי הוא מתפנה, באיזו תדירות וכיוב׳, אנחנו נעשה שימוש בכלוב ונכניס את ארגז הצרכים כך שימצא בחלקו האחד והארנבון בחלקו השני. בכל פעם שהארנבון יעשה את צרכיו בארגז החול צ׳פרו אותו בחטיף או בירק טעים. מפיקשושים פשוט תתעלמו. אם אתם ״תופסים״ אותו בשעת מעשה העבירו אותו לארגז הצרכים. התמידו בתהליכים אלו עד שאתם רואים כי הארנבון שלכם ״תפס״ את הכוונה.

בשלב השני הוציאו את ארגז הצרכים מהכלוב וממקמו אותו בפינה שהחלטתם. המשיכו באותם קוי התנהגות. יש לנקות פיספוסים ורצוי באמצעות חומרי נקיון אנזימטיים המפרקים את חומרי הריח ומונעים מהארנבון לזהות את המיקום המדוייק. במידה וישארו סממני ריח הוא עלול להמשיך ולפספס אך הפעם בכוונה, כהרגל וכסימון. ה-URINOFF במקרה זה יכול להוות פתרון מעולה לתהליך הגמילה.

את ארגז הצרכים נקו באופן יומי, איספו את הגללים והסירו אזורים רטובים במיוחד. פעם בשבוע נקו בצורה יסודית יותר והחליפו את המצע. יתרון נוסף להרגלת הארנבון שלכם לעשיית צרכים בארגז, הוא היכולת לעקוב אחר היציאות, סדירותן ולהתרשם מריחן ותצורתן. שתן ורדרד יכול להיווצר מאכילה של ירק עשיר בפיגמנט אדום (סלק לדוגמא) אך יכול גם להיות סימן לבעיה בדרכי השתן התחתונות.

תזונתם של ארנבים בטבע מגוונת ביותר והם מחפשים לעצמם את הרכיבים הרצויים להם. כאשר אנחנו מגדלים אותם בביתנו עלינו לספק להם את מכלול הרכיבים הדרושים וכאשר מדובר בצמחוניים, הבעיה עלולה להיות מסובכת יותר. ארנבון בטבע אוכל בעיקר עשב כאשר הכמות (הנפח) היא חלק חשוב בכך. חב׳ ביאפר המתמחה בפתרונות תזונתיים לחיות מחמד קטנות מייצרת כמה סדרות של מזונות ייעודיים לפי סוג חיית המחמד ומצבה ההתפתחותי. ה״אקסטרא ויטל״ היא תערובת מגוונת המתאימה לקשת גדלים וגזעים. מגוון גדלי הכופתיות עברו תהליך ייחודי של הקשייה שנועד לסייע בשחיקת השיניים ושמירה על היגיינת הפה. מרקם הכופתיות המחוספס מעורר את הלעיסה המאומצת. הארנבונים מאוד אוהבים את הטעם האגוזי והגדלים השונים וקערת המזון תתרוקן עד מהרה. האקסטרא ויטל מכילה סיבים תזונתיים המסייעים במניעת תופעות של הווצרות כדורי שיער (בדומה לחתולים גם הארנבונים מתנקים בעזרת לשונם) בשל כך יש לדאוג לאספקה שוטפת של מי שתייה. מי השתייה גורמים לסיבים לתפוס נפח המסייע בהסדרת תהליך העיכול המתבסס בעיקר על מעין תסיסה. לחיזוק המערכת החיסונית מועשר ה״אקסטרא ויטל״ באכניצאה ובספירולינה (2 צמחי מרפא המוכרים ברפואה ההומנית). המנה היומית המומלצת היא נגזרת גילו ומשקלו של הארנבון ורצוי לא לחרוג מכך. השפעה ניכרת גם אם הארנבונים מסורסים/מעוקרים. אם כי בשונה מכלבים ומחתולים בשל התזונה המבוססת על סיבים אין לכך ביטויי משקל עודפים. חשוב לא להאכיל במזונות עתירי פחמימות כמו חיטה, אורז ובצקים. ירקות טריים יכולים להיות בעיקר ירוקי עלים. חשוב לשים לב שהירקות אינם יוצרים מפגע תברואתי.

למרות שרבים סבורים כי הארנבונים מקבלים את המים שהם צורכים מהירק שהם אוכלים, לא כך הדבר. הארנבונים שותים מים באופן קבוע והדבר חיוני להדרת היציאות שלהם. התזונה של ארנבונים עתירת סיבים ועל כן חשוב ביותר שמים טריים וזמינים יהיו נגישים כל הזמן. יש להתקין מתקן שיהיה זמין. רצוי שיהיה זה מתקן המקובע לדפנות הכלוב כך שהארנבון בהפעלת לחץ קלה מפעיל מנגנון המאפשר למים לזרום החוצה. פתרון זה עדיף על פני קערית מים מאחר וארנבונים קפצניים לעיתים ויכולים די בקלות להפוך את קערית המים.

אחת המשימות הקשות היא הוספת ארנבון לחבורת הארנבונים שלכם. ארנבונים בעיקרון הם חיה חברותית וישמחו לקבל חבר חדש למחיצתם אך בתנאים בהם כל עימות יכול להסתיים בצורה לא נעימה רצוי להיות זהירים. אם חשבתם להוסיף זכר נוסף, אנחנו ממליצים שלא. ניתן להוסיף נקבה/נקבות לזוג קיים, נקבות נוספות לחבורה של נקבות בלבד וכל זאת מאוד בזהירות. רצוי לבצע זאת באזור ניטרלי למשל חדר בו הארנבונים אינם נמצאים בו או משוטטים בו במהלך היום יום. רצוי להסיח את דעתם באמצעות ירקות טריים או מזון שהם אוהבים.

תהליך ״ההכרה״ חייב להיות פרוס על פני תקופה של שבוע לפחות ולפי הצורך אף למתוח זאת על תקופה ארוכה יותר.

כחיות מחמד הארנבונים הם חיה מאוד שקטה אם כי ניתן למצוא הבדלים באופי בין זכרים לנקבות ובין פרטים שונים באותה חבורה. אם בחרתם לגדל את הארנבון שלכם בכלוב, נסו להרגיל אותו לשהות גם מחוץ לכלוב במחיצתכם.

ארנבונים מצטיינים בחושים חדים והם עומדים כל העת על המשמר. גם כשהם ישנים עיניהם נשארות פקוחות או פקוחות למחצה וכל תזוזה הכי קטנה תעיר אותם. גורי ארנבונים וארנבונים צעירים חייבים לצבור שעות שינה. למרות שהם מאוד חמודים יש לאפשר להם את המנוחה הדרושה ובמידה ובביתכם ילדים צעירים יש להכין אותם לזאת ולהיות אסטריביים מספיק בכדי שלא יפריעו להם במנוחתם. ארנבונים אינם מתאימים להיות ללא השגחה בחברתם של ילדים צעירים מדי שעלולים לפגוע בהם מבלי משים.

עד כמה שזה נשמע מוזר, יש מגדלי ארנבונים המלמדים את הארנבונים שלהם לקפוץ מעבר מכשולים בדומה לאג׳יליטי ומופיעים אתם במופעי ראווה ואפילו בתחרויות. בעת  נסו לאתגר את הארנבונים שלכם באמצעות משחקים פשוטים אך קחו בחשבון שהם יעדיפו להימלט כברירת מחדל.

הארנבונים הם צמחוניים ובכדי להפיק את הקלוריות הדרושות להם הם חייבים לבלות שעות רבות באכילה. הם מכרסמים במשך שעות ותהליך זה שוחק את שינייהם. כמו במקרים של יונקים נוספים (במשפחת המכרסמים בעיקר) אם השיניים לא תשחקנה הן תגדלנה ללא סוף ותגרומנה לעיוות בפה של הארנבון ולעיתים לפציעה בחניכיים. בטבע הארנבון תר אחר מזונו ויכרסם כל מה שימצא, כולל עשב, חציר, זרעים וכיוב׳. יש למצוא מזון מאוזן המספק את הבסיס הקלורי הנכון עבורו וניתן ואף רצוי להוסיף ירקות טריים (ירוקי עלים כמו חסה, עלי תרד וכיוב׳ וירקות שורש כמו גזר). חשוב ביותר שהירקות יהיו שטופים ולא מרוססים. רבים מגדלים במיוחד ירוקי עלים בגינה לטובת הארנבונים שלהם. ירוקי עלים שנקנו אצל הירקן עלולים להכיל חומרי הדברה על עליהם החיצוניים. מומלץ להאכיל את העלים הפנימיים ולא החיצוניים, שבדרך כלל היו חשופים פחות לחומרי הדברה.

בעלי חיים פרוותיים לא פעם הופכים להיות בית גידול לקרציות ולפרעושים במיוחד אם בבית חיים גם חתולים ו/או כלבים היוצאים החוצה וחוזרים. זהירות! תכשירי הטיפוח כנגד פרעושים וקרציות המיועדים לכלבים ולחתולים אינם מתאימים לארנבונים. קיימים תכשירים מיוחדים לטיפול בבעיה בטיפטוף על העורף. יש לזכור כי ארנבונים רגישים הרבה יותר מחתולים וכלבים. מאחר והארנבונים שלכם אינם יוצאים מהבית יש להניח שהבעיה היא מקומית ואז אנו ממליצים להשתמש במסרק כינים להוציא עד כמה שניתן את הפרעושים ולבצע סריקות ידניות. ניתן לטפל ברצפות או בשטיחים באמצעות חומרי נקיון מתאימים אך יש להרחיק את הארנבונים שלכם למשך זמן הטיפול ועד שהמשטח יהיה בטוח שוב עבורם.

לפרטים נוספים:  1-700-500-488 www.mwsea.co.il

כתבות נוספות

להורדת המגזין בגרסת Pdf